תתן אחרית לעמך
תתן אחרית לעמך
|
|---|
|
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. |
תתן אחרית לעמך הוא פיוט הנאמר במסגרת הפיוטים הנאמרים לאחר סדר העבודה בתפילת יום הכיפורים על פי נוסח אשכנז.
בקצת קהילות אומרים רק את תחילת הפיוט וסופו,[1] או מדלגים עליו לחלוטין.
מקור הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחברו של הפיוט לא ידוע. לפי כתבי היד בהם הוא מופיע לראשונה ניתן לשער שמקורו מאשכנז מימי הביניים. לראשונה, כנראה, הוא מופיע במחזור וורמס המתוארך לשנת 1272. ישנה מסורת שהפיוט חובר בבית מדרשו של רש"י.[דרוש מקור]
תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט בנוי ממשפטים של בקשות מהאל שיגאל את עמו, את ארץ ישראל ואת העיר ירושלים. כל משפט מתחיל בבקשה בלשון עתיד נוכח תתן-תשיב-תרומם וכו'. סך הכל 22 משפטים. מכיוון שמדובר במשפטים שמתחילים בזמן עתיד וגוף נוכח, כל משפט מתחיל באות תי"ו. האות השנייה היא על פי סדר האלפבית מהסוף להתחלה (תשר"ק).
כיוון שהפיוט מתאר מצב של גלות וחורבן, הציע הרב חיים דרוקמן לשנות מספר מילים בפיוט, המתאימות לשיבת עם ישראל לארצו לאחר הקמת מדינת ישראל ("תקומם קרן גאולה" ולא "גדועה"; "תפאר ישבה בדד" ולא "יושבת"; "תסיר חרפה מדביר" ולא "מעיר"; "תדרוש גאולה לשבותנו" ולא "לגלותנו"; "תגדל קץ לקנותנו" ולא "תגלה")[2].
מנגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 פרסם הזמר הראל טל ניגון לפיוט "תתן אחרית לעמך" מבוסס על ניגונו של ר' שלמה קרליבך לפסוק "נחמו נחמו עמי". את הרעיון לביצוע זה קיבל מאביו הרב שמואל טל שביצע את הפיוט בניגון זה בבית הכנסת בישיבתו תורת החיים שביד בנימין.
בעקבות פרסום הביצוע של הראל טל, והצעתו לשיר את הביצוע בחתונות בעת שבירת הכוס במעמד החופה, התפשט המנהג, בעיקר בחתונות בציונות הדתית, ורבים שרים 'תתן אחרית' בנוסף לשירת 'אם אשכחך' המסורתית, וחלקם אף במקומה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהדורה מדעית בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים תש"ל, עמ' 500, באתר היברובוקס
תתן אחרית לעמך, בביצוע הראל טל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחזור רעדלהיים, עמ' 39 בעימוד מוסף ניתן לראות עדות למנהג כזה בהערות השוליים בצילום ממחזור וורמייזא המובא בצד הערך.
- ^ הערות הרב דרוקמן על השיר בכתב ידו.