סרחיו גויקוצ'אה

סרחיו גויקוצ'אה
Sergio Goycochea
	גויקוצ'אה, 2011
מידע אישי
לידה	17 באוקטובר 1963 (בן 60); סארטה שבארגנטינה
שם מלא	סרחיו חבייר גויקוצ'אה
גובה	1.85 מטר
עמדה	שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים	מועדונים
1979–1982 ; 1982 - 1988 ; 1988 - 1990 ; 1991 ; 1992 ; 1992 ; 1993 ; 1993 - 1994 ; 1994 - 1995 ; 1995 - 1996 ; 1996 - 1997 ; 1997 - 1998	דפנסורס אונידוס ; ריבר פלייט ; מיונאריוס ; ראסינג קלוב ; ברסט ; סרו פורטניו ; אולימפיה ; ריבר פלייט ; דפורטיבו מנדיז'ו ; אינטרנסיונל ; ולס סארספילד ; ניואל'ס אולד בויס
נבחרת לאומית כשחקן

סרחיו חבייר גויקוצ'אה (בספרדית: Sergio Javier Goycochea; נולד ב-17 באוקטובר 1963) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער.

גויקוצ'אה היה ידוע ביכולתו לעצור פנדלים, יכולת אותה הוכיח לאורך קריירת המועדונים, שנפרשה על מספר מדינות באמריקה הדרומית ועונה אחת בצרפת, והקריירה הבינלאומית שלו במדי נבחרת ארגנטינה.

הפריצה הגדולה בקריירה של התרחשה במונדיאל 1990, בו היה מהגורמים הבולטים בהעפלתה של הנבחרת לשלב הגמר, והוא נכלל בסגל גם לטורניר מונדיאל 1994.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גויקוצ'אה החל את קריירת המשחק בקבוצת דפנסורס אונידוס, במדיה שיחק כארבע שנים. יכולתו במדי הקבוצה זיכתה אותו במעבר לקבוצת הפאר ריבר פלייט, אך במדיה שימש בעיקר כשוער שני, אחרי נרי פומפידו. במהלך שש שנותיו בקבוצה זכה גויקוצ'אה באליפות ארגנטינה, בגביע ליברטדורס 1986 (אחרי ניצחון בגמר כפול על אמריקה קאלי, בו לא זכה לקחת חלק), בתואר הגביע הביניבשתי 1986 (לאחר ניצחון על סטיאווה בוקרשט בו לא נטל חלק) ובגביע אינטראמריקנה 1987 (אחרי ניצחון בגמר כפול על אלחואלנסה, בו פתח גויקוצ'אה בשני המפגשים ושמר בשניהם על רשת נקייה).

ב-1988 החליט גויקוצ'אה לנסות את מזלו כשוער ראשון ועבר לשחק במיונאריוס מקולומביה. כבר בעונה הראשונה במדי הקבוצה זכה גויקוצ'אה באליפות קולומביה. לאחר ההופעה המשכנעת במונדיאל 1990, חזר גויקוצ'אה לארגנטינה וחתם במדי ראסינג קלוב, ממנה עבר לברסט הצרפתית בחוויה האירופית הראשונה והיחידה בקריירה שלו. הקבוצה שיחקה אז בליגת המשנה בעקבות הליך פירוק שעברה, אך פשטה רגל ונאלצה לעבור הליך פירוק נוסף שהוריד אותה לליגה השלישית ושלל ממנה את הסטטוס של קבוצה מקצוענית.

לאחר החוויה הקצרה בצרפת, עבר גויקוצ'אה לשנתיים בפרגוואי, הראשונה במדי סרו פורטניו והשנייה במדי אולימפיה, במדיה אף זכה באליפות. ב-1993 חזר לריבר פלייט, וזכה בה באליפות נוספת, לפני שעבר לקדנציות קצרות בדפורטיבו מנדיז'ו, אינטרנסיונל הברזילאית, ולס סארספילד, ולבסוף עונת פרישה בניואל'ס אולד בויס, במדיה פרש מכדורגל בשנת 1998, בגיל 35.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גויקוצ'אה זומן לסגל נבחרת ארגנטינה לקראת טורניר קופה אמריקה ב-1987, על ידי המאמן קרלוס בילארדו, שם שימש כשוער מחליף ללואיס איסלאס, ולא זכה לדקות. את הופעת הבכורה שלו רשם גויקוצ'אה במשחק ידידות באותה שנה. לאחר שעבר לליגת העל הקולומביאנית על מנת לקבל דקות משחק, הוא נבחר על ידי בילארדו לשמש שוער שלישי בסגל ארגנטינה למונדיאל 1990.

עוד בטרם החל הטורניר, פרש איסלאס מהנבחרת כמחאה על החלטתו של בילארדו להציבו כשוער שני לנרי פומפידו, וכך התקדם גויקוצ'אה להיות השוער השני של ארגנטינה לטורניר אחרי פומפידו, כפי ששימש במשך מספר שנים בריבר פלייט. כבר במשחק הפתיחה של הטורניר הפסידה ארגנטינה לקמרון משגיאה של פומפידו. כבר בדקה ה-11 של המשחק השני של ארגנטינה, מול ברית המועצות, נפצע פומפידו בצורה קשה לאחר ששבר את רגלו בהתנגשות עם שחקן נבחרתו, חוליו אולרטיקואצ'אה. גויקוצ'אה הוזעק מהספסל להופעה שנייה בסך הכל בנבחרת, והופעה רשמית ראשונה. גויקוצ'אה שמר על רשת נקייה בדרך לניצחון 2-0, והיה גם מהמצטיינים במשחק השלישי בו סיימה ארגנטינה בשוויון 1-1 עם רומניה. בשלב שמינית הגמר הדיחה ארגנטינה את יריבתה הגדולה ברזיל עם ניצחון 0–1, לאחר שגויקוצ'אה רשם סדרה של הצלות מרשימות במשחק.

שלבי רבע וחצי הגמר היו השלבים שהוכיחו את יכולתו של גויקוצ'אה בהדיפת פנדלים. במפגש רבע הגמר הגיעו ארגנטינה ויוגוסלביה לדו-קרב פנדלים. לאחר שיוגוסלביה החמיצה ראשונה (בעיטה למשקוף), הבקיעו שתי הנבחרות את הפנדלים הבאים שלהן. אמנם אז רשמה ארגנטינה שתי החמצות רצופות, מרגליהם של דייגו מראדונה ופדרו טרוגליו. ליוגוסלביה נותרו שתי בעיטות, וארגנטינה הייתה חייבת החמצה יוגוסלבית אחת לפחות. גויקוצ'אה הדף את שתי הבעיטות, וארגנטינה המשיכה לחצי הגמר.

בשלב חצי הגמר פגשה ארגנטינה את איטליה המארחת. גויקוצ'אה שוב הפגין יכולת מצוינת בדו-קרב הפנדלים, אליו הגיעו הנבחרות לאחר שוויון 1-1, כשהדף את שתי הבעיטות האחרונות של האיטלקים, מרלגיהם של רוברטו דונאדוני ואלדו סרנה, וסידר לנבחרתו ניצחון. במשחק הגמר הפגין גויקוצ'אה יכולת משכנעת אך נכנע לכדור עונשין מרגליו של אנדראס ברמה בדקה ה-85. גויקוצ'אה זינק לפינה הנכונה, אך הכדור היה חזק מדי והכניע אותו, וארגנטינה נוצחה בתוצאה 0–1. על הופעתו המרשימה בשער הנבחרת, זכה גויקוצ'אה בתואר השוער המצטיין, ונכלל בנבחרת הטורניר. הופעתו בשער הנבחרת הייתה הגורם המכריע בבחירתו לכדורגלן השנה בארגנטינה לשנת 1990.

במרוצת שלוש השנים הבאות זכה גויקוצ'אה עם ארגנטינה בשלושה תארים. הרצף התחיל בקופה אמריקה 1991, המשיך בזכייה בגביע המלך פהד 1992 (השם הקודם של גביע הקונפדרציות), והסתיים בזכייה בקופה אמריקה 1993 בו הצטיין גויקוצ'אה, לאחר שהדף פנדל אחד בדו-קרב מול ברזיל ברבע הגמר, ופנדל אחד מול קולומביה בחצי הגמר, בדרך לזכייה. גויקוצ'אה נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. בנוסף לתארים אלו זכה גויקוצ'אה עם הנבחרת גם בגביע קירין ב-1992, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993.

לאחר שהנבחרת גילתה יכולת לא יציבה במשחקי מוקדמות מונדיאל 1994, כמו בתבוסה 0–5 לקולומביה, החליט המאמן אלפיו באסילה כי גויקוצ'אה לא יהיה השוער הראשון במהלך טורניר מונדיאל 1994. הוא זומן לסגל, אך שימש שוער שני לאיסלאס במהלך כל הטורניר.

בשבע שנותיו בשער ארגנטינה, רשם גויקוצ'אה 44 הופעות, בהן ספג 39 שערים בלבד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים קבוצתיים

ריבר פלייט
- גביע ליברטדורס: 1986
- אליפות ארגנטינה (2): 1985/1986, 1993 (אפרטורה)
- הגביע הביניבשתי: 1986
- גביע אינטראמריקנה: 1987
מיונאריוס
- אליפות קולומביה: 1988
אולימפיה
- אליפות פרגוואי: 1993
נבחרת ארגנטינה
- גביע העולם: 1990 (מקום שני)
- קופה אמריקה (2): 1991, 1993
- גביע הקונפדרציות: 1992
- הפיינליסימה: 1993
- גביע קירין: 1992

תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארגנטינה
שנה	הופעות	שערים
1987	1	0
1988	0	0
1989	0	0
1990	7	0
1991	13	0
1992	4	0
1993	16	0
1994	3	0
סה"כ	44	0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סרחיו גויקוצ'אה בוויקישיתוף

פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
מיכאל יוכין‏, השתן העלה אותו לראש: סיפורו של סרחיו גויקוצ'אה, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2014
עוזי דן, איש בשבוע: זה הכדורגל על פי סרחיו גויקוצ'יאה, באתר הארץ, 23 ביולי 2011

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1987 (מקום רביעי)
1 אלפארו • 2 בטיסטה • 3 קאניג'ה • 4 דרטיסיה • 5 בראון • 6 דיאס • 7 פונס • 8 אקוסטה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 פרקודאני • 12 סיביסקי • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 גויקוצ'אה • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 תיילר • 22 בארטרו • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1990 (מקום שני)
1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1991 (מקום ראשון)
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אנריקה • 4 בסואלדו • 5 אסטרדה • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 פרנקו • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 לאטורה • 12 לנארי • 13 גמבואה • 14 קרביוטו • 15 אלטמירנו • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 מדינה בז'ו • 19 מואמד • 20 רודריגס • 21 ג'ונטה • 22 קנסלריץ' • מאמן: באסילה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1993 (מקום ראשון)
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אלטמירנו • 4 פ. בסואלדו • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 מדינה בז'ו • 8 פרנקו (ח. בסואלדו) • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 גורוסיטו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 קרביוטו • 15 בורלי • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 אקוסטה • 19 סאמורה • 20 רודריגס • 21 סקופוני • 22 מאנקוסו • מאמן: באסילה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1994
1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 צ'אמוט • 4 סנסיני • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 בסואלדו • 9 בטיסטוטה • 10 מראדונה • 11 מדינה בז'ו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 סימאונה • 15 בורלי • 16 דיאס • 17 אורטגה • 18 פרס • 19 באלבו • 20 רודריגס • 21 מאנקוסו • 22 סקופוני • מאמן: באסילה		ארגנטינה