ישראל דב בער מווילעדניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האהל בבית העלמין בווילעדניק (2010)

הרב ישראל דב בער מווילעדניק, (תקמ"ט, 1789 - כ"א בטבת תר"י, 1850) היה רב חסידי במחצית הראשונה של המאה ה-19. מכונה "הצדיק מווילעדניק".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קוטלנה שבאוקראינה ליוסף, שהיה מלמד תינוקות בעיירה. כשהיה בן ארבע התייתם מאביו, ולאחר כחמש שנים התייתם גם מאמו. בבגרותו ביקר אצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והכיר גם את רבי אהרן מזיטומיר ורבי מרדכי יפה מלעכוויטש אך רבו המובהק היה רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל.

בנישואיו הראשונים היה נשוי לבתו של ר' משה מגיד או, לפי מקור אחר, לבתו של הגביר ר' משה חפץ. בזיווג שני נשא את אסתר ציפע (- תרל"ב) בת ר' חיים.

החל משנת תקפ"ט (1829) התפרסם כ"צדיק מווילעדניק". נודע כבעל מופת ורבים שיחרו לפיתחו. לאחר פטירתו של רבי אהרן מסטרשלה ופטירת בנו, הסתפחו אליו חלק מחסידי סטרשלה.

כאשר נפטר נטמן בבית הקברות בווילעדניק. קברו ידוע כמקום תפילה לישועות. ואף בתקופת השלטון הסובייטי ברוסיה רבים היו נוסעים במאמץ רב לפקוד את ציונו לברכה וישועה.

ספרו "שארית ישראל", ובו שלושה שערים: על התקשרות לצדיקים, דברי תורה על מועדי ישראל וענייני תשובה שנאמרו בתקופת ה"שובבי"ם", נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרכ"ד על ידי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), ולאחר מכן נדפס שוב בתרל"ז בקניגסברג. מהדורה מתוקנת ומוערת בעריכת הרב גדליה אוברלנדר ראתה אור בהוצאת מכון אור ישראל, מונסי תשס"ה (מהדורה שלישית), ובה גם תולדותיו (בעריכת הרב יהושע מונדשיין), עיונים במשנתו, ומפתחות (בעריכת הרב אליהו מטוסוב).

בשנת תרס"ב יצא לאור על ידי רבי ברוך ראטענר הספר "סיפורי נפלאות", בו מסופר על מופתיו. הספר יצא במהדורה חדשה בשנת 1996 על ידי מכון "אור ישראל".

מכון אור ישראל הוציא לאור גם את הספר "ליקוט שארית ישראל" על פרשיות התורה, עניינים וערכים בעבודת ה', מלוקט מספרו שארית ישראל, מונסי תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב ישראל דב בער מווילעדניק על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן