אנדרו ברק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרו ברק
Andrew H. Burke
אנדרו ברק
לידה 15 במאי 1850
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 1918 (בגיל 68)
רוזוול, ניו מקסיקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנדרו הוראס ברק
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סאות' פארק, רוזוול, ניו מקסיקו, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת דפאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דקוטה הצפונית ה־2
7 בינואר 18913 בינואר 1893
(שנתיים)
סגן מושל דקוטה הצפונית רוג'ר אלין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדרו הוראס בֶרקאנגלית: Andrew Horace Burke;‏ 15 במאי 185017 בנובמבר 1918) היה פוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דקוטה הצפונית השני בשנים 18911893.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו ברק נולד בעיר ניו יורק. בגיל ארבע הוא התייתם מהוריו, וגדל באגודת העזרה לילדים (Children's Aid). כנער הוא מכר עיתונים,[1] ולאחר מכן הוא אומץ על ידי משפחת חוואים ליד נובלסוויל שבאינדיאנה. ב-17 ביולי 1862, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, בגיל 12, הוא התגייס כמתופף צבאי לרגימנט של אינדיאנה. לאחר שובו לאינדיאנה, הוא סיים את חוק לימודיו, ולמד במשך שנתיים במה שהיה לימים אוניברסיטת דה פאו. ב-1880, לאחר שנשא לאישה את קרוליין קליבלנד, הוא עבר לקאסלטון שבטריטוריית דקוטה (כיום בתחומי דקוטה הצפונית), והיה למנהל חשבונות בחנות כלבו מקומית. לאחר מכן היה ברק קופאי בבנק הלאומי הראשון בקאסלטון, ולאחר מכן, במשך שש שנים הגזבר של מחוז קאס.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1890 נבחר ברק מטעם המפלגה הרפובליקנית כמושל דקוטה הצפונית השני, וכיהן בתפקיד מ-7 בינואר 1891 ועד 3 בינואר 1893. במהלך תקופת כהונתו התברר שלדקוטה הצפונית לא היו חוקים לבחירת חבר האלקטורים. ברק זימן מושב מיוחד של בית המחוקקים המדינתי ב-1 ביוני 1891, ודאג לחקיקת החוק. המדינה השתתפה בבחירות לנשיאות של 1892, כאשר נבחר גרובר קליבלנד לתקופת כהונתו השנייה כנשיא ארצות הברית.[2] בהתבסס על סך קולות המצביעים במדינה, שבה ניצח בהפרש קל מועמד המפלגה הפופוליסטית ג'יימס ויבר, נבחרו שני אלקטורים רפובליקנים ושני אלקטורים פופוליסטים. האלקטור הרפובליקני הצביע בעד הנשיא המכהן בנג'מין הריסון, ושני האלקטורים האחרים התפצלו בהצבעתם כשאחד הצביע בעד קליבלנד והשני לוויבר.

הקריירה הפוליטית של ברק הסתיימה כאשר הוא איבד את תמיכת חקלאי המדינה בעקבות הטלת וטו על הצעת חוק שהייתה אמורה לכפות על חברות הרכבת לחכור אתרים ליד מסילות הברזל לבניית מעליות לדגנים ומחסנים על פי תנאם שלא היו מקובלים על חברות הרכבות.[2] בבחירות של 1892 הוא לא נבחר לתקופת כהונה נוספת ושב לחייו הפרטיים לאחר עיסוק בלתי מוצלח בעסקי הדגנים במינסוטה. הוא היה מפקח במשרד הקרקעות של ארצות הברית והתגורר בוושינגטון די. סי., בקולורדו ובניו מקסיקו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו ברק נפטר ברוזוול, ניו מקסיקו ב-17 בנובמבר 1918. הוא נטמן בבית הקברות סאות' פארק שבעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]