דקלה (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דִּקְלָה הוא דמות מקראית. הוא בנו של יקטן ואחיהם של 12 אחיו: אַלְמוֹדָד, חֲצַרְמָוֶת, שָׁלֶף, יֶרַח, הֲדוֹרָם, אוּזָל, אֲבִימָאֵל, עוֹבָל, שְׁבָא, אוֹפִר (אופיר), חֲוִילָה ויוֹבָב.[1]

”וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג - כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו: יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב. כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (בראשית י', כה-כט)

דקלה, ככל הנראה התגורר כמו שאר אחיו בערב ובעיקר באזור תימן. יש חוקרים מסוימים שהעידו על מקום בתימן בשם דקלה.[2]

השם דקלה מגיע מעץ הדקל.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.