יום ליבשה
יום ליבשה
|
|---|
|
יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:[א][1] הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:[ב] וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:[ג] דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:[ד] הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: הֶרְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם[ה], וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:[ו] וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:[ז] יְדִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:[ח][2] |
יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף. הפיוט מושר עד היום בקהילות אשכנז במהלך סעודת ברית מילה.
תפוצת הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט זכה לתפוצה רבה וללחנים רבים והתקבל במנהגי התפילה באשכנז ומזרח אירופה,[3] בקהילות הלדינו, בקהילות צפון אפריקה (למשל בשירת הבקשות של עדת מרוקו לפרשת בשלח, במנהג אלג'יר), בנוסח רומניא ועוד בנוסף, הפיוט היה ידוע גם בתימן, ועותקים שלו נמצאו בגניזת קהיר.
בנוסח אשכנז המזרחי הונהג לאומרו אף בשבת שירה ששירת הים נקראת בה, ובשל בית העוסק בברית מילה (המתחיל באות ה'), אף בשבת שיש בה ברית מילה.[4]
גם כיום, כאשר מעטות הקהילות שעודן אומרות פיוט זה במהלך התפילה במקומו המקורי, הפיוט מוכר וידוע, ומקובל לשיר אותו בסעודת הברית ובשביעי של פסח.
סוג הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המופיע ברוב המנהגים, הפיוט הוא מסוג פיוטי ה"גאולה",[5] כלומר פיוט המיועד להאמר מיד לפני החתימה של ברכת "גאל ישראל", בברכות קריאת שמע. אולם קיימת השערה כי במקורו הפיוט לא נועד להיות גאולה אלא "מי כמוך", סוג אחר של פיוט, המיועד להיאמר בפסקה הקודמת באותה הברכה, לאחר הפסוק "מי כמכה באלים ה'", ולפני הפסקה "שירה חדשה שבחו גאולים" המובילה לפסוק "ה' ימלך לעולם ועד".[6][7]
ראיות להשערה זו ניתן למצוא בכך שכל חרוז של הפיוט מסתיים במילים 'שירה חדשה שבחו גאולים', וכן בכך שעל אף עיסוקו של הפיוט בנושאי גאולה, הוא חותם דווקא בענייני קריעת ים סוף ובביטוי "מי כמכה ה' באלים". על פי השערה זו, הפיוט הועבר לתפקיד ה"גאולה" כאשר הגיע לאשכנז, כי פיוטי "מי כמוך" לא היו מוכרים בה כלל. אמנם, כנגד השערה זו עומדת הטענה כי לפיוטי "מי כמוך" היה בפיוט הספרדי מבנה קבוע ייחודי, שאינו מתקיים ב"יום ליבשה".[8]
תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמתבקש ממיקומו בתפילה ומן המועד שלו יועד, הנושא העיקרי בפיוט, שבו הוא פותח ובו הוא מסיים, הוא השבח והתהילה לאל על ישועת עם ישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף וכן אזכור שירת הים. בחציו השני של הפיוט עובר הפייטן לבקשה על הגאולה, ומבקש מה' שיחזור ויקבץ את עם ישראל (תוך שימוש במטפורה של נישואין), בין היתר בזכות דבקותם במצוות ברית המילה ובמצוות ציצית. השיר מאזכר פסוקים ופרשיות משלל ספרי התנ"ך.
ייעוד הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור, יועד השיר העוסק בקריעת ים סוף שארעה לבני ישראל בזמן יציאת מצרים, ליום שביעי של פסח, שהוא היום שבו אירע מעשה זה. זהו כנראה ייעודו המקורי של הפיוט, ובמקום זה הוא נאמר בעבר נוסח רומניא[9] ובמנהג אלג'יר, והחל מן המאה ה-14 גם במנהג אשכנז המזרחי-פולין.[10]
במנהג אשכנז הועבר הפיוט למועדים נוספים: שבת שיש בה ברית מילה מאחר שנזכרה בו מצוות ברית מילה ('ומבטן לשמך הם נמולים'), וכן בשבת פרשת בשלח, שבה נקראת בתורה פרשת קריעת ים סוף ושירת הים.[11] באשכנז הקדומה פיוטי "גאולה" כמעט לא היו מוכרים, ואימוץ פיוטי גאולה ספרדיים לתוך המחזור האשכנזי הוא תהליך מאוחר יותר, שהתרחש בעיקר בפיוטי השבתות ולא בפיוטי החגים, ובעיקר במנהג אשכנז המזרחי. הפיוט "יום ליבשה" מתפרש בספר 'ערוגת הבושם', ולכן היה ידוע באשכנז לכל המאוחר במאה ה-13, אך כנראה בתחילה רק לשבת שירה. באופן חריג הוא התקבל גם לשביעי של פסח (פיוט הגאולה הספרדי היחיד שאומץ במחזור החגים האשכנזי), כנראה כדי להשוות אותו עם הימים הראשונים של פסח שנאמרו בהם פיוטי גאולה (ברח דודי) מקדמת דנא.[10] רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים, סבר שיש לומר פיוט זה ביום שמיני של פסח אף אם אין מילה,[12] אולם לא נהגו כן.
כאמור, במנהג אשכנז המזרחי צורף הפיוט גם למערכת היוצר לשבת שיש בה ברית מילה, אך הוא לא נאמר בברית מילה החלה ביום טוב. לכלל זה ישנם כמה חריגים: באחרון של פסח אומרים יום ליבשה אם יש בו מילה.[13] בפוזנא נהגו לומר יום ליבשה אם יש מילה בשמיני עצרת.[14] המהרא"ק הסתפק האם לומר יום ליבשה כשיש מילה בראש השנה שחל בחול, אך ספרי המנהגים הכריעו שלא לומר אלא אם חל בשבת,[15] ויש מקומות שנהגו לא לומר אף אם חל בשבת.[16] גם בנוגע ליום הכיפורים התנהל דיון רחב בין הפוסקים אם לומר בו יום ליבשה כשיש בו מילה: יש שסברו שיש לומר בו יום ליבשה אף אם חל בחול, יש שסברו לומר בו יום ליבשה רק אם חל בשבת ככל יום טוב, ויש שסברו שאף אם חל בשבת אין לומר בו יום ליבשה משום שיום ליבשה דומה להלל.
מקרה ייחודי הוא כאשר חלה אמירת "יום ליבשה" במועד שבו אמור להאמר פיוט 'גאולה' אחר. מקרה כזה ייתכן בשביעי של פסח שחל בשבת, או בברית מילה באחרון של פסח שחל בשבת (כי אם חלו בשבת אומרים בהם גאולת ברח דודי המיועדת לשבת חול המועד), וכן בברית מילה בשבתות ספירת העומר שיש בהן גאולות אחרות. בדרך כלל כאשר יש "התנגשות" בין פיוטים נבחר פיוט אחד מכל סוג, תוך איזון בין המועדים השונים, אך במקרה של 'יום ליבשה', קבע רבי אייזיק טירנא[17] ובעקבותיו שאר הפוסקים שאומרים את הגאולה השנייה במקומה, ואת 'יום ליבשה' לפני 'שירה חדשה'.[12][13][18]
בתקופה מאוחרת (כנראה במאה ה-19) התקבע בחלק מקהילות אשכנז המזרחי לשיר את הפיוט כזמר בסעודת ברית מילה, שלא במסגרת התפילה, גם בברית שבימות החול. כך מקובל כיום בקרב הקהילות האשכנזיות. ייתכן שנוהג זה נוצר כתחליף לאמירתו בתפילה, לאחר שפסקו לומר פיוטים בברכות קריאת שמע.[19]
בנוסח רומניא התקבל הפיוט גם לשבת הגדול.[9]
גרסאות ולחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ים ליבשה - בספר משנה ברורה כתב שרק ביום שביעי של פסח שהוא יום קריעת ים סוף, יש לומר "יום ליבשה", אך בשאר הימים יש לומר 'ים ליבשה'.[20]
הפיוט "יום ליבשה" נעשה אהוד והולחן בתפוצות ישראל, בקהילות ספרדים ואשכנזים.[21][22]
בקהילות מרוקו זכה השיר לאהדה רבה, והוא מושר בשירת הבקשות בסולם 'חגאז משרקי', או בשביעי של פסח בסולם 'סחלי' בשני לחנים שונים.
בקהילות הספרדים הירושלמים זכה הפיוט ללחן של המלחין עזרא אהרן במקאם נהוונד, הלחן הפך אהוד ומפורסם בקרב הירושלמים ונוהגים לשיר אותו בשביעי של פסח.
יהודי טריפולי שרים אותו בלחן קצבי במקאם ביאת ונוהגים לשורר אותו גם כן בשביעי של פסח.
בקרב יהודי אפגניסטן נהגו לשיר אותו במנגינה שמחה במקאם עג'אם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים ישראל טעסלער, הפיוט יום ליבשה לרבי יהודה הלוי: מנהגי נוסחאותיו ופירושיו, לונדון תשע"ב (להורדה).
- יוסף ויכלדר, ביאורים ופירושים אודות הפיוט יום ליבשה, המבשר תורני, שביעי של פסח תש"ף.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום ליבשה, באתר ויקיטקסט
הפיוט יום ליבשה, באתר הפיוט והתפילה- פיוט "י[ו]ם ליבשה" בפורום אוצר החכמה
- יום ליבשה בביצוע הפייטן משה ברששת https://www.youtube.com/watch?v=8w4KXds1u1c
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי פסוק בספר תהילים, פרק ח', פסוק ג'.
- ^ רומז לפסוק בשיר השירים: "מה יפו פעמיך בנעלים", וכנראה גם לפסוק בישעיהו "והחרים ה' את לשון ים מצרים.. והדריך בנעלים".
- ^ על פי ספר דברים פרק לב.
- ^ על פי מגילת רות.
- ^ רומז לפסוק בספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק ט'.
- ^ על פי ספר בראשית, פרק ל"ח.
- ^ על פי מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו'.
- ^ על פי ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"א.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בדפוסי מחזורי אשכנז, בדרך כלל נשמט חרוז זה.
- ^ בסידורים רבים מצורף לו המשפט "בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם", שאינו חלק מהפיוט והוא בעצם חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוטי גאולה.
- ^ ככלל, הפיוט התקבל רק במנהג אשכנז המזרחי, ולא במנהג אשכנז המערבי, ראו דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 435, שלא מזכיר אותו. ויש קהילות אשכנז המערבי שאמצו אותו, והוא מודפס במחזור רדלהיים המערבי לשביעי של פסח.
- ^ נראה שבאותן קהילות אשכנז המערבי שבהן התקבל הפיוט לשביעי של פסח, לא התקבל בשאר המועדים האלה. עם זאת, בסידור שפה ברורה בעריכת וולף היידנהיים עם הפיוטים כמנהג המערבי, הפיוט מופיע גם בשבת שירה עם הערה ש'בק"ק פפד"מ ורוב אשכנז א"א'.
- ^ ראו: גאלה, באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ ואכן, במיקום זה הוא נאמר בנוסח רומניא, שבו אמרו הרבה פיוטי מי כמוך.
- ^ להרחבה על פיוטי זולת, מי כמוך וגאולה, עיינו אצל עזרא פליישר, היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, ירושלים תשמ"ד, עמודים 308–335.
- ^ פיוט "מי כמוך" ידוע של רבי יהודה הלוי, הכתוב על פי המבנה הקבוע, הוא מי כמוך ואין כמוך.
- ^ 1 2 סדר תפלות השנה כמנהג קהלות רומניא, ונציה רפ"ג, דף קז. וקמ:, באתר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- ^ 1 2 יונה פרנקל, מחזור לפסח, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' לה, באתר אוצר החכמה.
- ^ זליגמן בר, סדר עבודת ישראל (רדלהיים, תרכ"ח), נוסח פולין עמ' 646 ו-802. (באתר היברובוקס פה ופה).
- ^ 1 2 לבוש החור, סין תצ, סעיף ט.
- ^ 1 2 משנה ברורה, סימן ת"צ, סעיף קטן י"ג.
- ^ חיים ישראל טעסלער, מנהגי ביה"כ הישנה דק"ק פוזנא לימים נוראים ולחג הסוכות (להורדה), לונדון תשע"ב, אות קכז [נדפס גם בידי שמואל קלמן מירסקי, "פנקס בית הכנסת הישן דק"ק פוזנא", ברכה למנחם, סט. לואיס תשט"ו, עמ' 276].
- ^ משנה ברורה, סימן תקפ"ד, סעיף קטן י"ב.
- ^ מטה אפרים, תקפ"ד סעיף ט.
- ^ ספר המנהגים, דיני יוצרות והפטרות, ובהלכות חג הפסח
- ^ ייתכן שהטעם לזה הוא בגלל שבמקורו 'יום ליבשה' אינו 'גאולה' אלא 'פיוט מי כמוך' (הנאמר לפני 'שירה חדשה'). וייתכן שבגלל שהפיוט נהפך להיות חביב בעיני המתפללים לא הסכימו לוותר על אמירתו, ולכן מצאו פתרון זה לומר את שני הפיוטים[דרוש מקור].
- ^ אשר גרינוואלד, זוכר הברית, אונגואר תרצ"א, סימן כ"א, סעיף נא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ סימן תצ יג. ובשער הציון, אמנם בחלק מהמדורות החדשות שובשה כוונתו כפי הנראה מחוסר הבנה. עיינו להלן בקריאה נוספת מפורום אוצר החכמה.
- ^ ראו לחן אשכנזי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
- ^ ראו בלחן אשכנזי חסידי: יום ליבשה, באתר זמרשת.