דיר ג'ריר

דיר ג'ריר (כפר)
دير جرير
בתי הכפר על רקע הר בעל חצור
בתי הכפר על רקע הר בעל חצור
בתי הכפר על רקע הר בעל חצור
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 33.357 קמ"ר
גובה 900 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,101 (2016)
קואורדינטות 31°57′52″N 35°17′45″E / 31.964444444444°N 35.295833333333°E / 31.964444444444; 35.295833333333 
אזור זמן UTC +2

דֵיר גַ'רִ֫ירערבית: دير جرير) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה וממוקם על כביש 449, במרחק של כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית מרמאללה. הוא ממוקם על גבעה המשקיפה על עמק הירדן בגובה של כ-900 מטר, צפונית לכפר טייבה.

דיר ג'ריר הוא אחד מארבעת הכפרים (השכנים) שנקראים בשם בני סאלם. שלושת האחרים הם: אל-טייבה, רמון וכפר מאלכּ.[1]

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, דיר ג'ריר מנה כ-5,101 תושבים נכון לשנת 2016.[2]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב וילנאי אינו יודע מה מקור השם הספציפי, אך המלה הראשונה - דֵיר (دير), מעידה על כך שהיה במקום - מנזר.[3]

לדברי המזרחן, בן המאה ה19 - אדוארד פאלמר המלה השניה - ג'ריר היא שם של משורר ערבי ידוע (בזמנו) בשם ג'ריר ויתכן שהמלה הראשונה היא דָאר (دار)[4], כלומר בית (ביתו של המשורר ג'ריר).[5]

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין - דיר ג'ריר
שנה תושבים מקור הערות
1922 739 [6]
1931 847 [6][7] 172 בתים מאוכלסים. כולם מוסלמים.
1945 1,080 [6][8]
1961 1,474 [6]
1982 1,275 [6]
1987 2,005 [6]
1997 3,042 [6]
2005 4,156 [6]
2007 4,446 [6] 838 בתים
2017 4,469 [9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי תושבי הכפר, הוא נבנה במאה ה-13.[10]

בשנת 1596 תועד קיומו של הכפר ברישומי המס העות'מאני. החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר פעמיים - ב-1863 וב-1870 ודיווח שהתגוררו בו כ-200 תושבים.[11][12]

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, דיר ג'ריר נמצאת תחת שלטון ישראלי.

אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר הכפרים משנת 1945 נמצא ששטח הכפר הוא: 33,161 דונמים, מתוכם: הכפר היה בנוי על 40 דונם, השטחים החקלאיים היו 9,590 דונם והיתר - 23,531 דונם היו אדמות בּוּר.[8]


בשנת 1975 הוקמה התנחלות עפרה, במחנה הצבאי הירדני הנטוש הסמוך לכפר.[13] בהמשך התרחבה ההתנחלות ומספר מבני מגורים נבנו על אדמות פרטיות של תושבי הכפר.[14] באותה שנה הופקעו, מזרחית לכפר כ-1,000 דונם של אדמה חקלאית בבעלות תושבי הכפר.

ביוני 1976 הוקמה היאחזות נח"ל כוכב השחר. באפריל 1979 הוחלט "לאזרח" את כוכב השחר ולהקים יישוב חדש במקום.[15] לצורך ההקמה הופקעו 1,264 דונם מאדמות הכפר.[10]

בשנת 1999, הוקם, מדרום לכפר, מאחז "מצפה כרמים", שבהמשך, הפך ליישוב, ומבנים רבים נבנו על אדמות פרטיות של תושבי הכפר, לפי רישומי המנהל האזרחי.[16] המאחז הוכרז "בלתי-חוקי" בחוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים (דו"ח ששון) מ-2005.[17] בשנת 2011, החלו לבנות ביישוב כ-20 מבנים, חלקם בתי קבע וחלקם קרוואנים. המנהל האזרחי הוציא למבנים צווי הפסקת עבודה, אך זו נמשכה.[18] תושבי הכפר עתרו לבג"ץ, אך רק בשנת 2014 נערך הדיון, בו הוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, צו על תנאי המורה למדינה להסביר, עד 4 בינואר 2015, מדוע לא יפונו המבנים "המצויים בחלקות האמורות, שנבנו שלא כדין".[19] באוגוסט 2018 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש להסדיר את ההתיישבות ביישוב מצפה כרמים, באמצעות החלת "תקנת השוק במקרקעין".[20]

בשנת 2013, הוקם על גבעה בשם "חורבת אל כ'דיבה", כ-300 מטר ממערב למרכז הכפר, המאחז "נצח בנימין" (על שם בנימין זאב כהנא). הנערים שיישבו במאחז קיבלו מאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, צו הרחקה מנהלי והמאחז פורק.[21] בתגובה הושחתו 10 כלי רכב של תושבי הכפר בפעולת תג מחיר.[22]

חוק ההסדרה מ-2017 אמור היה להסדיר את מעמדה של חלקה של תושב הכפר שעליה הוקם היישוב מצפה כרמים.[23] אולם בג"ץ פסל את החוק ביוני 2020.

לאחר הסכמי אוסלו, השטח הבנוי של דיר ג'ריר סווג כשטח B. השטחים הבנויים של הכפר, כ-5,004 דונם, שהם כ־17.2% מאדמותיו, נמצאים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית (שטח B), שאר שטח הכפר, כ- 28,328 דונם , שהם כ-85% מהשטח, מסווג כשטח C, שבו לישראל שליטה מלאה על הביטחון והמינהל הקשורים לשטח, וחל איסור על בנייה, או כל שינוי ייעוד, ללא אישור של המנהל האזרחי הישראלי.[10]

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמל: דיר ג'ריר מחוברת לרשת החשמל של חברת החשמל הירושלמית, מאז שנת 1975.[10]

מים: הכפר מחובר לחברת המים הירושלמית. רשת מים בכפר הוקמה בשנת 1976.[10]

ביוב: נכון לשנת 2012, אין בכפר רשת ביוב והתושבים משתמשים בבורות ספיגה, לפינוי שפכים.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר ג'ריר בוויקישיתוף
  • פרופיל הכפר (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ علاء الرموني - עלא אל-רמוני, سـكان رمــون - תושבי רמון, Palestine Remembered, 12 אוקטובר 2008
  2. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  3. ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1680, 1695
  4. ^ מפת אזור ירושלים עם סימון הכפר בנוסח השם 'דאר ג'ריר'. המפה הוכנה על ידי צבא בריטניה, 1918, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  5. ^ Palmer, E.H, The Survey of Western Palestine: Arabic and English Name Lists Collected During the Survey by Lieutenants Conder and Kitchener, R. E. Transliterated and Explained by E.H. Palmer, Committee of the Palestine Exploration Fund, 1881, עמ' 228
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , دير جرير - Dayr Jarir - דיר ג'ריר, Palestine Remembered, 2007
  7. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
  8. ^ 1 2 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  9. ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017 (PDF)., 2018
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 The Applied Research Institute – Jerusalem, Deir Jarir Village Profile, 2012
  11. ^ Guérin, V, Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 1: Judee, pt. 1, Paris: L'Imprimerie Nationale, 1868, עמ' 44
  12. ^ Guérin, V, Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 2: Samarie, pt. 1, Paris: L'Imprimerie Nationale, 1874, עמ' 208
  13. ^ דני רובינשטיין, יום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה, דבר, 15 באוקטובר 1979
  14. ^ נדב שרגאי, עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלשתינית בעפרה, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
  15. ^ רונית לוין-שנור, אין אתונות מדברות ואין מלאכים בכרמים: על פרשת ״מצפה כרמים״, מבזקי הארות פסיקה 86, 4 דצמבר 2018
  16. ^ יהושע בריינר‏, המתנחלים משווקים מאחז שבג"ץ טרם הכריע בעתידו, באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2012
  17. ^ חוות דעת בנושא מאחזים בלתי מורשים - משרד ראש הממשלה
  18. ^ עמוס הראל, כך מוקם מאחז נוסף מתחת לאף, באתר הארץ, 19 באפריל 2012
  19. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא לפנות את המאחז מצפה כרמים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014
  20. ^ תא (י-ם) 29754-11-13 איציק אנגיל ואחרים נגד עבד אלפתאח סאלחה ואחרים, ניתן ב-28 באוגוסט 2018
  21. ^ אליאור לוי ואיתמר פליישמן, 300 מטר של איבה: ביקור בשטח האש בשטחים, באתר ynet, 1 במאי 2013
  22. ^ רעות מישור, אור הלר ושי דורון, השחתת רכבים ליד צפת ובגדה: "אל תגעו לנו בבנות" ו"תג מחיר", באתר nana10‏, 23 באפריל 2013
  23. ^ עודד שלום, אליאור לוי, "כבר יש לנו שמות של מתנחלים. אם נצטרך, נתבע אותם בהאג", באתר ynet, 15 בדצמבר 2016