משלחת מס' 21 לתחנת החלל מיר
משלחת מס' 21 (ברוסית: основная экспедиция я-21) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-21 בפברואר 1996 ועד ל-2 בספטמבר 1996. מפקד המשלחת היה יורי אונופריינקו. פעילות המשלחת נמשכה 193 ימים.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 21.02.1996–24.03.1996 | 24.03.1996–2.09.1996 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
 יורי אונופריינקו |
מפקד המשלחת | סויוז TM-23 |  |
|
סויוז TM-23 | חבר משלחת מס' 21 מפקד חללית "סויוז TM-23" |
| יורי אוסצ'וב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-23 | |
|
סויוז TM-23 | חבר משלחת מס' 21 |
 שנון לוסיד |
אסטרונאוטית חוקרת | STS-76 | |
STS-79 | חברה משלחת מס' 21 ו-22 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2", מודול "קריסטל" ומודול "ספקטר". שטח מחיה היה 315 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולאריים היה 41 קו"ט. במהלך פעלות המשלחת התווסף מודול "פרירודה" עם נפח של 66 מ"ק ופאנל סולארי בהספק כולל של 6 קו"ט שבשלב זה פעל החצי יכולת.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית סויוז TM-23 עם חברי המשלחת שוגרה ב-21 בפברואר 1996. ב-23 בפברואר בוצע עגינה לתא עגינה קדמי במודול "קוואנט 1". בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 20 בפיקוד יורי גידזנקו. במשך שישה ימים צוות שכלל 6 אנשים ביצעו תוכנית ניסויים.
ב-29 בפברואר צוות משלחת מס' 20 עזב תחנת החלל בחללית סויוז TM-22. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 21 בפיקוד יורי גידזנקו שהחלה בפעילות סדירה.
ב-15 במרץ אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6 שעות. במהלך פעילות זו הותקן מנוף STRELA שני (הראשון פעל משנת 1991ׂ).
ב-24 במרץ לתחנת החלל הגיע מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-76 בפיקור קווין צ'ילטון. צוות הפועל בתחנת החלל גדל ל-8. עם המעבורת הגיע ציוד לניסויים שונים ו-680 ק"ג של מים.
ב-29 במרץ מעבורת החלל עזבה את תחנת החלל. שנון לוסיד הצטרפה למשלחת מס' 21.
ב-23 באפריל שוגר חללית עם מודול "פרירודה" החדש. המודול חובר לתחנת החלל ב-26 באפריל. בתוך המודול הגיע כ-900 ק"ג ציוד לניסויים של לוסיד שנון.
ב-27 באפריל מיקום עגינה של המודול החדש שונה ונפתחו פתחי מעבר. נפח של תחנת החלל גדל ב-66 מ"ק.
ב-7 במאי לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-31 עגינה אוטומטית לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות[1]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-20 במאי אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-5.5 שעות. במהלך פעילות זו בין היתר בוצע שינוי מיקום פאנל סולארי.
ב-30 במאי אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-4.5 שעות. במהלך פעילות זו ציוד שהגיע בתוך מודול "פרירודה" הותקן בחלק החיצוני של תחנת החלל.
ב-24 במאי אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-5.5 שעות. במהלך פעילות זו הותקן פאנל סולארי מדגם שמתוכנן לתחנת החלל הבין-לאומית. במצב סופי פאנל זה היה יכול לספק 6 קוו"ט, בתקופת פעילות המשלחת הוא פעל בחצי הספק.
ב-6 ביוני אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-3.5 שעות. במהלך פעילות זו נאסף ציוד מדעי שהיה מותקן בחלק החיצוני של תחנת החלל.
ב-13 ביוני אונופריינקו ואוסצ'וב ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-3.5 שעות. במהלך פעילות זו בוצעו פעולות תחזוקה.
ב-6 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-32 עגינה אוטומטית לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות[2]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-17 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-24 בפיקוד ולרי קורזון. העגינה בוצע לתא עגינה במודול בסיסי. בחללית הגיעו חברי משלחת מס' 22. החל הליך העברת האחריות על תחנת החלל לצוות החדש.
ב-2 בספטמבר צוות המשלחת נכנסו לחללית סויוז TM-23 ועזבו תחנת החלל. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ. שנון לוסיד נותרה בתחנת החלל והצטרפה למשלחת מס' 22.
אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 22 בפיקוד ולרי קורזון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|