חסידות אפטא
חסידות אפטא הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי מאיר הלוי מאפטא תלמידו של החוזה מלובלין. מאחיו של רבי מאיר, רבי מרדכי, יצאה שושלת סטשוב.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מאיר היה אדמו"ר בסטבניץ ובאפטא. חיבר את הספר "אור לשמים". נפטר בכ"ה בתמוז תקפ"ז.
את מקומו מילא בנו, רבי פנחס. חתנו של הרב חיים יעקב מדוקלא. נפטר בשנת תקצ"ז. אחיו רבי ישראל כיהן בסטאשוב בחיי אביהם. נפטר בה' בתמוז תר"ב[1].
את מקומו של רבי פנחס באפטא מילא בנו, רבי מאיר (השני). חתנו היה רבי אליעזר מסוסנוביץ. אחיו, רבי יצחק מנחם (תקפ"ב - כ' באדר תרל"ד), היה חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב וממלא מקומו בפולין. לאחר מכן עבר לוואלברום. לא היו לו חסידים רבים.
בנו של רבי יצחק מנחם, רבי אלתר מאיר דוד, מילא את מקומו. נולד בשנת ת"ר. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. היה חתנו של רבי משה מקארוב. היה נוסע גם כאדמו"ר לצדיקים, בהם רבי חיים מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי אברהם מטריסק, היהודי הטוב מניישטאט, רבי יהושע מבעלז ורבי נתן דוד משידלובצא. נפטר בכ"ז באדר תרע"א. שלושת בניו וחתנו היו אדמו"רים. חתניו היו רבי אהרן מביאלה ביליץ, רבי בנימין מרדושיץ, רבי יצחק גליקמן-רובין אדמו"ר ואב"ד בסוסנוביץ (צאצא לשושלת רופשיץ).
- רבי יוסף נתן מילא את מקום אביו. נפטר לאחר ארבע שנים, בכ"ד בכסלו תרע"ה, ללא ילדים. את מקומו מילא גיסו רבי שלום.
- רבי אברהם פנחס שלום (תרכ"ח - חשוון תר"צ) כיהן באפטא, זביירצ'ה וצ'נסטוחובה. חתן רבי אברהם אלחנן מקאלושין.
- רבי יעקב יצחק אלחנן, חתן קרובו רבי אליעזר מסוסנוביץ. כיהן באפטא ובצ'נסטוחובה. נרצח בשואה.
- חתנו רבי חיים מסאטמר, בנו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
- חתנו רבי משה בן רבי אהרן מבעלז.
- רבי יצחק מנחם חתן רבי נפתלי מנאווריה. כיהן בבנדין. נפטר בב' בשבט תרצ"ט.
- חתנו רבי שלום רוקח מוואלברום, בן רבי ישכר דב מלובוטשוב. נרצח בשואה בסנדומיר[2].
- חתנו רבי יהושע מקמינקא לבוב.
החסידות לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי ישכר בער רוטנברג, בנו של רבי יעקב יצחק אלחנן, כיהן כרב בוודז'יסלאב (באיות יידי: וואוידיסלאוו). לאחר השואה כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מוודיסלאב. היה חתנו של רבי שלום מוסקוביץ' משאץ.
ילדיו הם רבי משה (חתן רבי נחמן מספינקא) - ממלא מקומו - נפטר יום כיפור תשע"ח, רבי יעקב (חתן רבי צבי הירש מייזליש), חתנו הרב משה סופר רב קהילת פאפא בירושלים וחתנו רבי אברהם מנחם מנדל ווגשל, האדמו"ר משינאווא מונסי.
רבי מנחם בן ציון רוטנברג-הלברשטאם (תרמ"א - כ"ג בניסן תשי"ז), בנו של רבי אהרן מביאלה-ביליץ, גדל אצל סבו והוסמך על ידו לאדמו"רות. כיהן בוודז'יסלאב (שם היה חתן של רבי אברהם חיים רוטנברג רב העיר) ולאחר מכן בארצות הברית שם כיהן כ"ראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית".
סטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל אהרן, אחיינו של רבי מאיר, היה ראש ישיבה בסטאשוב וסירב לנהוג באדמו"רות. בנו רבי מרדכי התנהג באדמו"רות בסטאשוב. בנו של רבי מרדכי, רבי דוד (תר"ב - ח' באייר תרפ"ב) מילא את מקום אביו בסטאשוב וסוסנוביץ. בנו רבי ישראל יעקב מילא את מקום אביו כאדמו"ר מסטאשוב בסוסנוביץ. היה חסידו של רבי חיים שמואל מחנטשין. נרצח בשואה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חתנו היה רבי מנחם מנדל בן רבי מרדכי דוד מדומברובה.
- ^ ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה