סרחיו הנאו
 | |
| הנאו, לאחר ניצחונו באליפות קולומביה 2018 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1987 (בן 36) ריונגרו, קולומביה |
|---|---|
| כינוי | אל ונאו |
| גובה |
169 ס״מ  |
| משקל |
61 ק"ג |
| תחום | כביש |
| התמחות | טיפוס |
| קבוצה נוכחית | Nu Colombia Ciclism |
| קבוצות עבר |
קבוצת סקיי (2012–2017) יו. איי. אי. אמירטס (2020-2019) קבוצת קובקה–נקסטהאש (2021) Denver Disruptors (2023) |
| הישגי שיא |
פריז–ניס (2017)  אליפות קולומביה (2017–2018) |
  | |
סרחיו לואיס הנאו מונטויה (בספרדית: Sergio Luis Henao Montoya; נולד ב-10 בדצמבר 1987) הוא רוכב אופני כביש הרוכב בקבוצה מהדרג הקונטיננטלי, Nu Colombia Ciclismo. הנאו הוא מנצח פריז–ניס ב-2017 ואלוף קולומביה ב-2017–2018.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-ריונגרו. הנאו הוא בן דודו של סבסטיאן הנאו, שצעיר ממנו ב-6 שנים והשניים אף שיתפו פעולה ב-2014–2018 בקבוצת סקיי. בתור חובבן התחרה בטור של יוטה ב-2011 וניצח את קטע הפרולוג והקטע האחרון, כשהוא מסיים שני כללי, 23 שניות מלוי ליפהיימר.
סקיי פרוסייקלינג (2012–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2012 הצטרף הנאו לסקיי פרוסייקלינג הבריטית. כבר בעונה הראשונה שלו כמקצוען הראה הנאו את כישרונו, הוא פתח את העונה בספרד והתוצאה הבולטת שלו הייתה מקום שלישי במרוץ "טרופאו דייה". לאחר מכן התחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו, בקטע הרביעי סיים הנאו שלישי, 13 שניות מסמואל סאנצ'ס, בעקבות כך עלה למקום החמישי הכללי. בקטע השישי ירד הנאו למקום החמישי כשמיקלה סקרפוני עולה במקומו למקום החמישי, בקטע השישי והאחרון, שהיה קטע נגד השעון של 18.6 קילומטרים, סיים הנאו במקום ה-32 וירד בעקבות כך למקום ה-13, 1:39 דקות מסאנצ'ס המנצח. לאחר מכן התחרה בקלאסיקות הארדנים וסיים במקום ה-21 במרוץ אמסטל גולד, 14 בלה פלש ואלון ו-29 בלייז'–בסטון–לייז'. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה ושימש כמוביל קבוצתו לצד ריגוברטו אוראן, הנאו ערך הופעה מרשימה במרוץ לאחר שכבר בגרנד טור הראשון שלו הצליח להיכנס לעשירייה הראשונה, 7:50 דקות מריידר הסג'דל המנצח. התוצאה הטובה ביותר של הנאו במרוץ הייתה מקום רביעי בקטע ה-15, 25 שניות ממטאו רבוטיני המנצח, זו הייתה הפעם הראשונה מתוך שתיים שהנאו סיים בעשירייה הראשונה בקטע. אוראן סיים שביעי את המרוץ. הנאו חזר להתחרות חודשיים אחרי הג'ירו בטור של פולין וסיים שלישי את המרוץ, 16 שניות ממורנו מוזר המנצח. בקטע השישי סיים הנאו שני, לאחר שמוסר גבר עליו ועל מיכל קוויאטקובסקי בספרינט סיום בין שלושתם. לאחר מכן נכלל בסגל קולומביה לאולימפיאדת לונדון וסיים במקום ה-16 את המרוץ, כשהוא חלק מהפלוטון שהגיע 5 שניות אחרי אלכסנדר וינוקורוב, זוכה מדליית הזהב ובן קבוצתו של הנאו, ריגוברטו אוראן שזכה בכסף. לאחר מכן התחרה בוואלטה אה בורגוס בתור הכנה לוואלטה אספניה, בה יתחרה. בוואלטה אה בורגוס סיים הנאו שני בשני הקטעים, לאחר שדניאל מורנו גבר עליו וניצח את שני הקטעים, בקטע ה-5 סיים לצד אסטבן צ'אבס ושוב הגיע במקום השני וגם סיים את המרוץ בו, 22 שניות ממורנו. בוואלטה אספניה הנאו שימש כפועל של כריס פרום ולא התבלט, מלבד בקטע ה-17 בו סיים שלישי, 6 שניות מאלברטו קונטדור המנצח. הנאו סיים את הוואלטה במקום ה-14, 19:59 דקות מקונטדור המנצח, בעוד בן קבוצתו פרום סיים במקום הרביעי. לאחר מכן התחרה באליפות העולם וסיים תשיעי גם במקצה נגד השעון לקבוצות עם סקיי וגם במקצה העלית, כשהוא מסיים בדבוקה שהגיעה 5 שניות אחרי פיליפ ז'ילבר המנצח. לאחר מכן התחרה בגראן פיימונטה וסיים רביעי את המרוץ, 11 שניות מבן קבוצתו אוראן. גם במונומנט ג'ירו די לומברדיה בלט אוראן עם מקום חמישי, לאחר שהיה חלק מהדבוקה שהגיעה 5 שניות אחרי המנצח ז'ואקים רודריגז.
גם את עונת 2013 פתח הנאו בספרד, כשסיים שני ב"טרופאו די סרה טראמונטנה" ותשיעי ב-"Trofeo Alcúdia-Can Picafort-Playa de Muro", שניהם מרוצים חד יומיים. לאחר מכן התחרה בוואלטה או אלגארבה וניצח את הקטע השלישי במרוץ לאחר בריחת יחיד, מקדים את רוי קושטה ב-3 שניות ואת ליווה וסטרה ב-5 שניות, בעקבות כך עבר להוביל את המרוץ, אך איבד את ההובלה למחרת בקטע נגד השעון המסיים של המרוץ, לאחר שסיים במקום ה-14, 3:15 דקות מטוני מרטין שניצח את הקטע והמרוץ כולו בעקבות ניצחונו, בעוד הנאו יורד עד למקום ה-12 הכללי[1]. לאחר מכן ערך הופעת בכורה בטירנו–אדריאטיקו וסיים במקום ה-12 את המרוץ, 3:48 דקות מוינצ'נצו ניבאלי המנצח. כמה שבועות לאחר מכן התחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו, הוא פתח את המרוץ עם מקום שישי בספרינט מצומצם בין 17 רוכבים שהסתיים בניצחונו של סיימון גרנס. בקטע השלישי במרוץ השיג הנאו את הניצחון השני שלו בעונה, לאחר שגבר על קרלוס בטנקור בספרינט בין השניים בסוף העלייה ל-Trapagaran/La Lejana. בעקבות כך עבר להוביל את המרוץ, כשהוא מקדים את נאירו קינטנה ב-8 שניות, את בן קבוצתו ריצ'י פורט ושלושה רוכבים נוספים ב-10 שניות. בקטע הרביעי הוביל הנאו דבוקה של שישה רוכבים שסיימה שתי שניות אחרי קינטנה שניצח את הקטע, וסיים שני. בקטע החמישי הנאו סיים שלישי, כשהוא חלק מדבוקה של שבעה רוכבים שהגיעה ארבע שניות אחרי פורט שניצח את הקטע. בעקבות כך הפער של הנאו מקינטנה ופורט עמד על שש שניות בלבד. בקטע השישי והמסיים של המרוץ, שהיה קטע נגד השעון של 24 ק"מ, סיים הנאו שביעי, 57 שניות מטוני מרטין המנצח, בעוד קינטנה סיים שני בפער של 17 שניות ממרטין ופורט רביעי, בפער של 40 שניות ממרטין. בעקבות כך קינטנה ניצח את המרוץ, כשהוא מוביל ב-23 שניות על פורט ו-34 על הנאו. לאחר מכן התחרה בקלאסיקות הארדנים ובלט בהן, הוא סיים שישי במרוץ אמסטל גולד, כשהוא חלק מדבוקה של 15 רוכבים שסיימה 22 שניות מרומן קרויציגר המנצח. במעלה ההוי הראה הנאו את החוזקות שלו כמטפס, אבל בסופו של דבר סיים במקום השני בלה פלש ואלון, 2 שניות מדניאל מורנו. בלייז'–בסטון–לייז' סיים הנאו במקום ה-16. לאחר מכן השתתף בפעם השנייה בג'ירו ד'איטליה וניצח עם סקיי את קטע נגד השעון לקבוצות, שהיה הקטע השני במרוץ. התוצאה האישית הכי טובה של הנאו הייתה בקטע החמישי, לאחר שסיים רביעי בספרינט רב משתתפים שהסתיים בניצחון של ג'ון דגנקולב. הנאו בלט גם בקטע נגד השעון האישי במרוץ, שהיה הקטע השמיני, לאחר שסיים 53 שניות אחרי אלכס דאוסט המנצח ובמקום התשיעי. בהמשך הג'ירו שימש הנאו כפועל של ריגוברטו אוראן וסייע לו לסיים שני את המרוץ, אחרי וינצ'נצו ניבאלי המנצח, בעוד הנאו מסיים במקום ה-16, 18:19 דקות מניבאלי. לאחר הג'ירו התחרה בטור של פולין וסיים חמישי, 51 שניות מפיטר ווינינג. לאחר מכן התחרה בוואלטה אספניה אך לא התבלט מעבר לקטע הרביעי בו סיים תשיעי, וסיים את המרוץ במקום ה-28, 59:55 דקות מכריס הורנר המנצח, גם אוראן שהגיע כמוביל הקבוצה איכזב וסיים במקום ה-27 בלבד. לאחר מכן התחרה באליפות העולם וסיים במקום ה-15, 34 שניות מרוי קושטה המנצח.
את 2014 פתח הנאו עם מקום שביעי בטור של עומאן, 1:19 דקות מבן קבוצתו כריס פרום. לאחר המרוץ פורסם על ידי קבוצתו שהנאו לא יתחרה בחודשיים הקרובים לאחר תוצאות מחשידות שקבע מחוץ לתחרויות כשחזר לריונגרו בקולומביה באוקטובר 2013, בהמשך אמר מנהל הקבוצה דייב בריילספורד שתוצאותיו קשורות לפיזיולוגיה של אנשים שנולדו בגובה רב ובמקומות דלילים בחמצן, וריונגרו, בה נולד וגדל, ממוקמת יותר מ-2,100 וסקיי יפתחו במחקר עצמאי. לאחר שהממצאים נשלחו להסוכנות העולמית נגד סמים בספורט ואיגוד האופניים הבינלאומי הנאו חזר להתחרות בטור דה סוויס ואף הספיק לסיים שלישי בקטע השלישי בספרינט מצומצם שהסתיים בניצחון של פטר סאגאן. אך בהכנה לקטע נגד השעון (הקטע השביעי) התנגש הנאו במכונית, סבל מפגיעה בברכו ובעקבות כך סיים את העונה מוקדם מהצפוי.
ב-2015 סיים הנאו שני בוואלטה אל פאייס ואסקו, 13 שניות מז'ואקים רודריגז המנצח. בקטע השלישי סיים הנאו שני לאחר שרודריגז גבר עליו ועל נאירו קינטנה בספרינט סיום בין שלושתם, הוא עבר להוביל את המרוץ ושמר על ההובלה עד הקטע השישי והאחרון שהיה נגד השעון, בו איבד את ההובלה כאמור לרודריגז לאחר שסיים במקום הרביעי, 17 שניות מטום דימולן המנצח, בעוד רודריגז סיים במקום השני ו-4 שניות מדימולן. לאחר מכן סיים שביעי בלה פלש ואלון ובלייז'–בסטון–לייז', שבשני המרוצים ניצח אלחנדרו ולוורדה. לאחר מכן התחרה בטור של קליפורניה, בקטע ה-7 שהסתיים בעלייה ל-Mt. Baldy סיים במקום השני, 23 שניות מז'וליאן אלאפיליפ המנצח, כשבן קבוצתו איאן בווסוול מסיים לצידו במקום השלישי. הנאו סיים את המרוץ כולו במקום השלישי, 37 שניות מפטר סאגאן המנצח. לאחר מכן בלט בטור של פולין ובטור דה סוויס כשסיים במקומות ה-8 וה-11 בהתאמה, כשבפולין גם ניצח את הקטע השישי לאחר בריחת יחיד, מקדים את דייגו אוליסי ב-8 שניות. לאחר מכן התחרה בוואלטה אספנייה ולא התבלט, כשהתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 7 בקטע ה-20, 1:30 מרובן פלאסה המנצח. הנאו סיים את המרוץ במקום ה-22, יותר משעה פער מהמנצח פאביו ארו, כשבן קבוצתו מיקל נייבה מסיים שביעי. לאחר מכן התחרה הנאו באיטליה, כשסיים במקום ה-16 במילאנו–טורינו ותשיעי במונומנט ג'ירו די לומברדיה, 56 שניות מוינצ'נצו ניבאלי המנצח.
.jpg)
ב-2016 פתח הנאו את העונה באוסטרליה, כשהתחרה לראשונה בטור דאון אנדר. בקטע ה-5 שהסתיים בעלייה לווילונגה היל הנאו סיים שש שניות אחרי ריצ'י פורט והתייצב במקום השלישי הכללי, 11 שניות מסיימון גרנס המנצח, בו גם סיים את המרוץ, כשהוא מנצח את קטגוריית ההרים במרוץ. לאחר מכן סיים שני באליפות קולומביה, 3 שניות מאדווין אבילה המנצח. לאחר מכן התחרה בפריז - ניס, בקטע החמישי שהסתיים ב-La Madone d'Utelle סיים חמישי, 10 שניות אחרי אילנור זאקארין המנצח. בסופו של דבר סיים הנאו את המרוץ במקום השישי, 44 שניות מבן קבוצתו גריינט תומאס. ב-2016 סיים בפעם השנייה ברציפות במקום השני בוואלטה אל פאייס ואסקו, 12 שניות אחרי אלברטו קונטדור. בקטע השני סיים הנאו במקום השלישי, 5 שניות אחרי מיקל לנדה המנצח. בקטע הרביעי עלה הנאו למקום השני על חשבון לנדה, כשהוא בפער של 4 שניות מווילקו קלדרמן. בקטע למחרת, הקטע החמישי, הנאו סיים במקום השני, 3:13 דקות מדייגו רוסה שניצח לאחר בריחת יחיד, כשקונטדור חוצה לצידו במקום השלישי. בעקבות כך עבר הנאו להוביל את המרוץ בפער של 6 שניות מקונטדור, לאחר שקלדרמן איבד זמן רב ויצא מתמונת הדירוג הכללי. בקטע נגד השעון הסופי של המרוץ שוב פעם נמנע מהנאו ניצחון במרוץ, לאחר שסיים שלישי את הקטע, בפער של 18 שניות מקונטדור ובסופו של דבר סיים כאמור שני את המרוץ, 12 שניות ממנו. בהמשך העונה נבחר לטור דה פראנס לראשונה ושימש כפועל של כריס פרום והיה אחד מהפועלים הבולטים שלו בהרים והעליות בפרט, בסופו של דבר סייע לו לנצח את המרוץ, כשהנאו עצמו סיים במקום ה-12, השני מתוך קבוצתו אחרי פרום, 18:51 דקות ממנו. לאחר מכן התחרה באולימפיאדת ריו, אך לא סיים את המרוץ.
ניצחון בפריז–ניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2017 פתח הנאו שוב את העונה בטור דאון אנדר וסיים את המרוץ במקום ה-12, 1:07 דקות מריצ'י פורט המנצח. חודש וחמישה ימים לאחר מכן ניצח את אליפות קולומביה, לאחר בריחת יחיד שבסופה הקדים את יארלינסון פנטאנו ואוסקר אדלברטו קווירוז ב-49 שניות. לאחר מכן התחרה בפריז–ניס, ובקטע הפתיחה סיים תשיעי, כשהוא בין דבוקה של 8 רוכבים שסיימה 9 שניות אחרי ארנו דמאר המנצח וז'וליאן אלאפיליפ. בקטע הרביעי, שהיה קטע נגד השעון, סיים הנאו במקום התשיעי, 48 שניות מהמנצח אלאפיליפ שעבר להוביל את המרוץ, בפער של 1:09 דקות מהנאו שניצב במקום הרביעי. בקטע השישי סיים הנאו שני, 17 שניות מסיימון ייטס, בעקבות כך עלה למקום השלישי על חשבון גורקה איסאגירה וצמצם את הפער מאלאפיליפ ל-46 שניות. בקטע השביעי הנאו סיים במקום הרביעי, 32 שניות אחרי פורט, כשהוא מסיים לצד דן מרטין במקום החמישי. אלאפיליפ סיים את הקטע במקום ה-14, 2:40 דקות מפורט, בעוד טוני גלופן שדורג שלישי סיים את הקטע במקום ה-19, 4:04 דקות. בעקבות כך עבר הנאו להוביל את המרוץ, בפער של 30 שניות ממרטין במקום השני ו-31 שניות מקונטדור במקום השלישי. בקטע השמיני והאחרון סיים במקום ה-12, 21 שניות אחרי דויד דה לה קרוז המנצח וקונטדור, בעקבות כך הוריד את דן מרטין למקום השלישי אך זה לא הספיק לו בשביל לתפוס את ההובלה, לאחר שפיגר מהנאו ב-2 שניות בלבד. עם ניצחונו במרוץ הפך הנאו לקולומביאני השני אחרי קרלוס בטנקור לנצח במרוץ[2]. לאחר פריז - ניס התחרה הנאו במרוץ "גראן פרמיו מיגל אינדוראין" וסיים שלישי את המרוץ, 23 שניות אחרי סיימון ייטס, כשהוא מסיים לצד מייקל וודס במקום השני. לאחר מכן המשיך להתחרות בספרד כשסיים שמיני בוואלטה אל פאייס ואסקו וסיים שמיני את המרוץ, 1:51 דקות מאלחנדרו ולוורדה המנצח. לאחר מכן התחרה במרוץ אמסטל גולד וסיים שישי את המרוץ, 10 שניות מפיליפ ז'ילבר המנצח ומיכל קוויאטקובסקי, הנאו היה חלק מדבוקה של ארבעה רוכבים בסיום שסיימה במקומות 3–6, כשמייקל אלבסיני מוביל אותה במקום השלישי. גם בלה פלש ואלון בלט הנאו עם מקום רביעי, שנייה מולוורדה המנצח. בלייז'–בסטון–לייז' סיים במקום ה-13, 7 שניות מולוורדה המנצח. יכולותו הטובה של הנאו הובילה אותו להיבחר לטור דה פראנס בפעם השנייה ברציפות, גם הפעם סייע לכריס פרום לנצח את המרוץ כשהוא עצמו מסיים במקום ה-28 הכללי, 1:16:32 דקות מפרום.
את 2018 פתח הנאו בקולומביה, והגן על תוארו כאלוף קולומביה לאחר בריחת יחיד. במקצה נגד השעון באליפות סיים שישי, 51 שניות מאיגן ברנל המנצח. בהמשך העונה לא שיחזר את הישגו וסיים במקום ה-12 בפריז - ניס, 4:08 דקות ממרק סולר המנצח. הוא התחרה בקלאסיקות הארדנים וסיים במקום ה-18 במרוץ אמסטל גולד, 11 בלה פלש ואלון ותשיעי בלייז'–בסטון–לייז', 39 שניות מבוב יונגלס המנצח. לאחר מכן התחרה בג'ירו ד'איטליה, לראשונה מאז 2013 וסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ והיה הפועל הבולט של פרום בעליות ובהרים ביחד עם ווט פולס, בסופו של דבר הנאו סיים את הג'ירו במקום ה-13, 29:41 דקות מפרום המנצח. לאחר מכן התחרה גם בוואלטה אספניה אך לא התבלט וסיים במקום ה-28 את המרוץ, 1:13:07 דקות מסיימון ייטס המנצח.
יו. איי. אי. אמירטס (2019–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2019 הצטרף הנאו ליו. איי. אי. אמירטס מאיחוד האמירויות הערביות לאחר שש שנים במדי קבוצת סקיי הבריטית[3]. הוא התחרה בטור דה פראנס וסיים במקום ה-47 את המרוץ, לאחר מכן גם נבחר לוואלטה אספנייה וסיים במקום ה-45 את המרוץ. ב-2020 פתח את העונה עם מקום שישי באליפות קולומביה ועשירי כללי בטור של קולומביה. לאחר תום פגרת הקורונה הוא התחרה בוואלטה אספניה וסיים במקום ה-15 את המרוץ, 15:36 דקות מפרימוש רוגליץ' המנצח.
קבוצת קובקה-אסוס (2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 2 עונות ב-יו. איי. אי. אמירטס, הצטרף הנאו לקבוצת קובקה–אסוס ביחד עם בן קבוצתו מהאמירויות, פאביו ארו.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרחיו הנאו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סרחיו הנאו, באתר olympedia.org
- סרחיו הנאו, באתר Cycling Archives
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Volta ao Algarve | 2013, procyclingstats.com
- ^ Paris - Nice | 2017, procyclingstats.com
- ^ Sergio Henao set to leave Team Sky for UAE Emirates, cyclingnews.com
- ^ Sergio Henao joins Qhubeka Assos, cyclingnews.com