החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם
תאריך 27 באוקטובר 2023
ישיבה מספר ישיבת חירום 10
קוד ES-10/21
נושא מלחמת חרבות ברזל
סיכום הצבעה

121 הצביעו בעד
14 הצביעו נגד
44 נמנעו
14 נעדרו

תוצאה ההחלטה אומצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה להפסקת אש הומינטרית "מיידית ומתמשכת" ול"הפסקת מעשי האיבה". ההחלטה נתמכה על-ידי 121 מדינות שהצביעו בעד, 14 נגד ו-44 נמנעות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

כתוצאה מהמתקפה, הכריזה ישראל על תחילתה של מלחמת חרבות ברזל.

הצעת תיקון להחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה הציעה תיקון המגולם בהוספת פסקה אשר מגנה בתוקף את מעשי חמאס, וקוראת לטיפול הומניטארי והחזרה מיידית של החטופים לעזה. התיקון לא עבר כיוון שלא קיבל את 2/3 הקולות הדרושים. תוצאת ההצבעה: 88 בעד, 55 נגד, 23 נמנעים, ו־24 חסרים. פקיסטן אמרה בתגובה שאם מגנים את חמאס בשם, צריך לגנות את ישראל בשם גם כן.

הצביעו בעד (88)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, איי מרשל, איי שלמה, איסלנד, אירלנד, אלבניה, אנדורה, אסטוניה, אקוודור, ארגנטינה, ארמניה, ארצות הברית, בהוטן, בולגריה, בוסניה והרצגובינה, בלגיה, ברבדוס, ברזיל, גאורגיה, גאנה, גואטמלה, גרמניה, דנמרק, דרום סודאן, האיטי, הודו, הולנד, הונגריה, הונדורס, הממלכה המאוחדת, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, טובאלו, טונגה, יוון, יפן, ישראל, כף ורדה, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, ליכטנשטיין, מולדובה, מונטנגרו, מונקו, מזרח טימור, מיאנמר, מיקרונזיה, מלאווי, מלטה, מקסיקו, נאורו, נורווגיה, ניגריה, ניו זילנד, סיישל, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, סן מרינו, ספרד, פולין, פורטוגל, פיג'י, פינלנד, פלאו, פנמה, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, צ'כיה, צפון מקדוניה, צרפת, קוסטה ריקה, קוריאה הדרומית, קיריבטי, קנדה, קניה, קפריסין, קרואטיה, רומניה, שוודיה, שווייץ.

הצביעו נגד (55)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגנדה, איחוד האמירויות הערביות, אינדונזיה, איראן, אלג'יריה, בוליביה, בחריין, בלארוס, בליז, בנגלדש, ברוניי, ג'יבוטי, גיאנה, גינאה, גמביה, דרום אפריקה, האיים המלדיביים, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, סין, הרפובליקה של קונגו, זימבבואה, טג'יקיסטן, טורקיה, טנזניה, ירדן, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מאלי, מלזיה, מצרים, מרוקו, ניז'ר, ניקרגואה, נמיביה, סודאן, סומליה, סוריה, סנגל, סרי לנקה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, צ'אד, קובה, קומורו, קוריאה הצפונית, קזחסטן, קטר, קירגיזסטן, רוסיה, תוניסיה, תימן.

נמנעו (23)[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי בהאמה, אל סלוודור, אנגולה, אנטיגואה וברבודה, אתיופיה, בוטסואנה, ג'מייקה, גינאה ביסאו, גרנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חוף השנהב, טוגו, טרינידד וטובגו, לאוס, לסוטו, מוזמביק, מונגוליה, נפאל, סורינאם, סנט וינסנט והגרנדינים, סרביה, קולומביה, תאילנד.

לא נכחו (27)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, אסוואטיני, אפגניסטן, אריתראה, בורונדי, בורקינה פאסו, בנין, גאבון, גינאה המשוונית, דומיניקה, וייטנאם, ונואטו, ונצואלה, זמביה, טורקמניסטן, ליבריה, מאוריציוס, מדגסקר, סאו טומה ופרינסיפה, סיירה לאון, סמואה, סנט לוסיה, סנט קיטס ונוויס, קמבודיה, קמרון, רואנדה.

ההצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביעו בעד (121)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגנדה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות הערביות, אינדונזיה, איראן, אירלנד, אלג'יריה, אל סלוודור, אנגולה, אנדורה, אנטיגואה וברבודה, אפגניסטן, אקוודור, ארגנטינה, אריתריאה, ארמניה, איי בהאמה, בהוטן, בוטסואנה, בוליביה, בוסניה והרצגובינה, בחריין, בלארוס, בלגיה, בליז, בנגלדש, ברבדוס, ברוניי, ברזיל, גאנה, גבון, גיאנה, ג'יבוטי, גינאה, גינאה ביסאו, גינאה המשוונית, גמביה, גרנדה, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, דרום אפריקה, הונדורס, וייטנאם, זימבבואה, חוף השנהב, טג'יקיסטן, טורקיה, טרינידד וטובגו, טנזניה, ירדן, כווית, לאוס, לבנון, לוב, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, לסוטו, מאוריטניה, מאוריציוס, מאלי, מדגסקר, מוזמביק, מונגוליה, מונטנגרו, מזרח טימור, מיאנמר, מלאווי, האיים המלדיביים, מלזיה, מלטה, מצרים, מקסיקו, מרוקו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, נורווגיה, ניגריה, ניו זילנד, ניז'ר, ניקרגואה, נמיביה, נפאל, סודאן, סומליה, סוריה, סורינאם, סיירה לאון, הרפובליקה העממית של סין, סינגפור, סלובניה, סנגל, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט לוסיה, סנט קיטס ונוויס, ספרד, סרי לנקה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, פורטוגל, פקיסטן, פרו, צ'אד, צ'ילה, צרפת, קובה, קולומביה, קומורו, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קוסטה ריקה, קוריאה הצפונית, קזחסטן, קטר, קירגיזסטן, קניה, רוסיה, שווייץ, איי שלמה, תאילנד, תימן.

הצביעו נגד (14)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטריה, ארצות הברית, גואטמלה, הונגריה, טונגה, ישראל, מיקרונזיה, איי מרשל, נאורו, פיג'י, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, צ'כיה, קרואטיה.

נמנעו (44)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, איסלנד, אלבניה, אסטוניה, אתיופיה, בולגריה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, דרום סודאן, האיטי, הודו, הולנד, ונואטו, זמביה, טובאלו, יוון, יפן, כף ורדה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונקו, הממלכה המאוחדת, מקדוניה הצפונית, סלובקיה, סן מרינו, סרביה, פולין, הפיליפינים, פינלנד, פלאו, פנמה, קוריאה הדרומית, קיריבטי, קמרון, קנדה, קפריסין, רומניה, שוודיה, תוניסיה.

לא נכחו (14)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסוואטיני, בורונדי, בורקינה פאסו, בנין, ג'מייקה, ונצואלה, טוגו, טורקמניסטן, ליבריה, סאו טומה ופרינסיפה, סיישל, סמואה, קמבודיה, רואנדה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]