תל כברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל כברי
תצלום אוויר של החפירות ארכאולוגיות באתר בשנת 2013
תצלום אוויר של החפירות ארכאולוגיות באתר בשנת 2013
מידות
שטח 200 דונם
גובה מעל פני הים 54 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות המינואית
תקופות התקופה הנאוליתית המאוחרת
ברונזה בייניימית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
עשוי מ בנייה יבשה עריכת הנתון בוויקינתונים
ננטש התקופה ההלניסטית
סוג תל
אתר ארכאולוגי
התגלה 1950
חפירות

אוניברסיטת תל אביב

רשות העתיקות
ארכאולוגים אהרן קמפינסקי, ולף דיטריך נימאייר 1986-1993
אסף יסעור-לנדאו, אוניברסיטת חיפה, אריק ה. קליין, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון 2005-2017
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מצפון לכברי
קואורדינטות 33°00′30″N 35°08′21″E / 33.0084°N 35.1391°E / 33.0084; 35.1391
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חפירות ארכאולוגיות של אוניברסיטת חיפה באתר בשנת 2011

תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון). הוא נודע בפרסקו בסגנון מינואי, היחיד שהתגלה בישראל.[1] באתר התגלה מחסן יינות מלכותי שהכיל מעל ל־3,000 בקבוקים, מלפני כ־3,700 שנה, העתיק ביותר במזרח־התיכון.[2][3]

החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מוקף הסוללה ומשתרע על שטח של יותר מ־200 דונם. חוצה אותו הכביש הישן נהריה-מעלות. בתחומו מעין עין שפע וצפונית מזרחית לו מעין עין גיח.

תקופות החפירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר התגלה ב־1950 כשחבר קיבוץ כברי מצא כלי אבן מהתקופה הנאוליתית המאוחרת סמוך לעין שפע. חוקרים מרשות העתיקות והמוזיאונים, (ד' אלון ו-ד' רוזיליו), זיהו את הסוללה מתקופת הברונזה ומגדל בצידה הצפוני.

  • 1957–1958 – חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות תחת ניהולו של משה ו. פראוסניץ (M. W. Prausnitz)
  • 1961 – במסגרת עבודות לחיבור המעיינות למוביל הארצי, נחפרה ותועדה תעלה באורך 500 מטר רוחב 2.5 מ' ועומק של 4 מטרים.
  • 1969 – חפירות בשטח A נוהלו על ידי בן־יוסף מרשות העתיקות והמוזיאונים
  • 1975–1976 חפירות הצלה קצרות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בניהול משותף של אהרון קמפינסקי ומשה פראוסניץ ובשיתוף רות עמירן ממוזיאון ישראל. החפירות התרכזו בשטח B.
  • 1986–1993 – חפירות בניהולו של קמפינסקי ווולף דיטריך נימאייר. תוצאות החפירה פורסמו ב־2002.[4]
  • החל מ–2005 – קבוצה בינלאומית בניהולו של אסף יסעור־לנדאו מאוניברסיטת חיפה ואריק ה. קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.[5]

ממצאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה הנאוליתית שרידי מבנים, קבר יחיד, גרזני אבן ממורקים, כלי צור וכן חפצי אומנות בסגנון תרבות ואדי רבה. מתקופת הברונזה המוקדמת I–II קברים ובניינים. מתקופת הברונזה התיכונה, בתים פרטיים, קברים, מערכת ביצורים וארמון המכסה כ־6000 מטר מרובע. הארמון הוא היחיד מהתקופה הכנענית שיכול להיחפר בשלמותו. רצפתו וקירותיו מטוייחים ומעוטרים בסגנון מינואי. השתמרות העיר הכנענית יכולה לתת תמונה מלאה של הפוליטיקה וחיי החברה בתקופה הכנענית, וכך לענות על השאלות האם היה שלטון מרכזי, האם נגבו מיסים ועל סוג החקלאות ששימשה בתקופה.[1] מתקופת הברזל שרידים של עיר פיניקית מהמאה ה־10 לפניה"ס וחומת סוגרים המיוחסת למאות 8–9. מהתקופה ההלניסטית שרידים הכוללים אקוודוקט. ומהתקופה הרומית ועד העות'מאנית שרידי יישובים, כאשר עיקר ההתיישבות על גבעה צפון־מזרחית ליישוב הקדום.

שרידי שני כפרים ערביים שנבנו בדרום האתר מיוחסים למאה ה־17 ולמאה ה־18.

תקופות בתל כברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרזן מקור הברווז מתקופת הברונזה התיכונה שנמצא בתל כברי
  • התקופה הנאוליתית המאוחרת (תרבות ואדי רבה) – ההתיישבות באזור כברי החלה לפני כ־16 אלף, בתקופה הנאוליתית. מבנים קבועים הופיעו בסביבות שנת 10000 לפנה"ס.
  • תקופת הברונזה המוקדמת – היישוב מתקופת הברונזה המוקדמת I–II היה ניכר והשתרע על פני 120-130 דונם בצפון התל. בשלוש שכבות נחשפו יסודות אבן למספר מבנים וכן מספר קברים ובהם קנקני קבורה.
  • תקופת הברונזה התיכונה – תקופת השיא של האתר בה נבנתה הסוללה המקיפה אותו והארמון המרשים והמעוטר. משערים שגודל היישוב היה 200-150 דונם. בסוף התקופה השתנה אופי היישוב דרמטית. מעל ל־320 דונם היו מוקפים בסוללה ובחומות העיר, והארמון התנשא בצפון מזרח השטח. למסחר הבינלאומי היה תפקיד חשוב בהתפתחות העיר. ייתכן שעיקר הסחר היה עם אזור סוריה-אנטוליה. בסוף תקופת הקולוניות האשוריות באנטוליה (תחילה המאה ה־18 לפנה"ס), הקשרים עם אזור זה נחלשו ולעומתם החלו קשרים עם קפריסין המתגלים בממצא עשיר. ההתפתחות המהירה שבמחצית הראשונה של המאה ה־18 לפנה"ס קשורה ללא ספק לקשרי חוץ אלה. כברי היה בהכרח מרכז הסחר והניהול של צפון עמק עכו בתקופת הברונזה התיכונה II. כנראה נמל הסחר שלה היה או בנחל געתון או הנמל באכזיב.
  • תקופת הברונזה המאוחרת – השריד היחיד מהתקופה הוא שברי כדים בשטח E בהריסות מתחת לרצפה הנמוכה ביותר של תקופת הברזל. לא הובחנו שרידי יישוב מתקופה זאת וכנראה האתר ננטש בסוף תקופת הברונזה התיכונה.
  • תקופת הברזל – היישוב התרכז בחלק הדרומי של האתר, מכסה 20-18 דונם בשטחי E ו־D. במאה ה־10 לפנה"ס נבנתה מצודה בא־תל (et-Tell) וחוזקה במהלך תקופת הברזל II.
  • התקופה ההלניסטית והפרסית – הממצא היחידי מהתקופה הפרסית הם מספר שברי כלי כתישה. מהתקופה ההלניסטית נמצאו אקוודוקט, שרידי קברים מתוארכים למאה השנייה לפנה"ס וחותם פיניקי. בסבירות גבוהה אפשר לשייך את התל על מעיינותיו החשובים לעיר ההלניסטית עכו התלמאית.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל חשיבות היישוב בתקופת הברונזה הIIA ותקופת הברזל, אהרון קמפינסקי, שיער שזאת העיר רחוב המוזכרת בספר יהושע ”וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.” (יהושע יט', כח') ה־A-r-h-bum המוזכרת בכתבי המארות, וה־Rhabu המופיעה בכתבי ממלכת מצרים החדשה. חוסר בממצאים מבהירים מתקופת הברונזה המאוחרת, מעלה ספקות בקשר להשערה זאת, שייתכן כי תיפתר בחפירות עתידיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוחות חפירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל כברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Remains Of Minoan-Style Painting Discovered During Excavations Of Canaanite Palace, ScienceDaily (Dec. 7, 2009) [1]
  2. ^ איתי בלומנטל, נחשף: יקב בארמון של מלך כנעני בגליל, באתר ynet, 7 בינואר 2016
  3. ^ Stephanie Pappas‏, Oldest Royal Wine Cellar Uncorked in Israel, באתר livescience
  4. ^ Tel Kabri: The 1986–1993 Excavations, עורכות נעמה שפטלוביץ ורונית אורן, תל אביב 2002
  5. ^ רן שפירא, מבנה בן 3,600 שנה, שנחשף בתל כברי, עשוי לתרום להבנת חיי הכנענים, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2011
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תל_כברי&oldid=37305513"