הבעל שם טוב – הבדלי גרסאות

**הבעל שם טוב**
**הַבַּעַל שֵׁם טוֹב**
לידה	בין 1690 ל-1700; בין ת"נ ל-ת"ס; נסיכות מולדובה,
פטירה	21 במאי 1760; ו' בסיוון ה'תק"ך; מז'יבוז', האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה	מז'יבוז', אוקראינה
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
מקום פעילות	פודוליה
תקופת הפעילות	1724 – 21 במאי 1760 (כ־36 שנים)
השתייכות	תנועת החסידות
תלמידיו	דב בער ממזריטש, יעקב יוסף מפולנאה
חיבוריו	ניגון שלוש תנועות
אב	אליעזר מאוקופ
צאצאים	רבי צבי, אדל.
	המגיד ממזריטש ←
	המגיד ממזריטש ←
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:13, 20 ביולי 2021

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בר"ת: בעש"ט; בין ת"נ ל-ת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, אבי תנועת החסידות.

רבי ישראל פעל כמרפא עממי בהשבעות ובקמיעות (בעל שם), ובשנות ה-1740 התיישב במז'יבוז' שבפודוליה, שם יצא לו מוניטין של בקיא בחכמת הנסתר שמשך אליו מעגל תלמידים. הוא הדגיש בתורתו מאפיינים כמו חשיבות הכוונה הנאותה בתפילה ובשמירת המצוות, קדושת האותיות המרכיבות את מילות הטקסטים, ועדיפות השמחה על פני הייסורים העצמיים כאמצעי לדבקות באל. תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שהיוו את שדרת ההנהגה של החסידות ופיתחו את האידאולוגיה שלה, ייחסו לו את ייסוד התנועה.

חייו

ילדותו

מעט ידוע על חייו של הבעל שם טוב, והמקור הישיר המפורסם ביותר הוא "שבחי הבעל שם טוב" – קובץ הגיוגרפי שהודפס בשנת ה'תקע"ה (1815). שמות הוריו שרה ואליעזר, ועל פי המסורת נולד להם בזקנותם^[1]. תאריך לידתו הוא נושא להשערות שונות. לפי מסורת מאוחרת של חב"ד הוא נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח^[2], ושמעון דובנוב נקב כנראה בטעות בשנת ה'ת"ס. לפי מסורת מרבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), נולד בשנת ה'ת"נ^[3].

בכמה מקורות מצוין מקום הולדתו כעיירה אוקופ, שאותה זיהה משה רוסמן כאוקופי סווייטיי טרויצי (אנ') הסמוכה לקמניץ-פודולסקי. המיקום מדווח רבות, אך משה אידל ציין שאף כי הוא מוזכר כתושב העיירה, שום מקור מוקדם לא נוקב בה כמקום היוולדו. בהתבסס על ניתוח ספרות השבחים על אודותיו, טען אידל שנולד סמוך לשם, בסְפַר הצפוני של נסיכות מולדובה (שאליה, ולא לוולאכיה, הכוונה ב"במדינת וולחאי בסמוך לספר" הנזכרת ב'שבחי הבעל שם טוב'), מדרום לנהר פרוט. האזור היה הגבול בין מדינת-החסות העות'מאנית מולדובה לחבל פודוליה באיחוד הפולני-ליטאי. התקיימו בו השפעות רוחניות מגוונות: במערות שבקרפטים המזרחיים התבודדו הסיחאסטרים - נזירים אורתודוקסים מיסטיקנים, ושבטים מקומיים כמו הצ'אנגואים וההוצולים שימרו מסורות שמאניות עתיקות^[4].

נשא אישה מבנות המקום באוקופ, והתמנה לשמש בבית המדרש העירוני. אחר זמן קצר נפטרה אשתו ולא הותירה ילדים. הוא שימש באותן שנים גם עוזר למלמדי תינוקות, ובתקופה מסוימת שימש כשוחט בעיירה קשילוביץ הסמוכה ליזלוביץ.

נישואיו לחנה

אחרי שהתאלמן עבר לגור בברודי, ושימש שם כמלמד תינוקות ואף כבורר בסכסוכים^[1]. בברודי נישא לחנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. אחרי נישואיו אלו עבר לגור סמוך לקיטוב, והתבודד שנים אחדות באזור ההררי שבין קיטוב לקוסוב, שבו נמצא כיום הפארק הלאומי גוצולשינה. גיסו רבי אברהם גרשון לא ראה את נישואיו לאחותו בעין יפה, משום שבאותה תקופה נראה רבי ישראל בור ועם הארץ, וגרם לעזיבתו את העיר. ישראל וחנה עברו לגור באזור הררי, והתפרנסו כחופרי טיט. לו ולחנה נולדו בן ובת: צבי ואדל.

במשך תקופה נדד בכמה מקומות והתפרנס בעיקר כעוזר למלמד, אחר כך עבר לטלוסט, וכשהיה בן שלושים ושש חשף את עצמו כבעל שם.

פעילותו

הבעל שם טוב פעל בעיקר בפודוליה, אז מחוז בדרום ממלכת פולין (כיום מרכז אוקראינה). באותה תקופה פרח אצל יהודי מזרח אירופה העיסוק בקבלה. מקורות פריחה זו היו התסיסה המשיחית השבתאית ותורת האר"י שהגיעה למזרח אירופה.

בחייו כונה "רבי ישראל בעל שם", כינוי שהצביע על עיסוקו כבעל שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, בקבלה מעשית בהשבעות ובקמיעות. הוא נדד בין עיירות יהודיות. מסופר שפעל להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים.

בשנת ה'ת"ק (1740) למז'יבוז', שהייתה אז עיר ראשית במחוז פודוליה, ובה התגורר עד פטירתו. עד לא מכבר היו חסרות הוכחות היסטוריות ביחס לבעש"ט, מעבר למצבתו וכתבי תלמידיו, אך בשנות השמונים של המאה ה-20 מצא משה רוסמן בארכיון העיירה מז'יבוז, את הכיתוב "בעל שם, דוקטור" כמי שנפטר מתשלום מיסים, ועמו מופיעות דמויות נוספות הנזכרות ב"שבחי הבעל שם טוב". הוא נזכר ברצף עד 1760^[5].

המצבה הישנה על קבר הבעש"ט, לפני השיפוץ ב-2008.

באותה תקופה החל ללמד תלמידים, שחלקם הפכו גם הם למורים חסידיים, כמו רבי יעקב יוסף מפולנאה; רבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שלאחר פטירתו הפך לממשיכו העיקרי; *רבי מאיר הגדול מפרמישלאן ורבי פנחס מקוריץ. באותה תקופה גם חודש הקשר עם גיסו, רבי אברהם גרשון, שהפך לתלמידו. בשלב מסוים רבי אברהם גרשון עבר למז'יבוז' כדי לשמש מורה ומחנך לצבי, בנו של הבעש"ט.

בערוב ימיו פעלה באזורו, שהיה ספוג בהשפעה חזקה של השבתאות, גם תנועתו של יעקב פרנק. הבסיס הקבלי החזק שהיה משותף לו ולקבוצות אלה היה בין המניעים העיקריים של ההתנגדות לחסידות. במאמץ לבטל את הזיהוי יוחסה לו בדיעבד השתתפות בוויכוחים הפומביים עם הפרנקיסטים ב-1757 וב-1759, טענה הנדחית על ידי היסטוריונים. ב"שבחי הבעש"ט" נכתב שאמר על התקרית: ”השכינה מיללת ואומרת: כל זמן שהאיבר מחובר יש תקווה שיהיה לו איזה רפואה, וכשחותכין האיבר אין לו תקנה עולמית, כי כל אחד מישראל הוא איבר מהשכינה.”^[6].

פטירתו

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ה'תק"ך (1760), ונקבר בבית הקברות היהודי במז'יבוז'. התאריך המקובל אצל רבים וד"ר יצחק אלפסי הביא לו ראיות מכתב יד שנכתב סמוך לפטירה, הוא שהיה זה ביום א' של חג השבועות (ו' בסיוון). לעומת זאת, ישנם הטוענים^[7] שפטירתו הייתה ביום ב' של חג השבועות (ז' בסיוון, יום טוב שני של גלויות).

נינו רבי נחמן מברסלב הביא כי הבעל שם טוב אמר "שנעשו לו שני נקבים בלבו על ידי המעשה של הש"צ ימ"ש, ומזה נסתלק" (ליקוטי מוהר"ן ח"א רז). יהודה ליבס סבור כי הכוונה להמרת הדת ההמונית של יעקב פרנק ותלמידיו, חודשים מספר לפני פטירתו של הבעל שם טוב^[8].

תורתו

הבעש"ט לא כתב את תורתו. מעט מדברי תורתו והנהגותיו נרשמו על ידי תלמידיו ונדפסו בספריהם ובספרי תלמידי תלמידיו. תורות אלו מגוונות ולעיתים נראות כסותרות. יש התולים זאת בכך שהוא שינה את הדרכותיו עם השנים או שהנחה תלמידים שונים באופן שונה.

הבעש"ט ראה חשיבות רבה באותיות ובדיבור, ככלי להתגלות אלהית. הוא לימד את תלמידיו להתעמק באותיות המרכיבות כל מילה, במילה ("תיבה") עצמה, וכן באות א' המרכיבה לשיטתו כל הברה והברה, כדי לחשוף את האלוקות המתגלה בהן.

הדרכות אחרות שלו עוסקות ב"העלאת מחשבות זרות". לשיטתו, אין לדחות "מחשבות זרות" העולות לאדם בזמן התפילה או לימוד התורה, אלא לזהות את היסוד ("הניצוץ") החיובי, האלהי, החבוי בהם, ולהעלות אותו לשורשו.

עוד הדרכה מרכזית שלו היא ההתרחקות מסגפנות, ו"עבודה בגשמיות", דהיינו עבודת ה' בשיתוף הגוף. באיגרת שכתב לתלמידו, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הוא דרש את הפסוק "ומבשרך לא תתעלם", שאסור לו לאדם להתעלם מגופו, אלא עליו להעלות גם את הגוף לעבודת ה'. "עבודה בגשמיות", כוללת גם עבודת ה' בתחום החולין - כגון בעת משא ומתן. חלק מהתורות המובאת בעניין בשמו מציגות את ה"עבודה בגשמיות" בדיעבד וחלקן כלכתחילה. עבודת ה' בגשמיות משתלבת עם העיקרון של "מלוא כל הארץ כבודו", שביקש הבעש"ט להנחיל לתלמידיו. תחת הסיגופים הנחה הבעש"ט להרבות בטבילה במקווה. את הטבילה ראה הבעש"ט לא כהכשרה לדבר מצווה, אלא כעניין מהותי ודרך לדבוק באל.

הדרכות אחרות שלו נוגעות לייחודים קבליים שונים אותם הוא ביקש להחיל גם על חיי החול - יחוד בדיבור (גם דיבורי חול), ייחודים המגינים מפני צרות, ועוד. הבעש"ט חיבר כמה כוונות בסגנון לוריאני, בהן מפורסמות כוונותיו לטבילה במקווה שנשמרו בסידור רבי שבתי מרשקוב.

עוד לימד הבעש"ט שקודם הגאולה הכללית, חייב אדם לגאול את עצמו. "הגאולה הפרטית" היא מן המצרים האישיים של כל אדם, צרותיו ופחדיו. אם ידע לזהות את הבורא בכל נקודות החושך של חייו - יגאל את עצמו ויתרום לגאולת הכלל. נאמר בשמו כי כל אדם צריך לבנות את "קומת משיח השייכת לנשמתו"^[9].

אגרת לרבי גרשון מקיטוב

באיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בשנת ה'תק"ז (1747), ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: ”ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות”.

תלמידיו המפורסמים

בית המדרש המשוחזר של הבעל שם טוב בשנת תש"ע

בין תלמידיו המפורסמים:

רבי יעקב יוסף מפולנאה
רבי דב בער, "המגיד ממזריטש" - ממשיכו בהנהגה
רבי אריה לייב משפולי
רבי דוד לייקס
רבי זאב וולף קיציס
רבי יהודה לייב מפולנאה ("המוכיח")
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
רבי מאיר הגדול מפרמישלאן
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי נחמן מהורדנקא
רבי פנחס מקוריץ
רבי שמואל מקאמינקא
רבי יצחק מדרוהוביץ'
רבי מאיר מרגליות

כמו כן, למדו אצלו בנו צבי, ונכדיו (בניה של אדל) רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז'. נינו, נכדהּ של אדל מבתה פייגה, היה רבי נחמן מברסלב.

חיבוריו

הבעל שם טוב לא חיבר ספרים, אך בידינו שלוש איגרות שכתב. בידינו גם סידור שהתפלל בו, ובו הערות בכתב ידו. תורות רבות מופיעות בשמו בספרי תלמידיו. המלקט הגדול של תורותיו הוא הרב יעקב יוסף מפולנאה, ששיבץ מאות רבות מאמרותיו בתוך ספריו "תולדות יעקב יוסף", "צפנת פענח" ועוד. מקורות אלו ואחרים לוקטו בספרים "כתר שם טוב" (נדפס לראשונה בזאלקווא תקנ"ד).

החיבור "צוואת הריב"ש", למרות שמו, לא נכתב בידי הבעש"ט. מקור החיבור, שראה אור בה'תקנ"ג (1794), בבית המדרש של תלמידו הבולט, המגיד ממזריטש.

בשנת תרצ"ח יצא בלודז' האוסף הגדול ביותר של האמרות המיוחסות לו, "בעל שם טוב" (לודג' תרצ"ח; מאוחר יותר זכה לשם: "בעל שם טוב על התורה"). המחבר מונה שם מאתים ועשרה ספרים שמהם ליקט.

לקריאה נוספת

אליעזר שטיינמן, רבי ישראל בעל שם טוב, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך
שמעון דובנוב, תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז
חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - הבעל שם טוב, קה"ת
גרשם שלום, "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, דברים בגו, תל אביב: עם עובד, 1975, עמ' 287–324
רחל אליאור, ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית תרביץ סה,ד (תשנ"ו) עמ' 671–709 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ח-1998
עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס-2000
משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999
שלמה אביש, קורות חייו המקוריים של רבן של ישראל ה"בעל שם טוב הקדוש" זי"ע: תלמידיו ומקורביו של רבינו הבעל שם טוב הקדוש וסדר התקרבותם, סדרה של 18 פרקים בתוך: היכל הבעש"ט תשס"ג-תשס"ט.
אברהם חיים רובינשטיין, שבחי הבעש"ט (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2005
נתנאל לדרברג, סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007
גדליה נגאל, הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות, ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח
רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד
רועי הורן (עורך), הבעל שם טוב, האיש שבא מן היער, הוצאת ידיעות ספרים, 2017
אסתר לבס (עורכת), בעקבות הבעש"ט: מאתיים וחמישים שנה למותו של הבעש"ט, מאתיים שנה למות ר' נחמן מברסלב, ירושלים: הספרייה הלאומית, תש"ע.
עוז דוד בלומן (עורך), שמעתי ממורי, ישראל: והקרן קיימת, תשע"ט
יונתן מאיר, דמותו המיתולוגית של הבעש"ט, ירושלים, מכון שוקן למחקר היהדות, תש"פ

קישורים חיצוניים

ספרים

שבחי הבעל שם טוב, באתר היברובוקס
שבחי הבעל שם טוב, מהדורה מוערת ומבוארת, אברהם חיים רובינשטיין, הוצאת ראובן מס באתר כותר (ספרייה דיגיטלית).
, הטקסט השלם באתר ספריית חב"ד
, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
של רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, ירושלים: כרמל, א-ב, תשע"ד
הבעל שם טוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

מאמרים

הבעל שם טוב (ערך א'), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הבעל שם טוב (ערך ב'), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יצחק אלפסי, ‏רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו, באתר "דעת"
גרשון קיציס, ‏האגדה במשנת הבעש"ט, באתר "דעת", מתוך: מחניים, סיוון תשנ"ד (עמ' 206–215)
נתנאל לדרברג, ‏מיהו הבעש"ט?, באתר "דעת", פרק מתוך הספר "סוד הדעת"
מ"ש גשורי, ‏הבעש"ט - מפענח הניגון החסידי, באתר "דעת", מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
ד"ר דב נוי, ‏אגדות הבעש"ט, באתר "דעת", מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
בצלאל לנדוי, ‏ליכודם של תלמידי הבעש"ט, באתר "דעת", מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
מור אלטשולר, איגרת הקודש של הבעש"ט
דוד אסף, במותו היה כמו שלהבת מראה תכלת, באתר הארץ, 18 במאי 2010
הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל, על גדלותו בתורה, באתר "ישיבה"
יהושע מונדשיין, סידורו הק' של מרן הבעל שם טוב נ"ע, באתר שטורעם
רבי ישראל הבעל שם טוב - 250 שנה לפטירתו, אתר בית חב"ד
משה פראגר, , דבר, 31 במאי 1960
רפאל מאהלר, , על המשמר, 3 ביוני 1960

מידע נוסף

אוצר כתבי הבעל שם טוב
עץ המשפחה של הבעל שם טוב
רבי ישראל בעל שם טוב באתר אוהלי צדיקים
סיפורי הבעל שם טוב באתר זושא
תערוכה וירטואלית לציון 250 שנה לפטירת הבעל שם טוב באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ד"ר יצחק אלפסי, רבי ישראל בעל שם טוב - חייו ותורתו, ‏2010
^ כך עולה בין היתר ממכתב של הבעש"ט שפורסם בכתב העת התמים, גליון א', כחלק מ'הגניזה החרסונית', שהחוקרים סבורים שהיא מזויפת.
^ לסקירה מדוקדקת, ראו: משה רוסמן, הבעש״ט מחדש החסידות, מרכז זלמן שזר, תשנ"ט. עמ' 21.
^ שבחי הבעש"ט, אות ג; ראו משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 87, הערה 1.; משה אידל, R. Israel Ba‘al Shem Tov "In the State of Walachia", בתוך: Holy Dissent; Jewish and Christian Mystics in Eastern Europe, Wayne State University Press, 2011
^ משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 206 והלאה
^ חביבה פדיה, איגרת הקודש לבעש"ט: נוסח הטקסט ותמונת העולם: משיחיות, התגלות, אקסטזה ושבתאות, עמ' 346; Pawel Maciejko, The Mixed Multitude: Jacob Frank and the Frankist Movement, 1755-1816, University of Pennsylvania Press, 2011. עמ' 2.
^ סיני (ירחון) מז עמ' קלא. נטעי גבריאל על חג השבועות, עמ' תטז, מביא מקורות רבים לשתי הדעות
^ יהודה ליבס, "סוד האמונה השבתאית", עמ' 45
^ רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עיניים, פרשת פנחס

תקופת חייו של הרב הבעל שם טוב על ציר הזמן
ציר הזמן

[אלפסי-1] ¹ ² ד"ר יצחק אלפסי, רבי ישראל בעל שם טוב - חייו ותורתו, ‏2010

[2] כך עולה בין היתר ממכתב של הבעש"ט שפורסם בכתב העת התמים, גליון א', כחלק מ'הגניזה החרסונית', שהחוקרים סבורים שהיא מזויפת.

[3] לסקירה מדוקדקת, ראו: משה רוסמן, הבעש״ט מחדש החסידות, מרכז זלמן שזר, תשנ"ט. עמ' 21.

[4] שבחי הבעש"ט, אות ג; ראו משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 87, הערה 1.; משה אידל, R. Israel Ba‘al Shem Tov "In the State of Walachia", בתוך: Holy Dissent; Jewish and Christian Mystics in Eastern Europe, Wayne State University Press, 2011

[5] משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 206 והלאה

[6] חביבה פדיה, איגרת הקודש לבעש"ט: נוסח הטקסט ותמונת העולם: משיחיות, התגלות, אקסטזה ושבתאות, עמ' 346; Pawel Maciejko, The Mixed Multitude: Jacob Frank and the Frankist Movement, 1755-1816, University of Pennsylvania Press, 2011. עמ' 2.

[7] סיני (ירחון) מז עמ' קלא. נטעי גבריאל על חג השבועות, עמ' תטז, מביא מקורות רבים לשתי הדעות

[8] יהודה ליבס, "סוד האמונה השבתאית", עמ' 45

[9] רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עיניים, פרשת פנחס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 |תפקיד1={{תפקיד מנהיג|שם התפקיד=מחולל [[תנועת החסידות]]|הבא בתפקיד =[[המגיד ממזריטש]]}}
 }}
-רבי '''ישראל בן אליעזר''', הידוע כ'''בעל שם טוב''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''בעש"ט'''; בין [[ת"נ]] ל-[[ת"ס]], [[1690]] ל-[[1700]] – [[ו' בסיוון]] [[ה'תק"ך]], [[21 במאי]] [[1760]]) היה [[מקובל]] ומנהיג ציבור יהודי ב[[מזרח אירופה]], הנחשב לאבי [[תנועת החסידות]].
+רבי '''ישראל בן אליעזר''', הידוע כ'''בעל שם טוב''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''בעש"ט'''; בין [[ת"נ]] ל-[[ת"ס]], [[1690]] ל-[[1700]] – [[ו' בסיוון]] [[ה'תק"ך]], [[21 במאי]] [[1760]]) היה [[מקובל]] ומנהיג ציבור יהודי ב[[מזרח אירופה]], אבי [[תנועת החסידות]].
 רבי ישראל פעל כמרפא עממי ב[[לחש|השבעות]] וב[[קמיע]]ות ([[בעל שם]]), ובשנות ה-1740 התיישב ב[[מז'יבוז']] שבפודוליה, שם יצא לו מוניטין של בקיא בחכמת הנסתר שמשך אליו מעגל תלמידים. הוא הדגיש בתורתו מאפיינים כמו חשיבות הכוונה הנאותה בתפילה ובשמירת המצוות, קדושת האותיות המרכיבות את מילות הטקסטים, ועדיפות השמחה על פני הייסורים העצמיים כאמצעי לדבקות באל. תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שהיוו את שדרת ההנהגה של החסידות ופיתחו את האידאולוגיה שלה, ייחסו לו את ייסוד התנועה.
@@ שורה 105: / שורה 105: @@
 ==לקריאה נוספת==
-* [[אליעזר שטיינמן]], '''[http://www.hebrewbooks.org/34980 רבי ישראל בעל שם טוב]''', ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך {{ULI|004046569}}
+* [[אליעזר שטיינמן]], '''[http://www.hebrewbooks.org/34980 רבי ישראל בעל שם טוב]''', ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך
-* [[שמעון דובנוב]], '''תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד''' (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז{{ULI|004053079}}
+* [[שמעון דובנוב]], '''תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד''' (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז
 * [[חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - הבעל שם טוב''', [[קה"ת]]
-* [[גרשם שלום]], "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, '''דברים בגו''', [[תל אביב]]: [[עם עובד]], [[1975]], עמ' 287–324{{ULI|004239945}}
+* [[גרשם שלום]], "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, '''דברים בגו''', [[תל אביב]]: [[עם עובד]], [[1975]], עמ' 287–324
 * [[רחל אליאור]], '''ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית''' [[תרביץ]] סה,ד (תשנ"ו) עמ' 671–709 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23600571}}
-* [[עמנואל אטקס]], '''תנועת החסידות בראשיתה''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[אוניברסיטה משודרת]], תשנ"ח-1998 {{ULI|003991766}}
+* [[עמנואל אטקס]], '''תנועת החסידות בראשיתה''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[אוניברסיטה משודרת]], תשנ"ח-1998
-* עמנואל אטקס, '''בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] לתולדות ישראל, תש"ס-2000{{ULI|004154000}}
+* עמנואל אטקס, '''בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] לתולדות ישראל, תש"ס-2000
-* [[משה רוסמן]], '''הבעש"ט מחדש החסידות''' (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999 {{ULI|004075915}}
+* [[משה רוסמן]], '''הבעש"ט מחדש החסידות''' (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999
 * שלמה אביש, '''קורות חייו המקוריים של רבן של ישראל ה"בעל שם טוב הקדוש" זי"ע: תלמידיו ומקורביו של רבינו הבעל שם טוב הקדוש וסדר התקרבותם''', סדרה של 18 פרקים בתוך: היכל הבעש"ט תשס"ג-תשס"ט.
-* [[אברהם חיים רובינשטיין]], '''שבחי הבעש"ט''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), [[הוצאת ראובן מס]], 2005{{ULI|000478574}}
+* [[אברהם חיים רובינשטיין]], '''שבחי הבעש"ט''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), [[הוצאת ראובן מס]], 2005
-* נתנאל לדרברג, '''סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007{{ULI|021019890}}
+* נתנאל לדרברג, '''סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007
-* [[גדליה נגאל]], '''הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות''', ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח{{ULI|009144164}}
+* [[גדליה נגאל]], '''הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות''', ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח
-* רחל אליאור, '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו''', '''מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד{{ULI|011879948}}
+* רחל אליאור, '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו''', '''מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד
-* רועי הורן (עורך), '''הבעל שם טוב, האיש שבא מן היער''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2017{{ULI|015854144}}
+* רועי הורן (עורך), '''הבעל שם טוב, האיש שבא מן היער''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2017
 *אסתר לבס (עורכת), '''בעקבות הבעש"ט: מאתיים וחמישים שנה למותו של הבעש"ט, מאתיים שנה למות ר' נחמן מברסלב''', ירושלים: הספרייה הלאומית, תש"ע.
 * עוז דוד בלומן (עורך), '''שמעתי ממורי''', ישראל: והקרן קיימת, תשע"ט
@@ שורה 128: / שורה 128: @@
 * {{HebrewBooks||שבחי הבעל שם טוב|3861}}
 * [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93462731 שבחי הבעל שם טוב], [[מהדורה מוערת]] ומבוארת, [[אברהם חיים רובינשטיין]], [[הוצאת ראובן מס]] באתר [[כותר (ספרייה דיגיטלית)]].
-* [https://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
+* , הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
+* <span>,  במאגר הספרים הסרוקים של </span>[[הספרייה הלאומית]]
-* {{הספרייה הדיגיטלית||כתר שם טוב|001268340|}}
-* [https://huji.academia.edu/RachelElior פרק המבוא] של [[רחל אליאור]], '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', ירושלים: כרמל, א-ב, תשע"ד
+* של [[רחל אליאור]], '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', ירושלים: כרמל, א-ב, תשע"ד
 * {{בריטניקה}}
@@ שורה 147: / שורה 147: @@
 * [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=43 סידורו הק' של מרן הבעל שם טוב נ"ע], באתר שטורעם
 * [https://he.chabad.org/generic_cdo/aid/1210014/jewish/-250.htm רבי ישראל הבעל שם טוב - 250 שנה לפטירתו], [[אתר בית חב"ד]]
-* [[משה פראגר]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F05%2F31&id=Ar00207&sk=5465FED2 הבעש"ט – אגדה ודמות היסטורית], [[דבר (עיתון)|דבר]], 31 במאי 1960
+* [[משה פראגר]], , [[דבר (עיתון)|דבר]], 31 במאי 1960
-* [[רפאל מאהלר]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1960%2F06%2F03&id=Ar00304&sk=21990D9D מייסד החסידות ומורשתו הרוחנית], [[על המשמר]], 3 ביוני 1960
+* [[רפאל מאהלר]], , [[על המשמר]], 3 ביוני 1960
 '''מידע נוסף'''

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הבעש"ט
ציטוטים בוויקיציטוט: הבעל שם טוב
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:הבעל שם טוב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבעל שם טוב