אסטבן צ'אבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטבן צ'אבס
Esteban Chaves
צ'אבס בוואלטה אספנייה 2015
צ'אבס בוואלטה אספנייה 2015
לידה 17 בינואר 1990 (בן 34)
בוגוטה, קולומביה קולומביהקולומביה
כינוי צ'אביטו
גובה 164 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 54 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית EF Education–EasyPost
קבוצות עבר קבוצת בייקאקסצ'יינג' (2013–2021)
הישגי שיא

ג'ירו די לומברדיה (2016)
2 קטעים בוואלטה אספנייה (2015)
3 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2016, 2018, 2019)
מקום 2 בג'ירו ד'איטליה 2016

מקום 3 בוואלטה אספנייה 2016
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'והאן אסטבן צ'אבס רוביוספרדית: Jhoan Esteban Chaves Rubio; נולד ב-17 בינואר 1990) הוא רוכב אופני כביש קולומביאני בקבוצת EF Education–EasyPost. לצ'אבס ניצחון במונומנט ג'ירו די לומברדיה, בשנת 2016. בנוסף לכך סיים שלישי בוואלטה אספניה 2016 ושני בג'ירו ד'איטליה 2016.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת קולומביה (2009 - 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס הצטרף לקבוצת קולומביה בשנת 2009, בשנת 2011 הוא ניצח את הטור דה ל'אווניר. בשנת 2012, הוא ניצח את הקטע החמישי בוואלטה של בורגוס וסיים במקום השלישי הכללי. הוא סיים שישי באליפות העולם עד גיל 23.

מיצ'לטון - סקוט (2014 - 2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014: השתתפות ראשונה בגרנד טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס הצטרף לקבוצת אוריקה - גרין אדג' (כיום נקראת מיצ'לטון - סקוט). הוא ניצח את הקטע השישי בטור של קליפורניה, וסיים במקום השביעי הכללי. הוא ניצח את הקטע השמיני בטור דה סוויס, אחרי שהקדים את רומן קרויזגר ואת באוקה מולמה בשלוש שניות. הוא השתתף לראשונה בגרנד טור, כאשר נבחר לוואלטה אספנייה וסיים במקום ה-41 הכללי. צ'אבס סיים שלישי בטור של בייג'ינג', וניצח את קטגוריית המאיצים במרוץ.

2015: חמישי בוואלטה אספנייה וניצחון בטור של אבו דאבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס עם חולצת המוביל האדומה בוואלטה אספנייה 2015

צ'אבס סיים במקום ה-14 הכללי בטור דה סוויס. בוואלטה אספנייה, הוא ניצח את הקטע השני לאחר שהקדים את טום דימולן בחמש שניות. הוא שמר על ההובלה עד הקטע החמישי, שם איבד אותה לאחר שסיים בשמונה שניות פיגור לאחר קיילב יואן, בן קבוצתו שניצח. אך טום דימולן סיים בפער של שתי שניות מיואן, ובכך עבר להוביל את המרוץ ביתרון של שנייה בלבד על צ'אבס. אך צ'אבס החזיר לעצמו את ההובלה קטע למחרת, לאחר שניצח את השלב והוביל בפער של עשר שניות על דימולן שהיה שני. הוא שמר על ההובלה עד הקטע התשיעי, שם שוב איבד לדימולן שניצח את השלב ביתרון של 59 שניות על צ'אבס, שחזר למקום השני. בסופו של דבר צ'אבס סיים במקום החמישי הכללי, בפער של 3:10 דקות מהמנצח פאביו ארו. הוא סיים שמיני בג'ירו די לומברדיה, וניצח את הקטע השלישי בטור של אבו דאבי, את דירוג הצעירים ואת המרוץ כולו, לאחר שהקדים את פאביו ארו ב-16 שניות, ואת ווט פולס ב-27 שניות.

2016: ניצחון בג'ירו די לומברדיה, שני בג'ירו ד'איטליה ושלישי בוואלטה אספנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס רוכב עם חולצת המוביל הוורודה בג'ירו ד'איטליה 2016

צ'אבס ניצח את הקטע ה-14 בג'ירו ד'איטליה, ובעקבות כך עלה למקום השלישי הכללי. הוא עלה למקום השני הכללי לאחר הקטע ה-15, בו סיים במקום השישי. לאחר התאונה של סטיבן קרוויסווייק בקטע ה-19, הוא עלה למקום הראשון הכללי אך איבד אותו לוינצ'נצו ניבאלי בקטע האחרון, וסיים במקום השני הכללי, 52 שניות פיגור אחרי ניבאלי שניצח. הוא השתתף באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, וסיים במקום ה-21 במרוץ אופני כביש. הוא סיים שלישי בוואלטה אספנייה, בפער של 4:08 דקות מנאירו קינטנה המנצח. הוא ניצח את מרוץ ג'ירו דל'אמיליה, אך אחד מרגע השיא בעונה הזו הגיע במונומנט האיטלקי, ג'ירו די לומברדיה, כשהוא ניצח את המרוץ לאחר שגבר במאוץ על דייגו רוסה וריגוברטו אוראן.

2017: שני בטור דאון אנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס סיים שני בטור דאון אנדר, בפיגור של 48 שניות אחרי המנצח ריצ'י פורט. בנוסף לכך, הוא סיים תשיעי גם בהראלד סאן טור. הוא השתתף לראשונה בטור דה פראנס, אך לא היה חלק ממאבקי הדירוג הכללי, וסיים במקום ה-62, סייע לבן קבוצתו סיימון ייטס, לסיים במקום השביעי. בוואלטה אספנייה, הוא סיים במקום ה-11, 16:46 דקות אחרי כריסטופר פרום שניצח. בנוסף לכך, בקטע התשיעי הוא סיים שני, אחרי אותו פרום.

2018: ניצחון בהראלד סאן טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא ניצח את הקטע השלישי בהראלד סאן טור, וניצח את המרוץ כולו לאחר שגם בני קבוצתו, קמרון מאייר ודמיאן האוסן, סיימו על הפודיום במקומות 2 ו-3. הוא ניצח את הקטע השישי בג'ירו ד'איטליה, וסיים במקום ה-72 הכללי.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אבס ניצח את הקטע ה-19 בג'ירו ד'איטליה, לאחר שהיה חלק מקבוצת בריחה. הוא סיים שישי בטור של סלובניה, ובמקום ה-19 הכללי בוואלטה אספנייה.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2020 פתח צ'אבס במדינתו קולומביה, לצורך האליפות הלאומית, צ'אבס סיים חמישי גם במקצה נגד השעון וגם במקצה הכביש. לאחר מכן התחרה בטור של קולומביה וסיים שביעי, 3:08 דקות מסרחיו היגיטה המנצח. המרוץ הבא בו התחרה צ'אבס היה יותר מחמישה חודשים, בשל פגרת הקורונה שנכפתה על הרוכבים. המרוץ היה הוואלטה אה בורגוס וצ'אבס סיים אותו במקום הרביעי, 1:26 דקות מרמקו אוונפול המנצח. גם המרוץ הבא בו התחרה צ'אבס נוצח בידי אוונפול, זה היה הטור של פולין וצ'אבס סיים אותו במקום ה-11, 3:19 דקות מאוונפול. צ'אבס התחרה ב-2020 גם בטור דה פראנס וגם בוואלטה אספניה, אך מיעט להתבלט בשני המרוצים, כשבטור סייםן במקום ה-23, ובוואלטה, למרות התחלה חיובית שכללה מקום רביעי בקטע ה-1 ומקום שביעי בקטע ה-2, סיים במקום ה-27.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסטבן צ'אבס בוויקישיתוף