פורטל:יהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגן דוד

מנורה

יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית. המשתייכים אליהם נקראים בשם יהודים.

כלאום, היהדות משמשת מוקד הזדהות לאומית לקבוצה של כמה מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הזהות היהודית הלאומית, והזיקה רבת השנים לארץ ישראל עמדה במאה ה־20 כבסיס להקמת מדינת ישראל.

כדת, היהדות היא העתיקה מבין שלושת הדתות המונותאיסטיות. זוהי הדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות דת האסלאם, והנצרות, והדת שעבורה נכתב ספר התנ"ך, שהוא הספר הפופולרי ביותר בעולם. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שבקרב היהדות הרבנית כוללת את המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם, שולחן ערוך וספרים אחרים.

כתרבות, היהדות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, פילוסופיה יהודית מקיפה, שלעיתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות, וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות, שלהם שותפים גם יהודים חילונים, שמקיימים את ההלכה היהודית באופן חלקי או כלל לא.

כקבוצה אתנית, אליה משתייכים הנקראים בשם יהודים, מונה היהדות כ־14 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בין החברים בקבוצה האתנית ניתן למצוא מאפיינים תרבותיים משותפים ותחושת סולידריות.

יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי
יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי

יהודים הם חברי קבוצה אתנית שמקורה בתושבי ארץ ישראל באלף השני שלפני הספירה. באלף הראשון שלפני הספירה כוננו היהודים שלטון ריבוני בממלכת יהודה ובממלכת ישראל. שמם בא להם על שם ממלכת יהודה, אשר בניגוד לרעותה שרדה את כיבושי האימפריה האשורית, והמשיכה לתפקד לסירוגין עד לחורבנה במאה השנייה לספירה. אז התפזרה 'כנסת ישראל' כולה בתפוצות, ואילו גורלם של צאצאי ממלכת ישראל לא נודע. על פי המקרא והמסורת היהודית, מקור היהודים בשנים עשר שבטי ישראל שעלו ממצרים והתנחלו בארץ המובטחת, וכולם צאצאי האבות שבאו לכנען ממסופוטמיה השמית. המוצא האתני והדת היהודית קשורים זה בזה לבלי הפרד, ולכן היחידים והקבוצות שבחרו להתגייר נטמעו בשלמות בעם היהודי.

גודלה של האוכלוסייה היהודית לתפוצותיה השונות השתנה לאורך המאות, היות שעל שלל הגורמים הרגילים (ילודה, מגפות וכו') נוספו גזירות ורדיפות רבות. כיום, ההערכה היא כי מספר היהודים הכולל ברחבי העולם עומד על כ-13 מיליון. לפי הלמ"ס, נכון לשנת התשפ"א ישנם 14.8 מיליון יהודים ברחבי העולם, מתוכם 6.8 מיליון יהודים (45.9%) חיים בישראל, 5.7 מיליון יהודים (38.5%) חיים בארצות הברית, והיתר מפוזרים בקהילות שונות ברחבי העולם.

כתובה מיוון
כתובה מיוון

תרבות יהודית: המטבח היהודי - הומור יהודי - יודאיקה - תרבות ישראלית - המטבח הישראלי

הקהילה היהודית: שטעטל - מקווה - בית כנסת - מוהל - שוחט - חברה קדישא

עדות: אשכנזים - ספרדים - מזרחים - תימנים - ביתא ישראל

יהדות התפוצות: יהדות אירופה - יהדות אשכנז · יהדות מזרח אירופה - יהדות ארצות האסלאם

יהדות בישראל - יהדות ארצות הברית - יהדות צרפת - יהדות קנדה - יהדות בריטניה - יהדות רוסיה - יהדות ארגנטינה - יהדות גרמניה - יהדות אוסטרליה - יהדות ברזיל - יהדות הונגריה - יהדות אוקראינה - יהדות דרום אפריקה - יהדות בלארוס - יהדות מקסיקו - יהדות בלגיה - לרשימה המלאה

תרגומי התנ"ך: התנ"ך זכה לתרגום למאות שפות, ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות. בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך היצירה הכתובה הראשונה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא אלפבית לשם כך.

לתרגומי התנ"ך הייתה פעמים רבות משמעות תאולוגית רבה, בעצם מתן האפשרות לעמים נוספים, או קבוצות נוספות, לגשת אל הטקסט ללא מתווכים. כך, למשל, תרגומי התנ"ך ללטינית וליוונית והפצתם עומדים בבסיס התפשטות הנצרות, ותרגום התנ"ך לגרמנית על ידי מרטין לותר עומד בבסיס הנצרות הפרוטסטנטית.

בחקר נוסח המקרא משמשים התרגומים העתיקים כמקור ידע חשוב אודות התפתחות נוסח המקרא בעת העתיקה.


בר יוחאי (פיוט לל"ג בעומר), נוסח תוניס, שר: נתן כהן, הוקלט בשנת 1966.
בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947
בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד משנת 930 בקירוב, שחוקרי המקרא מחשיבים לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, וייתכן שהרמב"ם השתמש בו. נכד נינו של הרמב"ם הביא את ה"כתר" לבית הכנסת המרכזי של חלב, שבסוריה, בשנת 1375, שם הוא נשמר בקפידה לצד "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים, יהודי חלב אפילו נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, מוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה. לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה, בכ"ט בנובמבר 1947, אספסוף ערבי וחיילים סורים נהרו לרובע היהודי של חלב, והרסו ושדדו בו מבנים רבים, כולל בית הכנסת העתיק (בתמונה), שבו הם שרפו כארבעים ספרי תורה, בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, וכשהעזו לצאת הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם. ב-1958 נמצא ה״כתר״, והוא מוצג בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, אך כשליש מדפיו חסרים. ב-1982 נמצא בברוקלין דף מתוך דברי הימים של ה"כתר", ובשנת 2007 נמצא קטע מספר שמות, ששימש כקמע בידי יהודי מחלב

אזכור השם "ישראל" במצבת ישראל

ערך ראשי - תולדות עם ישראל

ימי הביניים: מסעי הצלב - גזירות תתנ"ו - עלילת דם - גזירות ת"ח ת"ט - גירוש ספרד - אנוסים
העת החדשה: אנטישמיות - אמנציפציה - היהודים במאה ה-19 - פוגרום - ציונות - היישוב - השואה - מדינת ישראל
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל


הלכה, כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג. כאשר מתקיים דיון בין החכמים כיצד יש לנהוג על פי היהדות, הדיון נקרא דיון הלכתי, וההכרעה מכונה "פסק הלכה", "הלכה למעשה" או "הלכה" בפשטות.

היהדות התפלגה לזרמים שונים על רקע של פסיקת הלכה. בחלק מהמקרים הפילוג היה על רקע פרשנות שונה למקרא, כמו המחלוקת בין הצדוקים לפרושים, והמחלוקת בין הקראים לרבניים. במקרים אחרים הפילוג היה על רקע התאמת ההלכה לתקופה במחלוקת בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים.

השתלשלות ההלכה:

"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה א'

מקורות ההלכה: דאורייתא (מדברי תורה) - דרבנן (מדברי החכמים) - תקנת חכמים - תקנה. מנהג- הוראה שנשתרשה במהלך הדורות. החוק המקראי: מצווה - תרי"ג מצוות - מצוות עשה - מצוות לא תעשה

רוב המצוות נדחות מפני סכנת נפשות (פיקוח נפש), אולם ישנן "שלוש עבירות חמורות" שעליהם הכלל הוא: ייהרג ואל יעבור.

עונשים: ארבע מיתות בית דין - כרת - מלקות - נידוי - חרם - מיתה בידי שמים.

לפורטל ההלכה

רשימת הערכים שתחת קטגוריה:הלכה

רשימת הערכים שתחת קטגוריה:משפט עברי

דיוקנו של הרמבם
דיוקנו של הרמבם

דמויות מקראיות: אברהם - יצחק - יעקב - שרה - רבקה - רחל - לאה - משה - אהרן - דוד - שלמה - אליהו - רשימת אישים בתנ"ך

תקופת חז"ל: הלל הזקן - רבי יהודה הנשיא - רבן יוחנן בן זכאי - רבי שמעון בר יוחאי - פילון האלכסנדרוני - יוסף בן מתתיהו - רשימת אישים בתלמוד | רשימת יהודי תקופת בית שני

ימי הביניים: ענן בן דוד - סעדיה גאון - רבנו גרשום - רש"י - רמב"ם - יהודה הלוי - אברהם אבן עזרא - בנימין מטודלה - יהודה החסיד - רמב"ן - רלב"ג - רבי יוסף קארו - האר"י - עזריה מן האדומים - מנשה בן ישראל - שפינוזה - רשימת יהודים בימה"ב

העת החדשה: מהר"ל מפראג - הבעל שם טוב - הגאון מווילנה - משה מנדלסון - צונץ - החיד"א - אברהם גייגר - רש"ר הירש - שניאור זלמן שכטר - אדמונד ג'יימס דה רוטשילד - הרב קוק - הרב מנחם מנדל שניאורסון - רשימת יהודים זוכי פרס נובל | רשימת רבנים אחרונים | יהודים לפי מקצוע

חלות שבת
חלות שבת
שופר
שופר
מצות, מאכל חג הפסח
מצות, מאכל חג הפסח
סוכת בית הכנסת הגדול בהרצליה
סוכת בית הכנסת הגדול בהרצליה
חנוכייה
חנוכייה
מדורה, מסמלי ל"ג בעומר
מדורה, מסמלי ל"ג בעומר
זיקוקים, מסמלי יום העצמאות
זיקוקים, מסמלי יום העצמאות

ערך ראשי - חגי ישראל ומועדיו

שבת: נרות שבת - קבלת שבת - קידוש - סעודות שבת - זמירות ופיוטים לשבת - פרשת השבוע - ל"ט אבות מלאכה - מוקצה - ארבע רשויות השבת - מוצאי שבת - הבדלה - מלווה מלכה
ראש חודש: קידוש החודש - ברכת החודש - ברכת הלבנה
ימים נוראים: אלול - סליחות - עשרת ימי תשובה
ראש השנה: - סדר ליל ראש השנה - שופר - תשליך
יום כיפור: - כפרות - סעודה מפסקת - צום - כל נדרי - וידוי - אמירת סדר העבודה - תפילת נעילה - יום הכיפורים בבית המקדש - שעיר לעזאזל
פסח: קורבן פסח - חמץ - הגעלת כלים - מכירת חמץ - חוק החמץ - מצה - מצה שמורה - ליל הסדר - קערת ליל הסדר - הגדה של פסח - ארבע כוסות - מרור - חרוסת - אפיקומן - פסח שני
שבועות: תיקון ליל שבועות - ביכורים - ספירת העומר
סוכות: סוכה - ארבעת המינים - שמחת בית השואבה - ניסוך המים - הושענות - הושענא רבא - שמיני עצרת - שמחת תורה
חנוכה: חנוכייה - נרות חנוכה - סופגנייה - לביבה - סביבון - דמי חנוכה - מרד החשמונאים - נס פך השמן
ט"ו בשבט: - שקדיה - פירות יבשים - שבעת המינים
פורים: תענית אסתר - מגילת אסתר - סעודת פורים - משלוח מנות - מתנות לאביונים - אוזני המן - רעשן - אקדח קפצונים - עדלאידע - שכרות - מסכות - תחפושות - רב פורים - פורים שפיל
יום העצמאות: מצעד יום העצמאות - טקס הדלקת המשואות - זיקוקים -חידון התנ"ך העולמי - דגל ישראל - מנגל - כרזת יום העצמאות
ל"ג בעומר: מדורה - מירון - חלאקה
יום ירושלים: ריקודגלים
ט"ו באב
ימי תענית: צום גדליה - תענית אסתר - תענית שובבי"ם ת"ת - תענית בכורות - תענית בה"ב
עשרה בטבת - שבעה עשר בתמוז - ימי בין המצרים - תשעה באב: מגילת איכה - קינות לתשעה באב - חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב - תפילת נחם
ימי זיכרון: צפירת זיכרון - יזכור - אל מלא רחמים - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע - יום הזיכרון לשואה ולגבורה - מצעד החיים



להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית יהדות בוויקיפדיה:

חדר טיפוסי בהר מירון, 1912

תארים ותפקידים: כהן גדול - סגן - כהן - לוי - אמרכל - גזבר

תארים ותפקידים: רב - חזן / שליח ציבור - בעל קורא (קורא בתורה) - גבאי

תארים ותפקידים: נשיא הסנהדרין - אב בית דין - דיין

תארים ותפקידים: רב ראשי - חכם באשי - הראשון לציון

תארים ותפקידים: מרא דאתרא (רב המקום) - מוהל - שוחט - בלן

תארים ותפקידים: מלמד

חינוך ממלכתי | חינוך ממלכתי דתי | החינוך העצמאי | תלמוד תורה

תארים ותפקידים: אדמו"ר - משב"ק חוזר- אדם החוזר על מאמרי החסידות שנאמרו, והוא יודע אותם בעל פה.

תארים ותפקידים: תלמיד חכם - פוסק

תארים ותפקידים: ראש ישיבה - משגיח - אברך

קריאת התורה בבית כנסת ספרדי
קריאת התורה בבית כנסת ספרדי

בית כנסת - היכל/ארון קודש - בימה - ספר תורה - טלית - תפילין

תפילה בציבור: שליח ציבור - מניין - קדיש - חזרת הש"ץ - קדושה - קריאת התורה - פרשת השבוע - ברכת כהנים

פסוקי דזמרה - ברכות קריאת שמע - קריאת שמע - תפילת עמידה - תחנון

תפילות עמידה: תפילת שחרית - תפילת מנחה - תפילת ערבית - תפילת מוסף - תפילת נעילה

ספרי תפילה: סידור - מחזור - תהילים

נוסחי תפילה: נוסח אשכנז - נוסח הספרדים - נוסח ספרד - תכלאל - נוסח איטליה

ברכות: ברכות הנהנין - ברכות השבח - ברכות הראייה - ברכת המצוות - ברכה אחרונה


ראו גם: שפות יהודיותרשימת שפות יהודיותקטגוריה:שפות יהודיות
יהדות



רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחום היהדות:

כללי

זרמים ביהדות

מושגים ביהדות

אישים

חוקרי יהדות

ארון הספרים היהודי

שונות:

בתי כנסת

ישיבות

מוסדות

יהדות התפוצות

הקהילה הספרדית-פורטוגזית

שונות

ערכים מבוקשים בנושאים קשורים

פורטל:הלכה/ערכים מבוקשים

פורטל:שבת ומועדי ישראל/ערכים מבוקשים

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם התנ"ך

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים תורניים

קצרמרים

קטגוריה:קצרמר יהדות

קטגוריה:קצרמר הלכה

קטגוריה:קצרמר תנ"ך


מצאו ערכים לשיפור בנושא יהדות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)