יוסי שחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי שחר
יוסי שחר
יוסי שחר
יוסי שחר
לידה 5 בינואר 1987 (בן 37)
פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
עיסוק מאייר וקריקטוריסט
שפות היצירה עברית
תקופת הפעילות מ-2004
הושפע מ שי צ'רקה
רנה גוסיני ואלבר אודרזו (אסטריקס)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ילד מחופש ל"תורה-מן", פורים ה'תשע"ג.

יוסי שחר (נולד ב-5 בינואר 1987, ד' בטבת ה'תשמ"ז) הוא רעיונאי, איש אפקטים, אנימטור וקריקטוריסט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי שחר הוא מאייר רב-תחומי אוטודידקט. הוא עוסק בין השאר באיור ספרים, איור לעיתונות, קומיקס, קריקטורה, אנימציה ועריכת וידאו.

את הקריירה באיור החל בשנת 2004 כמאייר פינת הילדים במוסף "דיוקן" של מקור ראשון כשכתב את הקומיקס "פרופסור קלציום". הקומיקס עסק בעלילות פרופסור מפוזר בשם קלציום והרובוט שלו, סירופ.

בשנת 2005 החל לאייר את הקומיקס 'מושון' שלבסוף יצא כספר בשם "עלילות מושון" בהוצאה עצמית והופץ על ידי דני ספרים. באותה שנה אוחדו העיתונים מקור לילדים ואותיות, ושחר עבר לכתוב בעיתון החדש "אותיות לילדים" שם המשיכה להתפרסם הפינה עד שנת 2014.

בשנת 2009, לאחר שחרורו מצה"ל, החל לפרסם את הקומיקס "המעצבייניש" במסגרת עלון השבת "גילוי דעת". "המעצבייניש" - הלחם בין "מעצבן" לבייניש - עוסק בחייל דתי בעל משקפיים עגולים ופאות, שהתנהלותו גורמת לאירועים מגוחכים מול החיילים והמפקדים החילונים שאינם מבינים אותה.

בשנת 2010 החל לאייר ב'גילוי דעת' את הקומיקס 'תורה-מן' שמספר את עלילותיו של גיבור על יהודי הנלחם למען קיום ההלכה. קומיקס זה עורר פרובוקציות וסערות מגזריות שונות במהלך השנים.

בין השנים 2019 – 2011 היה הקריקטוריסט הפוליטי של אתר ערוץ 7 ופרסם מדי שבוע קריקטורה פוליטית.

ב-2018 הציג את יצירותיו בתערוכת TICP - The Israeli Cartoon Project. במועדון הגולה בפתח תקווה. בתערוכה הוצגו קריקטורות שפורסמו אתר ערוץ 7 בחמש השנים האחרונות, והאוצר היה אור רייכרט.

בנוסף, באותה השנה אייר את הספר 'מעשה בראשית', ספר לילדים העוסק בחידושי מדע על פי פרשת השבוע, אותו כתבו אברהם נתיב, נתי בן דוד ולוי צייכמסטר.

ב-2016 החל לעבוד כמעצב, אנימטור ואיש אפקטים בערוץ הילדים הדתי לאומי, ערוץ מאיר לילדים ומאז הוא נמנה עם צוות החשיבה של הערוץ.

ב-2020 פתח סטודיו עצמאי בשם 'שחר. סטודיו' והחל לייצר סרטוני אנימציה ואפקטים פרסומיים לחברות, מפלגות וארגונים.

שחר נשוי ומתגורר בפתח תקווה.

יצירות מעוררות דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פעמים זכו איוריו של יוסי שחר לעלות לכותרות ולעורר דיון ציבורי, דבר הנובע מסגנונו החד והתעסקותו בעניינים אקטואליים מזווית יהודית וציונית ייחודית.

בשנת 2008, במהלך שירותו הצבאי, צייר איור פרובוקטיבי לחולצת "סוף מבצע עופרת יצוקה" בה רואים חייל ישראלי בייניש ענק, הורס את העיר עזה תחת הכותרת "אם אתה מאמין שיכולים לתקן תאמין שיכולים להרוס". האיור הגיע לעיתונאי אורי בלאו שפרסם אותו בעיתון "הארץ", ובעקבות זאת הגיע האיור גם למהדורות חדשות רבות בעולם[1][2].

בתחילת דרכו של קומיקס "המעצבייניש" התעורר פולמוס במגזר כיוון שרבים ראו בקומיקס ניסיון ללעוג לחיילים הסדרניקים[3].

באוקטובר 2012 פרסם שחר בקומיקס "תורה מן" פרק בו תורה-מן נלחם נגד גיבור רע בשם "חפי החפיפניק", שמחזיק בידו את המגזין "מוצש" ומשדל אותו לעבור עברות. בסופו של הקומיקס, תורה-מן העיף את חפי החפיפניק עד לגבעת שמואל. הקומיקס עורר סערה בציבור הדתי. בתגובה אמר שחר כי "תורה-מן הוא קומיקס הומוריסטי לחלוטין... אכן, אני לא מסתיר שיש לי גם ביקורת אמיתית על העיתון מוצ"ש שמדי שבוע לועג לציבור החרדי והדתי לאומי ולכן חשבתי שיהיה נכון אם מישהו יעמיד אותו על מקומו. גם אם ברמז"[4]. ב-28 באוקטובר 2012 פורסמה באתר "סרוגים" תגובתה של מערכת העלון "גילוי דעת": "מדור הקומיקס של יוסי שחר, הוא מדור סאטירי (...) המערכת מבקשת להבהיר שאם מבין הקוראים נמצא מי שנפגע באופן אישי מהמדור, המערכת מוסרת את התנצלותה העמוקה"[3]. בעקבות הסערה פרסם הרב משה רט באתר "כיפה" מאמר בו הוא תומך בדעתו של שחר ואף מסביר ש"גם אם להיות תורה-מן זה לא האידיאל, להיות חפיפניק זה הרבה יותר גרוע"[5].

ב-4 בנובמבר 2012, כשבוע לאחר פרסום הקומיקס הקנטרני, פרסם שחר קומיקס התנצלות. בקומיקס, תורה-מן מגיע לגבעת שמואל ומגלה שתושביה עסוקים בלימוד תורה ושמירת מצוות. בתגובה להתנצלות של שחר כתב הרב חיים נבון בדף הפייסבוק שלו כי "דווקא ההתנצלות הזו מעידה על תפישה דתית שהיא בעייתית בעיניי. הרי בדיחה לעיתים מגלה על עולמו של המספר יותר מכל טיעון רציני... ההתנצלות האמיתית צריכה לומר: גם הבורגנים לא בהכרח מחפפים במצוות. הם אולי לא מגדלים זקן, ואולי לא פודים פטר חמור, אבל (חלקם) משתדלים להיות הורים טובים, עובדים נאמנים והגונים, לקבוע עתים לתורה כמידת יכולתם, להתפלל בכנות, לבנות קהילות בריאות וטובות. כפי שחיו יהודים טובים (ובורגניים) מאז ומעולם"[2].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב\אייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי שחר, עלילות מושון, בהפצת דני ספרים, 2011
  • לוי צייכמסטר, מעשה בראשית, הוצאה עצמית, 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]