פיטר דוהרטי

פיטר דוהרטי
Peter Charles Doherty
לידה	15 באוקטובר 1940 (בן 83); בריזבן, אוסטרליה
ענף מדעי	אימונולוגיה
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו; אוניברסיטת קווינסלנד; Indooroopilly State High School ;
מוסדות	St. Jude Children's Research Hospital (1 באפריל 1988); אוניברסיטת מלבורן; אוניברסיטת טנסי; אוניברסיטת סאסקס ;
פרסים והוקרה	Fellow of the Royal Society of Victoria (2017); הרצאת לוונהוק (1999); חבר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 1997); עמית האקדמיה האוסטרלית למדעים (1983); מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001); איש השנה של אוסטרליה (1997); מדליית מנדל (2000); פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (1983); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1996); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1986, 1995); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1995); אוצר לאומי חי של אוסטרליה; חבר האקדמיה האוסטרלית לבריאות ומדעי הרפואה; עמית החברה המלכותית ;
	www.peterdoherty.com.au

פיטר צ'ארלס דוהרטי (באנגלית: Peter Charles Doherty; נולד ב-15 באוקטובר 1940) הוא מנתח וטרינרי אוסטרלי וחוקר בתחום הרפואה^[1]. זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף עם רולף מ. צינקרנגל^[2] בשנת 1996.

ראשית חיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוהרטי נולד בבריזבן, קווינסלנד, ושם למד עד סיום התיכון. את התואר הראשון במדעי הווטרינריה הוא קיבל בשנת 1962 ואת התואר השני במדעי הווטרינריה בשנת 1966 מאוניברסיטת קווינסלנד^[3]. לאחר שקיבל תואר דוקטור בשנת 1970 מאוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד, חזר לאוסטרליה כדי להמשיך במחקר שזכה בפרס נובל בבית הספר למחקר רפואי ג'ון קרטין במסגרת האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בקנברה.

מחקר וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של דוהרטי התמקדו במערכת החיסון, ועבודת הנובל שלו תיארה כיצד תאי החיסון של הגוף מגנים מפני וירוסים. הוא ורולף צינקרנגל, מקבלי פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 1996, גילו כיצד תאי T מזהים את אנטיגני היעד שלהם^[4].

נגיפים מדביקים תאים ומתרבים בתוכם. "תאי T רוצחים" הורסים את התאים הנגועים כך שהנגיפים לא יוכלו להתרבות.

ספרו החצי-אוטוביוגרפי, "המדריך למתחילים לזכייה בפרס נובל"^[5], ראה אור בשנת 2005.

ספרו "היסטוריה קלה של אוויר חם" פורסם בשנת 2007 על ידי הוצאת אוניברסיטת מלבורן^[6]. בשנת 2012 פרסם את הספר Sentinel Chickens^[7]. ספרו הרביעי "מלחמות הידע" ראה אור בשנת 2015^[8].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות הוריו של דוהרטי לינדה ואריק, ויש לו אח צעיר יותר, איאן^[9]. דוהרטי כרגע מבלה שלושה חודשים בשנה במחקר בבית החולים למחקר ילדים בסנט ג'וד בממפיס, טנסי, שם הוא חבר סגל במרכז למדעי הבריאות באוניברסיטת טנסי באמצעות המכללה לרפואה^[10]. במשך 9 החודשים האחרונים של השנה הוא עובד במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת מלבורן, ויקטוריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פיטר דוהרטי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פיטר דוהרטי

פיטר דוהרטי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פיטר דוהרטי, באתר פרס נובל (באנגלית)
פיטר דוהרטי, באתר גוגל סקולר
פיטר דוהרטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Laureate Professor Peter Doherty AC". University of Queensland. 2 בנובמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2018. נבדק ב-2 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Peter Doherty - Nobel Prize Inspiration Initiative". Nobel Prize Inspiration Initiative. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-26 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Laureate Professor Peter Doherty AC". University of Queensland. 2 בנובמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2018. נבדק ב-4 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hawkes, Nigel (8 באוקטובר 1996). "Immunity scientists win Nobel prize". The Times (London). p. 13. {{cite news}}: (עזרה)
^ The Beginner's Guide to Winning the Nobel Prize: The Miegunyah Press, an imprint of Melbourne University Publishing Ltd, 2005
^ A Light History of Hot Air (2011)
^ Miegunyah Press, accessed 8 July 2014
^ "Interview: Peter Doherty, Nobel Prize Winner for Medicine in 1996", in ABC Lateline, 25 August 2015
^ "Peter C. Doherty - Biographical". אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2016. נבדק ב-7 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "UTHSC people search". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[1] "Laureate Professor Peter Doherty AC". University of Queensland. 2 בנובמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2018. נבדק ב-2 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[2] "Peter Doherty - Nobel Prize Inspiration Initiative". Nobel Prize Inspiration Initiative. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-26 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "Laureate Professor Peter Doherty AC". University of Queensland. 2 בנובמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2 בנובמבר 2018. נבדק ב-4 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Hawkes, Nigel (8 באוקטובר 1996). "Immunity scientists win Nobel prize". The Times (London). p. 13. {{cite news}}: (עזרה)

[5] The Beginner's Guide to Winning the Nobel Prize: The Miegunyah Press, an imprint of Melbourne University Publishing Ltd, 2005

[6] A Light History of Hot Air (2011)

[7] Miegunyah Press, accessed 8 July 2014

[8] "Interview: Peter Doherty, Nobel Prize Winner for Medicine in 1996", in ABC Lateline, 25 August 2015

[9] "Peter C. Doherty - Biographical". אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2016. נבדק ב-7 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[10] "UTHSC people search". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)