מלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏התפיסה שקדמה למתקפה: מהציטוט לא משתמעת דעתו של בנט. אם יהיה ציטוט מפורש יותר, אפשר לשקול קביעה שכזו.
תגית: שוחזרה
שורה 108: שורה 108:
באוקטובר 2011, תחת לחץ ציבורי כבד, חתמה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו על [[עסקת שליט|עסקה עם חמאס]], שבמסגרתה שחררה ישראל 1,027 מחבלים תמורת חייל צה"ל החטוף [[גלעד שליט]]. העסקה זכתה לביקורת רבה, ולאחר מתקפת הפתע של חמאס האשים העיתונאי [[נדב שרגאי]] את העסקה כ"אם כל חטאת", וציטט בכיר במערכת הביטחון שראה בה כאחראית למתקפה בשני ממדים: בשחרור מחבלים בכירים שהיו השלד המרכזי של הנהגת חמאס שתכננה את המתקפה על ישראל, וכמסר המביע חולשה ומעודד אלימות וחטיפות.{{הערה|{{ישראל היום|נדב שרגאי|אם כל חטאת (ב'): המחיר הבלתי נסבל של "עסקת שליט"|magazine/hashavua/article/14728446|19 באוקטובר 2023}}.}}
באוקטובר 2011, תחת לחץ ציבורי כבד, חתמה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו על [[עסקת שליט|עסקה עם חמאס]], שבמסגרתה שחררה ישראל 1,027 מחבלים תמורת חייל צה"ל החטוף [[גלעד שליט]]. העסקה זכתה לביקורת רבה, ולאחר מתקפת הפתע של חמאס האשים העיתונאי [[נדב שרגאי]] את העסקה כ"אם כל חטאת", וציטט בכיר במערכת הביטחון שראה בה כאחראית למתקפה בשני ממדים: בשחרור מחבלים בכירים שהיו השלד המרכזי של הנהגת חמאס שתכננה את המתקפה על ישראל, וכמסר המביע חולשה ומעודד אלימות וחטיפות.{{הערה|{{ישראל היום|נדב שרגאי|אם כל חטאת (ב'): המחיר הבלתי נסבל של "עסקת שליט"|magazine/hashavua/article/14728446|19 באוקטובר 2023}}.}}


קונספציית הדו-קיום עם חמאס הלכה והתחזקה בשנים שלאחר מכן. בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס בשנת [[2018]], וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. אף על פי שנתניהו הבטיח למוטט את שלטון חמאס, הוא לא עשה זאת, לדבריו "כי היינו צריכים להחזיק ולקחת עוד שני מיליון פלסטינים תחת רשותנו או לתת את זה למישהו. שוחחתי עם מנהיגים ערבים רבים, אף אחד לא התנדב".{{הערה|{{סרוגים||נתניהו מסביר: למה החלטתי לא למוטט את שלטון חמאס בעזה|328986-נתניהו-מסביר-למה-החלטתי-לא-למוטט-את-שלט|4 באפריל 2019}}.}} לפי דיווחים בתקשורת, נתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד בשנת 2019 כי כל מי שמתנגד ל[[מדינה פלסטינית]] צריך לתמוך בהעברת כספים לרצועת עזה, כי הדבר משמר את הפיצול בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס ברצועת עזה.{{הערה|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Netanyahu-Money-to-Hamas-part-of-strategy-to-keep-Palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019.}} לפי ד"ר מיכאל מילשטיין, לתפיסה הייתה שותפה עקרונית גם [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] בראשות [[נפתלי בנט]].{{הערה|{{גלובס|הילה ויסברג|הכר את האויב: כך נפלנו במלכודת של חמאס והקונספציה|1001460561|19 באוקטובר 2023}}. ראו גם: קובי עוזיאלי, [https://www.bhol.co.il/news/1607670 העיתונאי תוקף: "בנט מסתובב בימים אלה כ'מומחה למלחמה"'], [[בחדרי חרדים]], 20 באוטובר 2023.}} גם [[שמרית מאיר]], יועצתו המדינית של נפתלי בנט, אמרה כי הוא היה שותף עקרונית לקונספציית ההסדרה מול חמאס, וכן תמכה ברעיון של עידוד הפיצול הפלסטיני בין יהודה ושומרון לבין עזה.{{הערה|{{mako|אלעד שמחיוף|ישראל במלחמה: שיחה עם שמרית מאיר|06c43906cef2b81027|news-podcast_n12/one_a_day|15 באוקטובר 2023}}. [[גיקונומי]], [https://geekonomy.net/2023/10/15/geekonomy791/ פרק 791 - שמרית מאיר], 15 באוקטובר 2023, דקה 1:06:21: "משך הרבה שנים היה היגיון בזה שאנחנו מפרידים, יושבים על ההפרדה בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית. התנועה הלעומתית לך גילתה שהיא בסכסוך כרוני, לא מסוגלים לגעת אחד בשני, 17 שנה, אנחנו צריכים לעשות להם את הסולחה? זה הרי טרלול".}} התגובות להסדרה מול חמאס בימין היו מעורבות: היו ששיבחו אותה,{{הערה|{{וואלה!|אראל סגל|כן, נתניהו מעדיף את שלטון חמאס. וזה עובד לו|3045269|2 במרץ 2017}}}} והיו שביקרו אותה.{{הערה|{{מידה|כותב=יוני בן-מנחם|כותרת=ההסדרה בעזה: שקט זמני לישראל, הישג אסטרטגי לחמאס|מספר כתבה=61095|תאריך=7 באוגוסט 2018}}.}} בשמאל שיבחו בדרך כלל את ההסדרה, אך בהסתייגות.{{הערה|ראו: [[מוסי רז]], [https://www.facebook.com/MossiRaz/posts/2027778813940643 הסכם ההסדרה עם החמאס הוא בשורה משמחת], פייסבוק, 16 באוגוסט 2018. רז סייג וכתב כי "יש להקשיב לאזהרות, בהן גם של ראש השב"כ, כי אסור להסתפק רק בהסכם עם החמאס. כדי שההסכם לא יתפרש ככניעה לאלימות וכדי שיחוזק יש להגיע להסדר כולל עם כלל הגורמים הפלסטינים". ראו גם {{הארץ|מאמר המערכת|ההסדרה עם חמאס היא אינטרס ישראלי|opinions/editorial-articles/2019-12-31/ty-article-opinion/.premium/0000017f-f16f-da6f-a77f-f96ff69f0000|31 בדצמבר 2019}}.}}
קונספציית הדו-קיום עם חמאס הלכה והתחזקה בשנים שלאחר מכן. בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס בשנת [[2018]], וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. אף על פי שנתניהו הבטיח למוטט את שלטון חמאס, הוא לא עשה זאת, לדבריו "כי היינו צריכים להחזיק ולקחת עוד שני מיליון פלסטינים תחת רשותנו או לתת את זה למישהו. שוחחתי עם מנהיגים ערבים רבים, אף אחד לא התנדב".{{הערה|{{סרוגים||נתניהו מסביר: למה החלטתי לא למוטט את שלטון חמאס בעזה|328986-נתניהו-מסביר-למה-החלטתי-לא-למוטט-את-שלט|4 באפריל 2019}}.}} לפי דיווחים בתקשורת, נתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד בשנת 2019 כי כל מי שמתנגד ל[[מדינה פלסטינית]] צריך לתמוך בהעברת כספים לרצועת עזה, כי הדבר משמר את הפיצול בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס ברצועת עזה.{{הערה|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Netanyahu-Money-to-Hamas-part-of-strategy-to-keep-Palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019.}} לפי ד"ר מיכאל מילשטיין, לתפיסה הייתה שותפה עקרונית גם [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] בראשות [[נפתלי בנט]].{{הערה|{{גלובס|הילה ויסברג|הכר את האויב: כך נפלנו במלכודת של חמאס והקונספציה|1001460561|19 באוקטובר 2023}}. ראו גם: קובי עוזיאלי, [https://www.bhol.co.il/news/1607670 העיתונאי תוקף: "בנט מסתובב בימים אלה כ'מומחה למלחמה"'], [[בחדרי חרדים]], 20 באוטובר 2023.}} התגובות להסדרה מול חמאס בימין היו מעורבות: היו ששיבחו אותה,{{הערה|{{וואלה!|אראל סגל|כן, נתניהו מעדיף את שלטון חמאס. וזה עובד לו|3045269|2 במרץ 2017}}}} והיו שביקרו אותה.{{הערה|{{מידה|כותב=יוני בן-מנחם|כותרת=ההסדרה בעזה: שקט זמני לישראל, הישג אסטרטגי לחמאס|מספר כתבה=61095|תאריך=7 באוגוסט 2018}}.}} בשמאל שיבחו בדרך כלל את ההסדרה, אך בהסתייגות.{{הערה|ראו: [[מוסי רז]], [https://www.facebook.com/MossiRaz/posts/2027778813940643 הסכם ההסדרה עם החמאס הוא בשורה משמחת], פייסבוק, 16 באוגוסט 2018. רז סייג וכתב כי "יש להקשיב לאזהרות, בהן גם של ראש השב"כ, כי אסור להסתפק רק בהסכם עם החמאס. כדי שההסכם לא יתפרש ככניעה לאלימות וכדי שיחוזק יש להגיע להסדר כולל עם כלל הגורמים הפלסטינים". ראו גם {{הארץ|מאמר המערכת|ההסדרה עם חמאס היא אינטרס ישראלי|opinions/editorial-articles/2019-12-31/ty-article-opinion/.premium/0000017f-f16f-da6f-a77f-f96ff69f0000|31 בדצמבר 2019}}.}}


הקונספציה באה יחד עם תפיסה שרווחה גם בקרב אנשי צבא ואקדמיה שלפיה חמאס הפך להיות פרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".{{הערה|{{זמן ישראל|קסניה סבטלובה|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס|333486|17 באוגוסט 2022}}}} במסמך של [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] נכתב בינואר 2019 בשבח הסדרה עם חמאס ברצועת עזה, בהנמקה כי "בעת הנוכחית ניכרת בקרב הנהגת החמאס ברצועה פרגמטיות כתוצאה מהבנתה שהיא אחראית לאוכלוסייה של כ-2 מיליון איש".{{הערה|אודי דקל ונועה שוסטרמן, '''מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה: חלופות אסטרטגיות''', המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2019.}} ד"ר גדי חיטמן מ[[אוניברסיטת אריאל]] אמר בינואר 2020 כי "חמאס רוצה הסדרה, כי אמנם מדובר בארגון טרור אבל זו גם תנועה חברתית וגם שחקן פוליטי שיש לו רצון לנהל חיים של כשני מיליון אנשים בעזה".{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|יתרונות ההסדרה עבור חמאס|422984|1 בינואר 2022.}}}} על פי ד"ר [[ארנון דגני]] מן [[האוניברסיטה העברית]], היסטוריון ועמית ב[[מרכז מולד]], זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.{{הערה|{{ציוץ|arnondeg|ארנון דגני|1712319485850370310|12 באוקטובר 2023.}}}}
הקונספציה באה יחד עם תפיסה שרווחה גם בקרב אנשי צבא ואקדמיה שלפיה חמאס הפך להיות פרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".{{הערה|{{זמן ישראל|קסניה סבטלובה|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס|333486|17 באוגוסט 2022}}}} במסמך של [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] נכתב בינואר 2019 בשבח הסדרה עם חמאס ברצועת עזה, בהנמקה כי "בעת הנוכחית ניכרת בקרב הנהגת החמאס ברצועה פרגמטיות כתוצאה מהבנתה שהיא אחראית לאוכלוסייה של כ-2 מיליון איש".{{הערה|אודי דקל ונועה שוסטרמן, '''מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה: חלופות אסטרטגיות''', המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2019.}} ד"ר גדי חיטמן מ[[אוניברסיטת אריאל]] אמר בינואר 2020 כי "חמאס רוצה הסדרה, כי אמנם מדובר בארגון טרור אבל זו גם תנועה חברתית וגם שחקן פוליטי שיש לו רצון לנהל חיים של כשני מיליון אנשים בעזה".{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|יתרונות ההסדרה עבור חמאס|422984|1 בינואר 2022.}}}} על פי ד"ר [[ארנון דגני]] מן [[האוניברסיטה העברית]], היסטוריון ועמית ב[[מרכז מולד]], זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.{{הערה|{{ציוץ|arnondeg|ארנון דגני|1712319485850370310|12 באוקטובר 2023.}}}}

גרסה מ־16:38, 20 באוקטובר 2023

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
חרבות ברזל (צה"ל)
מבול אל-אקצא - عملية طوفان الأقصى (חמאס)
  רצועת עזה   טריטוריה שפונתה מאזרחים
  טריטוריה שפונתה מאזרחים
  טריטוריה שפונתה מאזרחים
מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריכים 7 באוקטובר 2023 – ערך בלתי־ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
קרב לפני מבצע בית וגן
מקום ישראל, רצועת עזה, לבנון
עילה מתקפת הפתע על ישראל (2023) ובה ביצעו המחבלים הפלסטינים מעשי טבח, טרור ופשעים נגד האנושות
הצדדים הלוחמים

רצועת עזה

יהודה ושומרון

לבנון


בתמיכת:

מנהיגים
מפקדים

מוחמד דף (מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם)
אכרם עג'ורי (ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)
חזבאללהחזבאללה אברהים עקיל (ראש הזרוע הצבאית של חזבאללה)
ראפת חרב חסין אבו הלאל (מפקד ועדות ההתנגדות, חוסל)

כוחות
אבדות

ישראלישראל ישראלים ואזרחים זרים:
הרוגים: כ-1,400 מתוכם מעל 1,050 אזרחים שנרצחו בהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים[1]
פצועים: כ-4,000[1]
חטופים: 203[2]

הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית פלסטינים:
הרוגים: 1500 מחבלים נהרגו בשטח ישראל במהלך מתקפת הפתע[3][4], מעל 3700 הרוגים ברצועת עזה ועוד הרוגים באיו"ש ולבנון. לפירוט ראו: #נפגעים פלסטינים
פצועים: מעל 9,714[5]
עצורים: מעל 250 מחבלים

חזבאללהחזבאללה חזבאללה: 13 הרוגים

מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה בראשות חמאס, שפרצה בבוקר שבת, חג שמיני עצרת ושמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

המלחמה נפתחה במתקפת פתע על ישראל בהובלת חמאס. בחסות מטח טילים כבד, לעבר עוטף עזה אך גם לעבר אזורים מרוחקים כמו השרון, ירושלים ובאר שבע, חדרו אלפי מחבלים לשטח ישראל במטרה לכבוש את יישובי עוטף עזה ואת בסיסי צה"ל באזור, לטבוח בתושביהם ולחטוף כמה שיותר חיילים ואזרחים. המתקפה, שהייתה מתקפת הטרור הגדולה בתולדות מדינת ישראל, התנהלה במסע טבח באזור עוטף עזה, שכלל גם השתלטות על בסיסי צה"ל, חטיפת חיילים ואזרחים בהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, תוך ביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, ובכלל זה הטבח במסיבת הטבע ליד רעים, שהיה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה, ובו נרצחו מעל 260 בני אדם. מעשי טבח נוספים בוצעו גם ביישובים בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, נתיב העשרה, חולית, יכיני, נירים, ניר יצחק, עין השלושה וכיסופים. רבים מתושביהם נחטפו לרצועת עזה ורבים עוד יותר נרצחו[6].

ישראל נתפסה בהפתעה מוחלטת, לאחר שבדיונים שנערכו כשבועיים לפני המלחמה העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ולא מעוניין בהסלמה[7]. דובר צה"ל אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך אלה לא הובילו להעלאת רמת הכוננות[8][9].

צה"ל גייס למילואים מעל 300,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול ביותר בתולדות המדינה[10]. לאחר שחרור יישובי עוטף עזה, פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות לעזוב את המקום, בעקבות החשש בישראל שארגון הטרור חזבאללה יצטרף ללחימה באופן פעיל יותר.

כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, הרגו מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל. חיל האוויר וחיל הים החלו, בעיקר לאחר טיהור שטח הדרום, בסדרת תקיפות מהאוויר והים על רצועת עזה, הפצצת מטרות חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). עצימות התקיפות הלכה וגברה ואלפי מטרות טרור הותקפו. בהמשך פתח צה"ל בסדרת סיכולים ממוקדים בה חוסלו מספר טרוריסטים בכירים בחמאס ומחבלים שהיו מעורבים במתקפת הטרור.

רקע

ערכים מורחבים – רצועת עזה, חמאס, אמנת חמאס

ארגון חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. האידאולוגיה החמאסית היא בעלת מאפיינים אנטישמיים מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". חמאס אחראי לפיגועים רבים מאז הקמתו בשנת 1987 והוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים, ובין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.

מאז התנתקות מדינת ישראל מרצועת עזה ב-2005 (שכללה את יציאת כלל כוחות צה"ל משטח הרצועה) ועד יוני 2007 נמצאו רצועת עזה ותושביה בשליטה בלעדית של הרשות הפלסטינית. במהלך חודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה, ומאז הרצועה נמצאת בשליטת חמאס, ששלטונו נתפס על ידי ממשלות ישראל כחלופה הפחות רעה, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני[11]. חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים).

בפברואר 2017 החליף יחיא סנוואר את אסמאעיל הנייה בתפקיד מנהיג חמאס ברצועת עזה. סנוואר, טרוריסט שהיה ידוע במיליטנטיות שלו[12], התאמץ החל בשנת 2018 להציג בפני ישראל מצג של התמתנות. באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, ראיון שהתפרסם בידיעות אחרונות וזכה לכתבת שער ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות"[13]. מאמצי ההונאה כוונו גם במגעים ישירים מול ההנהגה הישראלית. מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק בכתב ידו, ובו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה, ישראל וחמאס התחילו במסלול של הסדרה[14].

בשנים שלאחר מכן התבססה מדיניות של הסדרה עם חמאס, תוך קבלה דה-פקטו של שלטונו ברצועה ומתן אפשרות העברת כספים מקטר לתוך הרצועה. סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת-קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים לפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר ובלוני תבערה[15]. ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה[16][17], מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה[18], ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה[19].

התפיסה שקדמה למתקפה

בעשור שקדם למתקפה, ממשלת ישראל תמכה בסטטוס קוו לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו-B שביהודה ושומרון. השר לשעבר חיים רמון, שראה בבנימין נתניהו אחראי ראשי לקונספציית הדו-קיום מול חמאס, האשים את אהוד ברק כאבי הקונספציה, בהיותו שר הביטחון בתקופת ממשלת אהוד אולמרט, כשסירב כשר ביטחון לפעול למוטט את חמאס לאחר השתלטותו על רצועת עזה ביוני 2007.[20]

באוקטובר 2011, תחת לחץ ציבורי כבד, חתמה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו על עסקה עם חמאס, שבמסגרתה שחררה ישראל 1,027 מחבלים תמורת חייל צה"ל החטוף גלעד שליט. העסקה זכתה לביקורת רבה, ולאחר מתקפת הפתע של חמאס האשים העיתונאי נדב שרגאי את העסקה כ"אם כל חטאת", וציטט בכיר במערכת הביטחון שראה בה כאחראית למתקפה בשני ממדים: בשחרור מחבלים בכירים שהיו השלד המרכזי של הנהגת חמאס שתכננה את המתקפה על ישראל, וכמסר המביע חולשה ומעודד אלימות וחטיפות.[21]

קונספציית הדו-קיום עם חמאס הלכה והתחזקה בשנים שלאחר מכן. בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס בשנת 2018, וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. אף על פי שנתניהו הבטיח למוטט את שלטון חמאס, הוא לא עשה זאת, לדבריו "כי היינו צריכים להחזיק ולקחת עוד שני מיליון פלסטינים תחת רשותנו או לתת את זה למישהו. שוחחתי עם מנהיגים ערבים רבים, אף אחד לא התנדב".[22] לפי דיווחים בתקשורת, נתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד בשנת 2019 כי כל מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת כספים לרצועת עזה, כי הדבר משמר את הפיצול בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס ברצועת עזה.[23] לפי ד"ר מיכאל מילשטיין, לתפיסה הייתה שותפה עקרונית גם ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט.[24] התגובות להסדרה מול חמאס בימין היו מעורבות: היו ששיבחו אותה,[25] והיו שביקרו אותה.[26] בשמאל שיבחו בדרך כלל את ההסדרה, אך בהסתייגות.[27]

הקונספציה באה יחד עם תפיסה שרווחה גם בקרב אנשי צבא ואקדמיה שלפיה חמאס הפך להיות פרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".[28] במסמך של המכון למחקרי ביטחון לאומי נכתב בינואר 2019 בשבח הסדרה עם חמאס ברצועת עזה, בהנמקה כי "בעת הנוכחית ניכרת בקרב הנהגת החמאס ברצועה פרגמטיות כתוצאה מהבנתה שהיא אחראית לאוכלוסייה של כ-2 מיליון איש".[29] ד"ר גדי חיטמן מאוניברסיטת אריאל אמר בינואר 2020 כי "חמאס רוצה הסדרה, כי אמנם מדובר בארגון טרור אבל זו גם תנועה חברתית וגם שחקן פוליטי שיש לו רצון לנהל חיים של כשני מיליון אנשים בעזה".[30] על פי ד"ר ארנון דגני מן האוניברסיטה העברית, היסטוריון ועמית במרכז מולד, זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.[31]

חודשים לפני מתקפת הפתע, כחלק ממדיניות זו, ממשלת ישראל השלושים ושבע העניקה לחמאס הטבות רבות: עבודה ל-20 אלף עזתים, העברת כסף קטרי, אספקה ועוד[32]. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה[33]. גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד לכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[34] מן הצד השני, נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[35], אך אלה לא זכו לתהודה או לביצוע. כך עלה גם בגורלן של קריאות של פוליטיקאים להכריע את חמאס[36].

התרעות לקראת המתקפה

כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם[37]. תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול[38]. בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ולא מעוניין בהסלמה[39].

לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל - כולל ללשכת ראש הממשלה - והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה[40][41]. בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה[42][43]. אך יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש.[44]

מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. כשבועיים לפני המלחמה הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בישיבת סיעתו את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה[45][46]. גם האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[47] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חיזבאללה בלבנון; מיליציות פרו־איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצונים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[48] אל"מ (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי כתב גם הוא בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[49]

ב-24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה[50]. הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון[51]. לעומתו, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים[52]. עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה כשלושה גדודים[53]. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה"[54].

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה[55]. רונן בר הוקפץ בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי[56]. דובר צה"ל אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך הוחלט שלא להעלות את רמת הכוננות, והצהיר כי יש לתחקר את תפיסת ההגנה של ישראל לנוכח הכישלון בפענוח הסימנים[8][9].

מתקפת הפתע (7 באוקטובר)

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

ההכנות למתקפה

חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה על שיטות ההגנה של הצד הישראלי, אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע[51]. חמאס נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע רצחנית[57].

פרוץ המתקפה

שטחים שבהם פעל החמאס:
  שטח ישראלי שבו פעלו מחבלי חמאס
פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמה, במהלך מתקפת הפתע

מתקפת הפתע החלה בשעה 06:30 בבוקר יום השבת וחג שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת[58]. בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ-2,500[59] אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, מאומנים וחמושים היטב, ובעקבותיהם גם אזרחים רבים מעזה שניצלו את המצב לרצוח ולשלול שלל. המחבלים חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחי רחיפה ומצנחים ממונעים דרך האוויר, ובעיקר על גבי טנדרים ואופנועים דרך היבשה, לאחר שפרצו את גדר המערכת סביב רצועת עזה, תוך שימוש באמצעים שונים, בעשרות מקומות[60] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה" שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.

כיבוש בסיסי צה"ל: מאות מחבלים, בקבוצות של כ-15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, ניטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. מפקדת אוגדת עזה לא נכבשה, אך הפגיעה במפקדה מנעה ממפקד האוגדה והכוחות במקום להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא[61].

קרב שדרות: עשרות מחבלים נסעו לשדרות, לתחנת המשטרה המקומית. הם הסתערו עליה, רצחו שוטרים רבים, והשוטרים שנותרו בחיים הבינו שלא יוכלו למנוע את כיבוש התחנה, עזבו אותה והשאירו אותה בשליטת המחבלים. המחבלים טבחו גם באזרחים רבים בעיר, כולל קבוצת מטיילים שירדו ממיניבוס כאשר שמעו את האזעקה.

מראות הרס בקיבוץ בארי

טבח ביישובי עוטף עזה: במשך שעות נערך טבח בתושבים המקומיים ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שחלקם נכבשו על ידי המחבלים. טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים. במהלך הטבח נרצחו לפחות 1,000 אזרחים, ולפחות 200 ישראלים, כולל נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה.

צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה, 8 מוצבים נכבשו לחלוטין, חיילים נלקחו בשבי[62]. בהיעדר כוחות עתודה זמינים, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות, אופקים ונתיבות, ולנסות להשתלט על מפקדת אוגדת עזה. בחלק מהישובים התקבלו דיווחים על מחבלים, שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים[63][64].

באירועים אלה היה סיקור תקשורתי רחב ביותר, בעיקר בקיבוץ בארי, ונשמעו בכלי התקשורת עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח אותו כבש החמאס[65][66][67].

מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה[68].


ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים מספרם לא היה ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה הוא הוערך על ידי ישראל וחמאס בכ-200–250 חטופים.

שר הביטחון, יואב גלנט, הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון הכולל אירועים במהלך המתקפה כולל עריפת ראשי חיילים, שריפת אזרחים והתעללות בחטופים. באותה הפגישה גם התייחס למעשים של אונס אלים, התעללות ורצח ילדים ושריפה של ניצולי השואה בעודם בחיים[69][70].

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים[71].

גיוס מילואים ופינוי יישובים

החל מיומה הראשון של המלחמה, התנהל גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון מערכת התחבורה הציבורית לא פעלה כלל בגלל השבת, וחיילים נתקעו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים[72]. לאחר מכן, מערכת התחבורה הציבורית פעלה באופן חלקי ואף בסופי שבוע בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה[73][74][75].

ישראל פינתה 29 יישובים צמודי-גדר בעוטף עזה מתושביהם[76].

לנוכח ההתחממות הביטחונית בגזרת הצפון המליצו ביום השני ללחימה המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבים ב-21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות[77].

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות[78]. ב-13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות[79].

באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים[80].

כמו כן לאחר 14 יום מתחילת המלחמה, הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה[81]

מהלך המלחמה

7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה

כשעה לאחר תחילת מתקפת הפתע, הנחה דובר צה"ל את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה[82]. שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.

כיתות הכוננות בקיבוצים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים, הם בלמו גלים של מחבלים ורבים שילמו בחייהם[83]. צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים. לוחמי הימ"מ הוקפצו לזירות האירוע ונלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו 200 מחבלים[84]. יחידות מובחרות בצה"ל בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג וחטיבת עוז הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים[85]. שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים[86]. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.

צה"ל שחרר את מפקדת אוגדת עזה בערב הראשון ללחימה, לאחר קרבות קשים[87].

בערב 7 באוקטובר חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה[88].

חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב מהאוויר את מגדל פלסטין[89] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים, בנוסף לתשתיות הטרור של החמאס, שהשתמש בהם כמגן אנושי.

חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים[90].

בבוקר היום השני למלחמה הודיע דובר צה"ל שהצבא תקף עד אותו זמן 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים[91].

8 באוקטובר, היום השני למלחמה

קרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב-8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל.

בסביבות 3:30, משטרת ישראל השיגה שליטה על תחנת המשטרה בשדרות ונטרלה עשרה מחבלים, לאחר שתחנת המשטרה נשרפה[92][93].

בשעות הערב מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את מדינות האויב סביבה[94].

פגיעה של חיל האוויר הישראלי בבניין בעזה

9 באוקטובר, היום השלישי למלחמה

חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס.

בצוהרי היום הורה שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ לנתק מיידית את אספקת המים לרצועת עזה[95]. בנוסף לכך הורה שר הביטחון יואב גלנט להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה הכולל מניעת הכנסת דלק ומזון וכן מניעה של שליחת סיוע הומניטרי על ידי מדינות שכנות כמו מצרים[96].

10 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה

כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה. צילום: יואב קרן

בלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.

צה"ל המשיך בהפצצות כבדות מהאוויר והים של מטרות חמאס וגא"פ ברצועת עזה, בעיקר בעזה, שכונת רימאל, ח'אן יונס ובית חאנון[3]. חמאס המשיך בשיגור רקטות לגוש דן, השפלה והשרון בשעות הצהריים ואחר הצהריים.

החל מהשעה 17:00 נורו מטחים לאזור אשקלון ועוטף עזה, ובמקביל נורו רקטות מלבנון לעבר הגליל המערבי, בעיקר לעבר אזור שלומי.

בלילה לוחמים מגדוד 17, בסיוע כלי טיס, הרגו שלושה מחבלים באזור התעשייה באשקלון. סה"כ נהרגו ביום הרביעי 22 מחבלים במרחב עוטף עזה[97].

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הבטיח לשלוח נושאת מטוסים שנייה למזרח התיכון כדי למנוע מאיראן וחזבאללה להצטרף למלחמה[98][99].

11 באוקטובר, היום החמישי למלחמה

ביום זה המשיכו התקיפות ברצועת עזה. בין המטרות שהותקפו הייתה מערכת תצפית ומעקב אחרי כלי טיס שהוסוותה כדודי מים, והאוניברסיטה האסלאמית בעזה, ששימשה להכשרת מהנדסי טרור ופיתוח אמצעי לחימה. באותו יום ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות[100].

ביום זה שיגר גדוד 334 של חטיבת האש 282 רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה[101].

12 באוקטובר, היום השישי למלחמה

צה"ל המשיך בהפצצות הכבדות על רצועת עזה, כשהמוקד היה תשתיות טרור של יחידת הנוח'בה של חמאס. באותו יום ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס[100].

ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[102].

13 באוקטובר, היום השביעי למלחמה

צה"ל הודיע לאו"ם כי על תושבי עזה וצפון הרצועה (כ-1.1 מיליון איש) להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנה להיפגע מתקיפות צה"ל. הוא גם פיזר כרוזים בערבית בעזה עם הוראות לתושביה להתפנות ואזהרה שחמאס משתמש בהם כמגן אנושי.

במהלך הלילה תקף צה"ל 750 מטרות טרור, בהן מנהרות תת-קרקעיות של חמאס, מתחמים ומוצבים צבאיים, בתי בכירים ששימשו כמפקדות צבאיות, חמ"ל ומחסני אמל"ח. בשיא התקיפות השמידו מטוסי קרב 12 בניינים רבי-קומות שבהם חמאס מיקם תשתיות טרור רבות, 12 הבניינים נתקפו בסנכרון מלא בין מטוסי הקרב, תוך דקה אחת בלבד.

כלי טיס של צה"ל תקפו והשמידו עשרות עמדות לשיגור כלי טיס בלתי מאוישים שהקים חמאס על גגות בתי עזה.

בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע-קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד[103]. בהמשך היום שיגרו המחבלים רקטות על עוטף עזה, אשקלון, השפלה וגוש דן.

לקראת ערב צה"ל דיווח כי הוא נכנס לרצועה על מנת למצוא מידע על בני הערובה ולנסות לחלצם[104].

14 באוקטובר, היום השמיני למלחמה

בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים במתקפה הרצחנית ביום שבת. בנוסף, צה"ל תקף והרג מחבלים רבים ביחידת הנוח'בה של חמאס. בצהריים כלי טיס של צה"ל, בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן, ביצעו סיכול ממוקד והרגו את עלי קאצ'י (קאדי), מפקד בכוח הנוח'בה של חמאס, שפיקד על פשיטת טרור בהתקפת הפתע על עוטף עזה[105].

בשעה 21:00 שיגרו חמאס וגא"פ מטח רקטות כבד לעבר אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. לא דווח על נפגעים.

15 באוקטובר, היום התשיעי למלחמה

בלילה ביצע צה"ל סיכול ממוקד והרג את בילאל אל-קדרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס שהיה אחראי על הפשיטה הרצחנית בנירים וניר עוז. צה"ל תקף מטרות רבות של חמאס ברצועה והרג מחבלים רבים[106]. באותו יום, בסיוע השב"כ, חוסל מעתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס.

בשעות הצהריים נורה מטח לעבר תל אביב והרצליה. בד בבד נורו מטחים גם לעוטף עזה. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח.

16 באוקטובר, היום העשירי למלחמה

ביום זה השמיד צה"ל עשרות מפקדות מבצעיות (בהן זו של עלי קאצ'י) ועמדות שיגור של פצצות מרגמה. מטוסי קרב הרגו מספר מחבלי חמאס במתחם טרור. כמו כן, סוכלו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה אלמזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה.

אחר הצהריים שיגרו הפלסטינים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון (לרבות תל אביב, רמת גן ופתח תקווה) בשני מטחים מרוכזים. בערב שוגרו שני מטחים נוסף על גוש דן. לאורך היום התבצע ירי רקטי על אשקלון, שדרות ועוטף עזה.

באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.

17 באוקטובר, היום האחד עשר למלחמה

מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי, בסיוע השב"כ, ביצע סיכול ממוקד והרג את איימן נופל, מפקד מחנות חמאס במרכז הרצועה ובכיר בארגון. לפי דובר צה"ל: "מתוקף תפקידיו, הכווין מתווי טרור התקפיים רבים נגד ישראל וכוחות הביטחון, והכווין את יעדי הירי הרקטי של חמאס, תוך הכוונה ייעודית לאזורים מאוכלסים באזרחים בלתי מעורבים. בעברו, עסק בייצור ופיתוח אמצעי לחימה, קידם והיה שותף לפיגועים רבים, ואף היה שותף בתכנון חטיפתו של גלעד שליט. נופל היה מהבכירים הדומיננטיים ביותר בארגון, והיה מקורב למוחמד דף". כמו כן דווח שבין ההרוגים בתקיפות צה"ל נמנים אחיו ואחיינו של אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס.

לאורך היום חמאס המשיך בירי רקטות נרחב, כאשר לפנות ערב - בין 18:00 ל-20:15 שוגרו לפחות חמישה מטחים כבדים אל גוש דן, השפלה ועוטף עזה. אחת הרקטות פגעה בכביש 1.

הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי

ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי

בשעה 19:10 דיווחו הפלסטינים על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטינים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל-500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבינלאומיים, כמו CNN, שמאוחר יותר חזרו בהם וציינו שמספר ההרוגים נמוך בהרבה,[107] ושהפיצוץ אירע ככל הנראה בגלל שיגור כושל של רקטה של הג'יהאד האסלאמי.[108]

לאחר שעתיים מן האירוע הודיע דובר צה"ל שתחקיר של צה"ל העלה כי ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, וכתוצאה ממנו נפלה רקטה פלסטינית והתפוצצה בבית החולים[109][110][111]. תימוכין לקביעת תחקיר צה"ל הגיעו מתיעוד ברשת אל-ג'זירה בו נראית רקטה כושלת נוחתת סמוך לבית החולים בשעה 19:00, דקות ספורות לפני תחילת הטענות על הפצצת בית החולים[112]. למחרת, ב-18 באוקטובר, פרסם צה"ל הוכחות ברורות שהאירוע הגיע כתוצאה משיגור כושל של רקטת הג'יהאד האסלאמי, ובהן תצלומי אוויר המראים כי אין מכתש באזור, כפי שהיה מתקבל בהפצצה אווירית, ואף פרסום חריג של שיחה שיורטה בין שני פעילי חמאס, המודים שמדובר בשיגור רקטה כושל שפגע בבית החולים[113][114]. גם המודיעין האמריקאי הודיע שערך תחקיר מבצעי בלתי-תלוי ושיש לו ראיות שהפיצוץ בבית החולים נגרם מרקטה כושלת של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וכך גם הכריז באופן רשמי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בעת ביקורו בישראל.

תגובות בעולם בעקבות טענות החמאס

הרשות הפלסטינית הודיעה על שלושה ימי אבל וחמאס קרא לפלסטינים ברחבי העולם לצאת לפעולה בעקבות האסון. מאות מפגינים בירדן הקיפו את שגרירות ישראל בעמאן וניסו לפרוץ אליה. בלבנון, מאות הקיפו את שגרירות ארצות הברית בצפון ביירות בהפגנה אלימה. בעיראק, מאות צעדו בבגדד בקריאות אנטי-ישראליות וניסו לחצות את הגשר לאזור הירוק, ונחסמו על ידי כוחות ביטחון. באיראן, מאות הפגינו מול שגרירויות צרפת ובריטניה בקריאות "מוות לצרפת, אנגליה, אמריקה והציונים". בתוניסיה, מאות צעדו במחאה נגד ישראל. בטורקיה פרצה מחאה אלימה שכוונה לעבר קונסוליית ישראל באיסטנבול[115]. והפגנות והפרות סדר התרחשו ברחבי יהודה ושומרון במחאה על "הטבח בבית החולים". ביקורו המתוכנן של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ב-18 באוקטובר, שהיה אמור לכלול גם פגישות עם מלך ירדן ועם נשיא מצרים, קוצץ לאחר שמלך ירדן ונשיא מצרים ביטלו את הפגישה המתוכננת במחאה על האירוע.

18 באוקטובר, היום השנים עשר למלחמה

במהלך הלילה והבוקר תקפו מטוסי קרב של צה"ל מטרות חמאס, בהן מפקדות מבצעיות, מספר שטחי כינוס של כוחות החמאס, עמדות שיגור רקטות ונ"ט, וכן תשתיות טרור שמתחת לחלקן היו מנהרות הברחה של חמאס. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו בסיכול ממוקד את מחמד אלואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס ואת אכרם חיג'אז, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס.

ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקור תמיכה והזדהות עם ישראל.

19 באוקטובר, היום השלושה עשר למלחמה

במהלך הלילה והבוקר השמיד חיל האוויר הישראלי מאות תשתיות טרור של חמאס, מתוכן עשרות שנתקפו בשכונת שג'אעיה. מאות תשתיות הטרור שהותקפו כוללות עמדות שיגור טילי נ"ט, פירי מנהרות, תשתיות מודיעין, חמ"לים מבצעיים ומפקדות נוספות. לצד זאת, הותקפו עשרות עמדות שיגור טילי מרגמות שרובן הושמדו באופן מיידי לאחר ששיגרו לעבר ישראל. בתקיפות חוסלו שורת פעילים המשתייכים לכוח הנוח'בה של חמאס ולמעלה מעשרה מחבלים חוסלו בתקיפה ממוקדת של מטוסי קרב. בנוסף להריגת מחבלי חמאס, מטוסי קרב של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בראפת חרב חסין אבו הלאל, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "ועדות ההתנגדות העממית" ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחיסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, ששימש כמעין מפכ"ל משטרה מטעם חמאס.

בלילה דיווח משרד ההגנה של ארצות הברית שספינת מלחמה אמריקאית יירטה טילים ששיגרו החות'ים מתימן לכיוון צפון והעריכה שאולי הם כוונו לעבר ישראל.[116]

20 באוקטובר, היום הארבעה עשר למלחמה

במהלך הלילה צה"ל תקף מעל מאה מטרות מבצעיות של ארגוני הטרור ברצועת עזה, בנוסף חוסל מחבל שהשתתף בפשיטות הרצחניות בעוטף עזה.[117] כמו כן, בתקיפת חיל האוויר הישראלי בח'אן יונס נהרגו לפחות 20 מחבלים ונפצעו עשרות.[118]

החזית הצפונית

ערך מורחב – החזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל

כ-25 שעות לאחר תחילת המלחמה, נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים[119]. צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית[120], ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל[121]. ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה[122].

בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח צה"ל שפעל ביישוב מרגליות, המחבל נמלט ומרדף ארוך מתנהל אחריו.[123]

בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.

בלחימה בצפון נהרגו חמישה חיילי צה"ל ואזרח ערבי-ישראלי. מנגד, כוחות צה"ל הרגו 16 מחבלי חזבאללה, 3 מחבלי חמאס ו-3 מחבלי ג'יהאד אסלאמי.

פיגועים בישראל

ערך מורחב – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023

במהלך המלחמה בוצעו מספר פיגועים בתוך ישראל.

בצוהרי היום הראשון למלחמה מחבל ניסה לדקור את רכז הביטחון ביישוב בית אריה שבשומרון, ונוטרל[124]. באותו ערב, בוצע ניסיון פיגוע דריסה נגד כוח צה"ל בגוש עציון. החיילים ירו לעבר הרכב והמחבל נתפס, ללא נפגעים[125].

מאוחר יותר אותו יום, נוטרלה מחבלת שניסתה לבצע פיגוע דקירה בשכונת גבעת התחמושת בירושלים[126].

ביום השני למלחמה התרחש פיגוע ירי באלכסנדריה, בו רצח שומר מצרי שני ישראלים מתוך קבוצת תיירים ומדריך מצרי, בזמן שעמדו ליד עמוד פומפיוס באלכסנדריה[127].

עד 12 באוקטובר נהרגו 32 מחבלים ועשרות נעצרו באזור יהודה ושומרון[128].

באותו יום ירה מחבל על תחנת משטרה בירושלים, המחבל נוטרל ושני שוטרים נפצעו[129]. כמו כן מחבלים ירו לעבר היישוב דולב וחייל נפצע קל מרסיסים[130].

בנוסף התחרשו עוד מספר פיגועים כגון יידוי בקבוקי תבערה, אבנים ועוד.

ב-19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב במהלך העימות במחנה הפליטים נור א-שמס מפיצוץ מטען חבלה. בעימות נהרגו 13 מחבלים פלסטינים.

מתחילת המלחמה ועד ל-20 באוקטובר נעצרו 584 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון, כ-375 מהם מחבלי חמאס.

טקטיקה ואמצעי לחימה

ישראל

במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ[131][132]. כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה[101].

ארגוני הטרור הפלסטיניים

אחרי מתקפת הפתע על ישראל (2023) המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. ב-13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד.

חזבאללה

חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, גדר המערכת, מתקני תצפית ויישובים צמודי גדר. כמו כן אפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון.

אבדות ונפגעים

נרצחים והרוגים ישראלים

מסוק ינשוף מפנה פצועים ביום השני למלחמה למרכז רפואי איכילוב בתל אביב

במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו בקרבות יותר מ-1,400 ישראלים, רובם אזרחים אך גם שוטרים, חיילים וכוחות הצלה[133]. כמו כן נרצחו אזרחים זרים, בהם אמריקאים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים וממדינות נוספות[134].

מעדויות חיילים וכוחות זק"א ההרג רובו בוצע בירי ושריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים ושריפת גופות ואנשים חיים[135][136][137][138].

לפי עדותו של איש זק"א, יוסי לנדאו, נמצאה אשה הריונית שבטנה בותרה והעובר נדקר, בעודו קשור בחבל הטבור[139][140].

כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו[141].

פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. חלק מהעדויות נצפו ללא צנזורה גם על ידי גורמים מדיניים[70].

פצועים ישראלים

יותר מ-4,834 פצועים הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה[142], המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר, המרכז הרפואי שיבא ומרכז רפואי ברזילי.

אזרחים נקראו לתרום דם. תורים ארוכים של תורמי דם נרשמו בכל בתי החולים ברחבי הארץ[143].

בני ערובה ישראלים

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
כרזות של משפחות החטופים על קיר הקריה, 14 באוקטובר.

מאות אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם חיילי צה"ל, אזרחים (כולל נשים, ילדים, קשישים ואפילו תינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב-16 באוקטובר 2023 הודיע דובר צה"ל כי עודכנו 203 משפחות חטופים[144]. באותו יום הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל-250 חטופים[145]. באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית[146].

נפגעים פלסטינים

מעל 1,550 מחבלים פלסטינים נהרגו בשטח ישראל ומעל 250 נפלו בשבי.

בנוסף, לפי משרד הבריאות הפלסטיני מעל 3,785 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה ומעל ל-12,500 פלסטינים נפצעו, בתקיפות אוויריות ישראליות בשטח רצועת עזה עד 19 באוקטובר[147]. מקורות ישראליים העריכו, שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות הפלסטיני לא מונה אותם בדיווחים הרשמיים. כמו כן, מספר בלתי ידוע של אזרחים פלסטינים נהרגו מרקטה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהתפוצצה סמוך לבית חולים ברצועת עזה בליל 17 באוקטובר[109].

ביהודה ושומרון נהרגו מעל 53 מחבלים ולפחות עוד 3 מחבלים מחמאס ו-3 מחבלים מהגא"פ נהרגו בחזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל.

בנוסף, נהרגו לפחות 13 מחבלי חזבאללה בחזית הלבנונית במלחמת חרבות ברזל.

השפעות המלחמה על ישראל

ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

פוליטיקה

בעקבות המלחמה נוצרה דרישה לממשלת אחדות[148]. ב-11 באוקטובר הכריז חבר הכנסת בני גנץ יו"ר סיעת המחנה המלכתי כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו[149], ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך, בניגוד לעמדת הסיעה[150][151]. כמו כן לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו[152].

אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים

התגייסות אזרחית

מרכז להפצת מזון וציוד לחיילים בשטח, שהוקם על ידי מורי ותלמידי תיכון על שם יוענה ז'בוטינסקי בשיתוף עם תושבי העיר באר יעקב

החל מיומה הראשון של המלחמה הוקמו מגוון יוזמות אזרחיות לסיוע, הן לאזרחים שנפגעו והן לחיילים. בין היוזמות השונות: חילוץ משפחות מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), אירוח משפחות, איסוף תרומות וציוד נדרש למשפחות ולחיילים, תרומות דם, מערך הסעות, סיוע בבתי חולים, ארוחות חמות, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות[153][154][155][156].

פעילות זו נעשית בעיקר על ידי ארגונים, תנועות נוער, עמותות ובהתאם לצורך אף התארגנויות מקומיות, ואף יוזמות של יחידים, חלק מההתארגנויות פועלות באמצעות קבוצות וואטסאפ, המרכזות את הצרכים ואת המתנדבים, בעיקר על בסיס גאוגרפי. בין הארגונים ניתן למצוא את תנועת אחים לנשק, ארגון זק"א, הצלה, תנועות הנוער בני עקיבא והשומר החדש, וכן עיריות ומועצות שונות מרחבי הארץ[155][156][157][158][159].

התמודדות נפשית

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ[160]. פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי[161]. מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן[161]. במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת[162]. מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף[163]. חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה[164][163].

תגובות בין-לאומיות

עמוד ראשי
ראו גם – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הבית הלבן מואר בצבעי דגל ישראל לאות סולידריות

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[165] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[166] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[167] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[168][169][170][171]

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[172] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[173] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[174]

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[175] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[166]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[176]

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

פעולות סיוע של בעלות ברית

ב-8 באוקטובר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, אמר שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78), לעבר מזרח הים התיכון, כדי להיות מוכן לסייע לישראל במידת הצורך.

כמו כן, ארצות הברית החלה באספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. עד ל-20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[177]

במקביל לנושאת המטוסים ארצות הברית פרסה באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35, F-15, F-16 ו-A-10.

ב-12 באוקטובר בריטניה הודיעה על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון לטובת סיוע לישראל. הכח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה[178].

בבוקר 15 באוקטובר ארצות הברית הודיעה על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל. קבוצת התמיכה ההתקפית ה-2 (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.

ב-16 באוקטובר כוח התערבות מהירה המורכב מ-2,000 חיילי מארינס אמריקאים יצא לכיוון חופי ישראל.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל[179].

ביקור נשיא ארצות הברית בישראל

ערך מורחב – ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל
ג'ו ביידן מתקבל על ידי נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנמל התעופה בן-גוריון, 18 באוקטובר 2023

ב-18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הוא מגיע כדי שהעולם ידע שארצות הברית ניצבת לצד ישראל. הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס, אמר כי אל מול פעולות הטרור האלה אפילו המדינה האסלאמית נראים הגיוניים, הבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל מה שהיא צריכה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי אמר כי נראה ש"הצד השני [הפלסטינים] עשה זאת"[180]. בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו באכזריות, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח[181]. בנוסף, ארצות הברית הבטיחה סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של עשרה מיליארד דולר.

לוחמה פסיכולוגית ודיסאינפורמציה

במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין[182]. כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון[183]. הופצו דיווחי שקר בנוגע לפגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת ה-1,160 שנה ברצועת עזה[184].

כחלק מלוחמה פסיכולוגית חמאס פרסם כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה[185].

חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים[186][187].

ביום החמישי ללחימה פרסמה אל-ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי[188][189].

ב-18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית חולים אל-אהלי, בו נציגי חמאס מיידית האשימו את צה"ל וטענו ל-500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהירה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם עקב רקטת קרקע-קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיימה בהטלת סנקציות וקנסות באם הנושא לא יטופל[190].

האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית"[191]. האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של רשת X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה[192]. לטענת מומחים בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס[193]. בתגובה אמרה מנכ"לית X לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה[193].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 כאן חדשות, 3 פצועים, בהם צעירה במצב אנוש, מפגיעת רקטה בשדרות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  2. ^ דובר צה"ל: מסרנו הודעה למשפחות 203 חטופים, באתר "סרוגים", 19 באוקטובר 2023
  3. ^ 1 2 כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  4. ^ ישראל גראדווהל, ‏שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  5. ^ גיא אלסטר‏, עזה: מניין ההרוגים בתקיפות צה"ל עלה ל-2,329, באתר וואלה‏, 15 באוקטובר 2023
  6. ^ מעשי רצח שכללו התעללות, עינויים, אונס, עריפת ראשים, שריפת בני אדם ועוד.
  7. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רקטות נפלו בשדרות, שני צעירים נפצעו קשה מרסיסים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  9. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, צה"ל מודה: היו סימנים מעידים לפני המתקפה - אך לא התראה מודיעינית, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2023
  10. ^ על פי הודעת דובר צה"ל.
  11. ^ אתר למנויים בלבד נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
  12. ^ נועם אמיר, ‏אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017.
  13. ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018. אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018.
  14. ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022.
  15. ^ טל לב רם, ‏הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
  16. ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
  17. ^ ספיר ליפקין, ‏צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי", באתר ‏מאקו‏, 4 באוקטובר 2023
  18. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי, הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
  19. ^ טל לב רם, ‏עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
  20. ^ חיים רמון, הוגה הקונספציה: אהוד ברק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוקטובר 2023.
  21. ^ נדב שרגאי, אם כל חטאת (ב'): המחיר הבלתי נסבל של "עסקת שליט", באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023.
  22. ^ נתניהו מסביר: למה החלטתי לא למוטט את שלטון חמאס בעזה, באתר "סרוגים", 4 באפריל 2019.
  23. ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019.
  24. ^ הילה ויסברג, ‏הכר את האויב: כך נפלנו במלכודת של חמאס והקונספציה, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2023. ראו גם: קובי עוזיאלי, העיתונאי תוקף: "בנט מסתובב בימים אלה כ'מומחה למלחמה"', בחדרי חרדים, 20 באוטובר 2023.
  25. ^ אראל סגל‏, כן, נתניהו מעדיף את שלטון חמאס. וזה עובד לו, באתר וואלה‏, 2 במרץ 2017
  26. ^ יוני בן-מנחם, ההסדרה בעזה: שקט זמני לישראל, הישג אסטרטגי לחמאס, באתר מידה, 7 באוגוסט 2018.
  27. ^ ראו: מוסי רז, הסכם ההסדרה עם החמאס הוא בשורה משמחת, פייסבוק, 16 באוגוסט 2018. רז סייג וכתב כי "יש להקשיב לאזהרות, בהן גם של ראש השב"כ, כי אסור להסתפק רק בהסכם עם החמאס. כדי שההסכם לא יתפרש ככניעה לאלימות וכדי שיחוזק יש להגיע להסדר כולל עם כלל הגורמים הפלסטינים". ראו גם אתר למנויים בלבד מאמר המערכת, ההסדרה עם חמאס היא אינטרס ישראלי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2019.
  28. ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
  29. ^ אודי דקל ונועה שוסטרמן, מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה: חלופות אסטרטגיות, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2019.
  30. ^ שמעון כהן, יתרונות ההסדרה עבור חמאס, באתר ערוץ 7, 1 בינואר 2022.
  31. ^ ציוץ של ארנון דגני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023.
  32. ^ נדב איל, הממשלה הובילה מחול טירוף ויריביה ארבו באפלה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  33. ^ אתר למנויים בלבד נועם אמיר, ‏מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
  34. ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023.
  35. ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
  36. ^ כגון דברי בצלאל סמוטריץ' ב-2018, "עזה היא פצצת זמן שמכוונת נגד מדינת ישראל", ב-2019 "הגיע הזמן לטיפול שורש ברצועת עזה" ובשנת 2021: "אין מנוס ממיטוט חמאס. לשטח את הרצועה" ( ציוץ של בצלאל סמוטריץ' ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 במאי 2022).
  37. ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
  38. ^ לי נעים, ‏התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2023
  39. ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  40. ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  41. ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
  42. ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
  43. ^ יאיר אמר, ‏נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  44. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  45. ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
  46. ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
  47. ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
  48. ^ אתר למנויים בלבד יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
  49. ^ י' כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.
  50. ^ טל לב רם וארנולד נטייב, ‏בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023.
  51. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  52. ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
  53. ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023.
  54. ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023.
  55. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  56. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  57. ^ Hamas Explains How They Did It, וול סטריט ג'ורנל, 11 באוקטובר 2023.
  58. ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  59. ^ כרמלה מנשה, הערכה: בתקיפה בשבת – כ-2,500 מחבלים ואזרחים חדרו לישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוקטובר 2023
  60. ^ אמיר בוחבוט‏, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2023
  61. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023.
  62. ^ אמיר בוחבוט‏, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2023;
    יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  63. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
  64. ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, ‏10 באוקטובר 2023
  65. ^ מתן צורי, תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  66. ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  67. ^ ערן נבון, תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  68. ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  69. ^ לילך שובל, גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  70. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2023
  71. ^ ורד פלמן, ישראל במלחמה | הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  72. ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  73. ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
  74. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2023
  75. ^ אסף זגריזק, ‏התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
  76. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense‏", 8 באוקטובר 2023
  77. ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  78. ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  79. ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  80. ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  81. ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
  82. ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  83. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  84. ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  85. ^ מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
  86. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023
  87. ^ יואב זייתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, ‏7 באוקטובר 2023
  88. ^ אנה ברסקי, ‏שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  89. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  90. ^ שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:27)
  91. ^ אמיר בוחבוט‏, דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים", באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  92. ^ יניר יגנה‏, המשטרה השיגה שליטה על תחנת המשטרה בשדרות וניטרלה עשרה מחבלים, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  93. ^ ציוץ של ד"ר גיא בכור Dr. Guy Bechor ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
  94. ^ The US will send a carrier strike group to the Eastern Mediterranean in support of Israel, AP News, ‏2023-10-08 (באנגלית)
  95. ^ אנה ברסקי, ‏שר האנרגיה ישראל כ"ץ: "הוריתי לנתק מיידית את אספקת המים מישראל לעזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  96. ^ יואב זיתון, גלנט: "מצור מוחלט יוטל על הרצועה; אנו נלחמים בחיות אדם", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  97. ^ ציוץ של אלמוג בוקר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
  98. ^ Ken Thomas, Israel-Hamas War Live Updates: What's Happening as Israel Prepares Ground Invasion in Gaza?, ‏10 באוקטובר 2023
  99. ^ By JERUSALEM POST STAFF, US considering sending second naval aircraft carrier to Israel - report, The Jerusalem Post, ‏10 באוקטובר 2023
  100. ^ 1 2 הצהרת דובר צה"ל, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:03), 12 באוקטובר 2023, 11:00
  101. ^ 1 2 טל לב רם, ‏לראשונה מאז 2006: רקטת רומח הופעלה ושוגרה לעבר אתר צבאי של חמאס | צפו, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  102. ^ חזקי שטרן, ‏הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  103. ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  104. ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  105. ^ לילך שובל, תיעוד: כך חוסל אחד המפקדים שהובילו את מתקפת הטרור על ישראל, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  106. ^ דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:39), 15 באוקטובר 2023, 11:00
  107. ^ ניסן צור, השקרים מוצגים לעולם: רשת CNN מפרקת את טענות החמאס, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2023
  108. ^ Rob Picheta, The devastating Gaza hospital blast is shrouded in uncertainty. Here’s what we know, and what we don't, CNN
  109. ^ 1 2 עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023,
    דנה בן שמעון ושחר קליימן, צה"ל: הפיצוץ בביה"ח בעזה - כתוצאה משיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023,
    שלו שינברג, חמאס טוען: "500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה"; צה"ל: שיגור כושל של הגא"פ, באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2023,
    עוזי ברוך, דובר צה"ל לכתבים הזרים: איתרנו שיחות בין טרוריסטים שדיברו על ירי שכשל, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2023.
  110. ^ ערב 11 למלחמה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
  111. ^ ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
  112. ^ ערוץ אלג'זירה מציל את ישראל מהשקר שהיא אחראית לתקיפת בית החולים., ‏17 באוקטובר 2023
  113. ^ דובר צה"ל חשף: ההקלטה שמוכיחה שחמאס ידע כי הרקטה שפגעה בבי"ח היא של הג'יהאד, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023.
  114. ^ הגא"פ הוא האחראי לפגיעה בבית החולים בעזה, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2023.
  115. ^ Gaza hospital explosion sparks anger and protests in Arab countries, CNN, 18 באוקטובר 2023.
  116. ^ איתמר אייכנר והסוכנויות, ספינת מלחמה אמריקנית יירטה טילים מתימן. הפנטגון: "ייתכן ששוגרו לישראל", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023.
  117. ^ צה״ל - הערוץ הרשמי, באתר Telegram
  118. ^ נמשכות תקיפות חיל האוויר ברצועת עזה | דיווח ערבי: יותר מ-20 מחבלים חוסלו בח'אן יונס, באתר חדשות 0404‏, 20 באוקטובר 2023.
  119. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  120. ^ חזית חדשה בצפון: מחבלים ירו לעבר הר דב, צה"ל תקף בלבנון, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  121. ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר‏, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  122. ^ יאיר קראוס, הדר עדי, חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  123. ^ צה"ל - הערוץ הרשמי, באתר Telegram
  124. ^ ניסיון פיגוע בשומרון: מחבל ניסה לדקור את רכז הביטחון בבית אריה - ונוטרל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  125. ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט, שלומי הלר, ארז הראל, אורי סלע, טל שלו, אלי אשכנזי, יואב איתיאל‏, מלחמת פתע: כאלף מחבלים חדרו מעזה לשטח ישראל, למעלה מ-350 נרצחים, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2023
  126. ^ ניסיון פיגוע בגבעת התחמושת בירושלים – מחבלת נוטרלה; נתניהו ימסור הצהרה לתקשורת, באתר חדשות 0404‏, 7 באוקטובר 2023
  127. ^ שלומי דיאז, דיווח במצרים: שני ישראלים נרצחו בפיגוע ירי, באתר הידברות, ‏8 באוקטובר 2023
  128. ^ אלישע בן קימון, לירן תמרי, 11 מחבלים שניסו לפגע חוסלו, בחמאס מנסים להדליק את הגזרה: יו"ש במלחמה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  129. ^ יורי ילון, פיגוע בירושלים: שני שוטרים נפצעו קשה וקל מירי, המחבל נוטרל, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  130. ^ ניסיון פיגוע ליד דולב בבנימין, לוחם צה"ל נפצע קל, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2023
  131. ^ IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
  132. ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
  133. ^ לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם", באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
  134. ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  135. ^ רועי אבן, ‏העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  136. ^ שרי שיין, ‏אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  137. ^ אנה ברסקי, ‏נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  138. ^ פנינה שרביט ברוך ותמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  139. ^ ‘Stomach ripped open with baby stabbed’: Israeli collecting corpses recalls horror, הינדסטאן טיימס, 13 באוקטובר, 2023
  140. ^ מלחמת חרבות ברזל, בביצוע ראיון עם איש זק"א יוסי לנדאו, מתאר על כך בזמן 2:25 ובזמן 6:24, סרטון באתר יוטיוב
  141. ^ ״עשרות תינוקות נשחטו״: העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
  142. ^ ראובן כספי, התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים, באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2023
  143. ^ ליאור אוחנה, אופיר שמיר, אדיר ינקו, אדם קוטב, סיון חילאי, התגייסות ענק למבצע תרומות הדם: "המעט שיכולנו לעשות", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  144. ^ דובר צה"ל מעדכן: ידוע על 203 חטופים בעזה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
  145. ^ עינב חלבי, חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  146. ^ הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
  147. ^ הפלסטינים: יותר מ-3,785 הרוגים ו-12 אלף פצועים בעזה מתחילת המלחמה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
  148. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  149. ^ עמית סגל דפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  150. ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  151. ^ יוני גבאי, ‏לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  152. ^ יקי אדמקר‏, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2023
  153. ^ גל גנות, צה"ל פתח מוקד לדיווח על חוסרים בציוד | כל הפרטים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  154. ^ מיטל וייזברג, ‏אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2023
  155. ^ 1 2 עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
  156. ^ 1 2 אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  157. ^ ציוץ של Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
  158. ^ מירב כהן‏, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  159. ^ אתר למנויים בלבד שיראל דילר, ‏תרומות, טרמפים ובייביסיטר מקוון: רשימת מוקדי הסיוע לתושבי הדרום, בעיתון מקור ראשון, 8 באוקטובר 2023
  160. ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
  161. ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
  162. ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
  163. ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
  164. ^ אתר למנויים בלבד נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
  165. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  166. ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
  167. ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
  168. ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
  169. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  170. ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
  171. ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
  172. ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  173. ^ אסף אוני, ‏תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
  174. ^ ניר דבורי, ‏שר החוץ האיטלקי: "הפסקנו למכור נשק לישראל מ-7.10", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2024
  175. ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
  176. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
  177. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023.
  178. ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  179. ^ "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  180. ^ הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 18 באוקטובר 2023.
  181. ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30).
  182. ^ ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  183. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2023
  184. ^ Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict, FoggyMedia, ‏09.10.2023
  185. ^ A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim
  186. ^ יובל מן, מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  187. ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  188. ^ אנה ברסקי, ‏הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  189. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
  190. ^ אושרי אלקסלסי, ‏עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס, באתר Geektime‏, 12 באוקטובר 2023
  191. ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
  192. ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  193. ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023


דגל ישראל
דגל ישראל
דגל ישראל
דגל ישראל
מלחמות ישראל
העצמאות סיני ששת הימים ההתשה יום הכיפורים לבנון הראשונה המערכה ברצועת הביטחון לבנון השנייה חרבות ברזל
19471949 1956 1967 19671970 1973 1982 19822000 2006 2023