דורא אל-קרע

דורא אל-קרע (כפר)
دورا القرع
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
גובה 720 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,032 (2017)
קואורדינטות 31°57′32″N 35°13′41″E / 31.958975°N 35.228152777778°E / 31.958975; 35.228152777778 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורא אל-קרע (ערבית: دورا القرع) הוא כפר פלסטיני במרכז יהודה ושומרון[1], השייך לנפת רמאללה ואל-בירה ונמצא במרחק של כ־8 ק"מ ממרכז העיר רמאללה, בגובה של כ־750 מטר מעל פני הים. מדרום לכפר נמצא הישוב בית אל, ממערב ג'יפנה וג'לזון (דרום מערבית), ממזרח נמצא הכפר עין יברוד ומצפון - עין סיניא .

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנאי מעלה שתי סברות באשר למקור השם:

  1. הוסיפו מלה כדי להבדיל את הכפר הזה מדורא שבנפת חברון.
  2. משמעות המלה אל-קרע (בערבית: القرع) היא הקירח ואולי היה זה כינויו של המתיישב הראשון במקום[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר שרידים ארכאולוגים המעידים שהמקום היה מיושב כבר מהתקופה הרומית בארץ ישראל. הממצאים כוללים מספר מערות קבורה (שהגדולה בהם ידועה בשם "מערת א-סוקייה"). סדרה של שיפוצים נעשתה כדי להגן על האתרים, ודורא אל-קרע הוכרזה כאתר שימור סביבתי וארכאולוגי.

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב שגרו בו 250 תושבים. הוא תיעד את מערכת המים שהמקום וציין שחלק מבתי הכפר בנויים מאבנים שבשימוש משני[3]. בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן, מוקף במטעי זיתים שבדרומו מספר מעיינות[4].

בשנת 1882, ה SWP תיאר את דורה כ"כפר קטן בצד של עמק, עם מעיינות בדרום, וזיתים". [5]


לפי מסורת מקומית, הכפר דורא אל-קרע הוקם על ידי מהגרים מדורא שבדרום הר חברון (دورا الخليل - דורא אל-ח'ליל), ככל הנראה לאחר המאה ה-17[6].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין - דורא אל-קרע
שנה תושבים מקור הערות
1863 250 ויקטור גרן
1896 246 [7]
1922 191 [8] נערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי. כולם מוסלמים.
1931 303 [8] נערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי. ב 71 בתים.
1945 370 [9] נערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
1961 576 [10]
1982 590 [10]
1997 1,937 [10]
2005 2,646 [10]
2007 2,831 [11] כ- 41% מתחת לגיל 15, כ- 5% מעל גיל 65, 54%

בין הגילאים 64-16.

2017 3,032 [12]

המשפחות הגדולות בכפר: ח'אווג'ה, חמדאן, חסן, קאסם.

אדמות, חקלאות ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר הכפרים בשנת 1945 נמצא ששטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,166 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,762 לחקלאות שלחין, ו-1,253 לגידולי דגנים[13].

שטח הקרקע הכולל של הכפר הוא 4,016 דונם, אשר מתוכם 2,891 דונם הופקעו על ידי ישראל בעיקר לצורך בניית הישוב בית אל, בניית כביש עוקף ועוד. [11]

לאחר הסכם אוסלו, 1995, השטח הבנוי של הכפר וסביבתו הקרובה, כ- 23.3% משטח הכפר, סווג כשטח B. ויתר האדמות, כ- 76.7% הנותרים, מסווגים כשטח C.[11]

בשנת 1970 הוצא לראשונה צו תפיסה צבאי על קרקעות חקלאיות בחלקו הדרומי של הכפר[14]. אשר עליהם הוקם בין היתר, המחנה הצבאי בבית אל - בה"ד 4 ושטחי אש סביבו, ואחר כך מפקדת המנהל האזרחי וכן חלק מהתנחלות בית-אל, שהוקמה באוקטובר 1977. ב-18 ביולי 1979 הוציא המושל הצבאי צו נוסף, שנומק בצורך צבאי ביטחוני, מבלי שהצו כלל תאריך פקיעה או הוגבל בזמן בכל דרך אחרת. תפיסה זו הייתה המשכה של תפיסת השטחים הקודמת. הצו כלל הוראה מפורשת שלא להביא את דבר הצו לידיעת "המקומיים", כלומר לתושבים הפלסטינים בעלי הקרקע שנתפסה בצו, ומניעת פרסומו ברבים. בסך הכל נתפסו 1,800 דונם של תושבי דורא אל-קרע[15].

במשך שנים רבות לא נעשה דבר בקרקעות שהופקעו, ומעולם לא נעשה בה שימוש ביטחוני. אך מתושבי דורא אל-קרע נמנע הגישה אל הקרקעות, אותן עיבדו קודם. הקרקעות שימשו לגידולי ענבים, חיטה, שעורה וירקות[16]. בשנת 1998 החלה הרחבת ההתנחלות בית אל צפונה, והחלה הקמתה של שכונה חדשה, שכונת האולפנה שחלקה הוקם על הקרקעות שנתפסו מ"דורא אל-קרע", וחלקים ממנה נבנו מחוץ לשטח שכלול בצווי התפיסה ומחוץ לשטח השיפוט של בית אל[17].

בכפר מצויות ברכות ותעלות שנחצבו בסלע בעת העתיקה. מערכת ההשקיה המסורתית, המייצגת את אחת ממערכות המים הקדומות ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורא אל-קרע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת אזור ירושלים אשר הוכנה ב- 1918 ע"י צבא בריטניה וכולל סימון הכפר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1655
  3. ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
  4. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
  5. ^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H., The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 2., London: Committee of the Palestine Exploration Fund, 1882, עמ' 294
  6. ^ דוד גרוסמן, שמעון דר, זאב ספראי (ע), תהליכי התפתחות ונסיגה ביישוב הכפרי בשומרון וביהודה בתקופה העות'מאנית, מחקרי שומרון, רעננה: הקיבוץ המאוחד, 1986 תשמ"ז, עמ' 359
  7. ^ chick, C. (1896). "Zur Einwohnerzahl des Bezirks Jerusalem". Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins. 19 , p. 123 120–127 ראה: https://archive.org/details/zeitschriftdesde19deut/zeitschriftdesde19deut/page/n230/mode/1up?view=theater
  8. ^ 1 2 Census of Palestine 1931 : Palestine / by E. Mills (superintendent of census) ראה: https://ia800304.us.archive.org/18/items/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas/PalestineCensus1931.pdf
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26 ראה: http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p26.jpg
  10. ^ 1 2 3 4 Palestine Remembered, دورا القرع Dura al-Qari' דורא אל-קרע, Palestine Remembered, 2007
  11. ^ 1 2 3 ARIJ, Dura el Qar’ Village Profile, ARIJ, 2012
  12. ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS)
  13. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  14. ^ צו 64/1/ת'
  15. ^ צו ת'79/23
  16. ^ יעל מרום, בג"צ הורה על פינוי מבנים לא חוקיים בבית אל, בשטח בבעלות פלסטינית, באתר "שיחה מקומית", 9 בספטמבר 2014
  17. ^ עקיבא אלדר, התגלה בית נוסף על החלקה הפרטית בגבעת האולפנה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
    עקיבא אלדר, הזכות לשדוד אדמות, באתר הארץ, 21 במאי 2012