ג'ון דייוויס (מושל דקוטה הצפונית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון דייוויס
John Davis
ג'ון דייוויס, 1969
ג'ון דייוויס, 1969
לידה 18 באפריל 1913
מיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1990 (בגיל 77)
רנצ'ו מיראז', קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'ון אדוארד דייוויס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות פיירויו, ביסמרק, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת דקוטה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית של דקוטה הצפונית, המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל המשרד למוכנות אזרחית
5 במאי 197220 בינואר 1977
(4 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
ג'רלד פורד
ברדיל טירנה ←
מנהל המשרד להגנה אזרחית
20 במאי 19695 במאי 1972
(3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
ג'וזף רום ←
המפקד הלאומי של הלגיון האמריקאי
19661967
→ אלדון ג'יימס
ויליאם י. גלבריית' ←
מושל דקוטה הצפונית ה־25
9 בינואר 19574 בינואר 1961
(4 שנים)
סגני מושל דקוטה הצפונית פרנסיס קלייד דאפי
קלרנס דאל
חבר הסנאט של דקוטה הצפונית
19521956
(כ־4 שנים)
ראש עיריית מקלוסקי
19461952
(כ־6 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון אדוארד דייוויסאנגלית: John Edward Davis;‏ 18 באפריל 191312 במאי 1990) היה פוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 19521956, כמושל דקוטה הצפונית ה-25 בשנים 19571961, כמפקד הלאומי של הלגיון האמריקאי בשנים 19661967, וכמנהל המשרד להגנה אזרחית, שבהמשך היה למשרד למוכנות אזרחית בשנים 19691977.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון דייוויס נולד במיניאפוליס שבמינסוטה. לאחר שלמד מספר שנים בבית ספר תיכון בפארגו שבדקוטה הצפונית, הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון של ביסמרק, בירת המדינה. מאוחר יותר באותו סתיו, הוא החל ללמוד באוניברסיטת דקוטה הצפונית שבגרנד פורקס. בעת לימודיו היה חבר באחוות בטא-תטא-פי, והיה פעיל בגיסות האימונים של קציני המילואים (ROTC). הוא היה קצין ב"נדן ולהב" (Scabbard and Blade), ארגון לבחירת צוערי ROTC בכירים. ב-1935 סיים דייוויס תואר בוגר במדעים במסחר והוצב כלוטננט משנה בגייסות המילואים של צבא ארצות הברית. לאחר מכן הוא שב לנהל את החווה המשפחתית. ב-1938 נשא דייוויס לאישה את פאולין הנטלי, ולשניים נולדו שלושה ילדים. ב-1978 התגרשו השניים לאחר ארבעים שנות נישואים, וב-1980 נישא דייוויס בשנית למרילין ר. וסטלי.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1941 גויס דייוויס לשירות פעיל בצבא ארצות הברית. הוא התייצב בפורט סנלינג, מינסוטה, ולאחר מכן נשלח למחנה ג'וזף ט. רובינסון שבארקנסו, שם הוא היה בהמשך למפקד פלוגה C, הגדוד הראשון, רגימנט הפרשים ה-134, הדיוויזיה ה-35. הוא השתתף בקרבות רבים בזירה האירופית כמפקד פלוגה C ובהמשך כמפקד הגדוד הראשון וכמפקד הרגימנט ה-134, ועוטר בכוכב הכסף, בכוכב הארד ובלב הארגמן. ב-31 ביולי 1945 שוחרר דייוויס משירות פעיל בקמפ מקוי שבוויסקונסין.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 נבחר דייוויס למשרת ראש עיריית מקלוסקי שבדקוטה הצפונית, תפקיד בו הוא כיהן עד 1952. באותה שנה הוא נבחר לסנאט של דקוטה הצפונית, וכיהן בו עד 1956, כאשר הוא נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל דקוטה הצפונית. בבחירות הכלליות הוא הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית וולי וורנר. ב-1958 הוא ניצח את מועמד הדמוקרטים, ג'ון פ. לורד, וכיהן כמושל עד ינואר 1961. ב-1960 היה דייוויס מועמד לסנאט של ארצות הברית, אך נוצח בהפרש קל על ידי הדמוקרט קוונטין ברדיק. ב-1964 הוא התמודד פעם נוספת לסנאט, אך נוצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים על ידי תומאס קלפ. ב-1966 זכה דייוויס לקבל את פרס סו, הכיבוד הגבוה ביותר של אגודת בוגרי אוניברסיטת דקוטה הצפונית. מאותה שנה ועד 1967 הוא שימש כמפקד הלאומי של הלגיון האמריקאי (American Legion), וב-1969 הוא מונה על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון כמנהל משרד ההגנה האזרחית. ב-1972 שונה שמה של סוכנות זו למשרד למוכנות אזרחית והוא שימש כמנהלה עד ינואר 1977. לאחר פרישתו הוענקה לו מדליית השירות של מחלקת ההגנה.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 שב דייוויס לדקוטה הצפונית כדי לנהל את החווה המשפחתית ושב גם לשמש כנשיא הבנק הלאומי הראשון של מקלוסקי. הוא היה פעיל בארגונים רבים ללא כוונת רווח, כולל במסדר הנדיב והמגן של האיילים הקנדיים (Elks) ובבונים החופשיים. ג'ון דייוויס נפטר ברנצ'ו מיראז' שבקליפורניה ב-12 במאי 1990. הוא נטמן בבית הקברות פיירויו שבביסמרק, בירת דקוטה הצפונית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]