פורטל:ישראל/תערוכה היסטורית/גלריה

גלריית תערוכות היסטורית

1

תמונות היסטוריות של טבריה

טבריה היא עיר השוכנת לצד חופה המערבי של הכנרת. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. לאחר הדלדלות היישוב היהודי בעיר נעשו ניסיונות שונים לחדשו, עד שהוא חודש על ידי דאהר אל עומר, שהזמין, בשנת 1740 את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר. בשנים שלאחר מכן הפכה העיר לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות ההגנה, והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

• 
  מבט על טבריה ממצודת העיר. תמונה משנת 1862.
• 
  דייגים בטבריה, תמונה משנת 1900.
• 
  יהודים בטבריה, תמונה משנת 1894.
• 
  משפחה יהודית בפתח ביתה, טבריה 1893.
• 
  מבט על טבריה וחמי טבריה. תמונה משנת 1893

2

תמונות של מושבות בארץ ישראל בשנת 1899

גלריה של תמונות של יישובים ומושבות עם תום המאה ה-19 ובשלהי התקופה העות'מאנית. מתוך הספר "מראה ארץ ישראל והמושבות" מאת ישעיהו ראפאלוביטש ושותפו משה אליהו זאכס שפורסם בשנת 1899.

• 
  באר טוביה
• 
  מזכרת בתיה
• 
  נס ציונה
• 
  התזמורת של ראשון לציון.
• 
  מוצא.

3

תמונות היסטוריות של החקלאות העברית

ציונות, התנועה לאומית יהודית בעת החדשה. קראה לשחרור לאומי של העם היהודי, והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הציונות המעשית היא הכינוי לגישה הציונית אשר גרסה כי יש לעודד עליית יהודים לארץ ישראל, ותמכה בגאולת קרקעות ובהתיישבות (עירונית וחקלאית). התואר "חלוץ" היה למושג נשגב במפעל הציוני, החלוצים עסקו בהקמת התיישבות חקלאית במהלך העלייה הראשונה, השנייה והשלישית. החזון של "הפרחת השממה" הפך במשך השנים לחלק את מן החזון הישראלי.

• 
  אריזת תפוזים על מחצלות, בבית אריזה בפרדסי חברת מטעי ארץ ישראל, תל מונד.
• 
  קבוצת קטיף בפרדסי מטעי ארץ ישראל, תל מונד.
• 
  בריכות ההשקיה בפרדס, בראשית הנטיעות באזור תל מונד.
• 
  החריש הראשון באדמות תל מונד, על ידי הפאולרים, אשר הובאו מאנגליה.
• 
  חלוצים יישובים על עגלת חציר הרתומה לחמור.

4

תמונות היסטוריות של באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום, היא שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. באר שבע המודרנית נבנתה על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1900 לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית של שתי וערב. במלחמת העולם הראשונה הייתה העיר מרכז צבאי חשוב. ב-31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי. בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית בת כ-3,000 תושבים. באר שבע נכבשה על ידי צה"ל במסגרתמבצע יואב,ביום ה-21 באוקטובר.

• 
  באר שבע בשנת 1917 מבט ממעוף ציפור.
• 
  באר שבע בשנות העשרים של המאה ה-20.
• 
  נשים ערביות מתושבי באר שבע, תחילת המאה ה 20.
• 
  חיילי צה"ל בעת כיבוש באר שבע 1948.
• 
  באר שבע בשנות החמישים של המאה העשרים.

5

הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב

איטליה, שהתייצבה ב-1940 לצידה של גרמניה הנאצית, והכריזה מלחמה על בריטניה, תקפה מן האוויר את תושבי העיר תל אביב שלא נטלו חלק במלחמה, וזאת כחלק ממלחמתה בבריטים שהיו בעלי מנדט על ארץ ישראל. המתקפה התרחשה בשעה 16:12 אחר הצהריים והמטוסים המפציצים היו ככל הנראה מסוג סבויה מרקטי 79. הם השתייכו לטייסת 205 של כנף הפצצה 41 ששכנה באיים רודוס ולרוס. ההפצצה התרכזה באזור הרחובות בוגרשוב וטרומפלדור וגרמה לכ-130 הרוגים.

• 
  תושב תל אביב סוקר את הנזק שנגרם בהפצצה.
• 
  בית בתל אביב שניזוק בהפצצה.
• 
  בית בתל אביב שנהרס בהפצצה.
• 
  מפצועי ההפצצה.
• 
  קבר האחים של קורבנות ההפצצה.

6

פתח תקווה בתמונות היסטוריות

פתח תקווה, המכונה "אם המושבות", היא עיר במחוז המרכז והחמישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמושבה בשנת 1878 והוכרזה כעיר בשנת 1937.

• 
  חבורת צעירים פתח תקוואים אורזים תפוזים באחד מבתי האריזה בעיר תמונה משנת 1938.
• 
  עברית: עבודה בחקלאות, ילדים נוסעים על טרקטור ברקע מטע גפנים. פורסם בעיתון פתח-תקוה גיליון 48 שנה 1974
• 
  הצטלבות רחובות שטמפפר, פינסקר וככר הנשיא ויצמן. בתים בסגנון באוהאוס.
• 
  העיריה הישנה של פתח-תקוה (בית פקידות הברון)ברחוב מונטפיורי.
• 
  חלוצים דתיים בטקס הכנסת ספר תורה בפתח תקווה. שנות השלושים של המאה העשרים.

7

תמונות ממלחמת יום כיפור

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד ה-26 בחזית המצרית ועד 1974 בחזית הסורית. למלחמה לא הייתה השפעה צבאית יוצאת דופן ולא הושגה בה הכרעה טקטית ברורה ומובהקת, אך היו לה השפעות פוליטיות ומדיניות רבות. היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכה הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

• 
  בית הרוס בדמשק כתוצאה מהתקפת חיל האוויר הישראלי ביום 9 באוקטובר 1973.
• 
  טנק ישראלי מסוג שוט עוקף אוטובוס בציר חאן ארנבה בפריצה אל תוך השטח הסורי במלחמת יום הכיפורים.
• 
  חיילים מצרים חוגגים את חציית התעלה. 1973.
• 
  חיילים ישראלים מפנים את מעוז בודפשט 1973, ברקע המוצב ההרוס.
• 
  להקה ישראלית מופיעה בעת הקרבות בפני חיילים.

8

נבחרת ישראל בכדורגל

ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל. נציגי שלטון המנדט הבריטי, הריבון בארץ ישראל עד 1948, שהיו בעלי תרבות ספורט מפותחת, הקימו את ליגת הכדורגל הראשונה בארץ. לימים הוקמה גם נבחרת שייצגה את ארץ ישראל-פלשתינה על אף שלא הייתה מדינה ריבונית.

• 
  נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה במהלך מסע משחקים של הנבחרת בקהיר ב-1931
• 
  החלוץ הישראלי גאול מכליס מנסה להכניע את שוערה של נבחרת יוון פפדופולוס במשחק בינואר 1938, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1938
• 
  קפטן הנבחרת שמואל בן-דרור מבקיע את השער הראשון של הנבחרת לאחר קום המדינה, במהלך משחק ידידות מול נבחרת ארצות הברית ב-26 בספטמבר 1948.
• 
  ישראל במהלך משחק ידידות נגד טורקיה ב-10 בדצמבר 1950
• 
  נבחרת ישראל מול ויילס במשחק באצטדיון רמת גן, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1958

9

ההעפלה בזמן מלחמת העולם השנייה

ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם עלייה ב' משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה לארץ שקבעו הבריטים.

• 
  ספינת המעפילים "אגיוס ניקולאוס" בדרכה לארץ ישראל 1939
• 
  תזמורת על אונית המעפילים אגיוס ניקולאוס 1939.
• 
  שושנה דמארי מופיעה במחנה העקורים בקפריסין 1947.
• 
  פליטים יהודים הבורחים מהנאצים, במסע מטורקיה לעיראק על גבי רפסודה, מרץ 1941.
• 
  מחכים למעפילים, נמל תל אביב. 1945-1948

10

העיר רמלה בתמונות היסטוריות

רַמְלָה היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ובירת נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל. העיר נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל מבית אומיה. מיקומה האסטרטגי של רמלה הפך אותה בסיס נוח לסחר. מגיפות ופשיטות נוודים הפילו חללים בין יושביה ודלדלו את הנותרים. גם כאשר כבשו העות'מאנים את רמלה בסוף 1516, לא השתנה גורל העיר. רמלה נפלה לידי כוחו של הגנרל אלנבי ב-17 בנובמבר 1917. תחת שלטון הבריטים התעוררה העיר ושטחה גדל. אור ל-10 ביולי 1948 תקפה חטיבת קרייתי את רמלה במסגרת מבצע דני ונהדפה, אולם יומיים מאוחר יותר, נכנעה רמלה ללא קרב. לאחר כניעת העיר ב-12 ביולי גורשו התושבים מזרחה לכיוון עמדות הלגיון בהרים על פי הוראת מטה מבצע דני.

• 
  המסגד הלבן, מבנה אסלאמי קדום שבנייתו החלה במאה ה-8 בסמוך לייסוד העיר.
• 
  העיר רמלה בתחילת המאה ה-20.
• 
  מבט על העיר רמלה תמונה שצולמה בין השנים 1930-1940.
• 
  שבויים פלסטינים מובלים למעצר ביום כיבוש העיר.
• 
  מצעד יום העצמאות 1954 ברחובות רמלה.

11

תמונות היסטוריות ממצעדי צה"ל

במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. המצעד היה האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, ואלה גרמו חוויה עזה לקהל הצופים, אשר היה מורכב מוותיקי היישוב, שבעיניהם היה מצעד זה מימוש של חזון, ומעולים חדשים שהמצעד המחיש להם את ריבונותה ועוצמתה של המדינה. לאחר מצעד צה"ל בשנת תשכ"ח (1968) הוחלט מסיבות אלו לא לקיימו יותר באופן סדיר מדי שנה, אלא במועדים מיוחדים. כך נערך המצעד בשנת תשל"ג (1973) לרגל יובל העשרים וחמש של המדינה. לאחריו לא נערכו מצעדים נוספים.

• 
  חיילות חיל נשים צועדות במצעד "יום המדינה" ברחוב אלנבי בתל אביב, בשנת 1948.
• 
  יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל במצעד שלא צעד, 1949.
• 
  חיילי גבעתי בצעדה ברחובות, שנות החמישים של המאה ה-20.
• 
  טנקי שרמן במצעד יום העצמאות באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים. 1958.
• 
  חיל נשים במצעד צה"ל על גלויה משנות השישים של המאה ה-20.

12

תמונות היסטוריות של ים המלח

ים המלח הוא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בתחום השבר הסורי אפריקני על גבול ישראל-ירדן. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. לים המלח חשיבות כלכלית רבה. המלחים הרבים המומסים במימיו משמשים בתעשייה הכימית, בין היתר להפקת היסודות אשלגן, ברום ומגנזיום.

• 
  מזח על חופי ים המלח 1916
• 
  מטייל אירופאי בלבוש ערבי על שפת ים המלח 1912
• 
  אחמד ג'מאל פאשה, מתכנן רצח העם הארמני ושליט ארץ ישראל על שפת הים 1915.
• 
  תושב מקומי בסמוך לבית על שפת ים המלח סוף המאה ה-19
• 
  מבט על המזחים של חברת האשלג 1945

13

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל

הכרזת העצמאות נעשתה בתל אביב ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר את יום העצמאות. היה זה היום האחרון לקיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ ישראל ידע, שעם סיום המנדט, בחצות הלילה, עלולים צבאות ערב הסדירים לפלוש לארץ, וזאת כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מינהלת העם, בישיבה שהחלה ב-12 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, לצאת בהכרזה ההיסטורית על הקמת המדינה.

• 
  הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
• 
  שחזור הכרזת העצמאות של מדינת ישראל במלאת עשור להכרזה.
• 
  קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה
• 
  אולם ההכרזה כיום.
• 
  מוזיאון תל אביב הישן - כיום מוזיאון העצמאות שדרות רוטשילד 16

14

תמונות היסטוריות של רעננה

רַעֲנָנָה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. בשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב וב-2 באפריל 1922 עלו לקרקע המתיישבים הראשונים, עולים חדשים מארצות הברית, לקרקע. בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית; לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה ‏עברית, ושמה נקרא "רעננה". בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. בשנת 1936 הוכרזה רעננה כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1982 הוכרזה רעננה לעיר.

• 
  גן הילדים הראשון. תמונה משנת 1926.
• 
  צריפים ברחוב אחוזה מבט לכוון מערב, תמונה משנת 1927.
• 
  רחוב אחד העם הוא אחד מששת הרחובות הראשונים שנסללו לאחר סלילת הרחוב הראשי- רחוב אחוזה תמונה משנת 1935.
• 
  הנציב העליון ארתור ווקופ יוצא מבית העם של רעננה בעת ביקור במושבה בשנת 1937.
• 
  רחוב אחוזה, תמונה שצולמה במהלך שנות השישים של המאה ה-20.

15

תמונות מההיסטוריה של הפלמ"ח

הפלמ"ח (פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941–1948. הוא נוצר מראשיתו להיות הכוח המגויס של "ארגון ההגנה" שהגדיר את עצמו כצבא העברי של המדינה היהודית שבדרך. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, חורגת מתחום תרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה. בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח עמוד השדרה של הצבא החדש, השתתף בקרבות בצפון ובמרכז, ונשא בעול הגנת הנגב כולו, עד שהתארגן הצבא, התגייס והחל בפעולה. מעבר לתחום הצבאי, הפלמ"ח תרם רבות בתחומים מגוונים ובהם המאבק בשלטון הבריטי, להעפלה ולעלייה, ליישוב הארץ, לתרבותה, לספרות העברית ולזמר העברי. הפלמ"ח יצר הווייה ייחודית של לוחמים וחלוצים, אנשי רעים ומפקדים, אשר מתגלם בדמויות כגון יגאל אלון או יצחק רבין. עם הקמת המדינה וצה"ל ב-1948, פורק הפלמ"ח ויחידותיו שולבו בשורות הצבא הסדיר.

• 
  הגדוד הראשון של הפלמ"ח מטפס על רכס הרי נפתלי בדרכו לקרב מלכיה הראשון
• 
  לוחמי פלמ"ח בקרבות רחוב לכיבוש באר שבע.
• 
  חיות הנגב יחידת סיור וקומנדו של חטיבת הנגב
• 
  לוחמי הפלמ"ח על גבי זחל"ם אמריקאי משוריין M3 בעת מבצע דני.
• 
  לוחמי פלמ"ח, חלק מיחידת חבלה על חורבות בניין.

16

תמונות היסטוריות של העיר נתניה

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, העיר השמינית באוכלוסייתה במדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 וקרויה על שם נתן שטראוס. העיר נוסדה כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, ובשנת 1948 הוכרזה כעיר.

• 
  חולות נתניה טרם הקמת העיר. תמונה משנות ה 30 של המאה ה-20.
• 
  טקס קניית אדמות נתניה מהשייח של אום ח'אלד בשנת 1928
• 
  ביקור הנציב העליון הבריטי סר הרברט סמואל בנתניה, בפגישה עם ראש העיר עובד בן עמי.
• 
  בית הקפה של מלון עדן, על רחוב הרצל. תמונה שצולמה בין 1937-1947.
• 
  טקס פתיחת כביש תל אביב-נתניה. נסלל בשנים 1949-1951.

17

הסכמי קמפ דייוויד

הסכמי קמפ-דייוויד הם הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון, אשר נחתמו על ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בשנת 1978, וסללו את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979. בעקבות ההסכמים הוענק לבגין ולסאדאת פרס נובל לשלום.

• 
  מנחם בגין משחק שח-מט עם היועץ לביטחון לאומי זביגנייב בז'ז'ינסקי
• 
  מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, ועזר ויצמן בעת השיחות.
• 
  סאדאת, בגין, וג'ימי קרטר בעת השיחות.
• 
  בגין, סאדאת וקרטר סוקרים מסדר של חיילים בקמפ דיוויד.
• 
  מעמד חתימת ההסכם ביום 26 במרץ 1978 על מדשאת הבית הלבן.

18

תמונות היסטוריות של יפו

יפו היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון. יפו נזכרת בתנ"ך, בין היתר כעיר הנמל שממנה יצא יונה הנביא למסעו. בזמן מסעי הצלב הייתה יפו מחוז בממלכת ירושלים הצלבנית. מאז ועד המאה העשרים שימשה העיר כנמל ראשי וחשוב בארץ ישראל. הקמת תל אביב בסמוך, והשימוש בנמלים אחרים, הביאו לכך שהנמל, ולאחריו העיר, ירדו מגדולתם. במלחמת העצמאות כבשו את העיר כוחות האצ"ל וההגנה והרכב האוכלוסייה בה השתנה: כתשעים אחוזים מתושביה הערבים נמלטו, ועולים חדשים התיישבו במקום. ב-1949 אוחדה יפו עם תל אביב לתחומה העירוני של עיריית תל אביב-יפו.

• 
  השוק ביפו, תמונה משנת 1906.
• 
  מבט מהעיר על אזור העגינה של האוניות. תמונה משנת 1912.
• 
  כיכר השעון ביפו, תמונה משנת 1929.
• 
  ארגזים עם תפוזים מועמסים על סירות מהן יועברו לאוניה לייצוא. תמונה משנת 1930.
• 
  שכונת מנשיה לאחר כיבושה בשנת 1948.

19

הקרב על חיפה 1948

הקרב על חיפה במלחמת העצמאות התחיל ב-21 באפריל 1948 והסתיים כעבור 24 שעות בניצחון כוחות ההגנה ובנטישת רוב האוכלוסייה הערבית את העיר.

• 
  עמדות נטושות של הכוחות הערבים בעיר התחתית של חיפה. אפריל 1948
• 
  חיילי ההגנה בשלבים האחרונים של הקרב על העיר.
• 
  חיילי ההגנה בשלבים האחרונים של הקרב על העיר.
• 
  המשלחת הערבית לשיחות כניעת העיר.

20

תמונות היסטוריות של הרצליה

הרצליה היא עיר חוף בשרון הדרומי, בין נתניה לתל אביב, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-120 מ' מעל פני הים. הרצליה נוסדה כמושבה ב-13 בדצמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, ומכילה פני שטח מגוונים. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960.

• 
  הטרקטור הראשון בהרצליה, שימש לחרישת השדות במושבה. תמונה משנת 1925.
• 
  חפירת באר המים הראשונה על ידי חברי קבוצת "השדה". תמונה משנת 1925.
• 
  אוטובוס של חברת "השרון המאוחד", קו שרות תל אביב - מושבות השרון עומד בתחנה בהרצליה. תמונה משנות השלושים.
• 
  מכונית פרטית ו"אוטובוס" על רקע הצריפים הראשונים על "גבעת המיסדים" בימיה הראשונים של הרצליה. 1925.
• 
  ראשוני המתיישבים בהרצליה בתמונה משותפת ליד הצריפים הראשונים בהרצליה, 1925.

21

חג הפועלים בארץ ישראל

יום הפועלים הבינלאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב-1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. ב-1906 צוין היום לראשונה בארץ ישראל. החל משנות ה-20 של המאה ה-20, ציינה הסתדרות העובדים הכללית את יום הפועלים כיום חג כללי בכל שנה. עד לתחילת שנות ה-80 היה האחד במאי מעין יום חג רשמי כאשר כל המשק הציבורי וההסתדרותי שבת ואלפים השתתפו באופן מאורגן במצעדי האחד במאי שבראשם עמדה ההסתדרות ואנשי מפלגת העבודה. משנות ה-90 ואילך איבד החג בהדרגה את מעמדו בישראל, וכיום הוא כמעט שאינו מצוין.

• 
  התכנסות פועלים לכבוד באחד במאי בחדרה.
• 
  מפגן וצעדה של הנוער הערבי החלוצי האחד במאי. שנות ה-50 של המאה ה-20
• 
  מפגן האחד במאי בבית הספר הגימנסיה העברית "הרצליה" שנות ה-50 של המאה ה-20
• 
  ילדי גן הילדים של גן שמואל במצעד האחד במאי 1943.
• 
  מצעד האחד במאי, קריית אתא. שנות ה-50 של המאה ה-20

22

שחזור קרב באר שבע

קרב באר שבע במלחמת העולם הראשונה התרחש אור ליום 31 באוקטובר 1917. פרשים אוסטרליים הגיעו למזרח באר שבע, אחרי מסע שנמשך ארבעה לילות, על מנת לא לחשוף עצמם לטייסים הגרמנים שסיירו בשמי האזור. היה זה חלק מתוכנית הטעיה של גנרל אלנבי. בסיומה של ההתקפה שלטו הבריטים על כל דרום הארץ. בסוף אוקטובר 2007 שוחזרה הסתערות הפרשים על העיר. המסע נערך במשך ארבעה ימים והפרשים האוסטרלים עברו בפארק אשכול, שבימי מלחמת העולם הראשונה נקרא שלאל, דרך ביר עסלוג', היום "פארק גולדה", והסתיים בשחזור ההסתערות על העיר באר שבע.

• 
  צילום ההתקפה המקורית של בריגדת הפרשים הקלים הרביעית, 1917
• 
  שחזור ההתקפה 2007.
• 
  הפרשים האוסטרלים צועדים ברחובות העיר העתיקה לעבר סוסיהם, לבושים במדי מלחמת העולם הראשונה.
• 
  הפרשים האוסטרלים רוכבים בדרכם לבית הקברות הצבאי הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה
• 
  הטקס לזכר הנופלים בקרב, בבית הקברות הצבאי הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה.

23

בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית-ספר לאמנות ועיצוב, אשר נוסדה בשנת 1906 על ידי בוריס שץ. המוסד נקרא על שם האמן התנ"כי בצלאל בן אורי, אשר מונה על ידי משה לפקח על התכנון והבנייה של המשכן.

• 
  ארנולד לחובסקי ובוריס שץ לפני בניין בצלאל ברחוב שמואל הנגיד 12, 1909
• 
  ביקור אחד העם בבצלאל, 1912
• 
  שיעור רישום בבצלאל בהנחיית אבל פן, 1912
• 
  "ביתן בצלאל" ליד שער יפו (1913). הביתן ששימש לתצוגה ומכירה של מוצרי בצלאל
• 
  "סמל בצלאל" (1915-1907), גלויה בעיצוב יעקב שטארק
• 
  נער תימני, הדפס אבן מאת שמואל בן-דוד
• 
  "מעשן הנרגילה", מאפרה בעיצוב זאב רבן
• 
  תבליט לזכר יוסף טרומפלדור מאת בוריס שץ

24

משפט אייכמן

משפט אייכמן הוא המשפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על מעשיו בשואה ובסיומו נידון למוות. אייכמן היה אחראי מטעם הנאצים על כל משלוחי הרכבות והאקציות מרחבי אירופה אל מחנות הריכוז וההשמדה. בהונגריה הוא ניהל במישרין את השילוח וכמעט חצי מיליון איש נשלחו אל מותם. אייכמן היה בכיר במשטר הנאצי בזמן השואה. לאחר המלחמה הוא ברח לארגנטינה וחי שם תחת השם ריקרדו קלמנט. חשיבותו הגדולה של משפט אייכמן היא שרבים מניצולי השואה פתחו את סגור לבם בפני הציבור וכך נכנסה תודעת השואה.

• 
  אדולף אייכמן על דוכן הנאשמים. לידו סניגורו רוברט סרווציוס, ועומד התובע גדעון האוזנר.
• 
  אבא קובנר מעיד במשפט אייכמן.
• 
  יחיאל דינור מעיד במשפט אייכמן.
• 
  ד"ר משה בייסקי מעיד במשפט.
• 
  גבריאל בך על ספסל התביעה במשפט.

25

תמונות היסטוריות של יקבי כרמל

יקבי כרמל הוקמו ב-1890 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. בניית היקב בראשון לציון החל בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. גם בזכרון יעקב הוקם יקב שהחל לעבוד בשנת 1890. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו התחבר השיר "יקבי ראשון לציון".

• 
  היקב בראשון לציון, תמונה מתוך הספר "מראה ארץ ישראל והמושבות". סוף המאה ה-19.
• 
  מכונות ביקב של ראשון לציון. תמונה מתוך הספר "מראה ארץ ישראל והמושבות". סוף המאה ה-19.
• 
  חצר היקב בראשון לציון, בן גוריון במרכז אוחז אשכול ענבים. תמונה משנת 1906.
• 
  חביות יין במרתפי היקב בראשון לציון, תחילת המאה העשרים.
• 
  הדרכה ביקב כרמל מזרחי בזכרון- יעקב עם המדריך אברהם בר. תמונה משנת 1945.

26

חלוצי המחול האמנותי בישראל

ראשיתו של המחול האמנותי בארץ ישראל הוא בשנות ה-20 של המאה ה-20. רקדנים וכוראוגרפים, כגון ברוך אגדתי, יהודית אורנשטיין וגרטרוד קראוס, הושפעו מן המחול המודרניסטי האירופי וביטאו השפעות אלו ביצירותיהם. לצידם פעלו יוצרות מעטות שביקשו להמשיך את מסורת הבלט הקלאסי.

• 
  גרטרוד קראוס
• 
  ברוך אגדתי
• 
  מיה ארבטובה
• 
  רינה ניקובה

27

דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, כיכב בקריקטורות רבות לאורך שנות פעילותו כמנהיג הסוכנות היהודית. אמנים רבים בחרו בדמותו כאמצעי לביקורת פוליטית וחברתית.

• 
  יואל בוכוולד
  ללא כותרת, 1967
• 
  גרשון אפפל
  להיות או לא להיות, 1990

28

"תקופת מגדל דוד"

"תקופת מגדל דוד" הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20. הכינוי נטבע בעקבות תערוכות מגדל דוד, שנערכו במבנה מגדל דוד באותה תקופה. במקום סגנון אמנותי אחיד, ניתן למצוא בתקופה זו יצירות אמנות בסגנונות מנוגדים, המשקפות את תפיסת העולם של האמנים ביחס למציאות החברתית, הפוליטית והאמנותית בארץ ישראל ומחוץ לה. לצד האמנות שנוצרה ב"בצלאל", והתאפיינה במוטיבים דקורטיביים ובהשפעת האר נובו, יצרו האמנים הארץ-ישראלים הצעירים יצירות אמנות המשקפות מגוון של השפעות המודרניזם.

• 
  כרזה לתערוכה השלישית (1924) של אגודת אמנים עברית
• 
  מנוחת צהריים (1928) מאת נחום גוטמן
• 
  תערוכת אמנות מודרנית בצריף "האוהל" (1926)
• 
  האריה השואג (1928-33) מאת אברהם מלניקוב
• 
  "טבריה", פרט מעיטורי בית הספר אחד העם בתל אביב-יפו
• 
  "הגירוש מגן העדן" (1929), תבליט לא גמור מאת זאב רבן וזאב בן-צבי
• 
  ראובן רובין מצייר את הפנל המרכזי ב"פירות ראשונים" (1923)
• 
  "בני" (1924) מאת חנה אורלוף

29

להט"ב בישראל

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלה קהילת הלהט"ב במאבק להרחבת זכויות להט"ב בישראל ובמאבק בהומופוביה בישראל. כיום, פועלים בקהילה, לצד ארגונים פוליטיים, גם ארגוני תרבות שונים.

• 
  רינה נתן, אשר התפרסמה כטרנסקסואלית הראשונה בישראל (1953)
• 
  פרוטוקול הישיבה הראשונה של האגודה לשמירת זכויות הפרט (5 באוגוסט 1975)
• 
  אבינוף פרומר בפסטיבל הוויגסטוק הראשון בגן העצמאות בתל אביב (1995)
• 
  יער הגאווה (2004)
• 
  נרות בעצרת הזיכרון לנרצחי הרצח בברנוער (8 באוגוסט 2009)
• 
  משתתפים במצעד הגאווה בתל אביב-יפו (12 ביוני 2015)

30

האנדרטאות הראשונות של היישוב הציוני בארץ-ישראל

האנדרטאות הראשונות שהקים היישוב היהודי בארץ-ישראל נוצרו במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20. הן היו בעלות אופי פיגורטיבי והושפעו מאידיאל האמנות של התקופה. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 הופכות מרבית האנדרטאות הישראליות, למופשטות באופיין האמנותי.

• 
  "האריה השואג" (1933-1928) מאת אברהם מלניקוב. הפסל הוקם בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי
• 
  "עבודה והגנה" (1937-1929) מאת בתיה לישנסקי. האנדרטה הוקמה על קברו של אפרים צ'יזיק, חלוץ וממגיני קיבוץ חולדה
• 
  "אנדרטת אלכסנדר זייד" (1940) מאת נתן רפופורט. אנדרטה להנצחת מורשתו של אלכסנדר זייד, שנרצח ב-1938. זייד היה ממקימי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"אגודת השומרים"
• 
  "יד לילדי הגולה" (1947) מאת זאב בן-צבי. אנדרטת זיכרון לשואה הנמצאת במרכז קיבוץ משמר העמק

31

הציבור הערבי בישראל

המונח "ערביי ישראל" הוא המונח השגור בפי מרבית האוכלוסייה היהודית בישראל, על-מנת לתאר קהילה זו של אזרחים או תושבים של מדינת ישראל. בקרב הקהילה עצמה, מקובל המונח "ערביי 48'" (عرب 48'), כיוון שמעמדם נוצר ב-1948 (בעקבות מלחמת העצמאות), או "ערביי הפְּנים" (عرب الداخل), כיוון שנותרו ב"פְנים פלסטין" (כלומר בשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל). על אף משקלם הגדול באוכלוסייה, הרי שעל פי רוב הם נותרו כקבוצה נפרדת, הן בשל התגברות הלאומיות הערבית והפלסטינית, והן בשל אפליה של הממסד הישראלי.

• 
  ראש הכפר אום אל-פחם חותם בנוכחות אנשי הממשל הצבאי על שבועת אמונים למדינת ישראל, עם העברת הכפר לשלטון ישראלי (1949)
• 
  חבר הכנסת פארס חמדאן מתראיין בתחנת הרדיו "קול ישראל בערבית" (1952)
• 
  דיוקן הסופר אמיל חביבי. חביבי היה סופר, עיתונאי, חבר הכנסת ופעיל ציבור ערבי ישראלי. על יצירתו זכה ב פרס ישראל לספרות ערבית
• 
  טקס לציון 40 שנה ל"יום האדמה". יום האדמה מציין את השביתה הכללית וההפגנות של החברה הערבית בישראל כנגד החלטת ממשלת ישראל להפקיע 20 אלף דונם אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976
• 
  רפעת טורק, לשעבר שחקן הפועל תל אביב בכדורגל, היה הכדורגלן הערבי הראשון בנבחרת ישראל ונכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי

32

פוליטיקאיות ישראליות

• 
  חייקה גרוסמן
  מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה. פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות. חברת הכנסת ה-7, ה-8, ה-9 וה-11 וסגנית יושב ראש הכנסת. היתה פעילה במפעל להנצחת השואה.
• 
  שושנה פרסיץ
  חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו. מייסדת הוצאת הספרים העברית "אמנות". כלת פרס ישראל על פועלה בתחום החינוך
• 
  גולדה מאיר
  ראשת ממשלת ישראל הרביעית (1969-1974). לפני כן כיהנה כשרת העבודה וכשרת החוץ. כראש הממשלה, הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
• 
  שולמית אלוני
  חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה.
• 
  גאולה כהן
  חברת הכנסת שהחלה פעולתה מטעם הליכוד ונמנתה על מייסדי תנועת התחיה. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ג על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

33

עיירת הפיתוח

עיירת פיתוח הוא שם כולל לקבוצה של 25 יישובים שהוקמו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. חלקן הגדול הוקם במקומות בהן היו כבר מעברות וריכוזי עולים. הקמתן היוותה ביטוי של מדיניות הממשלה לפיזור אוכלוסייה ולחיזוק הפריפריה של ישראל בגליל ובנגב. עיירת הפיתוח הראשונה שנבנתה הייתה בית שמש, שהוקמה בשנת 1950.

העיירות תוכננו סביב מרכז קטן שסביבו בנייה במתכונת של שיכונים, שעתידים היו לצמוח ולהוות ישוב עירוני גדול יותר. חלק מן העיירות, כגון דימונה, קריית שמונה, נצרת עילית ואחרות, אכן הפכו ברבות השנים לערים. מרבית עיירות הפיתוח לא הצליחו מבחינה כלכלית, ולעיתים קרובות הן נחשבות ליישובים היהודיים מהעניים ביותר בישראל.

• 
  מאבטחים בבית שמש (1950)
• 
  טקס הנחת אבן פינה למטוויה, לימים איזור התעשייה של קרית גת (1955)
• 
  מפעל ההזנה בשדרות (1956-1950)
• 
  אולפן עברית בעיר דימונה (1955)
• 
  מצפה רמון (1957)
• 
  בניית השיכונים החדשים בכרמיאל (1964)
• 
  מרכז מסחרי בקריית גת
• 
  בית קלנוע בקריית שמונה
• 
  מרכז מסחרי במגדל העמק (1970 בקירוב)
• 
  ילדים מחופשים על רקע בתי נתיבות (1972)

34

קק"ל לילדים

קרן קיימת לישראל הוקמה ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. אחד מן ההיבטים של פעילותה היה פנייתה לילדים ולבני נוער לא רק לשם איסוף כספים, אלא גם כאמצעי חינוכי-ציוני. פעילות זו נמשכה גם לאחר הקמת המדינה, אז עבר עיקר פעילות הקרן לניהול שטחים שהועברו אליה מן המדינה.

• 
  יום קרן קיימת לישראל בתל אביב (1934)
  ילדה מצמידה סיכת קק"ל לדש בגדו של שוטר. תצלום מאת זולטן קלוגר
• 
  ילד עם "הקופסה הכחולה" של קק"ל (1954 בקירוב)
  במוסדות חינוך רבים הופיע "הקופסה הכחולה" בטקסי "קבלת שבת" וחגים בכיתות, והתלמידים תרמו חלק מדמי הכיס שלהם
• 
  ילד בתחפושת של קק"ל (1940)
  תחפושת הקק"ל לא היתה שמורה רק לחג הפורים, אלא היתה חלק מן הפעילות השבועית לילדים

35

רפואה בישראל

• 
  בית חולים העמק (1930)
  בית חולים העמק הוקם בשנת 1930 כתחליף למרכז רפואי קטן שפעל במעיין חרוד. בתמונה זו מצולם צוות הצריף הראשון של בית החולים. מבני הקבע בבית החולים תוכננו כך שבכל חדר המיועד לחולים יהיה חלון מערבי לאוורור.
• 
  מחלקת היולדות בבית החולים ביקור חולים (1940-1930)
  בשנת 1925 נחנך בניין חדש לבית החולים ביקור חולים, שנוסד במאה ה-19, ומחלקת היולדות שלו שוכנה בקומה ה-5 של המבנה החדש. לאחר איחוד בית החולים עם המרכז הרפואי שערי צדק, עדיין משמש הבניין בעיקר את חדרי הלידה, הפגייה ומחלקת היולדות של בית החולים.
• 
  סניף קופת חולים עממית במגדיאל (1952)
  קופת חולים עממית הייתה קופת חולים "בלתי מפלגתית" שנוסדה בשנת 1931 במטרה לספק שירותי רפואה להתאחדות האיכרים ולהתיישבות העובדת שלא נכללה בהסתדרות הכללית. בשנת 1974 התאחדה עם קופת חולים של הציונים הכלליים תחת השם קופת חולים מאוחדת
• 
  מרפאה של קופת חולים כללית במעברה (1949)
  המעברות שהוקמו לקלוט את העולים בשנות ה-50 של המאה ה-20, סבלו מתנאי תברואה ירודים. מלבד צפיפות ומחסור במקלחות וחדרי שירותים, במרבית המעברות פונתה האשפה פחות מ-3 פעמים בשבוע.
• 
  טיפת חלב (1952-1950)
  התחנה לבריאות המשפחה, או בשמה העממי "טיפת חלב", הוקמה בשנת 1922 בירושלים על ידי ברטה לנדסמן. התחנות משמשות שירותי רפואה מניעתית ומעקב אחר התפתחות הילד. חשיבותן היתה באספקת שרותים אלו גם לנשים שלא היו מבוטחות במסגרת קופות החולים השונות.

36

ראשית הקרמיקה הישראלית

• 
  נשים יוצרות ג'ארות, רמאללה (1905 בקירוב)
• 
  הוצאת כלים בסדנת "אריחי כיפת הסלע" של דוד אוהנסיאן (שנות ה-30 של המאה ה-20)
• 
  יעקב איזנברג (משמאל) וזהרה שץ עם פריטי קרמיקה מתוצרת "בצלאל" (1925 בקירוב)
• 
  חוה סמואל (מימין) ומירה ליבס (משמאל) ליד התנור ב"כד וספל" (שנות ה-30 של המאה ה-20?)
• 
  כלי קרמיקה בעיצוב חנה חר"ג צונץ (שנות ה-50 של המאה ה-20?)
• 
  כלי קרמיקה בעיצוב הדוויג גרוסמן (שנות ה-50–60 של המאה ה-20)

37

38

39

40

41

42

43

44

45

46

47

48

49

---

< בחזרה לפורטל