פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
דף זה ערוך לצפייה מיטבית ברזולוציה של 800*1280 ומעלה – לצפייה ברזולציות נמוכות יותר לחצו כאן
דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה.
המזרח הקרוב היה ביתן של תרבויות עתיקות ומפוארות - שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה והחתים הן אך חלק ממגוון תרבותי עצום, שכלל גם את ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, עבר הירדן וכן התרבויות בלבנון כגון אוגרית, צור וצידון. המזרח הקרוב הכיל בתוכו תרבויות מורכבות ומרתקות, שפיתחו את הכתב על כל גוניו כולל כתב יתדות בשומר, כתב הירוגליפי במצרים העתיקה וכתב אלפבית בכנען, ידע במתמטיקה ובאסטרונומיה, באדריכלות ובאמנות, כמו גם דתות ומבנים תרבותיים וחברתיים מורכבים, והותירו אחריהן ערים חרבות, ספריות, כתובות קיר, קברים וחפצים אחרים, חלקם גלויים לעין כמו הפירמידות במצרים, וחלקם נטמנו תחת שכבות של אדמה.
מדע הארכאולוגיה התפתח באופן שיטתי כמדע במהלך המאה ה-19. מדע זה הגיע להשגים משמעותיים בחשיפת תרבויות העבר המפוארות במזרח הקרוב, פיענוח שיטות הכתב שהותירו אחריהן, ותיאור החיים בהן בכל מובן. ארכאולוגים חפרו במצרים, במסופוטמיה ובאנטוליה, והעלו לעיתים ממצאים דרמטיים ומלהיבים, כדוגמת מסכת המוות של תות ענח אמון, שהתגלתה בשנת 1922 והציתה את דמיון העולם.
פורטל זה מוקדש לתרבויות העבר המפוארות, אך גם לאישים, לאתרי החפירות מהתקופה הנאוליתית ועד שנת 1700 השנה האחרונה שממצאיה מוגדרים כעתיקה לפי חוק העתיקות, וכן למתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.
הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים מרתקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן, שהחל להיחקר על ידי מומחים ישראלים רק לאחר איחוד ירושלים ב-1967, היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון.
| |
| כתובת השילוח היא כתובת בנקבת השילוח הכתובה בכתב עברי עתיק שהתגלתה ב-1880, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים. הנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפנה"ס. הכתובת נעקרה ממקומה בשנת 1890 ומוצגת כיום במוזאון הארכאולוגי של איסטנבול. |
בין ממצאי הארכאולוג זאב משל, שחפר בשנות ה-70 בכונתילת עג'רוד שבסיני, היה פיטס (כד גדול) ועליו מצוירים שני אלים דמויי עגל, בעלי זנב או פין, ומעליהם אישה מנגנת, מעל לציור, נכתב בין השאר:"[ב]רכת אתכם ליהוה שמרנ ולאשרת" (בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו). למרות שידוע, ממקורות תנכ"יים, על עבודת אלילים בקרב בני ישראל, זו דוגמה נדירה בה משולב האל יהוה בתוך פנתיאון ויש לו בת זוג - האשרה (כתובת דומה נמצאה על ידי הארכאולוג ויליאם דוור בדרום הר חברון).
אדד - אל הסער האנטולי - אספקת המים לירושלים - ארכאוזואולוגיה - ג'וב יוסף - הגן הארכאולוגי בירושלים - הדד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - ימחד - מבצר צלבני במזרח התיכון - מערכות המסתור של בר כוכבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מערת צדקיהו - מקדש אדפו - נקבת השילוח - עלילות בעל וענת - פלינדרס פיטרי - צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום - קינת ניפור - תל אבו הואם - תעודות אל-יהודו - קדר
[ עריכה ]
[ עריכה ]
[ עריכה ]
[ עריכה ]
   |
אישים |
         |
אתרים עיקריים ומייצגים |
     |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
   _and_T.E.Lawrence_at_the_British_Museum%27s_Excavations_at_Carchemish,_Syria,_in_the_spring_of_1912.jpg)   |
אישים |
        .jpg) |
אתרים עיקריים |
       |
[ עריכה ] מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
    |
אישים |
       |
אתרים עיקריים |
     |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
|
[ עריכה ]
  |
אישים |
_19.jpg)     |
אתרים עיקריים |
 |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים מוזיאונים
|
[ עריכה ]
 |
אישים |
      .jpg) |
אתרים עיקריים ומייצגים |
   |
מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים
מוזיאונים
|
[ עריכה ]
ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתקופה הפלאוליתית העליונה ניבנו בקתות עגולות מהחומרים הזמינים באזור המגורים. ביישובי הקבע הראשונים של התרבות הנאטופית, לפני כ-15 אלפי שנים, הופיעה בנייה בת-קיימא של בתים עגולים או סגלגלים, המשלבים יסודות אבן וקירוי מחומר צמחי. עם התרחבות היישובים בתקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק באלף ה-6 לפנה"ס נבנו בתים צמודים מבוץ, הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר מהאלף ה-4 לפנה"ס בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות מהאלף ה-3 לפנה"ס הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראת במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.
[ עריכה ]
תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.
בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת-ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים
[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך כל השכבות הארכאולוגיות באתר, על ממצאיהן. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מדויק ככל האפשר, אבל יכולתו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהאתר קדום יותר. קיימים שני סוגי תיארוך ארכאולוגי: תיארוך יחסי (לפי רצף השכבות; העמוקה יותר היא הקדומה יותר) ותיארוך מוחלט, המתבצע בשיטות פיזיקליות כגון תיארוך פחמן-14 (מדידת כמותם של איזוטופים רדיואקטיביים בממצאים ארכאולוגיים מתאימים; הכמות ההתחלתית של האיזוטופים וקצב הדעיכה שלהם ידועים, ומכאן ניתן לחשב את גיל הממצא לאחר מדידית הכמות שנשארה בו). לעיתים ניתן לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית על-פי תאריכיהם ההיסטוריים הידועים של אירועים שונים, המשתקפים בממצא הארכאולוגי. דוגמה לכך היא קביעת התאריך של השכבה הארכאולוגית של נפילת מצדה לפי התיעוד בספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות מלכים שונות כגון: אבן פלרמו, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. הסטרטיגרפיה של ממצאים אלה ומדידת הגיל באמצעות פחמן-14 מאפשרים הצלבה של כל הנתונים ובניית כרונולוגיה אמינה למזרח הקדום.
[ עריכה ]
חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. כבר לפני כמאה אלף שנים בתקופה הפלאוליתית התיכונה, נהג ההומו ספייאנס כמו גם האדם הניאנדרטלי לקבור את קרוביו שמתו ולהוסיף מנחות קבורה פשוטות, למשל בנחל מערות. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעיתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.
לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.
נחל מערות - בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית[ עריכה ]
.JPG)
כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעיתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.
כלי קרמיקה
אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול בעת העתיקה - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קנקן עזה - קערה (ארכאולוגיה)
משפחות כלים
קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית
פרויקט למיפוי וזיהוי כלים
פרויקט הקרמיקה הלבנטינית - משמש לאיסוף מידע שיטתי על כלי הקרמיקה הנמצאים באתרים ארכאולוגים באזור הלבנט. בצורה אינטראקטיבית ומדעית,[ עריכה ]
חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעיתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.
פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.
שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים
[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.
בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אוֹבֶּליסְק - מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה. מכונה לעיתים בעברית "מצבת מחט". האובליסקים אופייניים לתרבות מצרים העתיקה, אך מצויים גם בתרבויות אחרות.
- אמפיתיאטרון - מבנה גדול ופתוח בנוי כעיגול שלם, שמש למופעים ותחרויות ספורט. האמפיתיאטרון הוא המצאה רומית שמקורה בתיאטרון ביוון העתיקה.
- ארכאוזואולוגיה - תחום מחקר בארכאולוגיה וזואולוגיה העוסק בשרידי בעלי-חיים המתגלים בחפירות ארכאולוגיות. שרידים אלה, בעיקר עצמות, שיניים וקרניים, שופכים אור על ניצול בעלי החיים בידי האדם בעבר - כמזון, שעשוע, פולחן ועוד.
- גלוסקמה - תיבה קטנה ששמטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של עצמות הנקבר. הגלוסקמה שימשה לעיתים ל"קבורה משנית": המת היה נקבר באופן "רגיל" באדמה או בתוך גומחה חצובה במערת קבורה, ולאחר כשנה, כאשר הרקמות הרכות התכלו, נאספו עצמותיו והוכנסו לגלוסקמא.
- דולמן - מבנה מגליתי, כלומר בנוי מאבנים גדולות, שמקורו לרוב בתקופת האבן החדשה ואילך.
- היפודרום - מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, בייחוד בתקופה הביזנטית.
- הירוגליף - מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים. תווים אלה שימשו בסיס לכתב קדום אשר היה מותאם לחריטה על חרס, אבן או עץ.
- חלקלקה - מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת. מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובליה טבעית של הקרקע בעיתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש המכוסה לבנים חלקות או לבנים מסותתות.
- חרפושית - דמות של חיפושית זבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחמרים אחרים האופיינית לתרבות מצרים העתיקה. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות.
- כרטוש - בכתב החרטומים המצרי, כרטוש היא תיבה סגורה המקיפה את הטקסט, ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה.
- מאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה למת או למתים הקבורים או חנוטים בתוכו.
- מומיה - גווייה משומרת. המומיות הנודעות ביותר הן אלו שנחנטו במטרה לשמרן, בייחוד במצרים העתיקה.
- נקרופוליס - עיר מתים. במקומות רבים בעולם הקדום נחפרו ערים מפוארות למתים, לעיתים מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בישראל, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.
- סטואה - סוג של מבנה באדריכלות יוון העתיקה הכולל מעבר מקורה עם עמודים (סטיו) בצידו האחד, הפתוח אל החוץ.
- סטוקו - (כיוּר בעברית) הוא טיח העשוי מתערובת של חומר מליטה מגבש, כגון סיד או צמנט פורטלנד, ומים, המשמש לשם יציקה, חיפוי, עיטור ועיצוב של קירות.
- סטיו - שדרת עמודים מקורה.
- ספינקס - יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה.
- סרקופג - מְכל אבן המשמש כארון מתים.
- פודיום (סטילובטה באדריכלות יוון העתיקה) - החלק העליון של הקרפידומה, שהיא המשטח שעליו ניצבים עמודי המקדש, כלומר, היא רצפת המקדש. המשטח נבנה בצורה מדורגת ששיטחה את הקרקע מתחת למקדש והיוותה מעין במה.
- פרמידה - מבנה דמוי הצורה הגאומטרית פירמידה. מבנים אלו אופייניים לתרבויות עתיקות רבות, בשל חוזקם ושרידותם, מכיוון שצורת בניין זו היא העמידה ביותר. במזרח הקרוב צורת הפירמידה הייתה אופיינית לקברי הענק של הפרעונים במצרים העתיקה אך גם למבנים אחרים כגון הזיגוראת האופייני לתרבויות מסופוטמיה.
- פסיפס - יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גרפית.
- פפירוס - סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס. השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה, עוד בימי השושלת הראשונה של מצרים ואולי אף לפני-כן. נעשה שימוש בפפירוס בכל אזור המזרח התיכון, כמו גם ביבשת אירופה ובדרום-מערב אסיה.
- צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים, עשויה מחומרים שונים. הצלמית שימשה בעת העתיקה כחפץ קדושה, קמע פוריות, קמע מזל ועוד.
- קארדו - כינויו של הנתיב שחצה ערים ומחנות צבא באימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכז המסחרי של העיר, והיו בו חנויות וסוחרים.
- קבר פיר - סוג של קבר, שהיה נהוג בעת העתיקה. תחילה נחצב פיר בקרקע עד לעומק הרצוי, בעומק זה, בהתאם לסוג הקבר, מונחת הגופה. לעיתים החציבה מתרחבת לכדי חלל גדול שבו מתבצעת הקבורה. קברי פיר מסוגים שונים היו נפוצים במקומות שונים בעולם, וביניהם ארץ ישראל, מקסיקו ויוון.
- קולומבריום - מתקנים ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. סבורים כי המבנים שימשו לגידול יונים.
- קריפטה - חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל משמש כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים קדושים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.
- רוגם (טומולוס) - תל של אדמה, או אדמה ואבנים, המוגבה מעל קבר או קברים.
- תיאטרון - מבנה בצורת פרסה מקורו ביוון העתיקה נבנה על מורדות גבעה ושימש להצגת מחזות. מקור המילה ביוונית תאאומי- להתבונן
מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב
- אבן גוויל - אבן בצורתה הטבעית ללא עיבוד נוסף המשמשת לבניית מבנים
- אבן גזית - אבן מסותתת, לרוב בצורת תיבה, לעיתים בעלת סיתות שוליים.
- אטריבוט - תכונה אופיינית במובהק לממצא ארכאולוגי המסייעת בזיהויו. למשל צבעם המיוחד ותהליך החיפוי והמירוק של כלי בית ירח.
- באתרו (in situ) - מתאר ממצא שנמצא בעת חפירה ארכאולוגית במקום המקורי שבו הושאר על ידי האדם האחרון שהשתמש בו, ולא הוזז משם על ידי בני אדם או על ידי כוחות הטבע.
- בור אשפה - בור שנחפר באתר ארכאולוגי בשכבה ארכאולוגית מסוימת לתוך שכבה קדומה יותר, והתמלא בממצאים ארכאולוגיים השייכים לתקופה המאוחרת. הזיהוי של הבור בעת חפירה נעשה בעיקר בחתך.
- חפירה ארכאולוגית - חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים. החפירה נעשית על ידי צוות הכולל ארכאולוג אחראי ועוזרים, ומתבצעת על פי שיטות שנתגבשו עם השנים ובפיקוח מדעי.
- חפירת בדיקה - חפירה ארכאולוגית מצומצמת הנעשית במטרה לגלות את אופיו של אתר ארכאולוגי, זו חפירה מקדמית לחפירה נרחבת.
- חפירת הצלה - חפירה הנעשית באתר שנתגלה במקרה בעקבות פעולות פיתוח בשטח, כגון סלילת כביש. מטרתה לאסוף את הממצאים ולתעד את האתר.
- חתך ארכאולוגי - חתך בתוך ריבוע חפירה בשכבות העפר המציג את שכבות העפר השונות ואת הפרטים האדריכליים ששכבות העפר מתייחסות אליהן, כולל התיאור הגרפי של שכבות אלה.
- טיט - תערובת של טין ואדמה המשמשת להכנת לבנים ולטיוח. התערובת מכילה חומרים נוספים כגון: חול, ים, תבן וחצץ.
- טיפולוגיה - תורת הטיפוסים. שיטה לקביעת המאפיינים של טיפוס ספציפי בממצא ארכאולוגי אשר מבדילים בינו לבין טיפוסים קרובים. הטיפולוגיה גם בודקת את ההתפתחות של הטיפוסים השונים ואת זיקתם לטיפוסים קרובים.
- טרמינוס אנטה קואם - "תאריך שלפני", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם קודמים לו. למשל חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר, הוא תאריך כזה לתקופת הברזל.
- טרמינוס פוסט קואם - "תאריך שאחרי", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם מאוחרים לו. למשל, כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 הוא תאריך כזה לתקופה הצלבנית.
- כרטיס לוקוס - יומן המתעד את כל המידע הרלוונטי בלוקוס ספציפי.
- לבנת טיט - לבנה עשויה טיט שיובשה בשמש.
- לוח קרמי - איור, צילום או שרטוט, המציג בצורה שיטתית כלי חרס על מאפיניהם השונים כגון פרופיל, צבע, עיטור וקנה מידה, אשר מאפשר ייחוס, הפניה, ושפה משותפת לכל העוסקים בפריטים המוצגים. כל לוח מלווה בתיאור מילולי של כל פריט.
- לוקוס - שכבת עפר אחידה למראה בחפירה ארכאולוגית.
- מאובן מנחה ארכאולוגי - ממצא ארכאולוגי שהוא ייחודי לתקופה מסוימת. מציאת הממצא באתר נותנת אינדיקציה ברורה לתקופה שאליה משתייכת השכבה בה נמצא המאובן. לדוגמה, מחבצה כלקוליתית.
- סטרטיגרפיה - השתכבות, שיטת עבודה של ארכאולוג בחפירה ארכאולוגית של ניתוח הנתונים. בעזרתה הארכאולוג מנסה לחשוף חפצים ומבנים שהתקיימו באותה שכבה ארכאולוגית, ולהבדיל בינה ובין השכבות מתחתיה ומעליה באתר. על פי השיטה נקבע התיארוך היחסי של השכבות באתר.
- סל ארכאולוגי - היחידה הבסיסית של איסוף המידע בעת החפירה בלוקוס. אם הלוקוס עשיר בממצאים מוכנסים לסל פריטים משטח מצומצם בתוך הלוקוס ובכך מחלקים את הלוקוס ליחידות משנה. בלוקוס עני בממצאים משתמשים בסל אחד או שניים.
- סקר ארכאולוגי - בדיקת פני הקרקע כדי לאתר וללקט ממצאים עתיקים כגון שברי חרסים ללא חפירה ארכאולוגית. הממצאים על פני השטח מסייעים בקביעת התקופה בהם האתרים היו מיושבים. הסקר נעשה באזור גאוגרפי נרחב
- עתיקה - מושג משפטי המופיע ב"חוק העתיקות" על פיו כל נכס שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 הוא עתיקה. הנכס יכול להיות מחובר לקרקע או מנותק ממנה.
- פער יישובי - אי רציפות בהתיישבות האנושית באתר מסוים. אי הרציפות מזוהה כאשר בין שתי שכבות מוצאים סימני עזובה כגון סחופת חול.
- ריבוע חפירה - יחידת החפירה הבסיסית שבה פותחים שטח בחפירה ארכאולוגית, גודלה 5X5 מטר. בעת חפירת הריבוע משאירים מחיצה של 0.5 מטר מסביב לריבוע, כך שהשטח נטו שנחפר בריבוע הוא 4.5X4.5 מטר.
- שוד אבנים - שימוש באבני בנייה ממבנים חרבים לשימוש חוזר. הסרת כל הקיר כולל אבני היסוד משאירה באתר תעלת שוד המתמלאת בעפר ונראית ברור בחתך ארכאולוגי
- שימור ארכאולוגי - ממצאים ארכאולוגים באתרים מתבלים ומתפוררים מרגע שנחשפו לאור השמש. כדי למנוע זאת יש לשמרם בעזרת מערכת טיפולים כימיים ופיזיים המתאימים לעתיקה.
- שימוש משני - מיחזור חלקי מבנים או חפצים שנמצאו בעיי חורבות על ידי מתיישב מתקופה מאוחרת יותר מתוך מטרה לחסוך בעבודה.
- שכבה ארכאולוגית - מערך שרידים עתיקים שמקורם באתר ארכאולוגי מיושב שהתקיים בפרק זמן זהה. נהוג לסמן מספר שכבה בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" שפירושו אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר השכבה קדומה יותר.
- תיארוך באמצעות טבעות עצים - שיטה המבוססת על ספירת טבעות עצים שנמצאו באתר ארכאולוגי. טבעת העץ נוצרת כל עוד העץ חי בעקבות השינוי במשטר הגשמים בשנים השונות. כל טבעת מייצגת שנה. השיטה לא נותנת תיארוך של האתר, אלא סדר כרונולוגי של ממצאים בתוך האתר באזורים מרובי עצים
- תיארוך יחסי - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי או תופעה ארכאולוגית ביחס למאורע או תופעה אחרים. האם התרחש לפני או אחרי.
- תיארוך מוחלט - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי ביחס לתאריך ידוע בלוח השנה. למשל חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה הנוצרית לפי המניין המקובל.
- תיארוך פחמן-14 - שיטת תיארוך כמעט מוחלטת המבוססת על קצב ההתפרקות של פחמן-14 בחומר אורגני בטבע מהרגע שבו הסתיימו חייו.
- תעלת יסוד - תעלת יסוד של מבנה, חפורה בקרקע או חצובה בסלע, לתוכה מכניסים את לבנות יסודות הבניין וממלאים בעפר את המרווח שבין אבן היסוד לפני השטח.
- תעלת שוד - תעלת יסוד שהוצאו מתוכה אבני היסוד של הקיר כדי לעשות בהן שימוש משני. חתך בחפירה ארכאולוגית מאפשר להבחין בתעלת השוד בעזרת צבע העפר השונה בה התמלאה התעלה.
- תקופה בארכאולוגיה - פרק זמן באזור מסוים בעל מאפיינים תרבותיים דומים או זהים מבחינה אתנית, דתית, תרבות חומרית ועוד.
- תרבות ארכאולוגית - סך ההשגים החומריים והרוחניים של חברה מסוימת. למשל, תרבות פלשתית. במחקר פרהיסטורי תעשייה ליתית (ליתוס - אבן) עם מאפיינים מיוחדים המבדילה אותה מתרבויות אחרות. שם התרבות ניתן לה לרוב על שם האתר הראשון שבה נמצאה. למשל, תרבות עובייד.
|
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב. פקולטות לארכאולוגיה, מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות, לאתר עתיקות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של האתרים המעניינים והעיקריים הקיימים באינטרנט בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב.
אתר היום: החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה
אתר החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה כולל, פרט למידע מתבקש על מערכת הלימודים, תנאי הקבלה וכיוצא בזה, גם מידע רב על הפרויקטים והחפירות המתנהלים במכון זינמן לארכאולוגיה הקשור באוניברסיטה, גלריית תמונות מהחפירות שמנהל החוג באתרים שונים, וכן מידע נוסף על תוכניות לימודים, וראיונות עם ארכאולוגים בכירים על נושאים שונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- הספרים המוצגים בחלונית הינם שער מבוא לארכאולוגיה ומטרתם לתת למתעניין כלי ראשוני להכיר את הנושא. נבחרו ספרים בתחומים שונים בארכאולוגיה, מדעיים וסמי מדעיים. לחלקם יש ערך בוויקיפדיה. לרשימה מלאה של ספרים העוסקים בארכאולוגיה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה, ראו קטגוריה:ספרי ארכאולוגיה
[ עריכה ]
.JPG)
[ עריכה ]
[ עריכה ]
אגדת אקהת - אגדת כרת - ארכיון אבלה - בית הכנסת בדורה אירופוס - כתובת זכור - מצבת בן הדד הראשון - עלילות בעל וענת - שירה אוגריתית
[ עריכה ][ עריכה ]
[ עריכה ]
ארמון ברדק-אה סיאה - כתובת גנג'נאמה - הצהרת כורש - כתובת ביסותון - קבר פִּירוּז נהאוונדי
אבן האישה ההרה - ארון אחירם - הג'אר אל חיבלה בבעלבק - ארון אשמונעזר השני - כתובות מלכי גבל
[ עריכה ]
הכוכב מע'סול • חזון גבריאל • כתובת בלעם • כתובת בקבוק תל סיראן • הכתובת מקיר-מואב • כתובת מלכותית מואבית • כתובת מצודת רבת עמון • מפת מידבא • מצבת מישע
[ עריכה ]|
| ||
[ עריכה ]
- הערה: נהוג לסמן שכבות ארכאולוגיות באתר ארכאולוגי בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX", פירושו: אתר תל יריחו שכבה 19. כיוון שהחפירה מתחילה לרוב מהשכבה העליונה, היא מקבלת את הספרה "I". ככל שמספר השכבה גדול יותר - השכבה קדומה יותר.
[ עריכה ]
- הערה: נהוג לסמן שכבות ארכאולוגיות באתר ארכאולוגי בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX", פירושו: אתר תל יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר - השכבה קדומה יותר.
[ עריכה ]
[ עריכה ]
| שנה | תקופה | ארץ ישראל | מסופוטמיה וסוריה הגדולה | מצרים | אנטוליה |
|---|---|---|---|---|---|
| 629 632 635 636 638 640 657 661 673 680 715 750 834 910 942 1055 1071 |
התקופה הערבית הקדומה |
הפשיטה הראשונה של הערבים תחילת הכיבוש הערבי מחוץ לחצי האי ערב-קרב ירמוך כיבוש ירושלים בזמן הח'ליף עומר חלוקת הארץ לשתי נפות הגירת ערבים לארץ ישראל שלטון בית אומיה בנית העיר רמלה שלטון בית עבאס מרידות הערבים כנגד בית עבאס כיבוש על ידי הפאטימים פלישות של קרמטים ביזנטים ובדואים כיבוש על ידי הסלג'וקים |
אבו בכר פולש לדמשק כיבוש דמשק התחלת השיעה התחלת שלטון בית אומיה עיר הבירה דמשק קרב כרבלא התחלת שלטון בית עבאס עיר הבירה בגדד עיר הבירה סאמרא כיבוש חלב על ידי הפאטמים כיבוש בגדד על ידי הסלג'וקים עומר כיאם |
כיבוש מצרים על ידי הערבים שלטון בית אומיה שלטון בית עבאס
|
שלטון ביזנטי פלישה ערבית לביזנטיון מצור ערבי על קונסטנטינופול קונסטנטינוס ה-IV, חתימת חוזה שלום עם הערבים רוב אנטוליה בידי ביזנטיון השושלת המקדונית בביזנטיון תקופת פריחה שבר בין הנצרות המערבית והמזרחית, קרב מנזיקרט, האימפריה הביזנטית מובסת על ידי הסלג'וקים |
| 1077 1081 1099 1124 1153 1171 1174 1187 1187 1192 1204 1243 1250 1258 |
ממלכת ירושלים/ התקופה האיובית |
מסע הצלב הראשון נפילת ירושלים בידי הצלבנים כיבוש אשקלון על ידי הצלבנים כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין קרב קרני חיטין מסע הצלב השלישי ע"י ריצ'רד לב הארי פשיטות המונגולים לארץ ישראל |
כיבוש צור על ידי הצלבנים מסע הצלב השני - דמשק סוריה הגדולה תחת שלטון צלאח א-דין סוף בית עבאס- כיבוש מונגולי |
סוף השושלת הפאטמית עלית צלאח א-דין לשלטון השושלת האיובית מסע הצלב החמישי עלית הממלוכים |
ייסוד סולטנות רום במרכז אנטוליה עליית השושלת הקוממנית אלכסיוס קומננוס תקופת פריחה התחזקות הסלג'וקים במרכז אנטוליה ביזת קונסטנטינופול ע"י הצלבנים מסע צלב רביעי כיבוש אנטוליה על ידי המונגולים ג'לאל א-דין רומי במערב אנטוליה שלוש מדינות יווניות |
| 1260 1263 1291 1326 1401 1453 1501 1514 |
התקופה הממלוכית |
כיבוש הממלוכים, קרב עין ג'אלות בייברס צר על עכו הצלבנית סילוק הצלבנים מעכו חלוקה בין ממלכות דמשק, עזה וצפת תקופה של שגשוג ובנייה תקופה של שקיעה, לחצים מצפון סוף התקופה הממלוכית |
סוף השושלת האיובית בדמשק כיבוש דמשק ובגדד על ידי טימור לנג עלית האימפריה הספווית בפרס קרב צ'לדיראן |
בייברס |
נסיכויות בייליקיות טורקיות חזרת האימפריה הביזנטית כיבוש בורסה על ידי העות'מאנים כיבוש איזמיר על ידי טימור לנג כיבוש קונסטנטינופול ע"י העות'מאנים, מהמט השני האימפריה העות'מאנית סילוק האימפריה הספווית ממזרח אנטוליה סלים הראשון |
| 1517 1571 1600 1700 1722 1799 1826 1832 1844 1853 1869 1878 1882 1908 1917 1919 1920 1922 |
התקופה העות'מאנית |
כיבוש על ידי העות'מאנים חלוקה לחמישה מחוזות חלק מפרובינציית דמשק עלית חלק ממגורשי ספרד מסע נפולאון כיבוש על ידי איברהים פאשה סוף התקופה העות'מאנית המנדט הבריטי |
כיבוש על ידי העות'מאנים סוף האימפריה הספווית עלית השושלת הקג'ארית בפרס כיבוש סוריה על ידי איברהים פאשה התגבשות הדת הבהאית בפרס עיראק-סוף התקופה העות'מאנית המנדט הצרפתי על סוריה מנדט בריטי בעיראק |
כיבוש על ידי העות'מאנים מסע נפוליאון מוחמד עלי פתיחת תעלת סואץ קולוניה בריטית מהומות |
הרחבת האימפריה למזרח סולימאן המפואר האימפריה העות'מאנית בשיאה קרב לפנטו מוראט ה-IV אהמט ה-III תקופת שקיעה, ייזום רפורמות חיסול היניצ'רים מלחמת העצמאות היוונית אמנת קונסטנטינופול מלחמת קרים מלחמת רוסיה-טורקיה מהפכת הטורקים הצעירים ביטול מוסד הסולטנות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
| פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/מיפוי תמונות חסרות של ממצאים ארכאולוגים בישראל | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- גלריה של מקורות מידע ומאגרים כדאי להשתמש.
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת הערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארכאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)| פורטל מומלץ | |