רמון (כפר)
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,360[1] (2016) |
| קואורדינטות | 31°55′47″N 35°17′56″E / 31.929722222222°N 35.298888888889°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
רמוּן (ערבית: رمّون) הוא כפר פלסטיני[2], המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, בדרום השומרון, 12 ק"מ מזרחית לרמאללה ו -3 ק"מ דרומית לטייבה. כפרים סמוכים אחרים הם:דיר דיבוואן מדרום-מערב, ביתין ממזרח ועין יברוד מצפון-מזרח.
רמון הוא אחד מארבעת הכפרים (השכנים) שנקראים בשם בני סאלם. שלושת האחרים הם: אל-טייבה, דיר ג'ריר וכפר מאלכּ.[3]
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן דר ולדה (1854) הניח שרמון הוא המקום המוזכר בתנ"ך כ"רימון", ובסמוך אליו סלע הרימון.[4] החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר ברמון בשנת 1863, וקישר גם כן את רמון לסלע הרימון, המוזכר הן במקרא והן אצל יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים.[5]
יש המציעים שרמון היא הכפר רימון המוזכר במפת מידבא, הנמצא במרחק של חמישה עשר ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל ובין יריחו.[דרוש מקור]
תושבי הכפר סבורים ששם המקום ניתן לו על שום מטעי הרימונים שהיו בו.[6] ויש ביניהם שטוענים שהמקור השם הוא שמו של אל שֵמי שסימלו היה פרח הרימון.[7]
היסטוריה וארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר נמצאו שרידים מתקופות הברזל העליונה, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית האיובית והממלוכית, ובהם פסיפסים ובורות קדומים.
שרידים ביזנטיים, צלבניים, איוביים, ממלוכים ועות'מאניים נמצאו בכפר, כולל פסיפס במסגד הכפר, מערת קבורה עתיקה ובור סניטרי. מערת הקבורה מתוארכת לתקופה הביזנטית ובה נמצאו מנורות חרס, סנדלים ומדליונים המכילים אלמנטים נוצריים.[8]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר ברמון בשנת 1863, וכתב כי בכפר חיים חמש מאות איש. הוא ציין כי במקום מדרוני גיר ובהם מערות רבות, המשמשות כמחסה לרועים ולעדריהם. גרן זיהה בכפר מספר בורות מים עתיקים חצובים בסלע, ובתים בהן משובצות אבני גזית אחדות מסותתות סיתות שוליים, וכאמור לעיל, הוא קישר את המקום לסלע הרימון, המוזכר הן במקרא והן אצל יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים.[5]
בשנת 1800 לערך פרצה קטטה גדולה בכפר וחלק מהתושבים עזבו למקומות אחרים.[3]
אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושבי הכפר סבורים שמוצאם הוא מהחג'אז ותימן. אין פרטים על מועד הגעתם.[6]
| מפקדי אוכלוסין - רמון | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| 1922 | 703 | [9][10] | כולם מוסלמים |
| 1931 | 744 | [9] | גרים ב 153 בתים |
| 1945 | 970 | [9][11] | |
| 1961 | 1,186 | [9] [12] | |
| 1982 | 1,200 | [9] | |
| 1987 | 1,800 | [9] | |
| 1997 | 2,248 | [9] | |
| 2005 | 3,101 | [9] | |
| 2007 | 3,319 | [9] | |
שלושת המשפחות העיקריות בכפר הן: אל-שוּח'ה (الشوخه), אל-כוחלה (الكحله) ומשפחת אל-ת'בְּתה (الثبته).[3]
אדמות, חקלאות, מעורבות בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד שערך המנדט הבריטי בשנת 1945 היה שטח הכפר 30,043 דונם, מתוכם, הכפר היה בנוי על 61 דונם, 9,519 דונם שימשו לחקלאות ויתר ה 20,463 דונם - היו אדמות בּוּר.[9][11]
לאחר הסכמי אוסלו משנת 1995 סווגו כ-434 דונם (1.6% משטח הכפר) כשטח A , כ- 7,370 דונם (27% משטח הכפר) סווגו כשטח B, ורוב השטח, כ- 19,538 דונם (71.4% מכלל השטח), סווג כשטח C, שבו ישראל שומרת על שליטה מלאה עליו, כלומר, כל נושא ניהול קרקע והבניה כפופים להסכמה ואישור של מדינת ישראל.[6]
אין התנחלויות ישראליות על אדמות כפר רמון, אך יש שתי התנחלות שהוקמו קרוב לכפר: רימונים ממזרח ועפרה ממערב. מתוך אדמות הכפר הופקעו 27 דונם להקמת מחנה צבאי ממזרח לכפר ובנוסף נסללו על אדמות הכפר 2 "כבישים עוקפים": כביש 458 וכביש 449. לכל אורך התוואים של שני הכבישים, צה"ל יצר חיץ של כ-75 מכל צד של כביש, וכך איבדו תושבי הכפר, מאות דונם של אדמה חקלאית.[6]
בינואר 2024 קרא המואזין בכפר לכבוש את חוות יהודיות סמוכות, כהזדהות עם "המוג'אהדין שנלחמים בעזה". כ-100 תושבים ניסו לבצע לינץ' ברועה צאן יהודי, שנפצע קל ופונה בחסות כוחות צה"ל. כוחות צה"ל שהוזעקו למקום נתקלו בירי שבוצע לעברם מכיוון הכפר, ועצרו אחד מהמחבלים.[13]
תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשמל: מאז 1967, הכפר מחובר לרשת שהוקמה על ידי חברת חשמל הירושלמית.[6]
מים: מאז שנת 1968 הכפר מחובר לרשת המים של ירושלים, רמאללה ואל בירה.[6]
ביוב: נכון לשנת 2012, אין ברמון רשת ביוב והתושבים מפנים שפכים לבורות ספיגה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Welcome To Rammun
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Rammun Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Rammun Village Profile, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Rammun aerial photo, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Locality Development Priorities and Needs in Rammun Village, Applied Research Institute - Jerusalem (ARIJ)
- Unnecessary killing in West Bank. Why does the IDF have to infiltrate a peaceful Palestinian village in the dead of night to train among its houses? Those responsible must be called to account for the unnecessary killing in Ramun. Haaretz Editorial, May 6, 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מפת אזור רמאללה וירושלים עם סימון הכפר רמון. בהוצאת צבא בריטניה, 1918, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 1 2 3 علاء الرموني - עלא אל-רמוני, سـكان رمــون - תושבי רמון, Palestine Remembered, 12 אוקטובר 2008
- ^ Velde, van de, C.W.M, Narrative of a journey through Syria and Palestine in 1851 and 1852. Vol. 2., William Blackwood and son, 1854, עמ' 284
- ^ 1 2 ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 35-36
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Applied Research Institute – Jerusalem, Rammun Village Profile, 2012
- ^ امجد الرموني - אמג'ד אל-ראמוני, قرية رمون - כפר רמון, Palestine Remembered, 5 מאי 2010
- ^ Haya Sobuh, A BYZANTINE TOMB AT THE VILLAGE OF RAMMUN, 1998, עמ' 335–344
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , رمون - Rammun - רמון, Palestine Remembered, 2007 - ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine, 1923, עמ' 17
- ^ 1 2 Government of Palestine, Department of Statistics, Village Statistics, April, 1945., עמ' 65
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, First Census of Population and Housing. Volume I: Final Tables; General Characteristics of the Population, 1964, עמ' 24
- ^ יצחק גפן: לינץ' בבנימין: המואזין קרא "לכבוש" – כ-100 פורעים תקפו את רועה הצאן, באתר המחדש
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
