הארי לסלי

הארי לסלי
Harry G. Leslie

הארי לסלי
לידה	6 באפריל 1878 וסט לאפייט, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	10 בדצמבר 1937 (בגיל 59) מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
שם מלא	הארי גאייר לסלי
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות גרנד ויו, לאפייט, אינדיאנה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת פרדו בית הספר למשפטים ע"ש רוברט מקינלי באוניברסיטת אינדיאנה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
מושל אינדיאנה ה־33 14 בינואר 1929 – 9 בינואר 1933 (4 שנים) סגן מושל אינדיאנה אדגר בוש → אדוארד ג'קסון פול מקנאט ←
יושב ראש בית הנבחרים של אינדיאנה 1925–1929 (כ־4 שנים) → ריימונד צ'ארלס מורגן ג'יימס מריל קנאפ ←
חבר בית הנבחרים של אינדיאנה מטעם מחוז טיפקאנו ומחוז וורן 1923–1929 (כ־6 שנים)

הארי גאייר לסלי (באנגלית: Harry Guyer Leslie;‏ 6 באפריל 1878 – 10 בדצמבר 1937) היה פוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-33 בשנים 1929–1933, ולפני כן כיושב ראש בית הנבחרים של אינדיאנה. תקופת כהונתו כמושל עמדה בסימן תחילתו של השפל הגדול.

ראשית חייו

הארי לסלי נולד בווסט לאפייט שבאינדיאנה כבנם של דניאל ומרי בורקהארט לסלי. אביו היה פוליטיקאי מקומי ושירת כמפקד המשטרה בעיירה. עוד בהיותו נער, עברה המשפחה לאזור הכפרי שמחוץ לעיירה. הוא למד בבתי ספר ציבוריים, וכנער עבד במשלוחים עבור חנויות מכולת. ב-1898, שנה לאחר סיום לימודיו בתיכון, הוא נבחר כפקיד העירוני.

עד מהרה הוא החל ללמוד באוניברסיטת פרדו, שהוקמה זמן קצר קודם לכן, שם הוא היה חבר באחוות סיגמא-פאי ואחוות אקסיה. בעת לימודיו הוא היה הקפטן של נבחרות הפוטבול והבייסבול של המוסד והיה לאחר מהשחקנים האלמותיים שלו. כאחד מהספורטאים המובילים של האוניברסיטה, הייתה קבוצתו מועמדת לזכות באליפות המדינה ב-1903. ב-31 באוקטובר אותה שנה נסעו לסלי וחבריו לקבוצה ברכבת מלאפייט לאינדיאנפוליס כדי להתחרות נגד נבחרת אוניברסיטת אינדיאנה. כאשר התקרבה הרכבת להצטלבות המסילה עם רחוב 18 באינדיאנפוליס, היא התנגשה עם רכבת אחרת, והקרון בו ישב לסלי נפגע. אחד מחברי הקבוצה נחת בנס על רגליו ללא פגע לאחר שעף מן החלון. 18 חברי הנבחרת האחרים, כולל לסלי עצמו, הוכרזו כמתים בזירת האירוע ונלקחו לחדר המתים.

כמה שעות לאחר מכן, כאשר נעשו ההכנות להכנת גופתו לקבורה, התברר שעדיין היה לו דופק, והוא הובהל לבית החולים. כשמצבו היה אנוש, הוא נזקק לכמה ניתוחים והיה על סף המוות במשך כמה שבועות. החלמתו הייתה איטית, אך בסופו של דבר הוא שב לאיתנו, אם כי עד ליומו האחרון הוא התהלך בעזרת מקל הליכה. בסוף 1904 הוא שב ללימודיו ולאחר שנה סיים אותם. הישרדותו מתאונת הרכבת זכתה לתשומת לב ברחבי המדינה והוא היה לגיבור עממי ידוע בשל כך.

ב-1904 הקים לסלי את סניף המפלגה הרפובליקנית באוניברסיטת פרדו. במשך כמה שנים בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 קיים הסניף את חגיגות "יום לסלי" וגיוס תרומות לכבודו.

ב-1907 סיים לסלי את לימודיו בבית הספר למשפטים של אינדיאנה. הוא פתח משרד עורכי דין בלאפייט באותה שנה וקיבל על עצמו משרת מאמן פוטבול בבית הספר התיכון המקומי, שם הוא הכיר את מרתה מורגן, שאותה הוא נשא לאישה ב-1910 ולשניים נולדו שלושה בנים. לסלי היה מעורב בפוליטיקה המקומית וב-1912 נבחר כגזבר מחוז טיפקאנו. ב-1914 הוא רכש חווה, אך בשל סלידתו מהעבודה החקלאית, הוא מכר אותה ובכספי המכירה רכש מניות בבנק מקומי, שבו הוא שימש כנשיא עד 1924.

יושב ראש בית הנבחרים של אינדיאנה

ב-1923 נבחר לסלי כנציג מחוז טיפקאנו ומחוז וורן לבית הנבחרים של אינדיאנה. הוא נודע בשל סגנון דיבורו התכליתי ועד מהרה יצר בריתות רבות עם חברי הבית. הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות פעמיים וכיהן בבית הנבחרים עד 1929. ב-1925 הוא נבחר כיושב ראש הבית, תפקיד בו הוא כיהן עד תום כהונתו בבית הנבחרים. תקופת כהונתו כיושב ראש הבית עמדה בסימן שליטתם של חברי הקו קלוקס קלאן באינדיאנה. ב-1925 נעצר מנהיגם והורשע על מעשה אונס ורצח, ובמשך השנתיים הבאות נחשפו רבים מחברי הקלאן ונאלצו לפרוש מתפקידיהם באשמות מגוון של האשמות, כולל כמעט מחצית חברי האספה הכללית של אינדיאנה. חברי הקלאן תמכו בלסלי בבחירתו לתפקיד יושב ראש הבית בעיקר בשל התנגדותם ליריבו בהתמודדות. לסלי נאבק בגוש חברי הקלאן בכמה סוגיות, כולל מינויים לוועדות, צעדי חקיקה שנועדה לסגור בתי ספר קתולים, וסוגיות נוספות.

הרשעתו של מנהיג הקלאן וקריסת הארגון שימחו את לסלי. באופן אישי הוא האמין שהוא היה חף מפשע, אך סבר שהוא ראוי לעונש המאסר שהוטל עליו בשל הפשעים הרבים שלו שעליהם לא היה ידוע. בין שאר הנושאים שלסלי קידם היה הקמתו של בית החולים ריילי לילדים באינדיאנפוליס.

מושל אינדיאנה

ב-1928 התמודד לסלי על מועמדות המפלגה הרפובליקנית על משרת מושל אינדיאנה. בין חמשת המתמודדים לא היה אחד שהצליח להשיג את הרוב הדרוש וההחלטה על המועמדות עברה לוועידת המפלגה המדינתית. לסלי ניצח בסבב ההצבעה החמישי ובבחירות הכלליות ניצח את מנהיג הדמוקרטים באינדיאנפוליס, פרנק ס. דיילי, לאחר שגרף 51.3 אחוזים מקולות המצביעים. הוא היה המושל החמישי ברצף של מושלים רפובליקנים של אינדיאנה.

אחד מצעדיו הראשונים כמושל היה לתמוך בחקיקה לביטול חוקי הבחירות המקדימות של 1915 של המדינה, וחזרה לבחירת המועמדים בוועידות המפלגתיות המדינתיות. צעד זה אושר ב-1929, לאכזבתם הרבה של אנשי הקו קלוקס קלאן. המחצית הראשונה של תקופת כהונתו של לסלי כמושל הייתה תקופה של צמיחה כלכלית והוא אירח כמה אירועים חשובים, כולל ועידת אגודת המושלים הלאומית, ביקור של הנשיא הרברט הובר, ביקור של צ'ארלס לינדברג ואישים מפורסמים אחרים.

ב-1929 החל השפל הגדול, שהסתבך עוד יותר בשל בצורת במדינה. לסלי יזם כמה צעדים להקל על המצב, אך לא עשה דבר משמעותי כלשהו בהאמינו שהשפל יסתיים עד מהרה. ב-1932 הוא כינס מושב מיוחד של האספה הכללית כדי להוריד את שיעור המיסים. בין צעדי החקיקה להקלה על המצב שהעבירה האספה הכללית היה החוק הראשון של אינדיאנה לגמלאות, אך לסלי הטיל על החוק וטו. כאשר השפל המשיך, החליט לסלי שיש לנקוט בצעדים נוספים. הוא החל לשכור מובטלים לעבודות בכבישי המדינה. הוא גם דרש שתוכניתו תבוצע גם על ידי הממשלה הפדרלית, ועד מהרה יושמה תוכניתו על ידי מינהל קידום העבודות. בין המיזמים הנוספים של לסלי היה המשך הרחבת מערכת הפארקים המדינתיים.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל היה לסלי למייסד, ובסופו של דבר נשיא, חברת ביטוח החיים סטנדרד באינדיאנפוליס. בין חבריו הקרובים נמנו הסופר ג'ורג' אדה והשחקן ויל רוג'רס . הארי לסלי נפטר באופן פתאומי במיאמי, כאשר ביקר אצל אדה, ב-10 בדצמבר 1937 כתוצאה ממחלת לב. ארונו הועבר לאינדיאנפוליס, שם הוא הוצב לפני שהועבר לקבורה בבית הקברות גרנד ויו שבלאפייט.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 280-287.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הארי לסלי בוויקישיתוף

• הארי לסלי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• הארי לסלי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• הארי לסלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)