שיחה:לשון חז"ל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 חודשים מאת פעמי-עליון בנושא "ליפעל"

"בתחילת תקופת הספרות העברית החדשה, פסלו אנשי תנועת ההשכלה באופן גורף את לשון חז"ל כלשון ספרות, למעט יוצאי דופן כגון (מה????). רק לאחר שקיעת..." אחרי כגון המצוטט לעיל לא מובאת שום דוגמא זו כנראה השמטה או סתם טעות דיקדוקית, יש לתקן. ידידיה

הערות לתיקונים שהכנסתי, בעזרתה האדיבה של ידידתי שיש לה השכלה אקדמית בתחום הבלשנות העברית:

  1. "לשון המשנה" אינו מונח נרדף ל"לשון חז"ל". לכל היותר אפשר לומר ש"לשון המשנה" היא רובד של "לשון חז"ל. ניסיתי להסביר את הדברים בצורה ברורה יותר.
  2. "לשון המקרא" הוא מונח שהגדרתו: השפה שבה כתוב התנ"ך. לכן המשפט "התנ"ך כתוב כולו בלשון המקרא" הוא טאוטולוגי. התנ"ך עצמו כתוב בשפה שאפשר למצוא בה רבדים שונים, ומעבר הדרגתי לשפה הקרובה יותר ללשון חז"ל (יש בו גם חלקים הכתובים בכלל בארמית).
  3. "...קמו הסוברים שיש ללשון חז"ל מעמד ראוי, והצורות הלשוניות שבהן היא שונה מלשון המקרא הן לגיטימיות." מחקתי את חלקו השני של המשפט, כיוון שהיא נשמע קצת מוגזם, כאילו מישהו קבע כללי כשרות לשפה.
  4. ציינתי בפירוט את מאמרו של בן יהודה, כיוון שלדעת ידידתי, שאני סומך על דעתה בעניין זה, זהו אחד המקורות החשובים למידע בנושא זה, והוא גם נגיש לקוראי עברית.

Dror_K 13:36, 26 אפר' 2005 (UTC)

אני חולק על התיקון השלישי, משום שבהחלט בעלי המחלוקת קבעו כללי כשרות לשפה. בציטוט מהרמב"ם אפשר לראות מחלוקת בין בעלי הלשון על הכשרות ועל הלגיטימיות של הפועל "לתרום". נתנאל 17:53, 26 אפר' 2005 (UTC)
לא מחקתי את המשפט לחלוטין, השארתי רק את החלק המעודן יותר שלו. הערך הזה אמור לתאר את לשון חז"ל כפי שהייתה, ולעסוק רק מעט בוויכוחים המאוחרים על הלגיטימיות שלה. ויכוחים מהסוג הזה אמורים להיות בערך נפרד: "טהרנות". Dror_K 18:10, 26 אפר' 2005 (UTC)

אפשר להעביר?[עריכת קוד מקור]

ללשון חכמינו זכרונם לברכה? המדיניות היא נגד ר"ת בד"כ, ובכותרת אפשר להשתמש בשם המלא שהוא יותר מכובד. קקון 14:12, 29 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

נראה לי שכאן זה דומה יותר למקרים יוצאי דופן כמו רש"י ורמב"ם, שראשי התבות הפכו למילה, וכך רגילים לומר. בברכה, ינבושד.
גם שם אפשר להשתמש בשם המלא ולציין את ר"ת בפסקת הפתיחה. ראה גם צה"ל וארה"ב. קקון 14:18, 29 בדצמבר 2006 (IST)תגובה
נראה לי שהיה דיון בשיחה:רש"י. בברכה, ינבושד.
חס וחלילה. הקיצור "חז"ל" כבר מזמן הפך למילה (במובן הלסיקלי) העומדת בזכות עצמה, ואיננה רק תחליף לביטוי "חכמינו ז"ל". אין שום שימוש בביטוי "לשון חכמינו זכרונם לברכה". נתנאל 14:38, 29 בדצמבר 2006 (IST)תגובה
לדעתי בלשון הדיבור דווקא מקובל שיותר מכובד להגיד חכמינו זכרונם לברכה ולא חזל. קקון 16:45, 29 בדצמבר 2006 (IST)תגובה
א. אני לא בטוח שזה יותר מקובל. ב. הנקודה שלי היא שהמילה "חז"ל" איננה זהה בכול לביטוי "חכמינו זכרונם לברכה". למשל, לביטוי המלא יש קונוטציה חיובית, שיפוט ערכי, והשיפוט הערכי הזה לא קיים על פני השטח כשמשתמשים בקיצור. ג. ספציפית, הביטוי "לשון חז"ל" הוא ביטוי מקצועי ומחקרי שיש בו שימוש בחיבורים אקדמיים, ואילו הביטוי "לשון חכמינו זכרונם לברכה" איננו קיים למעשה. נתנאל 20:41, 30 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

הערות לתיקונים שהכנסתי[עריכת קוד מקור]

  • הדיון על הרמב"ם והדוגמא שלו יפה מאוד אך לא קשורה מדי לשאלה "עד אימתי דיברו עברית", והקשר שלה לפולמוס על הלגיטימיות של לשון חז"ל שולי מדי כדי לקבל מקום כל כך חשוב בערך.
  • כמו כן, הטבלה של אבא בנדוד יפה, אך מיותרת.
  • המחקר החדיש אינו מסכים, בניגוד לאפשטיין, כי יש סימני קדמות לשונית בחלק מן המסכתות של המשנה, ולכן אני מוחק את "רובד המשנה הקדומה".
  • לא ברור שהאליטות מדברות ארמית ופשוטי העם מדברים עברית. הסיפורים הם, כמו תמיד, סיפורים. לא ברור שניתן ללמוד מהם על המציאות הלשונית הדבורה.

הערך בעייתי, אפוא, ובמשך הזמן אנסה לעדכן אותו. גבריהו

המובאה מתוך הרמב"ם היא שיקוף למחלוקת בנוגע למעמד לשון חז"ל בדורות שבאו אחריהם. זהו קצה הקרחון של פולמוס ארוך בנוגע ללגיטימיות של הלשון הזו, והוא כתוב בלשון בהירה וממצה, ולכן אני חושב שכדאי להשאיר את הדברים. לגבי נושא האליטות לעומת פשוטי העם - שום דבר אינו ברור, וכל עדות צריכה להילקח בספקות המתחייבים. הסיפורים הם עדות כמו כל עדות אחרת. אין סיבה להניח שמדובר במעשייה, שכן הפרטים שמובאים בו הם הגיוניים וקוהרנטיים. מצד שני אין ביטחון בכך שהסיפור מהימן לגמרי או שהוא מייצג. כדאי להשאיר אותו בהסתייגויות המתאימות, כשם שאנחנו נוהגים לגבי כל מקור מסוג זה. כל הערך על ישו, למשל, מבוסס על סיפורים מן הברית החדשה. זה המקור היחיד שיש לנו ולכן אנחנו מסתמכים עליו בלית בררה, עם הסתייגויות מתחייבות, ובלבד שהוא נשמע הגיוני וקוהרנטי. אם יש לך ראיה מחקרית שמפריכה את הסיפור לגבי לשון חז"ל - אנא הבא אותה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה00:15, 24 בינואר 2007 (IST)תגובה
גבריהו,
  • אכן הדיון על הרמב"ם לא קשור לשאלה עד מתי דיברו עברית, ולכן הוא איננו מופיע בפסקה שדנה בכך, אלא בפסקה שדנה באופייה של לשון חז"ל. אני מסכים שאפשר ואפילו כדאי להעביר את כל הדיון על היחס ללשון חז"ל בימי הביניים ובתקופת ההשכלה לפסקה נפרדת בהמשך, ואולי אף לשלב אותה עם תיאור המחקר המודרני. אבל אני מסכים עם דרור שלא כדאי לוותר על הציטוט מהרמב"ם.
  • הטבלה של אבא בנדויד מיועדת להוות אילוסטרציה, כמו התמונות בערך. אפשר לכתוב 10,000 מילה על לשון חז"ל ועדיין לא יהיו ברורים ההבדלים כמו שהם ברורים מהדוגמה הקצרה הזו. בהחלט רצוי להעביר אותה לצד שמאל ולהקטין קצת, אם יהיה לי פנאי אנסה להיאבק בתחביר הוויקי ולעשות זאת.
  • את עניין קדמות לשונן של משניות המקדש שמעתי מפרופ' בר אשר בקורס ללשון חז"ל לפני שנתיים, כך שקשה לומר קטגורית שהמחקר החדיש איננו מסכים לעניין זה. יכול להיות שצריך להפריד בין שתי טענות שונות: (א) שהמשניות הן קדומות; (ב) שיש במשניות מאפייני לשון קדומים. ייתכן שאפשטיין טען את א', וטענה זו בטלה, אבל טענה ב' עדיין עומדת. בכל אופן אם יש לך מקור מחקרי - הביאנו.
  • עניין הנשים והילדים מובא בהסתייגות מסוימת. אנסה לחפש מי הסתמך על סיפורים אלה ואז יהיה אפשר לייחס לו את ההשערה.
תודה על ההערות והשיפורים לערך, נתנאל 11:01, 24 בינואר 2007 (IST)תגובה
הוספות: על לשונן הקדומה של משניות המקדש ראה מאמרו של בר-אשר בספר היובל לרב מרדכי ברויאר (תשנ"ב), הכותב את הדברים במפורש ומביא דוגמאות (עמ' 670). ההשערה על דיבור של נשים וילדים בעברית היא של חנוך ילון, מבוא לניקוד המשנה, עמ' 205, ותיקנתי כעת בערך שהדברים יהיו בשמו. נתנאל 21:55, 24 בינואר 2007 (IST)תגובה
נתנאל
  • בר אשר הוא אמנם אותוריטה בתחום הלשון, אבל לא בהכרח בתחום חקר חז"ל. אין שום דבר במשניות ה"קדומות" - תמיד, מידות, יומא, סוטה, ביכורים - מצד תוכנן, המורה על קדמות. עד שלא נוכיח מצד התוכן שמדובר במשניות קדומות, צריך להסתייג מן הקדמות שלהם. הנחת קדמות זו הכשילה רבים וטובים. לעניין סוטה, עי' למשל אצל ישי רוזן צבי,בדיסרטציה שלו, הטוען שטקס הסוטה כולו הוא המצאה חז"לית מראש ועד סוף. ייתכן שכך הם פני הדברים גם בעניין עבודת יום הכיפורים. מאפייני הלשון ה"קדומים" יכולים אפוא להיות ארכאיזמים.
  • צריך להתחיל עם התחביר. האם מישהו יכול לתת דחיפה לתחביר? משתמש:Gvaryahu
  • מקובל עלי להסיר מן הערך את ההתייחסות לקדמות התוכן, ולהשאיר רק את ההתייחסות לקדמות הלשון. בנושא זה בר-אשר הוא כן אוטוריטה, וכדי לסתור את דבריו ולטעון שיש כאן ארכאיזמים יש להביא ראיה בכתובים. אני מציע שהסעיף הרלוונטי ינוסח כך:
בתוך המשנה אפשר לזהות בבירור משניות שיש להן מאפייני לשון קדומים, ושבלשונן ניכרת קירבה רבה ללשון המקרא. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות לבית המקדש (למשל: מסכת תמיד ומסכת מידות). חוקרי לשון חז"ל סבורים שבמשניות אלו השתמר רובד קדום של המשנה; אך טענה זו אינה מוסכמת על הכול.
  • בדיסרטציה של רוזן-צבי אשתדל לעיין כשאזדמן לספרייה. אגב, אם ישי רוזן צבי איבד את התנ"ך שלו אשמח להשאיל לו את שלי; בתנ"ך שלי מופיע בבמדבר פרק ו' תיאור מלא של טקס הסוטה מראש ועד סוף. אפשר כמובן שרוזן צבי יטען שגם התנ"ך הוא המצאה חז"לית, ועל כך אין לי תשובה טובה.
  • לשם הרחבה על תחביר לשון חז"ל אפשר להיעזר בספרו של אזר, "תחביר לשון המשנה". נתנאל 22:03, 4 בפברואר 2007 (IST)תגובה

שווא נע?[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את המשפט: "יש כמה צורות המעידות שהשווא הנע בוצע כתנועה לפני המילה: "אבית"." ראשית, היכן אמור להיות כאן שווא נע? ושנית, הדוגמה של "אבית" מובאת בדרך כלל להראות השפעה ארמית על אותיות השימוש, וזה שייך למורפולוגיה, ולא לפונולוגיה. נתנאל 08:56, 22 בפברואר 2007 (IST)תגובה

עי' מאמרו של בן-חיים בעניין בקובץ מחקרים בלשון חז"ל א. הצורה היא בבית>*אבבית>אבית, כאשר בשלב ראשון - ואנו רואים תופעה זו בעברית השומרונית - השווא הנע בוצע כתנועת א' מלאה לפני התנועה (ולא א' פרוסתטית!), ולאחר מכן התמזגו שני הבי"תים ביחד לבית דגושה אחת (ולכן הדגש הוא חזק ולא קל). גבריהו--Gvaryahu 12:42, 2 באפריל 2007 (IDT)תגובה
מעניין. אין לפני את מאמרו של בן-חיים, אבל בר-אשר במאמרו "לשון חכמים דברי מבוא" דווקא כן טוען שמדובר באל"ף פרוסטטית, שבאה בשלב שאחרי נשילת השווא. נתנאל 21:05, 5 באפריל 2007 (IDT)תגובה

לשון חכמים א' ולשון חכמים ב'[עריכת קוד מקור]

מהקטע הראשון עולה כי הרבדים לשון חכמים א' וב' אינם תלויים בתקופות התנאים והאמוראים, כי אם במקורות (משנה ותוספתא, לעומת מדרשים ותלמודים). אך מהקטע בהמשך, תחת הכותרת תקופת לשון חז"ל נאמר, שחלוקת הרבדים תלויה בלשון התנאים לעומת לשון האמוראים. אחד המקומות טעון תיקון. (שמעיה)

אין סתירה בין הדברים. המשנה והתוספתא הם מקורות תנאיים, והתלמודים הם מקורות אמוראיים, כך שהמשפטים משלימים זה את זה. נתנאל 08:31, 2 באפריל 2007 (IDT)תגובה
נכון, אך גם מדרשי ההלכה הם מקורות תנאיים, ובקטע הראשון כתוב שהם נכתבו בלשון חכמים ב'.
גם הנקודה שאתה מעלה נכונה, מי שלא מכיר את המקורות לא יבין שהמקורות משלימים זה את זה. לדעתי, כדאי להבהיר בקטע הראשון שהמשנה התוספתא ומדרשי ההלכה הם תנאיים, ולכך הם שייכים ללשון חכמים א', ואילו התלמודים רק מצטטים קטעים תנאיים אך עיקרם אמוראיים, ולכך חלקם לשון חכמים א' וחלקם ב'. שמעיה 22:15, 9 באפריל 2007 (IDT)תגובה

לשון חז"ל בספרות המודרנית[עריכת קוד מקור]

נראה לי חבל שאין שום סעיף המתייחס לשימוש בלשון חז"ל בספרות בת ימינו, כפי שעגנון עשה. רשום על זה בערך של עגנון עצמו.--Yinonc - שיחה 12:32, 15 בנובמבר 2008 (IST)תגובה

אתה צודק מאוד. הרחבתי בערך והוספתי פסקה על השימוש בלשון חז"ל אחרי תקופת חז"ל. נתנאל - שיחה 18:19, 15 בנובמבר 2008 (IST)תגובה

הגייתה של וי"ו בלשון התנאים[עריכת קוד מקור]

מהי העמדה המקובלת במחקר לגבי הגיית וי"ו בלשון התנאים – w או v? אביעדוסשיחה כ"ד בתמוז ה'תשע"א, 19:11, 25 ביולי 2011 (IDT)תגובה

מקור המלה בפרהסיה[עריכת קוד מקור]

גם המילה פרהסיה שבה שמקורה בספרות חז"ל (תנאים ואמוראים ופוסקים)מקורה ביונית PERESSIA ושימוש כמו "מחלל שבת בפרהסיה" מצריך ב דגושה (בגלל בגד כפת) וגם פ דגושה כי זאת מילה זרה. ולמעשה הגייתה צריכה להיות בפרסיה BEPERESSIA . בגלל הדקדוק העברי השתבשה הגיית המלה ונהייתה BEPHARHESSIA. 70.26.136.87 07:58, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה

תבנית:שפה[עריכת קוד מקור]

נראה לי שכדאי להוסיף {{שפה}} בברכה, ידידיהצבאןשיחה • כ"ד בתמוז ה'תשע"ד • 10:48, 22 ביולי 2014 (IDT)תגובה

בחינת סטטוס מומלץ[עריכת קוד מקור]

ערך יפה, עם זאת מספר הערות:

  1. המעבר בין שני הכרונולקטים – עברית מקראית ולשון חז"ל – היה הדרגתי - זאת עובדה לא טריוויאלית. ביקשתי מקור לאישוש הטענה.
  2. "...ואיתם החוקרים הראשונים בעת החדשה..." - הקטע אינו ברור. ביקשתי הבהרה
  3. "חלק מן המדקדקים, כגון מנחם בן סרוק, החשיבו את השינויים ששינתה לשון חז"ל מלשון המקרא כשיבושים של השפה, והתייחסו ללשון חז"ל כאל שפה מקולקלת ומשובשת" - עובדה לא טריוויאלית. ביקשתי מקור לאישוש הטענה.
  4. אין מקור לציטוט של שלמה לויזון. הוספתי בקשת מקור.
  5. בקשת מקור להערכת החוקרים לפי לשון חז"ל מייצגת ניב מקביל ללשון המקרא, שהיה קיים בעברית מראשיתה. כנ"ל לדעה השנייה.
  6. בקשת מקור להערכת חוקרים לפיה שלשון חז"ל היא שפה מלאכותית שלא שימשה לדיבור אלא רק לכתיבה.
  7. בקשת הבהרה למאמר של משה צבי סגל.
  8. בקשת הבהרה לחפירות שגילו את מכתביו של בר כוכבא.
  9. בקשת הבהרה לסיבת הפסקת השימוש בלשון חז"ל לאחר המאה השנייה.
  10. בקשת הבהרה לגבי הלינגואה פרנקה - האמנם ארמית היא לינגואה פרנקה במאה השנייה לספירה? מה קרה ללטינית - שפתם של הכובשים הרומאים או היוונית, השפה הנפוצה במזרח התיכון? אמנם יוונית מוזכרת ביחד עם ארמית, אבל לדעתי יש להוריד את הארמית.
  11. בקשת מקורות לחלוקת השפה לשלושה חלקים מובחנים. כמו כן, בפרק המבוא כתוב שהייתה חלוקה רק לשני חלקים. צריך לסדר סתירה זו.
  12. בקשת מקור לטענה לפיה עדויות עקיפות על לשון חז"ל אפשר למצוא בעברית של השומרונים.

מתייג את משתמש:Netan'el שכתב את הערך, את משתמש:Amire80, את משתמש:Eldad ואת משתמש:אור שפירא. אני מקווה שהם וגם ויקיפדים אחרים יסדרו את העניינים האלה. גילגמש שיחה 07:36, 18 בנובמבר 2014 (IST) גילגמש שיחה 07:36, 18 בנובמבר 2014 (IST)תגובה

אפילו בלי להתעמק, ערך עם כל כך הרבה קישורים אדומים לא צריך להיות מומלץ. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 08:56, 18 בנובמבר 2014 (IST)תגובה

מרחיב דעת וכתוב היטב[עריכת קוד מקור]

הערך על לשון חז"ל ראוי וחשוב. הוא מקיף, כתוב היטב ומסייע למי שנדרש להבין את הרקע להתפתחות של לשון חז"ל כרובד נוסף בשפה אחרי לשון המקרא. ערך מרחיב דעת ומעורר להמשיך ולקרוא על הנושא במקורות אחרים. 79.180.28.58 18:54, 7 בפברואר 2015 (IST)תגובה

הצעת הסרה מהמומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

מומלץ ותיק זה לא עומד יותר בסטנדרטים. הבעיות הוצגו בדף שיחה זה לפני חודשים אחדים. ויקיפדים אחדים הבטיחו לטפל בערך הזה, אבל לא בוצעה עבודה רצינית. לכן, לא נותרת ברירה אלא להציג אותו להסרת המלצה. גילגמש שיחה 06:58, 10 בנובמבר 2015 (IST)תגובה

אני לא חושב שיש לכך הצדקה. בכל אופן, בקשות המקור וההבהרה שהנחת טופלו בידי או בידי אחרים, כולן למעט בקשת הבהרה אחת למאמר שאת שמו לא מצאתי (פורסם באוקספורד). באשר לקישורים האדומים, לדעתי הם תעודת כבוד לעורך שלא השמיט אותם או החליף אותם בקישורים כחולים קשורים, בשביל לשפר את סיכוייו לזכות בהמלצה. בכול אופן, הקישורים האדומים אינם רבים כל כך ואני מקווה שגם מי שחולק עלי בנקודה זו לא יצביע בגינם להסרה. בברכה, גנדלף - 03:30, 15/11/15
אמנם מספר הקישורים האדומים הוא לא גבוה מאוד (קצת למעלה מ-20) אבל מצב המקורות הוא בעייתי - חסרים בערך זה הערות שולים מחקריות. בעבר הורדנו המלצה מערכים שלא התבססו על מחקר מודרני. אני רואה שיש כמה ספרים שצוינו בפרק הקריאה הנוספת, אך אין שימוש במקורות אלה בפרק הערות השוליים. זאת בעיה חמורה. גילגמש שיחה 19:38, 21 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
הבעיה היא שברוב המקרים אין ציונים למקורות. זה אכן חיסרון. מצד שני, אם נסיר מרשימת המומלצים את כל הערכים שכתובים כך, היא תצטמצם מאוד. נראה לי שניתן להסתפק בציונים הרבים לשמות החוקרים שמצויים במקומות המתאימים בערך. אבל נמתין לדעות נוספות. בברכה, גנדלף - 00:52, 22/11/15
למען הסר ספק - כל הערכים שאין בהם הערות שוליים תקינות יועמדו לדיון הסרת המלצה. המהלך הזה מתבצע כבר במשך זמן רב ועד כה הוסרו עשרות ערכים שסבלו מבעיה זו. פניתי באופן אישי לכותבים רבים בדפי השיחה שלהם וגם במייל עם בקשה להוסיף הערות שוליים. בנוסף נעשו פניות אחדות גם במזנון. כשאין אפשרות לאתר את הכותב המרכזי אני משתדל לאתר מישהו אחר שיכול לסייע. כשאין אף אחד שמתנדב לקחת על עצמו את הטיפול בערך לאחר הפנייה שלי או לאחר פתיחת דיון הסרת המלצה, אני ממשיך עם הליך הסרת ההמלצה. אני לא מסכים שרשימת הערכים המומלצים תצומצם מאוד. אני מקפיד להעביר גם ערכים לרשימת הוספה ופונה לצורך כך לעשרות כותבים. בסך הכל, אף על פי שמספר הערכים המומלצים הצטמצם מעט, הוא עדיין עומד על כמה מאות וכמות זו סבירה בהחלט. היא תאפשר את רענון העמוד הראשי בקצב הרצוי - צריך משהו כמו 175 ערכים מומלצים לשנה אחת (365 ימים חלקי שניים). המספר הנוכחי מאשפר כיסוי לכמה שנים ולא תהיה בעיה כלשהי עם העניין הזה. גילגמש שיחה 10:00, 23 בנובמבר 2015 (IST)תגובה


היה + בינוני[עריכת קוד מקור]

צורת היה + בינוני נמצאת עוד בלשון המקרא, זו לא המצאה של חז״ל; דוגמאות מאתר האקדמיה ללשון. ‏ברוך [ShoobyD]שיחה14:03, 24 בינואר 2019 (IST)תגובה

מקורות/הוכחות למאפיינים?[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לצמד למאפיינים דוגמאות מטקסטים אמיתיים?

למשל "התלכדות העיצורים שׂ (שי"ן שמאלית) ו-ס, עד כדי החלפת שׂ ב-ס בחלק גדול מן השורשים. בכתבי היד אפשר למצוא צורות כמו "סעורה" (במקום שעורה), "סמח" (במקום שמחה)." איפה זה מופיע בדיוק? Aggamr - שיחה 16:49, 11 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בלשון חז"ל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:19, 22 במאי 2023 (IDT)תגובה

"ליפעל"[עריכת קוד מקור]

קובץ על יד, יודוקוליס, saifunny, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Ani6032, Kulli Alma, Elai1948בעלי הידע בעברית, בעלי הידע ביהדות, האם מקור הצורה "ליפעל" במקום "להיפּעל" (שם פועל של בניין נפעל) הוא בלשון חז"ל, או בלשון ימי הביניים? אני לא מצליח למצוא מידע על כך. פעמי-עליון - שיחה 20:56, 7 ביוני 2023 (IDT)תגובה

משנה, מסכת נדרים, פרק ה', משנה א': "השותפין שנדרו הנאה זה מזה, אסורין ליכנס לחצר"; משנה, מסכת ערכין, פרק א', משנה ד': "האשה שהיא יוצאה ליהרג, אין ממתינין לה עד שתלד"; משנה, מסכת נגעים, פרק י"א, משנה י"א: "כל הראוי ליטמא טמא מת אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס". מקווה שזה עזר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 07:31, יום חמישי בשבת, י"ט בסיוון ה'תשפ"ג (IDT)
תודה! רצוי לציין זאת בערך. פעמי-עליון - שיחה 15:01, 14 ביוני 2023 (IDT)תגובה