חצרון בן ראובן
חצרון הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של ראובן ונכדו הרביעי של יעקב ושל לאה. לחצרון היו שלושה אחים: חנוך, פלוא וכרמי.[1][2][3][4] למשפחתו של חצרון קראו משפחת החצרוני.[5]
לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק ט' מקור השם הוא במילה "חסרון", כי ס' מתחלפת לעיתים עם צ', והוא נקרא כך כי נולד אחרי מעשה ראובן ובלהה, בו נחסרה הבכורה והמלוכה משבט ראובן.[6]
יש חוקרים הסוברים ששמו של חצרון מגיע מהמילה הערבית חצר (chatzar) שפירושה דק, צר וגבוה. לעומת זאת מרטין נות סובר שהשם מגיע מהשורש ח'צר, שפירושו ישוב קבוע, והוא מפרש את השם חצרון כאיש היישוב הקבוע, כלומר שהוא לא נודד אלא נשאר במקומו.[4]
כמו כן, יש שבט ערבי בשם "דרומי ד'חצ'רן".[4]
