קראוות בני זייד
 | |
| קראוות בני זייד מיער אום צפא | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,730[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°03′13″N 35°07′42″E / 32.05361111°N 35.12833333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קַרַ֫אוֶות בַּ֫נִי זֵייד או קַרַ֫אוַוה בַּ֫נִי זֵייד (ערבית: قراوة بني زيد) הוא כפר פלסטיני המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, 22 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה במרכז השומרון. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית קראוות בני זייד 3,730 תושבים[1]. קראוות בני זיד נמצאת בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, שכן היא ממוקמת בתוך שטח A. סמוך למסגד הכפר נמצאו שרידי בריכה רומית, כ-60 מטרים מתחת לפני הקרקע.
ממלחמת ששת הימים ב-1967 נמצא הכפר תחת שלטון ישראלי, ולאחר הסכמי אוסלו הוא נכלל בתוך שטח A. מאז 2004 לא נערכו בכפר בחירות, והוא מנוהל על ידי מועצה הכוללת נציגים מכל אחת מהמשפחות שנבחרה אז על ידי ראש העיר. כ-70% מהכפר תומכים במפלגת העם הפלסטיני (המפלגה הקומוניסטית), והשאר תומכים בפת"ח, בחמאס או בחזית העממית. כ-60% מכוח העבודה מובטלים.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קראוות בני זייד קרוי על שמו של השבט הערבי בני זייד, שהשתקע בעיר לאחר הניצחון האיובי המוסלמי, נגד הצלבנים בשנת 1187. המילה "קראוות" בשם בכפר מקורה מהמילה הערבית "קרן", שפירושה "נקודה מרכזית", ומתייחסת לכך שהכפר ממוקם בין הערים הגדולות שכם, יריחו וירושלים. ייתכן כי מקור השם "קראוות" בשם האזור המכונה במשנה "קרותים"[2], ומקובל שמשמעותה "קרותיים" כלומר בין שתי הקריות[3], כלומר ערים. יש גם דעות כי המילה "קראוות" מקורה במילה "קירה", שפירושה "מקום שמכבד אורחים". לדברי פלמר, השם הוא "העיירות של בני זייד, במחוז בני זייד".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכאולוג ישראל פינקלשטיין פרסם כי בכפר התגלו שברי חרסים מתקופת הברזל בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הצלבנית/איובית והתקופה הממלוכית[4].
החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1869 וכתב: "כפר קטן בו פזורים שרידים עתיקים... בכפר כ-300 תושבים"[5].
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 274 מוסלמים[6], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-394 מוסלמים אשר שכנו ב-88 בתים[7].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 500 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,100 דונם, מתוכם 3,421 שימשו לחקלאות[8].
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה קראוות בני זייד משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה קראוות בני זייד משליטה ירדנית לישראלית.
ביוני 1989 קבוצה של 11 מתנחלים נכנסה לכפר והחל עימות עם התושבים, במהלכו נורה בראשו למוות ח'מיס עראר בן 16 תושב הכפר. מאיר ברג תושב פסגות נעצר בחשד שביצע את הירי[9][10].
לאחר הסכמי אוסלו, 99% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח A ו-1% הם שטח B.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הענפים הכלכליים העיקריים בקראוות בני זייד הם חקלאות ותעשיות מסורתיות. שטח אדמות הכפר הוא כ-8,000 דונם, 30% מתוכם שטח בנוי, 30% נוספים מכוסים בגידולים או בוסתנים, וה-40% הנותרים הם כבישים או קרקע שאינה בשימוש. הגידולים העיקריים הם עדשים, ירקות, טימין (זעתר) ומרווה, ומלבדם קיימים גם גידולי ענבים זיתים ותאנים. התעשיות המסורתיות כוללות קליעת סלים מעץ זית[דרושה הבהרה], צמר ועור, וכן ייצור מזון, בעיקר גבינות.
כ-60% מאוכלוסיית העובדים בכפר מובטלים. 40% המועסקים עובדים בעיקר בחקלאות, במסחר פשוט או בהוראה, וחלק מהתושבים עובדים במשרדי הממשלה הפלסטינית ברמאללה. בכפר ישנם שני מסגדים, חמאם, ספריה, מועדון חברתי לבני נוער, ומועדון נשים.
מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קראוות בני זייד נשלטת על ידי מועצת הכפר. הבחירות אינן מתקיימות, אלא המועצה, שיש לה נציגים מהמשפחות הבולטות של הכפר, בוחרת ראש עיר. הסיעה הפוליטית העיקרית היא מפלגת העם הפלסטינית (PPP). לפת"ח, חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין יש השפעה קטנה על הכפר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Welcome To Qarawat Bani Zeid
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Qarawat Bani Zeid Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Qarawat Bani Zeid Village Profile, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Qarawat Bani Zeid, aerial photo, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Locality Development Priorities and Needs in Qarawat Bani Zeid Village, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ s:משנה מנחות ח ו
- ^ יש המזהים כאזור בין קראוות בני זייד וקראוות בני חסאן
- ^ ישראל פינקלשטיין, Finkelstein et. al., 1997, p. 443
- ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 124
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
- ^ Mills, 1932, p.60
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
- ^ אבינועם בר־יוסף, עמנואל רוזן, אהוד רבינוביץ ורחמים יעקב, נעצרו 11 מתנחלים לחקירה על הריגת ערבי בעת טיול, מעריב, 25 ביוני 1989
המשך - ^ אבינועם בו־יוסף, איה אורן, המשטרה תשחזר הרצח בבני זייד, מעריב, 27 ביוני 1989
יוסי לוי, שוחרר בערבות, מעריב, 4 ביולי 1989
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
