גלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של פורטל בעלי החיים

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

צילום אווירי של לווייתן כחול, בעל החיים הגדול ביותר שקיים על כדור-הארץ.

זוג קרפדות מצויות בזמן חיבוק כלולות. חיבוק הכלולות הוא תהליך בו זכר חסר זנב אוחז בנקבה בעזרת רגליו הקדמיות בזמן שהיא מטילה את ביציה. בו בזמן הזכר מפרה אותן בעזרת נוזל המכיל זרע. חיבוק הכלולות מתרחש בעיקר בסביבה מימית, אולם קיימים חסרי זנב שחיים בסביבה יבשתית ומקיימים את התהליך על היבשה.

הקרפדה המצויה היא מין בסוג קרפדה במשפחת הקרפדיים. לעורן יש מראה דמוי יבלת, וצבען נע בין ירוק וחום. הזכרים מבלים את מרבית זמנם על היבשה, והנקבות לעומתם נכנסות למקורות מים עומדים, כמו שלוליות, ושם הן מטילות את ביציהן. קרפדה מצויה בוגרת מגיעה עד לגודל של 18 סנטימטר.

4

נקבת קטלן ובנה קופצים מהמים מזרחית לאיים האלאוטיים, אלסקה

5

פרפר מהמין דנאית מלכותית על פרח זיניה (Zinnia), פנסילבניה

6

שד טסמני בעמדת מגננה בפארק השד הטסמני, חצי האי טסמן

7

קיפודן נמלים אוסטרלי בויקטוריה מחפש נמלים וטרמיטים להשבעת תיאבונו.

8

עיטם לבן-ראש. מין זה ממשפחת הנציים מופיע בסמלה של ארצות הברית ומהווה את אחד מסימני ההיכר שלה.

9

נקבת דוב קוטב והגורים שלה. בעקבות ההתחממות הגלובלית בתי הגידול של דובים אלו מצטמצמים.

10

שלד טירנוזאור רקס. ה"טי-רקס" היה אחד מגדולי הטורפים והאימתני ביותר אי פעם.

11

קונדור האנדים – הגדול שבעופות הדורסים, נקרא על שם הרי האנדים שבאמריקה הדרומית שם הוא חי.

12

הלילית המצויה, מין בסוג הלילית. הלילית המצויה היא הינשוף השכיח ביותר במרכז אירופה.

13

צב יבשה מרגינטי בוקע מביצתו.

14

קבוצת כלבים, בואנוס איירס, ארגנטינה, 1998.

15

אילנית אוסטרלית לבנה – מין של אילנית הנפוצה במקור באוסטרליה ובגינאה החדשה והובאה גם אל אזורים מסוימים בניו זילנד ובארצות הברית והתרבתה שם.

16

תצלום תקריב של חילזון

17

קבוצת זברות מצויות. הזברה המצויה היא הזברה הנפוצה ביותר. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברות.

18

מושית השבע (ידועה גם כפרת משה רבנו)

19

אריה הים האוסטרלי

20

הנס החכם בהופעה

21

זיקית

זיקית בסביבתה הטבעית. הזיקית ידועה במיוחד ביכולתה להסוואה באמצעות שינוי צבע העור כך שיתאים לחזות הסביבה. הזיקיות נפוצות בעיקר באפריקה, ובאי מדגסקר מצוי המגוון הרחב ביותר של מיני זיקיות, וכן היא נפוצה באזורים טרופיים נוספים בעולם. הזיקיות בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, אם כי ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.

22

‏Sepiola atlantica, מן הסוג Sepiola, מתוך מחלקת הראש רגלאים.

23

הברדלס – היונק המהיר ביותר ביבשה.

24

דקר ענק

25

כריש ארך-גף

26

צרעה גרמנית

27

האריה, המכונה "מלך החיות"

28

זהרון

29

קרנף צר-שפה

30

דררת קרמר, סוג תוכי שהחל משנות ה-80 התרבה כמין פולש בערי ישראל

31

גור שונר

32

חרדון אדום ראש

33

מתנדבים שומרים על לחות הגוף של לווייתנים שעלו על החוף ב-Farewell Spit באי הדרומי, ניו זילנד

34

בונה קנדי

35

תקריב על ראשו של בבון מצרים

36

פלמינגו

37

זכרי ג'ירף נאבקים זה בזה

38

שני פרטי סנאי קרקע עומדים על אצבעותיהם ומתצפתים למרחוק באזור נמיביה

39

עכביש צלב (Araneus diadematus) שאורכו מילימטרים ספורים בלבד

40

צמד דובי גריזלי שעסוקים בקרב ביניהם

41

אילנית מהמין Hyla squirella נחה על ענף בפלורידה

42

מושבה של פינגווינים מלכותיים כ-60,000 זוגות באיי ג'ורג'יה הדרומית

43

עז בית בדרום צרפת

44

שתי נובחניות שחורות-זנב מתנשקות

45

שני זבובים ממשפחת Anthomyiidae

46

שחפי אגמים בזמן תעופה

47

סוס איסלנדי

48

מסורן קצר-שן (Pristis pectinata) באקווריום בג'ורג'יה

49

צב ים ירוק שוחה ליד הוואי

50

סנאי מהסוג טמיאס (צ'יפמאנק; Tamias)

51

טריגון

52

חרגול

53

מושית מהמין Psyllobora vigintiduopunctata

54

חרדון סיני (Agama sinaita)

55

האילנית, בניגוד לדיעה רווחת, שונה מבחינה טקסונומית ממשפחת הצפרדעיים אף כי שתי המשפחות משתייכות לחסרי הזנב. האילנית המצויה החיה בישראל, זעירה בממדיה ואורכה מגיע לכארבעה סנטימטרים בלבד. צבעה משתנה בהתאם לסביבה, מירוק עד חום, לאורך גופה פס כהה מתמשך מאזור הנחיריים אל העיניים ואל צידי הבטן. תחת סנטרו של הזכר, עור דק מתוח וצהוב המשמש לקרקור. אצבעותיה של האילנית דביקות ומותאמות לטיפוס על צמחים עליהם היא חיה.

56

כושן ארסי (Poekilocerus bufonius)

57

זחל רפרף מסורטט

58

ביזון אמריקאי

59

לבנתן לבן

60

עדר למות מצויות בצ'ילה

61

טוקן צהוב-חזה

62

ברכייה זכר בוחן שורה של צבגונים בפארק שער הזהב שבסן פרנסיסקו

63

שני פרטים בוגרים של פינגווין קיסרי ופרט צעיר ביניהם

64

פיל אסייתי הולך ביער

65

שבלול החרמון הוא הגדול שבשבלולי ישראל.

66

גולגולות של טריצרטופס (שם מדעי: Triceratops), דינוזאור צרטופסי בעל עטרה וקרניים.

67

תנין היאור הוא טורף-על באפריקה. אורכו נע בין 4 ל-6.5 מטר והוא קוטל למעלה מ-300 בני אדם מדי שנה.

68

מושית השבע (פרת משה רבנו) היא החיפושית המוכרת ביותר לאדם ונחשבת למדביר ביולוגי מועיל לחקלאות.

69

דישון מקראי בחי-בר יוטבתה. הדישון הוא יונק פרסתן מתת-משפחת הראמים המותאם לחיי מדבר אך נמצא בסכנת הכחדה חמורה עקב ציד.

70

עטלף פירות מצוי בתעופה. לעטלפים חשיבות אקולוגית גבוהה.

71

איור מאת ארנסט הקל של מחלקת האיצטלנים, מחלקת חסרי חוליות ימיים, 1904. הקל היה חוקר טבע, פרופסור לזואולוגיה ולמורפולוגיה ואמן גרמני ידוע. הוא הגדיר אלפי מינים חדשים, מיפה עץ גנאלוגי המתייחס לכל צורות החיים, וטבע מונחים רבים בביולוגיה. עבודות האמנות שלו כוללות מעל 100 איורים מפורטים וצבעוניים של בעלי חיים ויצורי ים, שרובם פורסמו בספר האיורים "צורות אמנות של הטבע", שפורסם בין השנים 1899 ו-1904.

72

ספינוזאור הוא סוג של דינוזאור תרופודי שחי באזור שנקרא היום צפון אפריקה, לפני 93-100 מיליוני שנים. שרידים ראשונים של סוג זה התגלו לראשונה במצרים בעשור השני של המאה העשרים, אך שרידים מקוריים אלו הושמדו בהפצצה במלחמת העולם השנייה. מעריכים כי הספינוזאור היה הדינוזאור הטורף הגדול ביותר, גדול אף מהטי רקס ומהג'יגאנוטוזאור. אורך גופו של הספינוזאור נאמד ל-16 עד 18 מטרים ומשקלו נאמד ל-7 עד 9 טונות. השלד בתצלום הוא מתוך אוסף פרטי ואורכו 8.4 מטרים.

73

פרעוש כפי שנראה במיקרוסקופ אלקטרוני. פרעושים הם סדרה במחלקת החרקים, המונה יותר מ־2,200 מינים הידועים למדע. בישראל ידועים כ-40 מינים. הפרעושים הם חרקים בעלי גלגול מלא הכולל ארבע דרגות: ביצה, זחל, גולם ובוגר. הזחלים ניזונים מחומרים אורגניים שונים, והבוגרים הם טפילים הניזונים מדם.

74

תקריב של כינת הראש - חרק טפיל המתארח וחי בשיער ראש של אדם וניזון רק מדם האדם. הכינים, שלא כמו פרעושים, אינן יודעות לשחות, לקפוץ או לעוף. הן מתפשטות כתוצאה מהטיית ראשי אנשים וקירובם לכדי נגיעה זה לזה, והעברת מסרק, בגד או מצעי מיטה בין אנשים. כיני הראש אינן מקור למחלות עבור האדם, והן בעיקר גורמות לגירוד חזק ומכאיב.

75

זיקיתיים הן משפחה של לטאות מסדרת הקשקשאים המאופיינות בעיקר ביכולת לשנות את צבע עורן, בלשונן הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי ולהקנות לה שדה ראייה רחב, מהן מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו זמנית.

זיקית המתאימה את צבע עורה לסביבתה, למטרת הסוואה, יכולת שבה ידועה הזיקית במיוחד. הזיקיות נפוצות בעיקר באפריקה, ובאי מדגסקר מצוי המגוון הרחב ביותר של מיני זיקיות, וכן היא נפוצה באזורים טרופיים נוספים בעולם. הזיקיות בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, אם כי ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.

76

ליין (Lane) הוא שלד מאובן כמעט שלם של דינוזאור מהמין טריצרטופס הורידוס. הוא נתגלה ב-2012 וכולל גם טביעת עור מאובנת. כיום מוצג העתק של השלד באולם הפלאונטולוגיה הגדול של מוזיאון יוסטון למדעי הטבע. השלד מוצג בתנוחת ריצה והסתערות (שנויה במחלוקת) וניצב מול שלד של טירנוזאורוס רקס, אויבו הקלאסי. בנוסף לשלד מוצגת גולגולת אמיתית של טריצרטופס והעתק של טביעת העור המאובנת.

77

סלמנדרה כתומה, או סלמנדרת האש, היא מין של דו-חיים ממשפחת הסלמנדריים המצויה רק באירופה ובעיקר במרכזה. אורכה של סלמנדרה זו 15-25 ס"מ ומשקלה 40 גרם בבגרותה. היא בעלת מבנה גוף גמיש המזדקר מעט מעל לראשה. לסלמנדרה עיניים גדולות בעלות "גבות" צהובות ולסתות מעוגלות. הרגליים שלה קטנות והזנב ארוך. גופה צבוע בצבעי צהוב ושחור - דבר המזהיר טורפים עקב רעילותו של עורה.

78

רב חומט (או חומט כחול לשון) הוא סוג זוחל ממשפחת החומטיים. החומט מכונה לעיתים "כחול לשון" בשמו בשל הלשון הכחולה והגדולה שלו אשר מוציא אותה במצב של איום - על מנת להיראות גדול יותר. רב חומט יכול להגיע לאורך עד 60 ס"מ ולאורך חיים של 20 שנים. לרב חומט יש 7 מינים שכוללים 9 תת-מינים. רב חומט מצוי בטבע בשלל צבעים. בניו גינאה, לדוגמה, הוא בעל גוף לבן עם פסים כחולים ואילו באוסטרליה הוא מעוטר בגחון לבן, גב חום, ראש חום וטבעות שחורות העוטפות את גופו.

79

איגואנה בתצוגה בדרום אפריקה. האיגואנה היא סוג של זוחל המשתייך למשפחת האיגואניים. האיגואנות נפוצות בעיקר באמריקה הדרומית והמרכזית. תחום התפוצה של האיגואנות משתרע מדרום ברזיל ופרגוואי עד למקסיקו ולאיים הקאריביים, ומגיע עד למדינות דרום ארצות הברית, כפלורידה וטקסס. האיגואנות ידועות בחוש הטעם המפותח שלהן. מחקרים הראו שהוא יותר מפותח משל בני אדם.

איגואנה ירוקה היא מין של זוחל המשתייך לסוג איגואנה שבמשפחת האיגואניים. האיגואנה הירוקה נפוצה בעיקר באמריקה הדרומית והמרכזית, ותחום תפוצתה משתרע מדרום ברזיל ופרגוואי עד למקסיקו ולאיים הקאריביים. בארצות הברית היא נפוצה בעמק הריו גראנדה בטקסס, דרום פלורידה, פלורידה קיז ואיי הוואי. האיגואנה הירוקה מגיעה לאורך של כ-1.5 מטר, ולמשקל של כ-10 קילוגרם (בטבע אך במיוחד בשבי ניתן למצוא פריטים המגיעים לאורך של כ-2 מטרים ויותר).

80

כריש שונית קריבי. מאפיין בולט אצל מין זה הוא סנפיריו הכהים.

כריש שונית קריבי הוא כריש ממשפחת הכרישיים הנפוץ בקרבת החוף האטלנטי של אמריקה, מפלורידה ועד ברזיל, והוא הכריש הנפוץ ביותר בים הקריבי. כריש זה הוא בעל גוף חזק ויעיל, ואורכו עד שלושה מטרים. מין זה אינו יוצא דופן משאר בני מין הכרישים. מאפיין בולט אצל מין זה הוא סנפיריו הכהים. הוא ניזון מדגים ומדיונונים ורודף בדרך כלל אחר טרפו בקרקעית הים או במערות פנימיות.

81

עצלן חום-גרון בפארק הלאומי קאוויטה בקוסטה ריקה. העצלנאים הם תת-סדרה של יונקים בינוניים בגודלם המשתייכים לעל-סדרת הדלשינאים. העצלנאים, הנפוצים בשטחים נרחבים ביערות אמריקה הדרומית, הם שוכני עצים מובהקים ומבלים עליהם את מרבית חייהם. הם מאופיינים במראה מיוחד, בטפריהם הארוכים ובתנועתם האיטית (ומכאן מקור שמם).

עצלן דו-אצבע של הופמן הוא מין של עצלן דו-אצבע שחי באזורים במערב דרום אמריקה - הונדורס, אקוודור, פרו, ברזיל ובוליביה. העצלן חי ביערות גשם ומבלה את מרבית חייו על עצים וניזון מעלים ופירות.

82

גמל שלמה. שמו נובע ממבנה גופו, המשווה לו דמות של גמל.

גמל שלמה - סוג של חרק בעל גלגול חסר. שמו נובע ממבנה גופו, המשווה לו דמות של גמל, והשם "שלמה" לקוח מהאגדה על שלמה המלך, שכעס על גמלו והפך אותו לחרק גמל שלמה. הוא נקרא גם "הַצַּלְיָן" (מתפלל), משום שלרוב רגליו סמוכות לגוף ונראות כפרושות לתפילה.

83

גמלי שלמה הם סדרה של חרקים בעלי גוף ארוך וצר. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו.

84

פרוק-רגליים המשתייך למחלקה רב-רגליים. הרב-רגל דומה בצורתו לחרק ארוך בעל פרקים לאורך בגופו. כל פרק מכיל שני זוגות רגליים (בשונה מנדל אשר כל פרק בגופו מכיל זוג רגליים יחיד). ארבעת הפרקים הקדמיים בגופו של הרב-רגל הם פרקי בית החזה, ובכל אחד מהם מצוי זוג רגליים אחד בלבד.