המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
April 2024 Israel–Hamas war protests on United States university campuses
הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה
הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה
חלק מהמחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
תאריכי המאבק 17 באפריל, 2024 – הווה
מקום ארצות הברית
עילה
מטרה
שיטת המאבק מאהל מחאה, מחאה, מרי אזרחי, פיקטינג, הפרות סדר, אלימות, תקיפות נגד יהודים
  • 100+ מפגינים נפצעו (15-25+ באשפוז)
  • 5+ עיתונאים נפצעו
  • 4 שוטרים נפצעו
  • 2,700+ מפגינים נעצרו

המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית הן חלק מהמחאות בארצות הברית נגד מלחמת חרבות ברזל וכוללות מחאות של מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית נגד הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. המחאות התעצמו בחציו השני של אפריל 2024, עם הקמת מתחמי אוהלים באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, ובראשן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בחלק מההפגנות היו גילויי אנטישמיות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית, והביא לגל מחאות שהחל באמצע אפריל 2024.

היסטוריית המחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאות באוניברסיטת קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה

הפגנות אנטי ישראליות החלו במקומות מסוימים בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בפרט, שבה יש תופעה של אנטישמיות, כבר עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-18 באפריל 2024 הוקם באוניברסיטת קולומביה מתחם אוהלים (אנ') במחאה על מלחמת חרבות ברזל.[5] במהלך המחאות שם נעצרו מעל 100 בני אדם. האוניברסיטה נתנה למוחים דד-ליין לפרק את אוהלי המחאה שלהם עד חצות הלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל (יום רביעי בבוקר שעון ישראל),[6] אולם האולטימטום הוארך ליום שישי, ה-26 באפריל.[7] חלק מהמוחים פרצו למבני האוניברסיטה העבירו את ציוד המחאה והאוהלים לתוך הבניין השתלטו עליו והתבצרו בו. [8] חלק מעובדי התחזוקה במקום נלקחו כבני ערובה והמוחים סירבו לתת להם לעזוב.[9] הסטונדטים שהתבצרו במבנים דרשו מהנהלת האוניברסיטה ומהרשויות "סיוע הומניטרי" על ידי שיספקו למוחים מזון בטענה ש"הם צריכים להיות מחויבים לספק אוכל לסטודנטים שמשלמים כאן על תוכנית ארוחות".[10] במקביל נשלח מכתב לנשיאת האוניברסיטה, שעליו חתמו 260 פרופסורים מהאוניברסיטה, 50 אנשי צוות הוראה, 265 סטודנטים, 967 בוגרים, 454 הורים של תלמידים ו-2,005 תושבי השכונה שבה נמצא הקמפוס, בו דרשו מהנהלת האוניברסיטה לפנות את הסטודנטים הפרו-פלסטינים מהקמפוס ולפטר אנשי סגל שתמכו בהם ואף הכריחו סטודנטים להשתתף במחאה. הם גם דרשו לספק לסטודנטים ולאנשי סגל יהודים אבטחה אישית שתלווה אותם לכיתות.[11] בתגובה להפגנות האוניברסיטה השעתה סטודנטים שארגנו אותן, וחברים בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, שפעילותו נאסרה בקמפוס. בין הסטודנטים שהושעו נמנית אסרא הירסי (אנ'), בתה של אילהאן עומאר.[12] במקום נוצרה אווירה אנטישמית ונשמעו קריאות לאלימות נגד סטודנטים יהודים ונגד הקהילה היהודית. הרב של האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס, משום שאינו נחשב למקום בטוח.[13]

מחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

במהלך חודש אפריל גל ההפגנות של סטודנטים פרו-פלסטינים התרחב לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המחאות כוללות מספר אוניברסיטאות מרכזיות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת ייל, בה הפגינו מאות וסירבו להתפנות ממתחם האוהלים שהקימו עד שהנהלת האוניברסיטה תפסיק "לממן את טבח העם בעזה" באמצעות השקעותיה בישראל. 40 מפגינים נעצרו.[14] מחאות נרשמו גם באוניברסיטאות הרווארד ואוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס, אוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, אוניברסיטת אמורי שבאטלנטה ואוניברסיטת קורנל שבניו יורק. באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי אף הונפו דגלי חזבאללה.[15] באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון נעטף פסלו של ג'ורג' וושינגטון בכאפיה ודגל פלסטין הודבק למטהו.[16] בהמשך אף הושחת הפסל על ידי מפגינים פרו-פלסטינים.[17] בעקבות מאהל מחאה שהוקם באוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', הודיעה הנהלת האוניברסיטה כי "ניתנו מספר הזדמנויות לאותם אנשים – שרבים מהם לא סטודנטים – לאסוף את חפציהם ולעזוב. מי שלא עזב נתון למעצר בגין הסגת גבול". בהמשך המשטרה פעלה לפירוק המאהל ועצרה מספר פעילים.[18][19]

ב-30 באפריל התפתחו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס הפגנות אלימות שכללו השלכת חזיזים וגז מדמיע על ידי המפגינים הפרו-פלסטינים.[20][21]

לקראת סוף אפריל התפשטו המחאות גם לקולג'ים קהילתיים רבים בארצות הברית. ב-2 במאי 2024 נרשמו מחאות סטודנטים ב-142 אוניברסיטאות וקולג'ים בארצות הברית.[22]

מחאות באוניברסיטאות נוספות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות דומות נערכו גם באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהן אוניברסיטת טוקיו, סניפים של אוניברסיטת ניו יורק בבואנוס איירס וברלין, אוניברסיטת סידני והסורבון.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באפריל פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות הישראלי מכתב בו הביע דאגה מהאנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארצות הברית, ואף הביע נכונות לסייע בקליטת סטודנטים יהודים וישראלים המבקשים לעבור לאוניברסיטאות בישראל בעקבות המתיחות בקמפוסים בארצות הברית.[23][24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  3. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  5. ^ גלי וינרב, ‏"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, באתר גלובס, 21 באפריל 2024
  6. ^ ציפורה סימן טוב, מהומה באונ' קולומביה: פרו-פלשתינים מתפרעים, המשטרה נערכת, באתר עכשיו 14, 24 באפריל 2024
  7. ^ איתמר מרגלית, מאות עצורים: מפת המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
  8. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, אלכסנדרה לוקש, מתבצרים בבניין באוניברסיטת קולומביה, עם כאפיות: "כבשנו. שוטרים יגיעו? הדם על ידיכם", באתר ynet, 30 באפריל 2024
  9. ^ חיים איסרוביץ, ‏אוניברסיטת קולומביה בוערת: לילה סוער של אלימות, החלה השעיית סטודנטים, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
  10. ^ השתלטו על בניין האוניברסיטה ודורשים שיכניסו להם מזון: "סיוע הומניטרי בסיסי״, באתר חדשות 13, 1 במאי 2024
  11. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, "דיווחים על איומי מוות": מכתב ההתרעה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה - והאולטימטום, באתר ynet, 24 באפריל 2024
  12. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 108 עצורים בהפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה: "תומכת ברצח עם", באתר ynet, 19 באפריל 2024
  13. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
  14. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, עשרות סטודנטים נעצרו בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על האוניברסיטאות", באתר ynet, 23 באפריל 2024
  15. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  16. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  17. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  18. ^ חני אדרי, ‏צפו: מפגינים פלסטינים כבשו בניין באונ' קולומביה, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2024
  19. ^ רויטרס‏, בשל סירובם להתפנות: אוניברסיטת קולומביה משעה סטודנטים פרו-פלסטינים, עשרות מתבצרים - וואלה חדשות, באתר וואלה‏, 30 באפריל 2024
  20. ^ ציקי ברנדוין, הנקמה במפגינים נגד ישראל - השיר "מני ממטרה" | צפו, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2024
  21. ^ עימותים אלימים קשים ב-UCLA בקליפורניה; האוניברסיטה הראשונה ש"נכנעת" למפגינים, באתר ‏מאקו‏, 1 במאי 2024
  22. ^ Students 4 Gaza, ‏2 במאי 2024 (באנגלית)
  23. ^ בעולם האקדמיה הישראלי מודאגים מהאנטישמיות בחו"ל: "חופש הביטוי אינו מתיר אלימות", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
  24. ^ ראשי האוניברסיטאות בישראל על ההפגנות בקמפוסים בארה"ב: "דאגה עמוקה", באתר כיפה, 26 באפריל 2024