שיחה:פיתון (טיל)

כניסה לשירות מבצעי

לפני שמישהו יקפוץ עם ב"מ/ב"ש/וואטאבר - חיכיתי יפה, כמו ילד טוב, עד שהתקשורת פרסמה את הנקודה שהפלת האבבאייל בוצעה בעזרת טילי פיתון 5 (אגב, אני לא יכול להתחייב שמדובר דווקא ב-5, אבל זה פיתון על בטוח :-)).

זה גם מוביל אותי לנושא הבא: נחמיה ג 12:54, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

ארגון חוזר של הערך

לדעתי צריך לשנות את הערך מ-"פיתון 5", ל-"פיתון (טיל)", ולשנות את הערך כך שיעסוק בכל סדרת הפיתון והשפריר, בסדר כרנולוגי, ממש כמו בערך בוויקי-אנגלית. פיתון 5 לא עומד בזכות עצמו בכלל. זה גם תואם את שאר הערכים בקטגוריית טילי האוויר-אוויר. ה-AIM-9/7 לא עומדים בתור הגרסה האחרונה הוא הראשונה שלהם.

דיעות? נחמיה ג 12:54, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מסכים. זה גם יחסוך את הנחרצות (המיותרת) בקביעה שדווקא הדגם פיתון 5 הוא זה שהפיל את מל"ט החיזבאללה.

על פניו, בכל מקרה, זה ה-5 שהפיל. בהתאם לכך החזרתי את הקביעה שה-5 הוא שהפיל..נחמיה ג 12:10, 9 באוקטובר 2006 (IST)

בנוסף, מציע לשנות את המאפיין "יעוד הפיתון היא פגיעה בטייס ולא במנוע" ל:"יעוד הפיתון הוא פגיעה במרכז גוף המטוס ולא בחלקו האחורי של המנוע". המטרה היא להפיל את המטוס באמינות גבוהה (מה שקוראים באנגלית "Greater probability of kill") ולא להרוג. דדי 20:22, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

אני בעד "להבדיל מטילים שואפי חום מסורתיים, המיועדים לפגוע בצינור הפליטה, הפיתון מתוכנן לפגיעה במרכז גוף המטוס, על מנת להביא להפלה בוודאות גבוהה". אגב - יצא לי לראות צנ"פ שפגע בו סיידוויינדר, מראה חביב..

אגב, זה מזל"ט, לא ממש מל"ט.. מה שהחיזבאללה שלח..נחמיה ג 23:48, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

העבודה הושלמה - פיתון (טיל). ועכשיו נותר רק להתלבט האם למחוק את הערכים שפריר ופיתון 5, או לא.. נחמיה ג 02:49, 12 בנובמבר 2006 (IST)

ראשית, כל הכבוד על העבודה המצויינת! את פיתון 5 ושפריר (טיל) הפכתי להפניות לכאן שכן אין צורך בכפילות הזו. לגבי מזל"ט, אני לא חושב שיש להשתמש במונח ההיסטורי הזה עוד. אפשר לכתוב כטב"ם או מל"ט אם רוצים להיות ספציפיים (לא חובה מאחר ומרבית הכטב"מים הם מל"טים, באנגלית ההבחנה לא קיימת וזה גורם בלבול לקורא ע"י הצפתו במונחים שונים ומשונים). להבחנה בין סדרי גודל יש להקדים למילה מיני- או מיקרו- כפי שהם מוגדרים בערך כטב"ם. השקמיסט 01:54, 3 בדצמבר 2006 (IST)

תודה תודה.. (מי ממליץ? ;-))

ואני חושב שהגיע הזמן באמת להמליץ על זה, זה ערך ראוי (מוזר לי לדחוף יצירה של עצמי, אבל.. :P) נחמיה ג 21:24, 3 בפברואר 2007 (IST)

אני מתעקש על מזל"ט, מכיוון שכטב"מ נוצר רק, ואך ורק, בגלל הכניסה של מסל"טים ומל"טים לשימוש צבאי. חיפשו שם שיאגד הכל, מצאו אחד, ואודרוב.. המילה מזל"ט תשאר לנצח (לדעתי, וכמו שהעיתונות מוכיחה). נחמיה ג 02:34, 3 בדצמבר 2006 (IST)

אין ספק שהערך נמצא על דרך המלך להיהפך למומלץ, אך ניתן לו עוד קצת זמן להבשיל. יש לברר את העניין שהעלה קובי ונקודות נוספות ששמתי אליהן לב כעת:

• "למעשה מדובר בכישלון לטיל - כי במצב כזה ניתן להפעיל גם תותח בהצלחה רבה." - נראה לי לא מדוייק הואיל וטווח הטיל הוא 5 ק"מ בעוד שטווח תותח הוא פחות מק"מ 1, שזה יתרון לא מבוטל.

צודק. יש להעיף את ה-"- כי במצב כזה ניתן להפעיל גם תותח בהצלחה רבה." נחמיה ג 21:57, 10 בדצמבר 2006 (IST)

• "כמו-כן, נוספה לו מערכת ניווט אינרציאלית מבוססת GPS, לצרכי הנחיה מדוייקת אל המטרה." - GPS? אתה בטוח? חיפשתי ולא מצאתי טענה זו באינטרנט. ראשית, להבנתי אפשר לדבר על שילוב בין מערכת ניווט אינרציאלית (INS) ו-GPS ולא כפי שמתואר כרגע ("מבוססת GPS"). מעבר לזה, נראה לי לא הגיוני לשלב GPS בטיל אוויר-אוויר קצר-טווח שמשך טיסתו הוא שניות אחדות עד לפגיעה במטרה מתמרנת.

אני צריך קצת זמן כדי לעסוק בזה, אחזור לנושא בקרוב. הניתוח שלך נכון וזה כמובן דורש תיקון.נחמיה ג 21:57, 10 בדצמבר 2006 (IST)

העפתי את ה-INS. לא מצאתי מקור חיצוני. נחמיה ג 21:24, 16 בדצמבר 2006 (IST)

• "בשני מקרים שונים הופלו בעזרתו מזל"טים בשירות החיזבאללה - אלה סומנו כאיום העיקרי שאיתו צריך להתמודד חיל האוויר הישראלי" - שיניתי מעט כדי שיהיה ברור שמדובר רק במלחמת לבנון השנייה, אולם גם זה אני לא בטוח שמדוייק. הרק"ק ארוך הטווח נראה לי איום חמור לא פחות.

האיום האווירי, כמובן. צריך להוסיף שם תוספת: ."..ביחד עם הרק"ק לטווח ארוך".נחמיה ג 21:57, 10 בדצמבר 2006 (IST)

בעניין ה"מזל"ט", כאמור, אני מעדיף שלא להשתמש במונח הזה עוד. התיאורים בעיתונות, כפי שבוודאי אתה יודע, רחוקים מלהיות מדוייקים בנושאים אלו (ובכלל), כך שאני חושב שיש לטיעונים שהעלתי משקל רב יותר (מרבית הכטב"מים הם מל"טים, באנגלית ההבחנה לא קיימת וזה גורם בלבול לקורא ע"י הצפתו במונחים שונים ומשונים). השקמיסט 18:13, 9 בדצמבר 2006 (IST)

אני אומר מזל"ט, מהסיבה הפשוטה שאני כן ראיתי את המזל"ט הזה, וכאן כן תצטרך להסתמך עלי (בנוסף לאישוש מהעיתונות). מרבית הכטב"מים הם לא מל"טים. חד משמעית. מל"ט = מטוס ללא טייס בגודל של מטוס רגיל, נורמלי, גודל של מטוס ריסוס למשל.. לא של אולטרה לייט. נחמיה ג 21:57, 10 בדצמבר 2006 (IST)

אינני מסכים להגדרה הזאת של מל"ט. מל"ט לדעתי, וכפי שכתוב כרגע בערך כטב"ם, הוא "כלי טיס בלתי מאויש בעל כנף קבועה בדומה למטוס.", ואין המונח מתייחס לממדיו. אני חושב שההגדרות בערך כטב"ם הן ההגיוניות ביותר. אם בכל זאת אתה חולק על הגדרה זאת אז יש לדון על כך בשיחה:כלי טיס בלתי מאויש. בינתיים תיקנתי את הערך בעקבות השיחה. עניין ה-GPS עוד טעון בדיקה. השקמיסט 17:23, 16 בדצמבר 2006 (IST)

אתה מתווכח עם הגדרות של ח"א. בח"א מגדירים חלק מהכטב"מים כמזל"טים, ואחרים כמל"טים - וכל זה רק לפי הממדים שלהם (כשהכטב"מים הללו הינם בעלי כנף קבועה).נחמיה ג 21:15, 16 בדצמבר 2006 (IST)

למה הכוונה "הגדרות של ח"א", האם ישנו ספר הגדרות רשמי? גם אם זה נכון אנו לא כפופים להגדרות האלו, וההגדרות המופיעות היום בכטב"ם, המקבילות למונחים באנגלית, עדיפים בעיני. לגבי ה-INS, דווקא מצויין בעלון הרשמי של רפאל שישנו INS מבוסס גירוסקופ סיב אופטי השקמיסט 17:11, 23 בדצמבר 2006 (IST)

ישנם ספרי הגדרות רשמיים.. אבל לא מכיר אחד לזה ;-). אנחנו לא חייבים להעתיק כל דבר מאנגלית, כי כמו שאתה זוכר, באנגלית נחסכו צרות בעזרת הר"ת UAV. בכלל מפעילי הכטב"מים בצה"ל יש הפרדה ברורה - על פי גודל, לאו דווקא גודל קבוע (להבדיל מההגדרה האמריקאית למיקרו-UAV, שהוא בעל מוטה הכקטנה מ-15 ס"מ) - שבעזרתה קוראים לסוג אחד מזל"ט, ולאחר מל"ט. כטב"ם זאת המצאה של ח"א לצרכי ארגון פנימי ואחידות. אין הרבה הבדל בתורת ההטסה של מל"ט לבין זו של מזל"ט, ולכן שניהם נלמדים ב-"קורס מפעילי כטב"ם". אגב, למיטב זכרוני וידיעתי, למיקרו כטב"מים קוראים בצה"ל "מזל"ט טקטי", ולא משתמשים במיקרו..

בכלל, הדיון הזה גורם לי לאי-נוחות מסויימת, מכיוון שזה עלול להדרדר כאן לנושאי-טאבו למיניהם שאשמח לא להתעסק בהם.. ;-).

ועל הדרך, אני חושב שהגיע הזמן להרים מונחון תעופה, ואחר כך גם פורטל כזה או אחר בנושא.נחמיה ג 20:25, 25 בדצמבר 2006 (IST)

לא הגיוני

הפסקה:

"ניסויי ירי שבוצעו בצרפת במרץ 1963, היוו כישלון מוחלט. במקרים רבים הטיל כלל לא נורה, וכשהוא נורה - לרוב כשל המנוע לאחר שניה או שתיים. מערכת הביטחון תיקצבה את המשך הפיתוח, תוך כדי המשך קליטת הטילים בחיל האוויר. השינויים שבוצעו עסקו בעיקר בשיפור הרש"ק ומרעום הקרבה, כאשר חומר הנפץ הומר במטען רסס יקר, בתקווה שכך יוכל הטיל להשמיד את המטרה גם ממרחק פגיעה גדול יותר."

לא הגיונית - אם הטיל כלל לא נורה, או כשל לאחר שניה או שתיים, מה הטעם להתמקד בשיפור הרש"ק?! יש בעיה במנגנונים אחרים לגמרי! ‏קובי‏ • שיחה 02:46, 3 בדצמבר 2006 (IST)

נכון, וככל הנראה בוצעו שינויים גם בהנעה עצמה. מצד שני, אלה היו זניחים (תיקון תקלות קלות יחסית) ביחס להודאה בכשלון מערכת הביות כולה על ידי שינוי הרש"ק ומרעום הקרבה. אבל יש מה להוסיף בעניין.. נחמיה ג 02:49, 3 בדצמבר 2006 (IST)

טופל. נחמיה ג 09:42, 17 בדצמבר 2006 (IST)

השפריר 1 הצליח להפיל משהו חוץ מעצמו ?

אני זוכר שסיפרו שהשפריר 1 הצליח לפגוע באיזה מטוס או שניים ולא להפיל אותם. נדמה לי שקראתי אפילו באיזה בטאון של הוצאת מערכות שהיה קרב יחסית מוצלח מבחינת הטיל שפריר 1 שטייס מיראז' ששיגר את הטיל פגע במטוס בשורש הכנף ולא הצליח להפילו. האם זה בטוח שהוא הפיל ? ועוד מיג 21 שנחשב אז מטוס מתמרן בטרוף ? אייל המהולל 22:44, 10 בינואר 2007 (IST)

לפי דיווחי חיל האוויר, שלושה מטוסים הופלו בעזרת השפריר 1 (בגרסה האחרונה שלו). זה גם מוזכר במסמך של ענף ההיסטוריה בחיל האוויר שנמצא בקשורים החיצוניים. נחמיה ג 22:48, 10 בינואר 2007 (IST)

יפה, חידשת לי. תודה. ―אייל המהולל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בבקשה.. אגב, המטוס שישראל הפילה הכי הרבה (ואני לא אתפלא אם ז הנכון גם לגבי ארה"ב) הוא המיג 21.. נחמיה ג 23:25, 10 בינואר 2007 (IST)

ייצוא הפיתון

הורדתי את הפסקה הפותחת של חלק ה"ייצוא" מהטעמים הבאים:

• "עקב שילוב של טכנולוגיות מסווגות וייחודיות, ורצון לשמר עליונות אווירית, נמנעה ישראל מלייצא את טילי המשפחה, למעט במספר מקרים מצומצם למדי." - 7 מקרים (לפחות!) זה ממש לא "מספר מקרים מצומצם למדי". הפיתון 5 הוצג בתערוכות בינלאומיות ורפאל שואפת למכור אותו למדינות רבות. מרגע שהטיל יצא מגבולות המדינה כבר אי אפשר להניח דבר לגבי היותו "מסווג".
• "הטילים יוצאו בגרסאות מוחלשות (למעט טילי הפיתון 3)" - הפיתון 5 שיוצא להודו, הגם שהוא נמכר כחלק ממערכת טק"א, איננו שונה למעשה מגרסת האוויר-אוויר ("SPYDER missiles have full commonality with the air-to-air missile version"). לא ראיתי מקור שמדבר על גרסאות מוחלשות לפיתון 4. אם היו כאלה אני מבקש לראות מקור וזה צריך להיות מצויין בשורה של המדינה לה הוא יוצא.
• "ולמדינות שאין להן קשרים הדוקים עם מדינות עויינות לישראל או כאלו שיכולות לאיים על ישראל ישירות" - היה טעם לציין אם ההפך היה נכון, וגם זה לא לגמרי מדוייק. (סין וונצואלה עוינות את ארה"ב, ידידתנו הקרובה ביותר, ווונצואלה עויינת במידה מסויימת גם את ישראל). השקמיסט 16:52, 17 במרץ 2007 (IST)

עכשיו שמתי לב שכתוב שהמערכת שנמכרה להודו כוללת טילי פיתון 4 וטילי AIM-120 אמראם. מה המקור לזה? אני מכיר את הפירסום על רכישת ה"ספיידר" (טק"א פיתון 5 ו"דרבי") ע"י הודו [1]. השקמיסט 17:11, 17 במרץ 2007 (IST)

כנראה שמדובר בספיידר, או בגרסה ישנה יותר שלו.

לגבי גרסאות מוחלשות - כאן תצריך לסמוך עלי (יש מספר מאפיינים לטילי הפיתון שלא תמצא אף מקור גלוי לגביהם, ואני לא מתכוון לדבר עליהם גם כן), למרות שאזכור של זה מיותר, מכיוון שכך נהוג בכל מערכת נשק: המדינה המפתחת תמיד מייצאת גרסאות שונות במקצת מהגרסאות שבשימוש בצבאה שלהץ.

אגב, לפני כל ייצוא של מערכת נשק שהיא מישראל יש תהליך של אישור הייצוא, ביחס למדינה הנבחרת. כלומר - לא כל מדינה מקבלת כל מערכת נשק. נחמיה ג 18:52, 17 במרץ 2007 (IST)

אז לשנות את מה שכתוב תחת הודו לפי [2] ו-[3]? השקמיסט 21:31, 17 במרץ 2007 (IST)

כן. לדעתי אפשר להוסיף משם תמונות תחת שימוש הוגן. אגב - מזל"ט על הערך המומלץ ;-). נחמיה ג 21:55, 17 במרץ 2007 (IST)

תודה, מזל"ט לכל מי שתרם לערך. בקרוב גם הערך הזה יהיה ממולץ. ;-) השקמיסט 21:59, 17 במרץ 2007 (IST)

אני אחכה... :-( נחמיה ג 22:11, 17 במרץ 2007 (IST)

למה עצוב?, רק צריך לסגור קצוות, כמו מה שעלה עכשיו. :). השקמיסט 22:22, 17 במרץ 2007 (IST)

נקודות לבירור

נקודות נוספות לבירור, רגע לפני המלצה:

• בתחילה כתוב "השיפורים שהוצעו נדחו מסיבות תקציביות, אם כי המפתחים העלו על הנייר מספר שיפורים אפשריים, שמעולם לא יצאו אל הפועל." ובהמשך "השינויים שבוצעו עסקו בעיקר בשיפור הרש"ק ומרעום הקרבה, כאשר חומר הנפץ הומר במטען רסס יקר, בתקווה שכך יוכל הטיל להשמיד את המטרה גם ממרחק פגיעה גדול יותר" - לא כל כך ברור. בתחילה הציעו מהנדסי רפא"ל להכניס שינויים ואלו נדחו מסיבות תקציביות ואז הציעו שינויים אחרים וגם הם לא יצאו אל הפועל? מדוע? בסופו של דבר כן בוצעו שינויים?
  • שונה הניסוח כדי להעביר את מה שהתכוונתי אליו. נחמיה ג 21:20, 26 במאי 2007 (IDT)
• האם ידוע היחס שיגורים/הפלות של השפריר 1 במלחמת ששת הימים? האם ידוע כמה טילי וימפל K-13 שוגרו בהתשה?
  • שיגורים של ה-K-13 - לא מכיר את כמות השיגורים שלו. לא יודע את היחס ש/ה של השפריר 1. נחמיה ג 21:20, 26 במאי 2007 (IDT)
• "בסופו של דבר לא חדרו מאז עוד טיסות צילום, ולכן לא היה שימוש במטוס." - מאז 67? זה כמובן לא נכון. יש לתקן. השקמיסט 20:12, 26 במאי 2007 (IDT)
  • כמובן שצריך להיות שעד שהוצא המטוס משימוש לא חדרו עוד טיסות צילום. אגב, אני מסופק לגבי כמה טיסות צילום היו בתוך שטח ישראל מאז מלחמת ששת הימים, בדגש על הגזרה המצרית. הסורים השתמשו במטוסים מהירים כדי להציק לנו בעיניים כמה וכמה פעמים ידועות ומוכרות.. :) נחמיה ג 21:00, 26 במאי 2007 (IDT)

נקודות נוספות

• בתחילה מדובר על ש"הוחלט על ייצור ורכישה של כ-200 טילים על-ידי חיל-האוויר בדצמבר 1962" ובהמשך נכתב "בסך הכול רכש חיל האוויר כ-120 טילי שפריר 1" - לאן נעלמו 80 טילים
• "הופלו שלושה מטוסי מיג-21, כולם במהלך מלחמת ששת הימים והעימותים שקדמו לה" - אך תאריכי ההפלות שמצוינים הם אחרי מלחמת ששת הימים! השקמיסט 17:49, 23 ביוני 2007 (IDT)

תיקנתי לאחר רפרוף מהיר במחקר על השפריר 2. השקמיסט 17:59, 23 ביוני 2007 (IDT)

כמובן שיש להבדיל בין הכוונה הראשונית לבין הרכש בסוף. תודה על התיקון. נחמיה ג 20:58, 23 ביוני 2007 (IDT)

האם הערך עלול לעבור על חוקי הצנזורה?

רציתי לדעת האם הנתונים בערך הן נתונים המורשים בפרסום או נתונים מידע אישי האסור לפרסום לפי חוקי הצנזורה Assafn • שיחה 20:29, 6 ביוני 2007 (IDT)

הכל ממקורות חיצוניים, שגם ניתנו כקישורים חיצוניים. למעשה, רפאל עצמה מפרסמת על הפיתון 5 קצת יותר ממה שאני כתבתי. נחמיה ג 20:25, 7 ביוני 2007 (IDT)

הפלת הכטב"מים של חיזבאללה

למיטב ידיעתי הייתה רק הפלה אחת. השאר התרסקו בעצמם. יש מקור לכך שהופלו שניים באמצעות פיתון 5? השקמיסט 19:26, 7 ביולי 2007 (IDT)

ממה שפורסם בהתחלה, היו שתי הפלות - אחת תועדה ופורסמה - ועוד נפילה אחת. לא מצאתי לזה מקור, אז נראה לי שכדאי לכתוב רק את מה שבטוח. נחמיה ג 21:43, 8 ביולי 2007 (IDT)

העתקה גרועה של טיל ה-AIM-9B סיידווינדר החדש

כיצד השיגה ישראל את הטיל לצורך ביצוע הנדסה הפוכה? השקמיסט 17:51, 21 ביולי 2007 (IDT)

למיטב זכרוני הטיל נמכר לישראל עוד לפני כן (בכל פעם שהגענו ליכולת ייצור נשק מסויים הם מכרו לנו את המקבילה שלו - עוד לפני ההכנסה לשירות). אם לא - לא יודע איך, אני יודע בוודאות שזה העתקה. גרועה :). נחמיה ג 21:02, 21 ביולי 2007 (IDT)

הנושא נתון לויכוח - ראה http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=305922, השרשור מתגובה 11 עד תגובה 25 - אני מעלה נקודה זו מאחר וקראתי דעות לכאן ולכאן, אבל לא מצאתי הוכחה לאיזה שהוא כיוון. מאחר ולטעתנך נושא ההעתקה הוא וודאי, אשמח אם תפנה אותי לאסמכתאות בנושא. צנטוריון - שיחה 08:54, 22 בינואר 2009 (IST)

ייצוא פיתון 4 להולנד

מה המקור? השקמיסט 18:04, 28 ביולי 2007 (IDT)

אין, ולא תמצא מקור כזה, אני חושב שחרשנו על הנושא, ולכן נכון להשמיט את זה. נחמיה ג 20:40, 28 ביולי 2007 (IDT)

אני שואל על עצם הייצוא של הטילים, לא על כך שהם בעלי יכולת מוגבלת ביחס לגרסה שמופעלת בחיל האוויר הישראלי, כפי שאתה טוען. השקמיסט 20:45, 28 ביולי 2007 (IDT)

פיתון 3: שורה 111 (תיקון שהועבר ע"י נלביא) : Dragonfly מול Damselfly

בחנתי את הנושא שוב - הסרתי את הערתי צנטוריון - שיחה 17:47, 25 בינואר 2009 (IST)

ערך נהדר!

קראתי בנשימה עצורה... מלבד הסיפור של הטיל עצמו עוקב הערך "בין השורות" גם אחרי התפתחות התעשיות הבטחוניות בישראל ואחרי השיטות השונות בקשר לייצור "כחול לבן". כול הכבוד! עוגן - שיחה 13:00, 10 בנובמבר 2009 (IST)

לא לחינם הוא ערך מומלץ. חובבשירה - שיחה 13:12, 10 בנובמבר 2009 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.israeli-weapons.com/weapons/missile_systems/air_missiles/python/Python0.htm
  • In פיתון (טיל) on 2011-11-23 03:05:19, 404 Not Found
  • In פיתון (טיל) on 2011-11-28 01:09:14, 404 Not Found
  • In פיתון (טיל) on 2013-05-05 09:12:54, 404 Not Found
  • In פיתון (טיל) on 2013-05-15 23:36:58, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:37, 16 במאי 2013 (IDT)

אי בהירות

"הטיל יכול לעקוב אחרי מטרות מתמרנות גם ב-9 ג'י" -- למה הכוונה:

1. הטיל יכול לעקוב ב-9 ג'י אחרי מטרות מתמרנות (כלומר, 9 ג'י היא תאוצת הטיל), או שמא
2. הטיל יכול לעקוב אחרי מטרות המתמרנות גם ב-9 ג'י" (כלומר, 9 ג'י היא תאוצת המטרות)?

שנית, באותה פסקה, "הפיתון 4 יכול היה לנכס לעצמו את המשפט 'ראית - נעלת - הפלת'"; ניסוח כזה קביל בבטאון חיל האוויר. עוזי ו. - שיחה 00:10, 12 בדצמבר 2013 (IST)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

זהו ערך רשימתי שלא ברור למה הומלץ מלכתחילה. בגלל אופיו הרשימתי לא מעמיק די הצורך. כמו כן, בגלל שמדובר בחימוש מודרני כמעט כל המידע אודותיו מסווג. ראו למשל פרקים המוקדשים לפיתון 4 ו-5. במצב כזה אי אפשר להגיע לערך מומלץ. גם מספר הערות השוליים קטן יחסית לטקסט בגודל כזה. גילגמש • שיחה 06:41, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

בעד מסכים עם המשפט הראשון שלך. מינוזיג - שיחה 22:21, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

בעד הערך כתוב לא בצורה לא מתאימה ובתיאורים דרמטיים שלא הולמים את הויקיפדיה. במיוחד החלקים על שפריר 1 ושפריר 2 שנראים כמו סיכום של המחקר "שפריר 2: פיתוחו והפעלתו של טיל אוויר-אוויר" (קראתי את המחקר המקורי). מה שמביא אותי לקישורים שהמעניינים שבהם (כולל המחקר המדובר) לא עובדים יותר או מקשרים לעמודים לא רלוונטיים. כמו כן, ישנם מעט מאוד מראי מקום רלוונטיים בחלקים הדורשים אותם דוגמת כמויות הפלות, אחוזי הצלחה וכדומה. הערך דורש שיכתוב והשלמה, לא ראוי למומלץ לדעתי. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:14, 9 בנובמבר 2015 (IST)

כאן זה לא הצבעה, אין צורך להוסיף "בעד" עם תבנית. גילגמש • שיחה 23:20, 9 בנובמבר 2015 (IST)

טעות בערך

זיהיתי טעות בנתונים של פיתון 3 ופיתון 4: הקוטר שלהם הוא 16 ס"מ (ולא 15 כפי שנרשם). דבר נוסף, כדאי לרשום את השמות המקוריים של הטילים: פיתון 3 = חו"ח, פיתון 4 = פנתר. מוטי ח.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.250.15 16:09, 12 בדצמבר 2015 (IST)

יש לך מקור ? אייל ההמ - שיחה 20:16, 13 בדצמבר 2015 (IST)

לגבי הקוטר, זה ידע אישי + ויקיפדיה באנגלית. לגבי השמות - מתוך שירות בח"א בענף הרלוונטי. מוטי ח.

בשני המקרים זה לא מספיק. מציע שתתקן את הקוטר בערך. לגבי השמות זה לא קריטי ויתוקן כשיהיה מקור אייל ההמ - שיחה 08:47, 14 בדצמבר 2015 (IST)

האם יש לי הרשאה לתקן ? איך עושים את זה ? מוטי ח.