עומדים ביחד
 | |
 | |
| התאגדות | תנועה |
|---|---|
| תחום | סוציאליזם, שלום, שוויון, צדק חברתי |
| שפה רשמית | עברית, ערבית |
| מדינה | ישראל |
| משרד ראשי | תל אביב-יפו |
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו  |
| מנכ"ל | אלון-לי גרין, רולא דאוד |
| אנשי מפתח | דב חנין, דני פילק, גדיר האני, אורי וולטמן, סאלי עבד, אלון-לי גרין, אבירמה גולן, מייסם ג'לג'ולי, רולא דאוד, איתמר אבנרי, ורד ליבנה |
| תקופת הפעילות | 2015–הווה (כ־9 שנים) |
|
www | |
  | |
עומדים ביחד (בערבית: نقف معًا, נַקֵף מַעָאן) היא תנועה פוליטית יהודית-ערבית בישראל, סוציאליסטית, שדוגלת בשלום, שוויון, צדק חברתי ועצמאות לישראלים ופלסטינים.
לתנועה 12 סניפים (להם קוראים בתנועה ״מעגלים״) ו-14 תאי סטודנטים ברחבי הארץ, ובהם מאורגנים למעלה מ-5,000 חברים רשומים.
הקמת התנועה ומאבקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת "עומדים ביחד" הוקמה בסוף שנת 2015 לאחר שקבוצת פעילות ופעילים מכמה מאבקים, מפלגות וארגונים שונים חברו יחד כדי "לייצר התארגנות שתשמיע בציבור קול אחר" בזמן ההסלמה הביטחונית של חורף 2015 שכונתה אינתיפאדת הבודדים/הסכינים.
הקבוצה ארגנה סדרה של הפגנות ועצרות ברחבי ישראל תחת הכותרת "עומדים ביחד" שבהן הפגינו יחד יהודים וערבים וישראלים ופלסטינים למען שלום ונגד הגזענות. ההפגנה הראשונה התקיימה בירושלים ב-17 באוקטובר 2015 ומשכה אליה כ-1,500 מפגינים.[1] לאחר סדרה של הפגנות גם ברהט, בחיפה ובתל אביב, החליטה הקבוצה המייסדת להתמסד ולהקים תנועה בלתי-מפלגתית, שתעסוק בארגון מאבקים ובבניית כוח יהודי-ערבי שיפעל למען מימוש מטרות התנועה כפי שנכתבו במסמך המייסד.
מאז הקמתה, השתתפה התנועה במאבקים רבים, שאת חלקם גם יזמה והובילה, בהם המאבק למינימום 5,000 – להגדלת קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי,[2] המאבק לסיום הכיבוש ולמען שלום של עצמאות וצדק לשני העמים,[3] המאבק בעד דרום תל אביב ונגד גירוש מבקשי המקלט,[4] המאבק נגד חוק הלאום, המאבק למען 100% הכנסה בתקופת משבר הקורונה, קמפיין "מינימום 40" להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה[5] ואחרים.
בתקופת ההסלמה בין ישראל לעזה במאי 2021, יזמה התנועה עשרות אירועי מחאה יהודיים-ערביים ברחבי הארץ בעד שותפות יהודית-ערבית ונגד המלחמה, הגזענות והאלימות, בהם השתתפו אלפים רבים.[דרוש מקור] באחד האירועים הגדולים שארגנה התנועה בזמן ההסלמה, נאם הסופר דויד גרוסמן בפני אלפים בת"א ואמר שבהסלמה "אין תמונות ניצחון, יש רק תמונות של סבל ושל הרס. תבוסה עמוקה של שני עמים".
לקראת סוף שנת 2017, החליטה התנועה להפוך לתנועה דמוקרטית[דרוש מקור] שחברותיה וחבריה בוחרים את הנהגתה ומנווטים את דרכה. בדצמבר 2017 קיימה התנועה את האספה הארצית הראשונה שלה, ביפו, ובה נבחרה הנהגה ארצית על ידי כמה מאות חברים.[דרוש מקור]
מאז גדלה התנועה והתפרסה ברחבי ישראל, כאשר כיום יש לה 12 "מעגלים" מקומיים (כך נקראים סניפיה), ו-14 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. במסגרת התנועה רשומים כ-5,000 חברות וחברים המשלמים דמי חבר חודשיים. באסיפה הארצית השנייה שהתקיימה ב-28 ביוני 2019 בכפר קאסם, השתתפו מאות רבות של חברי התנועה ונבחרה בה הנהגה חדשה. גם באסיפה הארצית השלישית, שהתקיימה בנובמבר 2021 בטייבה השתתפו מאות מחברי התנועה, הצביעו על הנהגה ועל הצעה לאסטרטגיה תנועתית לשינוי המציאות בישראל.
לתנועה אתר תוכן בשם "רוזה מדיה - روزا ميديا",[6] אשר משמש כגוף תקשורת סוציאליסטי, הפועל בעברית וערבית, ועוסק בסוגיות במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה.
מיזמים, קמפיינים ומאבקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינימום 40[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאבק שיזמה התנועה בשנת 2021 להעלאת שכר מינימום, תחת הכותרת "מינימום 40", תמכו למעלה מ-40 חברות וחברי כנסת. התנועה יזמה הגשת הצעת חוק בכנסת, אותה הובילו חברי הכנסת משה ארבל (ש"ס), יעקב אשר (יהדות התורה), נעמה לזימי (העבודה), גבי לסקי (מרצ), מוסי רז (מרצ), איימן עודה (הרשימה המשותפת) ואחרים. במסגרת המאבק, יצאו פעילי התנועה להחתים את הציבור ברחבי הארץ על עצומה הדורשת מחברי הכנסת להעלות את שכר המינימום בישראל ל-40 שקלים לשעה, שהם 7,280 שקלים בחודש למשרה מלאה. ב-8 ביוני 2022, עברה הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה בקריאה טרומית[7].
מחירון שכר הדירה "וכאן ביתי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2022, החלו בתנועת "עומדים ביחד" בקמפיין נגד שוק חופשי בשוק הדיור ונגד מחירי שכר הדירה בישראל, שלטענתם היו גבוהים מדי. במשך השנה החלו 3 התארגנויות של פעילי התנועה, בירושלים, חיפה ותל אביב-יפו כנגד העלאת מחירי שכירות הדירה בערים אלו. בנוסף, ביוני 2022, הושק קמפיין המחאה "כאן ביתי" שנאבק כנגד השוק החופשי בשוק הדיור וכנגד משבר הדיור.[8]
כולנו כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן"[9], ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11[10]. בתחילת ינואר, תנועת עומדים ביחד פתחה בקמפיין "כולנו כאן" כנגד הפרטה וסגירה של תאגיד השידור הישראלי. הקמפיין אסף 70,000 חתימות וב-2 בפברואר, הקפיא קרעי את התכנית, מה שהתנועה הגדירה כהישג.
בחירות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023) החלו פעילי התנועה להקים תנועות עירוניות[11].
ב-1 באוגוסט 2023 הצביעה האסיפה הכללית של תנועת "עיר סגולה" בתל אביב על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר[12], ב-8 באוגוסט ערכה תנועת "רוב העיר" בחיפה אסיפה דומה[13] וכך גם תנועת "קול אוהביה" בירושלים ב-10 באוגוסט[14]. עם ההכרזה על הריצה, התנתקו הרשימות מתנועת עומדים ביחד והחלו לקיים את פעילותן באופן נפרד לחלוטין. בדומה לתנועה הארצית, במרכז הקמפיין של התנועות העירוניות עומדות סוגיות סביבתיות, שיוויון חברתי ויוקר המחיה, ונבחרי התנועה מתכננים לפעול בצורה דמוקרטית בתיאום עם פעילי השטח שלה.
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מתקפת הפתע של חמאס ומלחמת חרבות ברזל הקימו חברי התנועה כ-12 קבוצות סולידריות של יהודים וערבים, כדי להפחית רגשות של יאוש ופחד בקרב יהודים וערבים על רקע המלחמה. חברי התנועה מקיימים מפגשי סולידריות עם משפחות חטופים, צוותים רפואיים שבהם פועלים יהודים וערבים ביחד, ולערבים הנתקלים בגזענות בחברה הישראלית על רקע המלחמה. חברי התנועה מביעים אמפתיה למשפחות ההרוגים הפצועים הן בישראל והן בעזה. קבוצות הסולידריות תרגמו את קמפיין החטופים לערבית במטרה להגדיל את המודעות של החברה הערבית לנושא. [15]
מושג מרכזי בתנועה הוא דיסוננס אתי, מושש שפותח על ידי פרופ' שחר איייל ואחרים.[16][15] מונח המתאר חוסר עקביות בין התנהגות לא-מוסרית של אדם לבין הצורך שלו לשמור על דימוי עצמי מוסרי חיובי.[17] כדי לצמצם את הדיסוננס האתי, אנשים משתמשים בצורות שונות של הדחקות או הצדקות. לדוגמה, מנגנון של התרחקות כפולה: מצד אחד, הם שופטים את האחרים בצורה קשה יותר, ומצד שני הם מציגים את עצמם כיותר מוסריים ואתיים ממה שהם באמת. [17] לפי חברי התנועה הדיסוננס האתי הוא זה שלוחץ על אנשים לבחור צד - הצד של ישראל או הצד של עזה וכבך להדחיק סבל של הצד השני - לדוגמה הצדקת פגיעה בילדים בעזה בגלל מעשי חמאס בצד הישראלי או הכחשה או הצדקה של הטבח ב-7 באוקטובר בצד הפלסטיני והערבי, בטענה כי מדובר במידע כוזב שישראל מפיצה או בהצדקת הטבח בטענה כי מדובר כחלק מהמאבק נגד הכיבוש.[15] חברי התנועה מביעים סולידריות לכל הנפגעים. חברי התנועה גם יוצאים נגד השמאל הקיצוני בארצות הברית שמנסה להצדיק את פעילות חמאס. הם מתארים את המאבק בין שמאל וימין בארה"ב בעד ונגד ישראל כמאבק נרטיבים מנותקת מהמציאות בישראל. הם מקיימים פעילות הסברה בחו"ל על פעילות משותפת של יהודים וערבים ונפגשו עם חברי קונגרס דמוקרטיים, בהם ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז [15].
תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקציב התנועה מגיע ממספר מקורות. חברות בתנועה מחייבת תשלום חודשי. נכון לדצמבר 2023 דמי חבר של כ-5000 מחברי התנועה מהווים כ-50% מתקציב התנועה.[15] דמי החבר הם גמישים בהתאם ליכלות הכלכלית של החברים.[15]. לפי אתר גיידסטאר של משרד המשפטים, נכון לשנת 2023, למעלה מ-72% מתקציב התנועה מגיע מישראל, בעיקר מדמי חבר ותרומות קטנות[18].
בנוסף התנועה מקבלת תרומות מקרנות. בין קרנות אלו היו בעבר גם קרן רוזה לוקסמבורג של מפלגת השמאל הרדיקלי הגרמנית די לינקה[19], וקרן היינריך בל של מפלגת הירוקים הגרמנית,[20] קרנות שמקבלות את מימונן מממשלת גרמניה. בין 2017 ל-2020, התנועה קיבלה כ-372,000 ש"ח מקרן רוזה לוקסמבורג, אך מאז שנת 2020 לא קיבלה התנועה כספים מקרנות אלה.[21]. קרנות נוספות מהן מקבלת התנועה הן הקרן החדשה לישראל וקרנות משפחתיות קטנות. [15]
התנועה מסרבת לקבל כסף מממשלות זרות כדי לשמור על חופש פעולה אזרחי.[15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עומדים ביחד
עומדים ביחד, ברשת החברתית פייסבוק
עומדים ביחד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עומדים ביחד, ברשת החברתית אינסטגרם
עומדים ביחד, סרטונים בערוץ היוטיוב- עומדים ביחד, באתר "גיידסטאר ישראל"
- סיון חילאי, "בעזה ושדרות ילדות רוצות לחיות": אלפי יהודים וערבים הפגינו בת"א, באתר ynet, 22 במאי 2021
- ראיון של מנהל התנועה אלון-לי גרין בחדשות 13 על המאבק להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה, באתר יוטיוב.
- אריק בנדר, ברקע עליית המחירים: מעל 40 חברי כנסת חתמו על הצעת חוק להגדלת שכר המינימום, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2022
נטע אחיטוב, במשך שנים נתפס השמאל כמנותק ותל־אביבי. ברחבי הארץ מסתמנת הזדמנות למפנה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניר חסון, 1,500 יהודים וערבים הפגינו בירושלים: "לא נכנעים לייאוש", באתר הארץ, 17 באוקטובר 2015.
- ^ אלינור פוקס, "איך חיים מקצבת זקנה של 1,600 שקל?", באתר מאקו, 22 באוגוסט 2016.
- ^ חגי מטר, הפגנה ישראלית- פלסטינית במחסום: לסיים את הכיבוש בלי אלימות, שיחה מקומית, 28 בנובמבר 2015.
- ^ אמיר אלון, לקראת עצרת נגד הגירוש בדרום ת"א: "לא נעמוד מהצד", באתר ynet, 22 בפברואר 2018
- ^ מינימום 40 حد أدنى - נאבקים על חיים בכבוד, באתר עומדים ביחד, 8 באוגוסט, 2021
- ^ רוזה מדיה - روزا ميديا
- ^ דפנה ליאל, עוד הפסד במליאה - בניגוד לעמדת הממשלה: חוק שכר מינימום עבר בכנסת, באתר מאקו, 8 ביוני 2022
- ^ מחירון שכר הדירה, באתר עומדים ביחד
- ^ הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022
- ^ עמית סגל, התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2022
- ^ טל שניידר, "עומדים ביחד" היו הראשונים להפגין. מאז נדחקו מהמחאה ופניהם לבחירות המקומיות, באתר זמן ישראל, 22 בינואר 2023
- ^ Yaron Ten Brink, סגולה להצלחה: מזל טוב תל אביב, יש לך עוד רשימה חדשה בבחירות, באתר סגולה להצלחה: מזל טוב תל אביב, יש לך עוד רשימה חדשה בבחירות | טיים אאוט, 2023-08-02
- ^ "רוב העיר": רשימה יהודית ערבית חדשה תרוץ למועצת העיר חיפה, באתר mynethaifa, 2023-08-09
- ^ https://twitter.com/HarevenYoav/status/1689723281908129797, Twitter
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 נטע אחיטוב, במשך שנים נתפס השמאל כמנותק ותל־אביבי. ברחבי הארץ מסתמנת הזדמנות למפנה, מוסף הארץ, 28 בדצמבר 2023
- ^ Barkan, R., Ayal, S., Gino, F., & Ariely, D. (2012). The pot calling the kettle black: Distancing response to ethical dissonance. Journal of Experimental Psychology: General, 141(4), 757–773. https://doi.org/10.1037/a0027588
- ^ 1 2 https://www.runi.ac.il/research-institutes/psychology/dice/research/ תחומי המחקר של פרוספור שחר איל], המרכז לחקר הפסיכולוגיה של קבלת החלטות, אוניברסטית רייכמן
- ^ עומדים ביחד בע"מ (חל"צ) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
- ^ עבודה זרה, באתר מקור ראשון, 2019-08-01
- ^ עומדים ביחד בע"מ (חל"צ) - תרומות, באתר www.guidestar.org.il
- ^ אמיר לוי, "קרן שקשורה לממשלה זרה ולוקחת חלק במאבק אלים צריכה להדליק נורה אדומה", באתר מידה, 2019-07-04