משלחת מס' 20 לתחנת החלל מיר
.jpg)
משלחת מס' 20 (ברוסית: основная экспедиция я-20) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-3 בספטמבר 1995 ועד ל-29 בפברואר 1996. מפקד המשלחת היה יורי גידזנקו. פעילות המשלחת נמשכה 179 ימים. לראשונה בצוות התחנה היה נציג סוכנות החלל האירופית.
הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תפקיד | חללית הגעה | 3.09.1995–29.02.1996 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 יורי גידזנקו |
מפקד המשלחת | סויוז TM-22 |  |
סויוז TM-22 | חבר משלחת מס' 20 מפקד חללית "סויוז TM-22" |
| סרגיי אוודייב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-22 | |
סויוז TM-22 | חבר משלחת מס' 20 |
 תומאס רייטר |
מהנדס טיסה | סויוז TM-22 | |
סויוז TM-22 | חבר משלחת מס' 20 |
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2", מודול "קריסטל" ומודול "ספקטר". שטח מחיה היה 315 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 41 קו"ט.
פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית סויוז TM-22 עם חברי המשלחת שוגרה ב-3 בספטמבר 1995. ב-5 בספטמבר בוצע עגינה לתא עגינה קדמי במודול "קוואנט 1". בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 19 בפיקוד אנטולי סולוביוב. במשך שישה ימים צוות שכלל 6 אנשים ביצעו תוכנית ניסויים.
ב-11 בספטמבר צוות משלחת מס' 19 עזב תחנת החלל בחללית סויוז TM-21. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 20 בפיקוד אנטולי סולוביוב שהחלה בפעילות סדירה. תומאס רייטר ביצע תוכנית EUROMIR 95 שהוכנה על ידי סוכנות החלל האירופית[1]. חללית סויוז TM-22 שימשה חללית חירום.
ב-8 באוקטובר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-29 עגינה אוטומטית לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות[2]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-20 באוקטובר אוודייב ורייטר ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-5 שעות. במהלך פעילות זו על מודול "ספקטר" הותקן ציוד לניסוי של סוכנות החלל האירופית European Space Exposure Facility (ESEF)-1.
ב-15 בנובמבר לתחנת החלל הגיע מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-74 בפיקוד קנת קמרון. צוות תחנת החלל גדל ל-8. עם המעבורת הגיע "מודול עגינה" חדש ו-2 פאנלים סולאריים. מודול עגינה חדש נבנה ברוסיה והיה מותאם לעגינה של מעבורת חלל. הוא שוחרר מתא המטען של המעבורת והוצמד למודול "קריסטל". פאנלים סולאריים עבור לתחנת החלל להתקנה בעתיד הועברו מהמעבובת לתחנת החלל. בנוסף לכך הועברו מצרכים וציוד לניסויים שיבוצעו בהמשך.
ב-18 בנובמבר מעבורת החלל "אטלנטיס" עזבה את תחנת החלל ונחתה בכדור הארץ.
ב-8 בדצמבר גידזנקו ואוודייב ביצעו פעילות חוץ רכבית קצרה (כ-30 דקות) והכנות לקליטת מודול "פרירודה" בעתיד.
ב-19 בדצמבר חללית מטען פרוגרס M-29 נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-20 בדצמבר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-30 עגינה אוטומטית מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות[3]. חללית הייתה יכולה להביא עד 2,350 ק"ג של ציוד ומצרכים. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-8 בפברואר 1996 גידזנקו ורייטר ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-3 שעות. בעזרת מנוף נאספו מכשירים מיחידת ESEF-1. טיפול באנטנה לא תקינה לא הצליח.
במהלך פעילות סדירה משלחת מס' 20 ביצע מספר רב של ניסויים בתחומים שונים. עקב בעיות תקציביות שהות המשלחת הוערך בכחודשיים.
ב-23 בפברואר לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-23 בפיקוד יורי אונופריינקו. העגינה בוצע לתא עגינה במודול "קוואנט 1". בחללית הגיעו חברי משלחת מס' 21. החל הליך העברת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש.
ב-29 בפברואר צוות המשלחת נכנסו לחללית סויוז TM-22 ועזבו תחנת החלל. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ.
אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 21 בפיקוד יורי אונופריינקו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל מיר - משלחות | |
|---|---|
|