קלרנס נורמן ברנסדייל נולד בעיירה שירברוק שבדקוטה הצפונית (כיום עיירת רפאים), כבנם של קנוט ה. ברנסדייל ואנה מרגרט (לבית נורדגארד) ברנסדייל, שניהם מהגרים מנורווגיה. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים ובאקדמיית ברפלט שבפורטלנד, דקוטה הצפונית. ב-1913 הוא סיים את לימודיו בלותר קולג' שבדקורה, איווה. הוא שב לפורטלנד, שם הוא לימד באקדמיית ברפלט ועבד באדמות החווה המשפחתית במחוזות טרייל וסטיל.[1][2]
בשנים 1927–1934, ושוב בשנים 1941–1951, כיהן ברנסדייל כחבר הסנאט של דקוטה הצפונית. הוא היה נציג חלופי לוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית מטעם מדינתו ב-1940, וחבר הוועדה הרפובליקנית הלאומית בשנים 1948–1952. בשנים 1951–1957 הוא כיהן כמושל דקוטה הצפונית, ומנובמבר 1959 ועד אוגוסט 1960 כסנאטור מטעמה. כמושל, היה ברנסדייל תומך נלהב במיזמי פיתוח למים. במהלך תקופת ממשלו הושלמה בנייתו של סכר גריסון (אנ') ובית המחוקקים המדינתי הקים את גוף שימור ההטיה של גריסון. שנות ה-50 הראשונות עמדו גם בסימן של הקמת מחלקת הכבישים המדינתית והעברת חקיקה בנוגע לכבישים ראשיים. נושאי החינוך, החקלאות ובריאות הנפש היו גם הם סוגיות שהיו חשובות לברנסדייל. ב-1959 מונה ברנסדייל לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בעקבות מותו של הסנאטור והמושל לשעבר ויליאם לנגר.[3] בתקופת כהונתו הקצרה בסנאט הצביע ברנסדייל בעד שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור שפה פרמטרי חובה [ 2 ] חסריםחוק זכויות האזרח (אנ') של 1960.[4] בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה שנה לבחירת סנאטור קבוע לאיוש מושב זה, לא היה ברנסדייל מועמד, ובמקומו נבחר קוונטין ברדיק.
ב-1925 נשא ברנסדייל לאישה את קארי לג'ורד, ולשניים נולדו שתי בנות. נורמן ברנסדייל נפטר בעיר מייוויל שבדקוטה הצפונית ב-27 בינואר1978. הוא נטמן בבית הקברות של העיר.
ארצות הברית
