הקורפוס השני (קנדה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקורפוס השני
II Canadian Corps
סמל הקורפוס
סמל הקורפוס
פרטים
מדינה קנדה
שיוך צבא קנדה
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19431945 (כשנתיים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה.
פיקוד
מפקדים מפקדים
שלט הגיבוש המשמש לזיהוי כלי רכב הקשורים ליחידות ברמת הקורפוס.

הקורפוס הקנדי השני היה קורפוס, אשר ביחד עם הקורפוס הבריטי הראשון (1 באוגוסט 1944 עד 1 באפריל 1945) והקורפוס הקנדי הראשון (6 באפריל 1943 עד נובמבר 1943 ומ-1 באפריל 1945 עד סוף פעולות האיבה), הרכיבו את הארמייה הקנדית הראשונה בצפון מערב אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרשאה להקמת מטה הקורפוס נכנסה לתוקף באנגליה ב-14 בינואר 1943. במהלך 412 במרץ 1943 היה הקורפוס הקנדי החדש מעורב בתרגיל ספרטני, תרגיל אימון רחב היקף בדרום אנגליה. תרגיל זה חשף חולשות בפיקוד על הקורפוס החדש ועל הארמייה הקנדית הראשונה, וזה הוביל ישירות למספר שינויים בהנהגה בשנה שלאחר מכן.

המפקד הראשון של הקורפוס הקנדי השני היה לוטננט-גנרל ארנסט ויליאם סאנסום, החל מה-15 בינואר 1943. החששות מיכולות המנהיגות והבריאות שלו גרמו להחליף את סאנסום בלוטננט-גנרל גאי סיימונס ב-29 בינואר 1944. סימונדס הוביל את הקורפוס למשך שארית תקופת קיומו. ב-5 במאי 1945, בבאד זווישנהאן שבצפון גרמניה, קיבל סיימונס את כניעת הכוחות הגרמניים שניצבו מול הקורפוס הקנדי השני בסוף המלחמה. הקורפוס פורק ב-25 ביוני 1945 כחלק מהשחרור הכללי של הכוחות.

הקורפוס הקנדי השני פתח את מטהו הטקטי הראשון בנורמנדי באמבלי ב-29 ביוני 1944. המטה החל לפעול במלואו ב-7 ביולי כאשר הדיוויזיה הקנדית השנייה החלה להגיע לצרפת. לדיוויזיה הזו הצטרפו עד מהרה הדיוויזיה הקנדית השלישית וחטיבת השריון הקנדית השנייה, שהשתתפו קודם לכן בנחיתות בנורמנדי ובמבצע וינדזור במסגרת הקורפוס הבריטי הראשון. הדיוויזיה הרביעית (המשוריינת) הקנדית הייתה המרכיב השלישי שהצטרף לקורפוס. לבסוף, במשך רוב המערכה בצפון מערב אירופה הקורפוס כלל גם את הדיוויזיה המשוריינת הפולנית הראשונה.

למרות שמבחינה נומינלית היה הקורפוס קנדי, הקורפוס הקנדי הראשון הכיל יסודות משמעותיים בתקופות שונות ממדינות בעלות הברית האחרות. בנוסף לדיוויזיית השריון הפולנית הראשונה, הקורפוס כלל את חטיבת הרגלים הבלגית הראשונה, חטיבת הרגלים הממונעת של הולנד המלכותית, והדיוויזיה ה-51 (היילנד) .

מבצעים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילדמרשל סר ברנרד מונטגומרי (שלישי משמאל) יחד עם מפקדים בכירים בארמייה הקנדית הראשונה בעת ביקור במפקדת הקורפוס הקנדי השני, ליד קלווה, פברואר 1945. משמאל לימין: מייג'ור גנרל כריסטופר ווקס (דיוויזיית השריון הקנדית הרביעית), הגנרל הארי קריראר (הארמייה הקנדית הראשונה), פילדמרשל סר ברנרד ל. מונטגומרי (קבוצת הארמיות ה-21), לוטננט גנרל בריאן הורוקס (הקורפוס הבריטי ה-30, הוכפף לארמייה הקנדית הראשונה), לוטננט גנרל גאי סיימונס (הקורפוס הקנדי השני), מייג'ור גנרל דניאל ספרי (הדיוויזיה הקנדית השלישית), ומייג'ור גנרל ברוס מתיוס (הדיוויזיה הקנדית השנייה).
חיילי הקורפוס הקנדי השני של רגימנט דה מייסונוב מתקדמים לאורך הכביש מהולטן לרייסן, הולנד, 9 באפריל 1945.

הקורפוס הקנדי השני עסק בפעולות לחימה בצפון מערב אירופה מתחילת יולי 1944 ועד רגע לפני יום הניצחון באירופה בתחילת מאי 1945. במהלך המערכה בנורמנדי, הקורפוס הוביל את ההתקדמות הבריטית-קנדית מקן לפאלז. עם סגירתו הסופית של כיתור פאלז ב-21 באוגוסט 1944, הכוחות הגרמניים הנותרים בצפון צרפת נאלצו לסגת במהירות חזרה לעבר עמדות הגנה בערי נמל לאורך החוף, ובאזורים שמדרום להולנד ובגבולות מערב גרמניה, בבלגיה ובמזרח צרפת. הארמייה הקנדית הראשונה היוותה את האגף השמאלי של צבאות בעלות הברית המתקדמים, והוטל עליה כיבוש נמלי הכיבוש הגרמני בצפון צרפת ובבלגיה. דייפ, בולון-סור-מר, קאלה, Cap-Gris-Nez ואוסטנדה נכבשו בספטמבר על ידי כוחות של הקורפוס הקנדי השני. עם זאת, ההגנות של דנקרק התגלו כחזקות ביותר, עד שהוחלט להשאיר את עיר הנמל הכבושה על ידי גרמניה במצור עד תום המלחמה האירופית. אנטוורפן נכבשה על ידי הארמייה השנייה הבריטית ב-4 בספטמבר, אך מתקני הנמל הגדולים של העיר היו חסרי תועלת לבעלות הברית כל עוד הכוחות הגרמנים המשיכו לשלוט בגדות שפך הסכלדה. כחוד החנית של הארמייה הקנדית הראשונה, הקורפוס הקנדי השני היה מעורב רבות בקרב שפך הסכלדה כדי לנקות את העמדות הגרמניות האלו. הקורפוס הקנדי השני היה מעורב בקרבות לגירוש כוחות גרמנים ממחוזות המזרח של הולנד, חזרה לגבול המערבי של גרמניה, ולאחר מכן לגרש אותם מהגדה המערבית של נהר הריין. בשלבי המלחמה האחרונים התקדם הקורפוס הקנדי השני למחוזות הצפוניים של הולנד ומעבר לגבול לגרמניה לעבר חוף הים הצפוני. ב-5 במאי 1945 לוטננט גנרל סיימונס קיבל את כניעתם ללא תנאי של אותם כוחות גרמניים שניצבו מול הקורפוס בצפון גרמניה.

לוטננט גנרל גאי סיימונס סוקר את חיילי הקורפוס הקנדי השני במאפן, גרמניה, 31 במאי 1945.
לוטננט-גנרל גאי סיימונס
  • מבצע אטלנטיק, חציית נהר אורן וניסיון לא מוצלח לכבוש את רכס ורייר, אזור מדרום לקן, 18–21 ביולי 1944
  • מבצע אביב, תקיפה נגד רכס ורייר, 25–28 ביולי 1944
  • מבצע סיכום, לכידת רכס ורייר והתקדמות לעבר פלאז, נורמנדי, 8–13 באוגוסט 1944
  • מבצע מסובך, לכידת פאלז, נורמנדי, 14–21 באוגוסט 1944
  • התקדמות אל מעבר הסן באלבוף ורואן, 23-28 באוגוסט 1944
  • שחרור דייפ, ננטש על ידי הצבא הגרמני הנסוג, 1 בספטמבר 1944
  • כיתור דנקרק כחלק הראשוני של המצור בן 8 חודשים על אותה עיר נמל, 7-18 בספטמבר 1944
  • שחרור אוסטנדה, 9 בספטמבר 1944
  • שחרור ברוז', 12 בספטמבר 1944
  • מבצע וולהיט, לכידת בולון, 17–22 בספטמבר 1944
  • מבצע לעבור, לכידת קאלה והסוללות הכבדות בקאפ גריס נז, 25-30 בספטמבר 1944
  • מבצע Switchback, אזור פינוי מצפון לתעלת אלברט, בלגיה, 6 באוקטובר עד 3 בנובמבר 1944
  • מבצע ויטאליטי, חצי האי דרום בבלנד והאי וולצ'רן, הולנד, 24 באוקטובר עד 3 בנובמבר 1944
  • מבצע Infatuate I, דרום בבלנד, 26 באוקטובר 1944
  • מבצע ממשי, יער רייכוולד, גרמניה, 8 בפברואר עד 11 במרץ 1945
  • מבצע שובר קופות, לכידת קסאנטן בנהר הריין, גרמניה, 23 בפברואר עד 3 במרץ 1945
  • קרב פריזויה, 13–14 באפריל 1945
  • קרב חרונינגן, צפון הולנד, 14–18 באפריל 1945
  • מבצע ברווז, חציית נהר האמס ולכידתו של לר, 28 באפריל עד 4 במאי 1945
  • כיבוש אולדנבורג, 25 באפריל עד 4 במאי 1945

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוטננט גנרל ארנסט ויליאם סאנסום (15 בינואר 1943 עד 29 בינואר 1944)
  • לוטננט גנרל גאי סיימונס (29 בינואר 1944 עד 25 ביוני 1945)