נבואת אלישע ליואש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנבואה שהתנבא הנביא אלישע בטרם מותו ליואש מלך ישראל אודות ניצחונו על הארמים, מופיעה בספר מלכים ב:

וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר: אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע: קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים, וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים.
וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת, וַיַּרְכֵּב יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ.
וַיֹּאמֶר: פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה, וַיִּפְתָּח. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: יְרֵה, וַיּוֹר.
וַיֹּאמֶר: חֵץ תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה.
וַיֹּאמֶר: קַח הַחִצִּים, וַיִּקָּח. וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: הַךְ אַרְצָה, וַיַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד.
וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר: לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם.

הרקע לנבואה הוא היותה של מלכות ישראל נתונה להתקפותיהם של חזאל ובן הדד בנו, מלכי ארם בתקופתם של המלכים יהואחז ויואש. חזאל השמיד את כל צבאו של יהואחז, והשאיר לו רק חמישים פרשים ועשרת אלפים חיילים.[1]

התגשמות הנבואה מתוארת בהמשך הפרק: ”וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל, אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ, וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק כ"ה) יואש נלחם בבן הדד ונצחו שלוש פעמים כפי שהתנבא אלישע, כשהוא מצליח להשיב לישראל את הערים שלקחו הארמים.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון פנייתו של יואש לאלישע, ”אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו” זהה לזעקתו של אלישע בעת שחזה בעליית אליהו לשמיים (ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק י"ב). רכב ופרשים הם אמצעי הלחימה הבולטים של אותה תקופה. אברבנאל מפרש שתיאור הנביא כרכב ישראל ופרשיו נועד "להגיד שהוא היה העומד על בני עמו ומצילם מהאויבים יותר מהרכב ומהפרשים."[2]

סיפר הנבואה מורכב משני חלקים בעלי מבנה דומה: כל חלק כולל מעשה סמלי שאלישע מצווה על יואש לעשותו ויואש עושה כמצוותו, ובהמשך לכך אלישע מתנבא על הצפוי ליואש.

השורש נכ"ה מופיע שש פעמים כמילה מנחה בתיאור נבואת אלישע, והופעתו פעם נוספת בתיאור התגשמות הנבואה משלימה את מספר המופעים למספר הטיפולוגי 7.

הרב אלחנן סמט מקשה מדוע בין הנבואה, המסתיימת בפסוק י"ט, לתיאור התגשמותה בפסוק כ"ה, מפרידים ארבעה פסוקים. הוא מסביר שהופעתם של פסוקים כ'-כ"א היא לשם תיאור כרונולוגי של האירועים - הם מתארים את מותו של אלישע, שקדם להתגשמות נבואתו. פסוקים כ"ב-כ"ד מהווים אקספוזיציה נחוצה לפסוק כ"ה, בהצגת הרקע לפעולתו של יואש המתוארת בפסוק כ"ה.

נבואתו של אלישע ליואש אינה מילולית בלבד, אלא מלווה במעשים להמחשתה. סגנון נבואה כזה מופיע גם אצל נביאים נוספים, למשל בנבואת ירמיהו: ”וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. וְאָמַרְתָּ: כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ” (ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוקים ס"גס"ד), ובחזון העצמות היבשות של יחזקאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]