אימתי קאתי מר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אימתי קאתי מר"
שיר
סוגה ניגוני חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הניגונים - חב"ד
"פרזות תשב ירושלים
(315)"
"אימתי קאתי מר
(316)
"
"ניגון ריקוד
(317)"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אימתי קאתי מר הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד. מילות השיר מבוססות על קטע מאגרת שכתב הבעש"ט לגיסו ר' אברהם גרשון מקיטוב.

משפט זה מדגיש את חובתה של תנועת החסידות בהפצת תורתה, והתקבל כמוטו בחב"ד להפצת תורתם. הניגון נחשב כמעין המנון ואחד הסממנים המזוהים עם פעילות חסידות חב"ד.

אודות הניגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר הן דברי הבעל שם טוב שכתב אגרת לגיסו אברהם גרשון מקיטוב ובה הוא מספר על "עליית נשמה" שהייתה לו בראש השנה תק"ז, כשהגיע להיכל המלך המשיח ושאל אותו (הבעל שם טוב) "אימתי קאתי מר" (כלומר מתי יבוא אדוני) וענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" - "בעת שיתפרסם לימודך, ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך"[1].

בשנת תשי"ז הלחין הרב יצחק צבי אייזנבך לקראת חתונת בן דודו הרב שמואל אלעזר היילפרין, ששימש כבר באותם ימים מנהל מכינת ישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד בירושלים ושנים אח"כ ראש הישיבה הגדולה תורת אמת, את המילים "אימתי קאתי מר" לניגון החסידי ירושלמי[2] על המילים "מתי יבנה המקדש".

בהתוועדות שמחת תורה תשי"ט, ביקש הרבי מליובאוויטש מהאורחים מארץ ישראל לנגן ניגון מארץ ישראל והחלו לנגן 'אימתי קאתי מר', בסיומו קרא הרבי לר' שמואל זלמנוב (שעמד בראש מקהלת ניח"ח וספר הניגונים) לשנות קצת את הניגון ולהכניס את הניגון לספר הניגונים שם הוא מופיע במספר שט"ז (316).

מאז החל הרבי לשיר אותו בתדירות בפומבי במהלך ההתוועדויות במרכז חב"ד העולמי - 770[3], מאז נהפך הניגון למעשה להמנון של הפצת ומכירת ספרי חסידות חב"ד באירועים שונים ואחרים[4].

עיבודים מוזיקליים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הופיע השיר באלבום "ניגוני חב"ד 2" של ניח"ח[5] ובשנות ה-70 באלבום "ערב חב"ד 2" של ניח"ח[6] ב־2011 הופיע באלבום "משה לאופר מנגן חב"ד"[7], באלבום "פורים בירושלים" של חיליק פרנק[8] ובאלבום "לחיים טיש חב"ד"[9], ב־2019 באלבום "צמאה 5" בביצוע של אברהם פריד[10] ועוד.

השיר בוצע במהלך השנים גם על ידי מנדי ג'רופי ואחרים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]