מבצע יד זהב

**מבצע יד זהב**
	פרננדו סימון מרמן לצד לואיס הר ובני משפחתו
	מערכה: הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכי הסכסוך	12 בפברואר 2024
קרב לפני	מבצע ראשית האור
מקום	שבורה, רפיח, רצועת עזה
תוצאה	שחרור החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר
הצדדים הלוחמים
ישראל; ימ"מ; ; צה"ל; ; שירות הביטחון הכללי;	חמאס; גדודי עז א-דין אל-קסאם;
מנהיגים
ראש הממשלה בנימין נתניהו יואב גלנט	איסמעיל הנייה יחיא סנוואר
מפקדים
רונן בר (ראש השב"כ); ; הרצי הלוי (רמטכ"ל); ; רנ"צ קובי שבתאי (מפכ"ל המשטרה); ; תנ"צ ח' (מפקד הימ"מ);	מוחמד דף (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס); ; מוחמד שבאנה (מפקד חטיבת רפיח);
כוחות
כוחות מהיחידות הבאות:; ימ"מ; היחידה המבצעית של שירות הביטחון הכללי; חיל האוויר הישראלי; שייטת 13; חטיבה 7; יחידת הניוד	חטיבת רפיח (4 גדודים);
אבדות
חייל נפצע קל	8 מחבלי חמאס חוסלו (3 בפעולת ההשתלטות, 5 בפעולת החילוץ) ; 67-100 פלסטינים נהרגו בפעולות החיפוי
	(למפת מערב הנגב רגילה) מחנה הפליטים רפיח

מבצע יד זהב הוא מבצע משותף של צה"ל, השב"כ והימ"מ לחילוץ בני הערובה פרננדו מרמן ולואיס הר ממחנה הפליטים רפיח, לאחר שנחטפו לשם במתקפת הטרור על ניר יצחק ב-7 באוקטובר 2023. המבצע לשחרורם נערך ב-12 בפברואר 2024, במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, והסתיים בהצלחה עם חילוצם לאחר 129 יום בשבי.

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550^[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[3] שוטרים ו־10^[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

פרננדו סימון מרמן בן ה-60 ולואיס הר בן ה-70 נחטפו על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה מקיבוץ ניר יצחק כחלק ממתקפת הטרור על ניר יצחק.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי ימ"מ, היחידה המבצעית של השב"כ, יחידת הניוד 5515 ושייטת 13 התאמנו לקראת חילוץ חטופים ברפיח כחודש לפני המבצע, אך עד 12 בפברואר התנאים בשטח בשילוב עם חוסר במודיעין מדויק לא אפשרו להוציא את המבצע לפועל.^[5]

בלילה שבין יום ראשון לשני, ב-12 בפברואר 2024, במהלך הלחימה ברצועת עזה, הגיעו כוחות ימ"מ ללב רפיח באופן חשאי וחלפו על פניהם של שלושה גדודי חמאס בעת שישנו^[6] בדרך לקומה השנייה בבניין בו הוחזקו החטופים. הכוחות חיפו זה על זה וקיבלו חיפוי גם מחיל האוויר. הם הגיעו לבית בו הוחזקו החטופים כאשר סביבם היו מחבלים חמושים הן מחוץ למבנה והן ליד החטופים. הכוחות פרצו את הדלת הנעולה באמצעות מטען פריצה והסתערו על החדר בו מוחזקים החטופים, הרגו שלושה מחבלים ששמרו על החטופים וחילצו את החטופים, תוך שלוש שניות מרגע הפריצה למבנה. בעת הפריצה שני לוחמים הוקצו לעטוף את החטופים בגופם ולהגן עליהם מאש המחבלים בעוד יתר הלוחמים פעלו לטיהור הקומה והסרת האיום. במהלך הקרב לוחם אחד נפצע באורח קל מנפילה מגובה.^[5] כדי לא לסכן את החטופים, הלוחמים הגלישו אותם באמצעות חבלי סנפלינג מהקומה השנייה עד למטה, מבלי לעבור בקומה הראשונה בה היה עלול להיווצר סיכון מיותר.^[6] בזמן החילוץ, מחבלי החמאס ירו לעבר הלוחמים, שביחד עם צלפי ימ"מ שחיפו עליהם השיבו בירי והרגו לפחות חמישה מחבלים נוספים.^[7]^[8]

במקביל תקף חיל האוויר הישראלי מפקדות וחמ"לים של חמאס במרחב על מנת לשלול מהם את היכולת לבנות תמונת מצב על המתרחש.^[9] לאחר מכן, לוחמי שב"כ וימ"מ התפנו עם החטופים בסיוע של שייטת 13,יחידה 669 יחידת הניוד וחטיבה 7 של חיל השריון. משם פינו אותם לוחמי יחידת הניוד למסוק, שהעביר את החטופים לישראל. במהלך הפינוי ניסה חמאס להביא כוחות של מחבלים שימנעו את פעולת החילוץ אך חיל האוויר הישראלי פגע בהם, כולל השמדת כלי רכב עם מחבלים שרדף אחרי הכוחות עם החטופים.^[10] במבצע כולו נהרגו עשרות פלסטינים (מחבלים ואזרחים).^[11]

המבצע נמשך כשעה והשתתפו בו כ-1,000 לוחמים וחיילים.^[12]^[13]

בחפ"ק המבצעי שניהל את המבצע נכחו ראש השב"כ, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, מפקד הימ"מ, ראש אמ"ן, ראש אמ"ץ ומפקד חיל האוויר. מאוחר יותר הצטרפו שר הביטחון וראש הממשלה.^[14]

במהלך הלילה הודיע דובר משרד הבריאות העזתי על 67 הרוגים פלסטינים בעיר. מקורות פלסטינים אחרים דיווחו על מעל ל־100 הרוגים.^[15]

תיעוד המבצע ממצלמת קסדה של לוחם ימ"מ, משטרת ישראל.

בעקבות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני החטופים הועברו לבדיקות רפואיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, משם נמסר כי מצבם טוב.^[16]^[17] הם שוחררו יומיים לאחר מכן לביתם.

המבצע סוקר באופן נרחב בכלי התקשורת הישראליים בצורה חיובית וכוחות הביטחון זכו לשבחים רבים על המבצע המוצלח. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ביקרו בבסיס הימ"מ ושיבחו את לוחמי היחידה.^[18]

המבצע סוקר בכלי תקשורת ברחבי העולם,^[19] שציינו גם את המספר הגדול של הרוגים פלסטינים במבצע.^[20]

צוות חוקרים מתחנת מוריס קאהן לחקר הים מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, העניק לשתי כרישות מסוג עפרורי וסנפירתן שזיהה בחופי הים התיכון שמות שמזכירים את שמותיהם של פרננדו ולואיס, כמחווה על שחרורם.^[21]