חוליו אולרטיקואצ'אה

חוליו אולרטיקואצ'אה
	אולרטיקואצ'אה, 2016
מידע אישי
לידה	18 באוקטובר 1958 (בן 65); סלאדיז'ו שבארגנטינה
שם מלא	חוליו חורחה אולרטיקואצ'אה
גובה	1.70 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1972 - 1976	ראסינג קלוב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2000 - 2001 ; 2015 ; 2016	טאז'רס דה רמדיוס דה אסקלדה ; נבחרת ארגנטינה (נשים) ; נבחרת ארגנטינה (אולימפית)
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חוליו חורחה אולרטיקואצ'אה (בספרדית: Julio Jorge Olarticoechea; נולד ב-18 באוקטובר 1958) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן כדורגל.

אולרטיקואצ'אה שיחק לאורך הקריירה במועדונים מהמובילים בארגנטינה, בהם ראסינג קלוב, ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס, וכן בילה עונה אחת בנאנט הצרפתית. אולרטיקואצ'אה שיחק במגוון עמדות בהגנה ובקישור, ובמהלך הקריירה ערך 32 הופעות במדיה של נבחרת ארגנטינה. הוא נכלל בסגל הנבחרת לשלושה מונדיאלים, בהם הזכייה במונדיאל 1986 והסגנות במונדיאל 1990, ובשני טורנירי קופה אמריקה.

מלבד עונה אחת כמאמן בליגה השלישית, קריירת האימון של אולרטיקואצ'אה התרכזה בעבודתו בהתאחדות הכדורגל הארגנטינאית, שבמסגרתה הוביל כמאמן וכעוזר מאמן נבחרות מגילאים שונים. כמאמן ראשי הוביל את נבחרת הנשים של ארגנטינה, וכן את הנבחרת האולימפית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולרטיקואצ'אה החל את דרכו בקבוצת הנוער של ראסינג קלוב, במדיה עלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1976. עונה אחר כך כבר היה לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, הפגין יכולת גבוהה וזכה לאהדה גדולה מהקהל המקומי, על אף תקופה פחות מוצלחת של המועדון מבחינה מקצועית. אולרטיקואצ'אה שיחק במועדון עד לסיום עונת 1980, ובעונת 1981 עבר לשחק בקבוצת ריבר פלייט.

כבר בשנתו הראשונה בריבר זכה אולרטיקואצ'אה לראשונה בקריירה באליפות ארגנטינה, כשקבוצתו גברה פעמיים בצמד משחקי גמר טורניר הנסיונל של אותה השנה על פרו קאריל אואסטה. אולרטיקואצ'אה פתח בהרכב במשחק האליפות לצדם של שחקני מפתח כגון אובלדו פיליול, מריו קמפס ודניאל פסארלה, ובהדרכתו של המאמן אלפרדו די סטפנו. על אף הפתיחה המוצלחת, לא הצליחה ריבר לזכות בתארים נוספים בתקופתו של אולרטיקואצ'אה, ששיחק בקבוצה במשך כארבע שנים בהן רשם מעל למאה הופעות ליגה במדי המועדון.

לקראת עונת 1985/1986 השלים אולרטיקואצ'אה את מעברו ליריבתה העירונית של ריבר, בוקה ג'וניורס, אותה אימן אז די סטפנו, מאמנו לשעבר בריבר פלייט. הוא שיחק במדיה של בוקה עונה אחת בטרם עבר לראשונה בקריירה לאירופה, כשחתם במדיה של נאנט מהליגה הצרפתית. אולרטיקואצ'אה הצטרף לחברו לנבחרת חורחה בורוצ'גה, שחתם במועדון עונה קודם לכן, ושיתף פעולה בין היתר עם שחקנים צעירים שלעתיד היו לבינלאומיים, ובהם מרסל דסאיי ודידייה דשאן. אולרטיקואצ'אה השתלב היטב בקבוצה וערך 27 הופעות ליגה, בהן כבש שלושה שערים, כשקבוצתו סיימה את העונה במקום ה-12 בטבלה. בתום עונה אחת בלבד בקבוצה סיים אולרטיקואצ'אה את דרכו במועדון ובכדורגל האירופי בכלל.

בעונת 1987/1988 חזר אולרטיקואצ'אה לארגנטינה וחתם במדיה של ארחנטינוס ג'וניורס, ולאחר עונה אחת חזר למועדון נעוריו, ראסינג קלוב, במדיה שיחק שתי עונות, עד לסיום עונת 1989/1990. בסך הכול בשתי קדנציות במדיה של ראסינג ערך אולרטיקואצ'אה מעל למאתיים הופעות. ב-1992, לאחר שתי עונות וחצי במדיה של דפורטיבו מנדיז'ו בליגה הבכירה, פרש אולרטיקואצ'אה ממשחק פעיל בגיל 34.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולרטיקואצ'אה החל את דרכו בנבחרת ארגנטינה תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי, שזימן אותו לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1982. על אף הזימון, לא שותף אולרטיקואצ'אה כלל במהלך הטורניר, ממנו הודחה ארגנטינה בתום שלב הבתים השני. שנה אחר כך, תחת המאמן קרלוס בילארדו, זומן אולרטיקואצ'אה לסגל ארגנטינה לקופה אמריקה 1983. הוא ערך הופעה אחת בלבד בטורניר מתוך ארבעת משחקי נבחרתו, כשעלה בהרכב במשחק הרביעי והאחרון של שלב הבתים, בו סיימה ארגנטינה בשוויון 0-0 מול ברזיל.

המונדיאל השני של אולרטיקואצ'אה היה מונדיאל 1986, אליו זומן על ידי בילארדו. בשלב הבתים עלה אולרטיקואצ'אה כמחליף בכל משחקיה של ארגנטינה. הוא עלה לרבע שעה בניצחון 1–3 על קוריאה הדרומית, לכחצי שעה בשוויון 1-1 מול איטליה, ולמחצית שלמה בניצחון 0–2 על בולגריה. הוא רשם חמש דקות כמחליף בניצחון 0–1 על אורוגוואי בשמינית הגמר, ופתח לראשונה בהרכב במשחקה של ארגנטינה ברבע הגמר מול אנגליה. במהלך הניצחון 1–2, הציל אולרטיקואצ'אה את נבחרתו מספיגת שער שוויון, תוך כדי זינוק בנגיחה מקו השער. הוא שמר על מקומו בהרכב בניצחון 0–2 על בלגיה בחצי הגמר, ופתח בהרכב גם במשחק הגמר, בו גברה ארגנטינה 2–3 על גרמניה המערבית וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע העולם.

שנה לאחר הזכייה במונדיאל, זומן אולרטיקואצ'אה לסגל נבחרתו לקראת קופה אמריקה 1987. הוא עלה בהרכב הנבחרת בכל ארבעת משחקיה בטורניר, שהסתיימו במקום הרביעי בטורניר לאחר הפסד 1–2 לקולומביה במשחק על המקום השלישי.

אולרטיקואצ'אה זומן על ידי בילארדו לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1990 באיטליה. הוא לא שותף בהפסד המפתיע 0–1 לקמרון, אך חזר להרכב במשחק הבא מול ברית המועצות. בדקה ה-11 של המשחק, התנגשות לא מכוונת בין אולרטיקואצ'אה לבין השוער נרי פומפידו גרמה לפציעתו של השוער וסיום דרכו במדי הנבחרת. אולרטיקואצ'אה וארגנטינה המשיכה לניצחון 0–2 במשחק. אולרטיקואצ'אה שמר על מקומו בהרכב בשוויון 1-1 עם רומניה, שהעלה את ארגנטינה לשמינית הגמר. אולרטיקואצ'אה עלה בהרכב בניצחון 0–1 על ברזיל בשמינית, וכן בניצחון על יוגוסלביה ברבע הגמר. אולרטיקואצ'אה, שהוחלף בדקה ה-51, ראה את נבחרתו מתקדמת לחצי הגמר לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין. בחצי הגמר גברה ארגנטינה על איטליה המארחת בדו-קרב פנדלים, בו כבש אולרטיקואצ'אה את הפנדל השלישי של נבחרתו. עוד קודם לכן, בדקה ה-76, ספג אולרטיקואצ'אה כרטיס צהוב בפעם השנייה בטורניר, שגרם לו להחמיץ את משחק הגמר, בו נוצחה נבחרתו 0–1 על ידי גרמניה המערבית.

בסך הכול ערך אולרטיקואצ'אה 32 הופעות במדי ארגנטינה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2001/2002 הוביל אולרטיקואצ'אה את טאז'רס דה רמדיוס דה אסקלדה מהליגה השלישית בארגנטינה, וסיים עמה במקום ה-12. לאחר מכן החל לעבור כעוזר מאמן במספר קבוצות, בהן אוניון דה סנטה פה וקוריינטס מנדיז'ו.

בשנת 2008 החל לעבוד בהתאחדות הכדורגל הארגנטינאית, תחת המנהל המקצועי ומאמנו לשעבר בנבחרת, קרלוס בילארדו. הוא שימש כעוזר וכמאמן בקטגוריות הגיל השונות בהתאחדות, ובשנת 2015 שימש כמאמן ראשי בנבחרת ארגנטינה בכדורגל נשים.

בעקבות התפטרותו של חרארדו מרטינו מאימון נבחרת ארגנטינה בתום קופה אמריקה 2016, נבחר אולרטיקואצ'אה להוביל את הנבחרת האולימפית של ארגנטינה לטורניר הכדורגל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), וזאת על רקע הספק כי ארגנטינה תשתתף כלל בטורניר^[1]. ארגנטינה של אולרטיקואצ'אה כשלה בטורניר, וזאת לאחר שנוצחה 0–2 על ידי פורטוגל במשחק הפתיחה, המשיכה בניצחון 1–2 על אלג'יריה וסיימה את דרכה בטורניר כבר בתום שלב הבתים בעקבות שוויון 1-1 מפתיע מול הונדורס.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבר פלייט

אליפות ארגנטינה: 1981 (נסיונל)

נבחרת ארגנטינה

גביע העולם: 1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חוליו אולרטיקואצ'אה בוויקישיתוף

פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
חוליו אולרטיקואצ'אה באתר הרשמי של ראסינג קלוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על רקע הכאוס בהתאחדות: ארגנטינה פרסמה את הסגל לריו, באתר וואלה!‏, 7 ביולי 2016

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1982
1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1983
1 בראון • 2 בוחדו • 3 בורוצ'גה • 4 קמינו • 5 קלאוסן • 6 פיליול • 7 גארקה • 8 גארה • 9 ג'וסטי • 10 אינסואה • 11 חורחה • 12 מרנגוני • 13 מואוסו • 14 מרסיקו • 15 אולרטיקואצ'אה • 16 פונסה • 17 פומפידו • 18 ראמוס • 19 רינלדי • 20 רוסו • 21 סאבלה • 22 טרוסרו • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון)
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1987 (מקום רביעי)
1 אלפארו • 2 בטיסטה • 3 קאניג'ה • 4 דרטיסיה • 5 בראון • 6 דיאס • 7 פונס • 8 אקוסטה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 פרקודאני • 12 סיביסקי • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 גויקוצ'אה • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 תיילר • 22 בארטרו • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1990 (מקום שני)
1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
1 רולי • 2 ג'יאנטי • 3 סוטו • 4 גומס • 5 רומרו • 6 קואסטה • 7 פאבון • 8 אסקסיבר • 9 קאלרי • 10 קוריאה • 11 סימאונה • 12 וורנר • 13 ארסורה • 14 לו סלסו • 15 מגאז'אן • 16 וגה • 17 מרטינס • 18 אספינוסה • מאמן: אולרטיקואצ'אה		ארגנטינה

[1] על רקע הכאוס בהתאחדות: ארגנטינה פרסמה את הסגל לריו, באתר וואלה!‏, 7 ביולי 2016

[1]