ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
.jpg)
ארצות הברית נוטלת חלק במלחמת חרבות ברזל לצד ישראל על ידי סיוע צבאי[1], כספי ודיפלומטי, ומשמשת כמתווכת לשחרור חטופים ולסיום המלחמה. ארצות הברית הציבה נושאות מטוסים ומשחתות לשם הרתעת איראן וחזבאללה מהפיכת המלחמה למערכה רב זירתית, יירוט טילים שנורו לעבר ישראל על ידי החות'ים מתימן, ושמירה על מרחב הים האדום באזור באב אל מנדב מניסיונות של החות'ים לפגוע בספינות סוחר הנוסעות לנמלי ישראל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים.
מעורבותה של ארצות הברית במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאום ביידן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערבו של יום שלישי (שעון ישראל), ה-10 באוקטובר 2023, 4 ימים מאז פרוץ המלחמה, נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום בבית הלבן בו הביע זעזוע מהטבח שביצעו מחבלי חמאס. הוא הדגיש שהם היו "צמאי דם" והשווה אותם לדאעש. הנשיא אף ציין כי המחבלים לקחו בשבי ניצול שואה, ורצחו תינוקות, וכמו כן "נשים נאנסו, הותקפו והוצעדו לראווה". הנשיא הצהיר שארצות הברית תעמוד לצד ישראל בהזרמת תחמושת, אמצעי לחימה וכדומה, ובהבאת נושאת המטוסים ג'רלד פורד לחופי ישראל והזהיר "כל מדינה, כל ארגון, כל מישהו שחושב לנצל את המצב לרעה, יש לי מילה אחת לומר: Don't. Don't".[6][7]
סיוע כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 באפריל 2024, בית הנבחרים האמריקאי העביר שורה של הצעות חוק שיעניקו סיוע צבאי של 95 מיליארד דולר למדינות, ביניהן ישראל.[8]
הצבת נושאות מטוסים ליד חופי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
באותו ערב בו נשא נשיא ארצות הברית את נאומו, ב-10 באוקטובר 2023, הגיעה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד, שהיא ספינת המלחמה הגדולה בעולם, למזרח הים התיכון, על מנת להרתיע את משמרות המהפכה באיראן ואת ארגון הטרור חזבאללה מלהצטרף ללחימה בישראל. על סיפונה של נושאת המטוסים הוצבו 4,539 חיילים אמריקאים, ויחד עימה הגיעו חמש ספינות מלחמה המלוות אותה.[9] ב-15 באוקטובר פורסם כי ארצות הברית שולחת גם את נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר למזרח הים התיכון, סמוך לישראל.[10]
ב-31 בדצמבר 2023 פרסמה רשת ABC כי נושאת המטוסים פורד תעזוב את אזור מזרח הים התיכון ותשוב לבסיסה בווירג'יניה.[11]
משלוח תחמושת לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד ל־6 בדצמבר נחתו בישראל 200 מטוסי תובלה עם מטען של אמצעי לחימה במשקל של כ־10,000 טונות, בהם ג'יפים ממוגנים, ציוד מיגון אישי, תחמושת, ציוד רפואי ועוד.[1][12]
מזח ימי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
הגנה אווירית על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יירוט טילים חות'יים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_prepares_to_come_alongside_the_amphibious_transport_dock_ship_USS_San_Antonio_(LPD_17).jpg){kind=spacer}
- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
ב-19 באוקטובר 2023 שיגרו החות'ים מתימן טילי שיוט וכטב"מים לעבר ישראל. ספינת המלחמה האמריקנית USS Carney שהונחתה לשהות בצפון הים האדום יירטה 4 טילי שיוט ו-15 כטב"מים. במהלך החודשים שלאחר מכן המשיכו החות'ים לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל, שרבים מהם יורטו על ידי ספינות המלחמה האמריקאיות.[13]
יירוטים במתקפה האיראנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
בתקיפה האיראנית על ישראל שבוצעה על ידי איראן בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024 יירטה ארצות הברית חלק מהמתקפה.[14]
שמירה על מרחב השיט באזור באב אל מנדב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע שומר השגשוג
ב-14 בנובמבר 2023 הודיעו החות'ים כי הם מחפשים אוניות ישראליות בים האדום על מנת לתקוף אותן. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על ישראל והחלו לתקוף אוניות סוחר בבאב אל-מנדב שהם טענו שהיו בבעלות ישראלית או מיועדות לעגון בישראל. בפועל, גם ספינות שלא קשורות לישראל הותקפו.
החל מ-19 בנובמבר 2023 החלו החות'ים לתקוף אוניות סוחר אשר להן בעלות ישראלית (חלקית), ובהמשך תקפו גם ספינות ללא בעלות ישראלית שעשו דרכן לחופי ישראל. בתגובה ארצות הברית הקימה את הכוח הימי הרב לאומי ויצאה למבצע שומר השגשוג לשם הגנה על מרחב השיט באזור באב אל מנדב הסמוך לתימן, מקום מושבם של החות'ים.
ב-10 בינואר 2024 סיכל הכוח, בהובלת ארצות הברית, מתקפה משולבת גדולה של החות'ים לעבר דרום הים האדום. במתקפה יורטו 18 כטב"מים, 2 טילי שיוט וטיל בליסטי חוף-ים שיצאו משטח בשליטת החות'ים. בהודעה שיצאה מטעם פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית נאמר כי מדובר במתקפה הגדולה ביותר של החות'ים מאז תחילת העימותים, וה-26 בסך הכול.[15]
מתקפה על החות'ים בתגובה לפגיעה בחופש השייט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המתקפה האווירית בתימן (2024)
ב- 12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות, בתגובה למתקפות החות'יות על נתיבי השיט בים האדום.[16]
מבצע קשת פוסידון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע קשת פוסידון
ב-22 בינואר 2024, פתחו ארצות הברית ובריטניה במתקפה נגד מטרות חות'יות בתימן, בתגובה להמשך התקיפות על הספינות והאיום על נתיבי השייט בים האדום. המתקפה כללה תקיפה משולבת במספר ערים ברחבי תימן, בעיקר על הערים צנעא ואל-חודיידה.
תקריות עם מיליציות עיראקיות פרו איראניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-23 באוקטובר 2023 החלו מליציות פרו איראניות בעיראק לתקוף בסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה כחלק מההתנגדות למלחמת חרבות ברזל ולתמיכתה של ארצות הברית בישראל.[17]
אחת מהמליציות, כתאיב חזבאללה, פרסמה בסוף ינואר 2024 שהיא החליטה "להשעות" את המתקפות שלה נגד כוחות אמריקניים באזור.[18]
בפברואר 2024, ארצות הברית החלה בגל תקיפות נרחב נגד מליציות פרו איראניות ומטרות המשוייכות למשמרות המהפכה בסוריה ובעיראק.[19] זאת, חמישה ימים אחרי מתקפת כטב"ם שגרמה למות שלושה חיילים אמריקנים ולפציעתם של עוד כ-40.[19] תקיפת הכטב"ם הייתה הראשונה מפרוץ המלחמה שבה נהרגו חיילים אמריקנים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2
אבי שרף, רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^
נאום הנשיא ביידן: אנחנו עומדים לצד ישראל, סרטון בערוץ "מצב הכסף", באתר יוטיוב (אורך: 10:18)
- ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ A. B. C. News, House approves $95 billion in aid to Ukraine, Israel and Taiwan, ABC News (באנגלית)
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 4,539 חיילים, עשרות מטוסי קרב ו-100 אלף טון של עוצמה: הכירו את נושאת המטוסים שארה"ב קירבה לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ ארה"ב שולחת נושאת מטוסים נוספת לישראל, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ^ כלכליסט ו-ynet, דיווח: ארה"ב תוציא מהאזור את נושאת המטוסים "ג'רלד פורד"; כטב"מים יורטו בגולן ובגבול ירדן, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2023
- ^ דביר אריאלי, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2023
- ^ אסף רוזנצוייג, תיעוד: יירוט טילי השיוט ששוגרו מתימן - וכוונו ככל הנראה לישראל, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2024
- ^ מתקפה נרחבת של החות'ים: ארה"ב יירטה עשרות טילים וכטב"מים שנורו מתימן, באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2024
- ^ החלה תקיפה עוצמתית בתימן | מטוסי קרב אמריקנים ובריטים פועלים באזור, באתר חדשות 0404
- ^ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, מיליציות פרו איראניות תקפו בסיסים אמריקניים בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2023
- ^ ynet - בלוגים - 116 ימים למלחמה, באתר ynet
- ^ 1 2 ברק רביד, גיא אלסטר, בתגובה להרג חייליה בירדן: ארה"ב תקפה 85 מטרות של משמרות המהפכה והמיליציות בסוריה ועיראק, באתר וואלה, 3 בפברואר 2024
