משה זורמן

**משה זורמן**
לידה	15 במאי 1952 (בן 71)
מוקד פעילות	אוניברסיטת תל אביב
עיסוק	מלחין, מנצח, מוזיקאי, מוזיקולוג, מעבד, מרצה, מחנך למוזיקה
כלי נגינה	פסנתר, טרומבון, אקורדיון
בן או בת זוג	אסתרית בלצן
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם

משה זוֹרְמן (נולד ב-15 במאי 1952) הוא מלחין, מנצח, מוזיקאי, מוזיקולוג, מעבד, מרצה ומחנך למוזיקה ישראלי.

זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים במוזיקה קונצרטית 2023, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2002 ופרס לנדאו במוזיקה קלאסית עכשווית לשנת 2017.^[1] בוגר האקדמיה למוזיקה בתל אביב באוניברסיטת תל אביב במגמות פסנתר וקומפוזיציה ובעל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת העיר ניו יורק, כיהן כמרצה בכיר באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניהל את המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך, פרופסור חבר במכללת לוינסקי לחינוך, הוביל מסלול תואר שני בתרפיה במוזיקה במכללה, פרופסור לתזמור בבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. כתב 152 יצירות מקוריות, ביניהן 11 אופרות, 20 יצירות סימפוניות, 32 יצירות קאמריות ואלפי עיבודים אמנותיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה זורמן נולד ב-1952 בחולון, בן להורים ניצולי גטו ורשה. למד בתיכון קוגל וסיים בהצטיינות את לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב במחלקת הפסנתר (עם מינדרו כץ), ובמחלקת הקומפוזיציה (עם לאון שידלובסקי). משה זורמן זכה במשך 14 שנים ברציפות במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל בכל התחומים. את שירותו הצבאי עשה כמעבד של להקות צבאיות, ועבד יחד עם רפי בן משה, משה וילנסקי וגיל אלדמע. המשיך בלימודי הקומפוזיציה עם צבי אבני ולאחר סיום השירות נסע ללימודים בארצות הברית, והוא בעל תואר דוקטור למוזיקה מאוניברסיטת ניו יורק. בשנים אלה למד קומפוזיציה עם ג'ורג' פרל, עם ג'ון קייג' בעת שהותו בבאנף קנדה כמלחין אורח, ועם מריו דוידובסקי בסדנת המלחינים בקולג' ג'ונסון בוורמונט.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו ועם שובו ארצה ב-1985 הצטרף לצוות ההוראה של האקדמיה למוסיקה והחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עיצב את תוכנית הלימודים בבית הספר לאמנויות בתל אביב, ולימד בבית הספר רימון לג'אז ולמוזיקה עכשווית. ב-1990 נבחר פה אחד למנהל המדרשה למוזיקה (המנהל הצעיר ביותר שהיה עד אז) ניהל את המדרשה במכללת לוינסקי לחינוך (1990–1996), החל מ-2006 הוא פרופסור בפקולטה למוזיקה, מ-2013 הוביל את המסלול ללימודי תואר שני (מ.א.) בתרפיה במוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך, והחל מ-2022 הוא פרופסור לתזמור באוניברסיטת תל אביב.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו המקוריות כוללות 11 אופרות, בתוכן "פונדק הרוחות" לפי מחזהו של נתן אלתרמן "מלך הילדים" על חיי לוין קיפניס, ה"ג'ילג'ול" (יוני להב לפי קפקא), "שאול" (קובי לוריא לפי הסיפור התנכ"י) ושתי אופרות לילדים - "מעשה ברם" (לפי לוין קיפניס) ו"בראשית בצלילים" (עם דני ארליך), יצירות סימפוניות ביניהן קונצ'רטו לטרומבון לתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה וקונצ'רטו לכינור, יצירות קאמריות ומקהלתיות, קונצ'רטים ופואמות סימפוניות המבוצעות על ידי מיטב התזמורות בארץ ובעולם. ביחד עם זמרת הסופרן הנודעת אן סופי פון - אוטר הוציא ב-2007 דיסק בהוצאת דויטשה גרמופון ובו עיבודיו לשירים של מלחיני גטו טרזנשטט שנספו בשואה. בהמשך לפרויקט זה הוציא דיסק שירי קברט של גטו טרזין עם הפזמונאי קובי לוריא, בהפקת בית טרזין ויד ושם.

האופרה "מלך הילדים" הוזמנה על ידי מכללת לווינסקי במלאת 100 למכללה יוני 2013, הקונצ'רטו לטרומבון הוזמן ובוצע בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית 2010, הפואמה הסימפונית "תמונות עיר" בוצעה בידי התזמורת הסימפונית חיפה 2011, האופרה שלו "פונדק הרוחות" לפי אלתרמן זכתה לביצוע רביעי במסגרת ימי המוסיקה הישראלית 2010, והקנטטה שלו "אתם זוכרים את השירים" לפי קלאסיקה ישראלית ושירי חנן יובל בוצעה בפסטיבל ישראל. ב-2012 עבד על תוכנית ייחודית עם חוה אלברשטיין, ובה עיבודים של שירי שוברט להרכב קאמרי. ב-2013 יצא דיסק "בחלונות הגבוהים" - עיבודים ואלתורים על שירי שמוליק קראוס, בהפקת הקתדרה למוזיקה. עונת 14–2015 כוללת יצירה סימפונית "סוויטה גלילית" בהזמנת תזמורת גריניץ' וילג' בניו יורק, קונצ'רטו לכינור "מחווה לסשה ארגוב" שבוצע ב־2015 בהזמנת התזמורת הקאמרית הישראלית עם הכנר איתמר זורמן ובניצוח אריאל צוקרמן, מוזיקה לסרט "הנשיא התשיעי" על חיי שמעון פרס, והסימפוניה "שעתו היפה ביותר" - מחווה לחסיד אומות העולם האיטלקי ג'ורג'ו פרלסקה, בהזמנת תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של עומר מאיר ולבר. ב-2016 השלים אופרה נוספת לילדים, "לילה בלי ירח", לפי ספרה של שירה גפן, שזכתה בפרס קלאסילייק, והוצגה בפסטיבל ישראל בביצוע מקהלת העפרוני, מאי 2016.

ניהול מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורמן היה מנהל מוזיקלי בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, כולל תחרות האירוויזיון שהתקיימה בישראל, מעבד ומנהל מוזיקלי של כל תקליטי נעמי שמר ועפרה חזה בשנות השבעים והשמונים. כמו כן כתב מוזיקה להצגות תיאטרון "הבימה", והה"קאמרי", מוזיקה ללהקות המחול ענבל ובת-שבע, וכן כ-2000 עיבודים בכל תחומי המוזיקה-מוזיקה קלה, ג'אז, מוזיקה ווקאלית ועוד.

זורמן יזם וערך את סדרת הקונצרטים "בעיקר כחול-לבן, המעבד, המנחה ומנהל מוזיקלי קבוע בסדרת הקונצרטים היוקרתית "קלאסיקה במימד אישי", המשודרת מדי שבוע בקול המוסיקה החל מאוגוסט 2012, ומגיש פינת רדיו קבועה בנושא מוזיקה ב"שלושה שיודעים", כאן תרבות, החל מ־2017.

תפקידים ציבוריים בתחום המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר לחבר הנהלת איגוד הקומפוזיטורים בישראל
חבר המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות של משרד החינוך והתרבות ומינהל החינוך
חבר בסגל מדריכי היחידה למוזיקאים מצטיינים במשכנות שאננים
החל מ־2020, יו"ר חבר השופטים בתחרות בן חיים לביצוע מוזיקה ישראלית.

הקתדרה למוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה זורמן הקים עם אשתו, ד"ר אסתרית בלצן ב־1996 את הקתדרה למוזיקה במרכז ענב לתרבות בתל אביב. הקתדרה מפגישה את הקהל הרחב עם מוזיקאים, עם אמנים ועם יוצרים מתחומים שונים המרחיבים את זווית הראייה של המוזיקה. זורמן מבצע בעצמו חלק מההדגמות המוזיקליות. מפעל תרבותי זה זכה להוקרה של הציבור הרחב, של מוזיקאים מקצועיים ושל אמנים ואישי ציבור, והוא עטור פרסי עיריית תל אביב-יפו ומשרד החינוך והתרבות.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוג בלצן וזורמן שלושה ילדים, שלושתם עוסקים במוזיקה: הכנר איתמר זורמן, הזמרת-יוצרת רעות זורמן, והפסנתרנית עלמה זורמן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים שבהם זכה משה זורמן:

1963 - 1977 מלגות הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל בחמישה תחומים בו-זמנית: פסנתר, טרומבון, מוזיקה קאמרית, הלחנה ומוזיקה קלה במשך 14 שנה ברציפות
1977 - פרס ראשון בתחרות הקומפוזיציה של האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב על יצירתו "אטומים, מולקולות, מאקרומולקולות" לצ'לו ולפסנתר.
1986 - פרס כתיבת יצירה מקורית לפתיחת בית גבריאל על יצירתו "לכל זמן".
1985 - פרס הסינפונייטה הישראלית באר שבע על יצירתו "וריאציות קאמריות".
1987 - כתיבת יצירה נבחרת לתחרות רובינשטיין לפסנתר, "קצב משגע " - מחווה לג'ורג' גרשווין, היצירה הפופולרית ביותר בקרב המתחרים.
1993 - פרס אקו"ם לעידוד היצירה על יצירתו "תמונות תל אביביות".
2000 - פרס הפסקול המצטיין לסרט של בית הספר לקולנוע בירושלים (כיום בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה), עבור הסרט "מאיר".
2002 – פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, על האופרה "פונדק הרוחות".
2016 - פרס מפעל הפיס בתחרות "קלאסילייק" לכתיבת והפקת האופרה לילדים "לילה בלי ירח" לטקסט של שירה גפן ואתגר קרת, בכורה בפסטיבל ישראל, מאי 2016.
2017 - פרס לנדאו למוזיקה.
2019 - פרס מצוינות בהוראה, מכללת לווינסקי לחינוך.
2023 - פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטית, ע"ש פאול בן חיים^[2]