כוחי ועוצם ידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי הוא ביטוי עברי המופיע בפרשת עקב שבספר דברים ומתייחס למצב שאדם או קבוצה כלשהי זוקפים תוצאות הצלחתם ליכולות ולכישורים העצמיים שלהם, בלבד, ובאופן זה כופרים בקיומו של אלוהים ובהשגחתו על כל ענייני העולם, ואינם מאמינים בבורא עולם המעניק לאדם בכל רגע לפעול, ואף להתקיים בעולם.

נהוג לייחס אדם בביטוי זה אם הוא מפגין אגו וגאווה על כך שיש לו כוח עצמי בלעדי ולא שהבורא הוא שנתן לו את הכוח והסיטואציה כדי שיוכל לקיים את הדברים על הצד הטוב ביותר. הביטוי נפוץ בספרות חז"ל ושגור על שפתיהם של דרשנים, במיוחד בענייני מוסר וביטחון, ועולה פעמים תכופות בדרשות הנוגעות לפרשת עקב. הביטוי מופיע בכתובים לעתים קרובות בקונטקסט של אזהרות חריפות מפני ההתגרות שהדבר משקף כלפי שמיים.

הביטוי בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

”וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ: הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ: וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה” (ספר דברים, פרק ח', פסוקים י"אי"ז)

משמעות הביטוי בספר דברים הוא אזהרה לבני ישראל ממה שעלול לקרות להם לאחר שינחלו הצלחה בכל מעשה ידיהם (וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה). משה מודיע לבני ישראל בנבואה כי ה' יצליח את דרכם לא רק במלחמה על כיבוש הארץ אלא אף לאחר מכן, ייתן להם הצלחה כלכלית ושפע רב. ברם, משה מודיע להם כי הדבר הוא ניסיון עבורם להתגבר על מידת הגאווה ‏(וְרָם לְבָבֶךָ) אשר מובילה לשכחה וכפיות טובה כלפי ה'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]