יהודים וחג המולד
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך יחס יהודים לחג המולד עם ערך זה.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך יחס יהודים לחג המולד עם ערך זה. | |
לאורך ההיסטוריה של הנצרות, היו היהודים מיעוט דתי במדינות נוצריות. עם הזמן, התפתחה מערכת יחסים ייחודית בין היהודים לחג המולד, גם בישראל, וכולל חנוכריסמס.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהדות והנצרות קיימו אינטראקציה היסטורית והצטלבו תוך שהם נותרו מובחנים תאולוגית ורגשית. יהודים היו מיעוט דתי במדינות הנוצריות, וחוו אנטישמיות נוצרית. בניגוד לאנטישמיות הנוצרית, אנטי-נצרות הייתה בדרך כלל עדינה ונועדה למטרת שימור התרבות ואורח החיים היהודיים מול הלחץ להיטמע בדת הנוצרית.
דוגמה אחת לתופעה זו היא ספר תולדות ישו, שהיה פופולרי בקרב יהודים בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת ותקף את המיתולוגיה הנוצרית באמצעות פרודיה. למרות שהוא לא היה מקובל ביהדות רבנית, הטקסט נחשב למקור היסטורי חשוב על ידי סופרים וחוקרים יהודים.
לפי מרק שפירו (אנ'), המילה חג המולד אינה מופיעה בספרות חז"ל. בטקסטים יהודיים מימי הביניים, החג מכונה "ניטל", נגזרת מהלטינית של ימי הביניים (אנ') "Natale Dominus".
פעילויות יהודיות בחג המולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניטל נאכט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניטל נאכט הוא מונח המשמש בספרות יהודית היסטורית לערב חג המולד. בלילה זה נמנעו באופן היסטורי חלקים מיהודי אשכנז ובמיוחד יהודים חסידיים מלימוד תורה. נוהג זה, שהחל בעת החדשה המוקדמת, לווה במנהגים שונים לאותו לילה, כולל התנזרות מינית, צריכת שום ומפגשים חברתיים. אולם, הנוהג לא התקבל על ידי ישיבות ליטא, שקבעו כי יש להמשיך בלימוד התורה בערב חג המולד.
בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכל סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת חג המולד רווחת בקרב אמריקאים יהודים מורכבת מאכילת המטבח הסיני. הנוהג החל עוד במאה ה-19. הנוהג החל עקב קרבה של קהילות יהודיות וסיניות בלואר איסט סייד. התיעוד הקדום ביותר למסורת מתוארך לשנת 1899, כאשר ה-"American Jewish Journal" מתח ביקורת על אכילה במסעדות סיניות תוך הפרת כללי הכשרות.
כיום, המסורת התפשטה מניו יורק לאנשים יהודים ברחבי אמריקה. מסעדה אחת בצ'יינטאון בשיקגו דיווחה ב-2004 שמספר ההזמנות שלהן הושלש בחג המולד. אחר ציין כי בשנה שלפני כן, "אני חושב שהייתה לנו כאן את כל הקהילה היהודית", כאשר המסעדה בת 350 המושבים שלהם התמלאה לחלוטין ב-25 בדצמבר.
המסורת הייתה נושא לקומיות רבות, כולל קומיקאים ב"חגורת בורשט" כמו ג'קי מייסון ובאדי האקט (אנ'). במהלך דיוני מינוי לבית המשפט העליון, הסנאטור של דרום קרוליינה, לינדזי גרהאם, שאל את השופטת היכן היא הייתה ביום חג המולד. קגן ענה: "אתה יודע, כמו כל היהודים, כנראה הייתי במסעדה סינית", מה שגרם לפרצי צחוק.
סיבות רבות למסורת הוצעו, כולל העובדה שמסעדות סיניות בדרך כלל נשארות פתוחות בחג המולד ושאוכל סיני ממעט לערב בשר בחלב. המסורת מסמלת עבור אנשים יהודים רבים דחייה של מסורות חג המולד ההיסטוריות.[1]
נשף מצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשף מצות (אנ') הוא מסיבה שנתית המתקיימת בערב חג המולד בערים גדולות רבות ברחבי ארצות הברית וקנדה לרווקים יהודים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. האירוע נועד להפיג את בדידותם בליל החגיגות.[2]
חגיגה יהודית של חג המולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנוכריסמס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח חנוכריסמס, הלחם של "חג המולד" ו"חנוכה, הומצא בדצמבר 2003 ב-The O.C.. המונח הפך לפופולרי, והאחים וורנר ערכו מרצ'נדייזינג בעניין, אך הליגה הקתולית (אנ') וחבר הרבנים דניו יורק פרסמו הצהרה משותפת המגנה את הרעיון שלדבריהם מעליב נוצרים ויהודים כאחד.
מסורות ופריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזוג בין מסורות חג המולד הביא לכך שעצי חג המולד מעוטרים בסמלים המייצגים יהדות או חנוכה.
שירי חג המולד שנכתבו על ידי יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירי חג מולד פופולריים רבים, במיוחד בארצות הברית, נכתבו על ידי מלחינים יהודים, כולל "White Christmas", " שיר חג המולד (אנ')", "Let It Snow! Let It Snow! Let It Snow!", " זה הזמן המופלא ביותר של השנה (אנ')", ו"רודולף אייל אדום אף (אנ')". שירים אלו מתמקדים בהיבטים החילוניים של חג המולד ולא בהיבטים הדתיים, ומציגים את חג המולד כחג אמריקאי.
חנוכה וחג המולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשר היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, קישוטי חג המולד והחלפת מתנות הפכו לפופולריים יותר ויותר בארצות הברית, ורבנים היו מתוסכלים מהשילוב של יהודים אמריקאים רבים את אותם מנהגים בחגיגת החנוכה שלהם. מסורות חג המולד הגרמניות אומצו על ידי יהודים גרמנים רבים במאה ה-19. חלקם היגרו לסינסינטי, שם העיתונות היהודית המתפתחת הביעו דאגה לגבי האימוץ היהודי הזה של מנהגים נוצריים. הרבנים יצחק מאיר וייז ומקס ליליינטל הגיבו ביצירת חגיגות חנוכה שנועדו לפנות לילדים יהודים, בשילוב שירה, נאומים ופעילויות חגיגיות נוספות. שלמה זונשיין (אנ'), רב נוסף, הציע להעביר את חגיגת החנוכה ל-25 בדצמבר כדי לחפוף לחג המולד.
חנוכה אומץ על ידי התנועה הציונות בגלל תיאור הכוח היהודי, הגבריות והניצחון הפוליטי. בשנת 1896, כאשר הרב משה גודמן ביקר את בנימין זאב הרצל ומשפחתו באוסטריה וראה שהם חוגגים את חג המולד, שכנע גודמן את הרצל להסיר את עץ חג המולד ולחגוג במקום את חנוכה. הרצל המשיך וכתב את "המנורה", חיבור שטען שדחיית חג המולד וחגיגת החנוכה היהודית היא מרכיב מרכזי בכבוד העצמי היהודי.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנוכה נחשב כחג בארצות הברית המודרנית מכיוון שהוא מתרחש במהלך תקופת חג המולד והחגים הסמוכים. יהודים אמריקאים רבים רואים בו מקביל יהודי לחג המולד. נתונים מצביעים על כך שהקרבה הזמנית הקרובה של חנוכה לחג המולד היא מה שמניע את הפופולריות המודרנית שלו בארצות הברית, וכי יהודים אמריקאים עשויים להשתמש בחג החנוכה כדי לספק חלופה לחג המולד עבור ילדיהם. חלופה נוספה היא חנוכריסמס.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wong, Ashley (13 בדצמבר 2020). "Chinese food: The roots of a Jewish holiday tradition". The Sacramento Bee. נבדק ב-20 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hwang, Kellie (18 בדצמבר 2014). "Dec. 24 is time to party at Mazelpalooza, Matzoball". The Arizona Republic.
{{cite web}}: (עזרה)
