פרנק מקפרלן ברנט

פרנק מקפרלן ברנט
Macfarlane Burnet
לידה	3 בספטמבר 1899; טרארלגון, אוסטרליה
פטירה	31 באוגוסט 1985 (בגיל 85); מלבורן, אוסטרליה
ענף מדעי	אימונולוגיה, וירולוגיה
מקום מגורים	קנטרברי
מקום לימודים	אוניברסיטת מלבורן; אוניברסיטת לונדון ;
מנחה לדוקטורט	John Ledingham
מוסדות	אוניברסיטת מלבורן
פרסים והוקרה	פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1952); הרצאת קרוניאן (1950); Knight Bachelor (1 בינואר 1951); מדליית יובל הכסף של המלכה אליזבת השנייה (1977); מדליית הכתרת המלכה אליזבת השנייה (1953); עמית האקדמיה האוסטרלית למדעים (1953); Matthew Flinders Medal and Lecture (1959); אביר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 1978); honorary Fellow of the Royal College of Surgeons (1969); עמית החברה המלכותית (1942); מסדר השמש העולה (1961); מדליית מולר (1962); המדליה המלכותית (1947); מדליית קופלי (1959); אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1 בינואר 1969); מסדר ההצטיינות (12 ביוני 1958); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1960); איש השנה של אוסטרליה (1960); פרס אמיל פון בהרינג (1952); מדליית ג'יימס קוק (1954); Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi ;

סר פרנק מקפרלן ברנט (באנגלית : Frank Macfarlane Burnet;‏ 3 בספטמבר 1899 – 31 באוגוסט 1985) היה וירולוג אוסטרלי הידוע בתרומותיו לחקר האימונולוגיה. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1960 ביחד עם פיטר מדאוור בזכות "גילוי סבילות חיסונית נרכשת". הוא פיתח את תאוריית הברירה המשובטת.

ההישגים העיקריים של ברנט במיקרוביולוגיה כללו גילוי הגורמים הסיבתיים של קדחת Q, זיהוי וחקר ההתרבות של נגיף השפעת והוכחה כי נגיף המיקסומטוזיס אינו גורם למחלה בקרב בני אדם. שיטות מודרניות לייצור חיסוני שפעת עדיין מבוססות על עבודתו של ברנט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנט נולד בטרארלגון, ויקטוריה. אביו, פרנק ברנט, היה מהגר סקוטי שניהל סניף בנק. אמו אף היא ממוצא סקוטי. המשפחה הייתה פרוטסטנטית אנגלו-סכסית ושמרנית. פרנק עצמו היה השני מבין שבעה ילדים. לאחותו הבכורה היו מגבלות נפשיות בולטות, מה שהשפיע רבות על האווירה בבית. משנותיו הראשונות בטרראלגון, בראנט נהנה לחקור את סביבתו. הוא העדיף עיסוקים ספרותיים מגיל צעיר ולא התלהב מספורט. בנוסף על כך, ברנט החל להתעניין בביולוגיה מגיל צעיר, ונהנה לטייל ולאסוף חרקים. בצעירותו זכה ברנט לחינוך יוקרתי והצטיין בלימודיו.

ברנט קיבל את הדוקטורט לרפואה מאוניברסיטת מלבורן ב-1924, ואת הדוקטורט שלו מאוניברסיטת לונדון ב-1928. הוא המשיך לערוך מחקר חלוצי במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה במכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי, מלבורן, ושימש כמנהל המכון בשנים 1944–1965. מ-1965 ועד פרישתו ב-1978, עבד ברנט באוניברסיטת מלבורן. לאורך הקריירה שלו הוא מילא תפקיד פעיל בפיתוח מדיניות רפואה ציבורית באוסטרליה והיה חבר מייסד של האקדמיה האוסטרלית למדע (AAS) הוא שימש כנשיאה בשנים 1965–1969.

בנוסף על הנובל, ברנט זכה להוקרה רבה. בשנת 1978 צורף ברנט למסדר אוסטרליה. הוא גם היה חבר במסדר ההצטיינות, מסדר האימפריה הבריטית ומסדר השמש העולה. הוא גם זכה במדליה המלכותית ובמדליית קופלי.

ברנט הלך לעולמו מסרטן ב-1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרנק מקפרלן ברנט בוויקישיתוף

פרנק מקפרלן ברנט, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרנק מקפרלן ברנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרנק מקפרלן ברנט, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרנק מקפרלן ברנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)