יעקב איזנברג
 | |
| יעקב איזנברג וזהרה שץ עם פריטי קרמיקה מתוצרת "בצלאל" (1925 בקירוב) | |
| לידה |
31 במרץ 1893 פינסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1966 (בגיל 73) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות |
| זרם באמנות | קרמיקה, ציור |
  | |
יעקב יהושע אַיזנברג (31 במרץ 1893 – 9 ביוני 1966) היה צייר ואמן קרמיקה ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב איזנברג, בן שמואל ניסן, נולד בשנת 1893, או לפי גרסה אחרת ב-1897, בעיירה פינסק שברוסיה (כיום בבלארוס). בשנים 1913–1919 למד אמנות בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים. עם סיום לימודיו נשלח לווינה בירת אוסטריה, שם למד בבית הספר למלאכת אמנות והשתלם בייצור ועיצוב קרמיקה אצל פרופ' ברויג.[1]
לאחר שובו הועמד בראשות המחלקה החדשה לקרמיקה שהוקמה בבצלאל. במחלקה זו עוצבו שלטי הרחובות של ירושלים בתקופה זו, שהיו עשויים אריחי קרמיקה מזוגגים. וכן עוצבו תמונות אריחים כגון "תפילת הדרך", או האריחים בבית ביאליק ובבית ספר אחד העם. בין השנים 1927–1928 שימש כמורה בבית הספר. ב-4 באוקטובר 1927 נערכה בבצלאל תערוכת יחיד של יצירות קרמיקה, תחריטים ורישומים שיצר.[2] בתקופה מסוימת, כנראה בסוף שנות ה-20, ניהל את בית המלאכה באופן עצמאי בשיתוף בנימין לבינסון, גיסו.[3]
יעקב איזנברג נפטר ב-9 ביוני 1966 והובא לקבורה בהר המנוחות.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבריאל טלפיר, 100 אמנים בישראל, הוצאת גזית, תל אביב, 1971.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב איזנברג, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- כרטיס הקבר של יעקב איזנברג באתר gravez
- יצחק בריינין, עתידה של מלאכת האמנות בארץ-ישראל, דואר היום, 19 בנובמבר 1922
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: יצחק ברייגן, עתידה של מלאכת האמנות בארץ ישראל, דואר היום, 19 בנובמבר 1922; וגם: עבודות "קרמיקה" ב"בצלאל", הארץ, 12 ביולי 1922. הנוהג של שליחת תלמידים לווינה לשם התמחות רווח בבצלאל. בין השאר נשלחו נחום גוטמן, ישראל הירשפלד ואחרים.
- ^ בבצלאל, דואר היום, 30 בספטמבר 1927.
- ^ דוד תדהר (עורך), "בנימין לבינסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3814.
- ^ יעקב איזנברג באתר GRAVEZ