אמנון (זיסט) ברמן

אמנון (זיסט) ברמן
	אין תמונה חופשית
לידה	20 בספטמבר 1926; ירושלים, פלשתינה (א"י)
נהרג	7 ביולי 1948 (בגיל 21); לוד, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי נחלת יצחק, תל אביב
מדינה	ישראל
השתייכות	פלמ"ח; הגנה; שירות הידיעות; המוסד לעליה ב; צבא הגנה לישראל; חיל האויר
דרגה	פקד-טיס (סגן)
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות

אמנון (זיסט) ברמן (20 בספטמבר 1926 – 7 ביולי 1948) היה טייס במלחמת העצמאות לוחם ומפקד בפלמ"ח בשירות הידיעות, פיקד על קורס טיס של ההגנה בארצות הברית ופעיל במוסד לעליה ב'. ברמן נהרג כאשר מטוסו הופל מעל לוד.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בכ"א בתשרי תרפ"ז (20 בספטמבר 1926) לזהבה וברוך. למד בגימנסיה העברית בירושלים. בהיותו בן תשע הצטרף להסתדרות הצופים ובגיל 15 היה בחג"ם ובגדנ"ע, עבר קורס מ"כים בגדנ"ע.

פלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום הלימודים התגייס לפלמ"ח, ושירת בו משנת 1944 עד 1947, תחילה כטוראי ואחר-כך כמ"כ – בעין חרוד, בתל יוסף ובגניגר. בתקופת תנועת המרי העברי, השתתף בפריצה למחנה המעפילים בעתלית ובליל הגשרים. בתום השירות חזר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, מתמטיקה וכימיה והשתלם בהנדסה.

שירות הידיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה פעיל ב"הגנה", איש שירות הידיעות (ש"י) בירושלים. כשהגיעה משלחת "ועדת אונסקו"פ" של האו"ם באוגוסט 1947, נסע לארצות-הברית כדי להמשיך את לימודיו בהנדסת תעשייה וניהול. הצטיין בלימודים אך הפסיק אותם כדי לחזור לארץ ולהשתתף במלחמת העצמאות. במכתב לאביו כתב עם החלטתו לעזוב את הלימודים:

"...שקלתי בקור רוח וראיתי שאם אלך וארשם לסמסטר הבא לא יצא מזה כלום, כי אעזוב את הלימודים באמצע ואחזור! מספיקה מפלה קטנה מזו של הל"ה כדי שאעשה זאת. חבל על הכסף ועל הזמן! יש לי הרגשה עמוקה שאני הולך לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון. סוף סוף כל מה שהכנו בארץ מבחינה צבאית הכנו לימים טרופים אלה – לאו דווקא למלחמה פוליטית באנגלים כמו בשנת 1945 או משהו דומה לזה, אלא למלחמת קיום, מלחמה על הארץ בשעה זו. יהיה טוב אבא".

— ברמן אמנון, באתר www.palmach.org.il

פיקוד על קורס הטיס של ההגנה בביקרספילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – קורס הטיס בבייקרספילד

בטרם בואו לארץ ביוני 1948 נשלח לקורס טיס מטעם ההגנה בבייקרספילד שבקליפורניה, ופיקד על קורס זה. היה זה קורס טיס מזורז שנועד להכשרת טייסים יהודים, רובם בני היישוב, למלחמת העצמאות. מארגן הקורס היה טדי קולק, ובין בוגריו הידועים נמנים זהרה לביטוב, עמנואל רוטשטיין, פלטיאל מקלף ושלמה להט.^[1] בקורס הטיס נקשרו קשרי אהבה בינו לזהרה לביטוב. במותו חוותה זהרה אובדן בפעם השנייה. לאחר שעבר בהצלחה את מבחני הטיסה,^[2] הודח ברמן מהקורס, בשל ויכוחים עם אלינור רודניק, שיזמה את הקורס והייתה הבעלים של שדה התעופה בביקרספילד, מה שלא מנע את פעילותו כטייס בחיל האוויר.

המוסד לעלייה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום הקורס נשלח לפנמה להביא ארצה אוניית רכש של המוסד לעלייה ב', ועליה כלי נשק מסוגים שונים ובהם כ-240 מכוניות וזחל"מים (ששימשו מאוחר יותר לכיבוש לוד ורמלה).^[3] המשימה ארכה שלושים ושניים יום, במהלכה נשמר קשר רציף עם ארצות הברית וצוות המלחים הוחלף פעמיים. ברמן הצליח לשכנע את רב החובל לפרוק את המטען בתל אביב ולא בחיפה מחשש מהבריטים. המשימה בוצעה בהצלחה. אונייה זו הייתה האחרונה שהגיעה לארץ תחת שלטון המנדט הבריטי.^[2]

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיע לארץ צורף לחיל-האוויר הישראלי לטייסת תעופה, פל' ו', הגדוד הראשון, פל' ד'. ברמן הטיס מטוסים קלים ובהם אוסטר אוטוקרט ("פרימוס"), ומילא תפקידים חיוניים בהגשת עזרה לנקודות נצורות בנגב, כמו בית אשל ונבטים. היה גם טייס מקשר בין ניר עם לתל אביב.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-ל' בסיוון תש"ח (7 ביולי 1948), עסק בצילומי אוויר טופוגרפיים מעל רביבים, ולאחר מכן נשלח להעביר נוסעים מהנגב. ברמן לא הגיע ליעדו, ונורה מעל לוד. בן 21 במותו. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק. לאחר מותו הועלה לדרגת פקד-טיס (סגן).^[4]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופיע בספר לאהוב עד מוות, רומן היסטורי שנכתב על ידי דבורה עומר. העלילה עוסקת בסיפור אהבתם של זהרה ושמוליק (שמואל קופמן) שפעלו בפלוגת הפלמ"ח, יצא לאור בשנת 1980. הספר מבוסס על סיפור אמיתי וברמן מופיע בדמותו האמיתית.