קרב מוצב סופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב מוצב סופה
מערכה: מתקפת הפתע
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך הסכסוך 7 באוקטובר 2023 (14 שעות)
מקום מוצב סופה
קואורדינטות
31.239920 ,34.336236
תוצאה הריגת המחבלים ומניעת השתלטות על המוצב
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חמאסחמאס חמאס

מפקדים

רס"ן רועי צ'אפל

חמאסחמאס

כוחות
אבדות
  • 11 הרוגים סך הכל:
    • שבעה לוחמי סיירת נח"ל
    • ארבעה לוחמי גדוד 50
  • כ-65 מחבלים הרוגים
מפה

קרב מוצב סופה נערך בין לוחמי צה"ל ובין מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על מוצב סופה במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. בתחילת הקרב הגנו על המוצב לוחמי סיירת נח"ל, לוחמי שריון ולוחמי נח"ל מגדוד 50, שאיישו אותו, ובהמשך הגיעו לעזרתם מסוק קרב, לוחמים מגדוד קרקל, לוחמים וטנקים של גדוד 77 ולוחמי שייטת 13. בקרב נהרגו עשרות מחבלים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מוצב סופה הוא מוצב פלוגתי שנמצא בדרום הרצועה, מול רפיח. תפקידו לשמור על הגבול ולהגן על שלושת היישובים הסמוכים לו: סופה, חולית וניר יצחק. המוצב היה מאוייש בידי לוחמי סיירת עורב נח"ל המתוגברים במחלקת טנקים ומחלקת מרגמות.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי גדוד 50 נפרסו מחוץ למוצב בשעה 5 בבוקר, עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מהנוהל הרגיל של "כוננות עם שחר". בשעה 6:29 נשמעו אזעקות ופיצוצים סביב המוצב כאשר לכל אורך גדר הרצועה נורו פצמ"רים וקסאמים. כל הלוחמים התעוררו ורצו למרחב המוגן. כמה דקות לאחר מכן יצאו כוחות שהורכבו מלוחמי סיירת נח"ל מהמוצב אל עבר אנדרטת דנגור שנמצאת בין המוצב לקיבוץ סופה, לאחר ששמעו כי מחבלים מתקרבים מרצועת עזה לכיוון המוצב והקיבוצים בגזרה. בדקות הללו הודיע סגן מפקד סיירת הנח"ל, רס"ן עידו שני, ללוחמיו שהם במלחמה ופקד להגן בגזרתם ולהרוג מחבלים. המחבלים שהצליחו לפרוץ לבסיס מצאו אותו כמעט ריק לאחר שחלק מהלוחמים יצאו לקרב מחוץ למוצב. החיילים שנשארו במוצב, התבצרו בחדר האוכל ובעמדת הש"ג הקדמי והדפו במשך שעות נסיונות כניסה של מחבלים. מחלקת המרגמות של גדוד 50 שתפסה את הש"ג האחורי, נסוגה עם נפגעים לחדר האוכל.[5] לאחר כמה שעות הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב מטייסת 190 כדי לסייע בעצירת המחבלים.[6]

באנדרטה נהרגו חמישה לוחמים, ושישה נפצעו ופונו מאוחר יותר על ידי מסוק. לקראת השעה 14:00, כשבמוצב מתבצרים הלוחמים בחדר האוכל ובש"ג הקדמי, הגיע כוח לוחמים משייטת 13 שטיהר את המוצב מהמחבלים שחדרו אליו, במהלך הקרב התבצרו כ 4 מחבלים בעמדה שולטת באחד הפילבוקסים של המוצב, המחבלים נהרגו בעזרת טנק מגדוד 77 שירה עליהם.[7] הקרב הסתיים לאחר 14 שעות.

לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות של מחבלים שנהרגו על ידי לוחמי סיירת נח"ל וגדוד 50, וכ-40 מחבלים שנהרגו על ידי לוחמי שייטת 13 וכ-10 גופות של מחבלים שנהרגו על ידי צוות הטנק מגדוד 77 .[8]

סגן מפקד סיירת הנח"ל רס"ן עידו שני נהרג בהיתקלות בדרך למוצב. בקרב במוצב סופה השתתף גם סא"ל אלי גינסברג, שבהמשך לחימתו נהרג בקיבוץ בארי. בנוסף נהרגו 6 לוחמים מסיירת הנח"ל וארבעה חיילים מגדוד 50.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא קרבות ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.