קרלי זון-רתל
 | |
| משפחת זון-רתל. 1900. קרלי עומד ראשון מימין | |
| לידה |
8 במאי 1882 דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1966 (בגיל 83) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית העלמין הצפוני של דיזלדורף |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
קרל ארנסט "קרלי" זון-רתל (בגרמנית: Carl Ernst "Karli" Sohn-Rethel; 1882–1966)[1] היה צייר מודרניסטי גרמני מבית הספר לאמנות ציור בדיסלדורף. לעיתים קרובות נסע והיה פעיל בין היתר בדיסלדורף, מינכן, רומא, פריז. זון-רתל היה חבר בקבוצות האמנות, קבוצת סונדרבונד וריינלנד הצעירה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זון-רתל נולד ב־8 במאי 1882, כילדם השלישי של צייר הדיוקנאות קרל רודולף זון ואשתו, האמנית אלזה זון-רתל. אמו הייתה בתו של הצייר אלפרד רתל. אביו היה בנו של קרל פרדיננד זון. אחיו הגדולים היו הציירים אלפרד זון-רתל, אביו של הפילוסוף אלפרד זון-רתל, ואוטו זון-רתל. אחותו הצעירה מירה הייתה נשואה לצייר ורנר הייזר.[2]
הוא למד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף שם סיים את לימודיו בשנת 1903, ובאותה שנה באביב המשיך את לימודיו באקדמיה לאמנויות של דרזדן. בדרזדן למד בהדרכתו של קרל באנצר וגוטהרדט קוהל.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את הכשרתו, נסע לרומא כדי להיפגש עם אחיו אוטו, גיסו ורנר הייזר, והאמנים קרל הופר, הרמן הלר ומוריס סטרנה. זון-רתל היה ברומא מ -1906 עד 1912. בשנת 1911 הצטרף קרלי זון-רתל לקבוצת סונדרבונד עם ציירים אחרים מדיסלדורף. וילהלם שמור, ואחיו אוטו זון-רתל ואלפרד זון-רתל.[4] הם הצטרפו לגלריה של אלפרד פלכטהיים.
מאוקטובר 1912 עד מאי 1914 נסע זון-רתל וצייר עם חברו מוריס סטרן, הם ביקרו בתוניסיה, ואראנסי, בהודו, מנדליי, בורמה; ג'אווה, אינדונזיה; ואיי באלי.[5] הוא חזר לאירופה בתחילתה של מלחמת העולם הראשונה והוא נשאר במינכן. בשנת 1919 הצטרף לקבוצת האמנות ריינלנד הצעירה. הוא השתתף בפתיחת הגלריה של אלפרד פלכטיים באותה שנה, בשנת 1919.
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה הוא עבר בשנים 1920–1921 לפוזיטנו שבאיטליה והתרועע עם ולטר בנימין, זיגפריד קראקוואר, ארנסט בלוך ואלפרד קנטורוביץ'. זון-רתל היגר לאיטליה במהלך השלטון הנאצי בגרמניה, בסביבות 1933.[6] הוא שהה עם חברו הצייר קורט קריימר בפוזיטנו, איטליה, עיר בה ביקר מוקדם יותר בשנת 1920.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיו המוקדמות של זון-רתל היו בהשראת יצירותיהם של האמנים סזאן ומאטיס. בהמשך חייו יצר סגנון אקספרסיוניסטי משלו. סגנון הציור שלו הושפע מהדמות האנושית המופשטת במחקרי הגוף שלו. לעיתים קרובות הוא מתאר את פניהם של אנשים כסגלגלים מופשטים. בתקופת שהותו בפוזיטנו, לעיתים קרובות הוא מתאר בציוריו דייגים על החוף וקבוצות מקומיים.
מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959, זון-רתל חזר לדיסלדורף, גרמניה, שם נפטר ב־7 באפריל 1966. הוא נקבר בבית העלמין נורדפרידוף דיסלדורף.
במלחמת העולם השנייה הושמד חלק ניכר מיצירותיו. עבודותיו שנותרו נמצאות באוספי מוזיאונים ציבוריים שונים, כולל גלריה לאמנות פרובינציאלית של סלרנו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרלי זון-רתל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Zur italienischen Kunst nach 1945: deutsche Kunstler und Italien Frankfurter Westend-Galerie, Deutsch-Italienische Vereinigung e.V., Deutsch-Italienische Vereinigung e.V., 1981. (בגרמנית)
- ^ "Else Sohn-Rethels Memoiren, Das Turbulente Leben einer Künstlergattin"
- ^ Karli Sohn-Rethel - Fine Art Auctions, www.fine-art-auctions.com
- ^ Selz, Peter (1957). German Expressionist Painting. Berkeley, California: University of California Press. p. 246.
- ^ Report, Maurice Sterne
- ^ "Lebendig und besessen, von furchtbarer Energie"