שאול בן הכנענית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאול הוא דמות מקראית, בנו החמישי והאחרון של שמעון ושל הכנענית, ונכדם של יעקב ושל לאה. לשאול היו חמישה אחים: ימואל, ימין, אהד, יכין וצחר.[1][2] משפחת צאצאי שאול נקראה משפחת השאולי.[3]

במדרשים ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי הימים לא נאמר ששאול היה בנה של הכנענית, ועל כך דורשים[דרושה הבהרה] שלא רצו להגיד גנאי על שמעון שהתחתן עם כנענים.[2]

חז"ל, ואחריהם גם פרשני ימי הביניים, תמהו מה הטעם להערה ששאול היה בנה של הכנענית, ומשום שלא כתוב בתנ"ך ששמעון לקח אישה כנענית, דרשו שזה בנה של דינה שלאחר שנבעלה לשכם בן חמור הבטיח לה שמעון שישא אותה לאשה, והיא כונתה "כנענית" משום שנבעלה לכנעני.[4][2]

לעומת זאת, בתרגום התורה המיוחס ליונתן נאמר "שָׁאוּל הוּא זִמְרִי דְעָבַד עוֹבְדָא דִכְנַעֲנָאֵי בְּשִׁטִים", כלומר, ששאול בן הכנענית הוא זמרי, שעשה מעשיהם של כנענים בשיטים, ולכן נקרא בן הכנענית.[5][2]

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם שאול הוא בינוני סביל משורש ש-א-ל. יש מספר הצעות לפירוש השם. יש הצעה האומרת שפירושו הוא שהילד שאול מהאל, כלומר שהוא נולד אחרי הרבה תפילות. יש הצעה נוספת האומרת שפירושו מושאל לאל, היינו שהוא נמסר לרשות האל.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.