המחאות בישראל (2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
המחאות בישראל (2024)
הפגנה מול הקריה בתל אביב
הפגנה מול הקריה בתל אביב
תאריכי המאבק 5 בנובמבר 2023 – הווה (200 ימים)
מקום

מוקדים עיקריים:

עילה
  • סירוב לעסקת חטופים
  • דרישה להתפטרותו של נתניהו ולקביעת מועד בחירות
מטרה
  • הסכמה לעסקת חטופים
  • דרישה להתפטרותו של נתניהו ולקביעת מועד בחירות
שיטת המאבק הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות
סטטוס פעיל
הצדדים במאבק
ישראלישראל מפגינים ישראלישראל ממשלת ישראל
נפגעים
מפגינים
  • 14 מפגינים פצועים (1 קשה)
  • 312 עצורים
משטרת ישראלמשטרת ישראל משטרת ישראל
  • 2 שוטרים פצועים
אירועים קשורים
מלחמת חרבות ברזל, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

בשנת 2024, התקיימו הפגנות והפרות סדר בישראל, בעקבות התמשכותה של מלחמת חרבות ברזל, עקב התמשכות אחזקתם של החטופים הישראלים ברצועת עזה וכנגד התנהלותו של בנימין נתניהו וממשלתו בתקופה זאת. המפגינים קראו לנתניהו להסכים לעסקת חטופים וקראו להקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל למתקפת הפתע על ישראל.[1] מחאות אלו החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר למען עסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר מחאת מטה משפחות החטופים השתלבה עם פעולות המחאה כנגד הממשלה.[2][3][4]

בקנה מידה קטן יותר התקיימו גם הפגנות נגד המלחמה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית

בעבר התקיימו הפגנות רבות כנגד ממשלתו של נתניהו וכנגד חברי הקואליציה. אף על פי שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.

הפגנות נגד ממשלתו של נתניהו החלו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו. אחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור.[5]

ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה.[6] הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את מתקפת הפתע על ישראל, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות כנגד הכוונות לפגיעה במערכת המשפט.

מהלך המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה היומית של משפחות חטופים מול הקריה בתל אביב

המחאה החלה במספר ערים, בסביבות חודש נובמבר 2023, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו".[7] אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה.[8][9][10] ב-24 בפברואר 2024, 21 מפגינים נעצרו בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב בסמוך לקריה.[11] בתחילת אפריל 2024, מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו.[12]

בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות".[13] מנגד טענו מארגני ההפגנות כי ימשיכו להפגין למען החזרת החטופים בעסקה וכנגד התנהלותה של הממשלה והמשטרה.[14] ב-13 באפריל 2024, תקף מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים את נתניהו בטענה שבגללו חטופות נאנסות.[15] ההפגנות מתקיימות במוצאי שבת במספר ערים, כשהעיקרית שבהן היא תל אביב, בסמוך לקריה ובערים נוספות שביניהן חיפה, כפר סבא ונס ציונה. ב-5 בנובמבר 2023, הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות.[16] ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.

אף על פי שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו מקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב לקריה, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. ארגוני המחאה החליטו שלא מדובר בזמן מתאים להפגנות ופעולות מחאה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם.[17] עם זאת, בעקבות אי ההתקדמות בהשגת מטרות המלחמה ובעקבות אי ההתקדמות בסגירת עסקה לשחרור חטופים, החלו פעולות המחאה להתחזק בפברואר 2024.

ב-17 בפברואר 2024, ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה, אשר האשימו אותו בחוסר לקיחת אחריות על המחדל, ובה 4 מפגינים נעצרו.[18] ב-25 בפברואר 2024, לראשונה, הופעלה מכת"זית בסמוך לקריה, במוקד המחאה, ו-21 מפגינים נעצרו.[19]

החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה.[20]

ב-30 במרץ 2024, התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ואיילון נחסמה, ובהן 16 נעצרו על ידי המשטרה.[21]

בתחילת אפריל 2024, מפגינים הטילו מצור אוהלים על הכנסת, ופרצו גדר למעונו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 5 מפגינים נעצרו.[22] האירועים גררו תגובות זועמות מטעם חברי הקואליציה.[13]

ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה.[23]

קבוצות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים

מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:

  1. שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
  2. פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
  3. התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.

ב-31 במרץ 2024, תקפו את הממשלה והשתתפו בהפגנות.[24] ב-13 באפריל 2024, תקפו את נתניהו וטענו שבגללו חטופות נאנסות. פעמים רבות, הכריזו על נתניהו כמכשול לעסקה.[25][20]

כולנו חטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".

שותפות השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני.[26] השותפות ארגנה כנסים בטירה, ירושלים, ועכו,[דרוש מקור] והפגנות מדי שבת מתקיימים ביישובים ערביים בצפון ובמשולש.[דרוש מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
  2. ^ אבי כהן, ירון דורון, מישל מכול, יורי ילון, "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2024
  3. ^ אורי סלע, יואב איתיאל‏, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה‏, 6 באפריל 2024
  4. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות נאנסות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
  5. ^ Yifat Reuven, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור? | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, ‏2021-05-08
  6. ^ אבי כהן, מישל מכול, השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2023
  7. ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
  8. ^ לראשונה מאז המלחמה: ההפגנות נגד ממשלת המחדל חוזרות במוצ"ש, באתר "Time Out ישראל", 1 בדצמבר 2023
  9. ^ שירה קרפיק ספיר, ‏עשרות אלפים הפגינו בת"א: "נמשיך ככה עד ינואר וביבי יורד", באתר גלובס, 9 בדצמבר 2017
  10. ^ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
  11. ^ אתר למנויים בלבד רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
  12. ^ ירון דורון, יורי ילון, נועם (דבול) דביר, ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2024
  13. ^ 1 2 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
  14. ^ ציוץ של Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 באפריל 2024
  15. ^ אורי סלע, יואב איתיאל‏, עצרת החטופים שבה לכיכר בתל אביב, הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, באתר וואלה‏, 13 באפריל 2024
  16. ^ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
  17. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
  18. ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
  19. ^ מתן וסרמן, ‏לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
  20. ^ 1 2 ארז הראל‏, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה‏, 30 במרץ 2024
  21. ^ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
  22. ^ אור גואטה, ‏5 עצורים בהפגנות מחאה סמוך לבית ראש הממשלה, המשטרה פיזרה מפגינים באמצעות 'בואש', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2024
  23. ^ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
  24. ^ אתר למנויים בלבד יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
  25. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, מאבק משפחות החטופים עשוי להשליך על המו"מ, באתר הארץ, 1 באפריל 2024
  26. ^ ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024