מצודת אשדוד ים

מצודת אשדוד ים
המצודה, 2018
המצודה, 2018
שמות נוספים

קָלעת אל-מינָא (قلعة الميناء)

קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר / בֵּרוּאַרדי
מידות
שטח 60 על 45 מטרים
היסטוריה
תרבויות ערבית, צלבנית
בונה ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ
נבנה המאה ה-7, בוצרה במאה ה-10 ומחדש בסוף המאה ה-11
סוג מצודה
אתר ארכאולוגי
התגלה גולתה לחלוטין בסוף שנות ה-90
חפירות 1968-היום
ארכאולוגים יעקב קפלן, סער גנור (רשות העתיקות), אלכסנדר פאנטאלקין (אוניברסיטת תל אביב)
מצב שימור
גישה לציבור פתוח
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום אשדוד
קואורדינטות 31°46′49″N 34°37′20″E / 31.780277777778°N 34.622222222222°E / 31.780277777778; 34.622222222222
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצודת אשדוד ים (בערבית: قلعة الميناء, קָלעת אל-מינָא; בתרגום לעברית: מבצר הנמל) היא מצודה ערבית באשדוד ים (אשדוד העתיקה) שנבנתה על ידי ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ במאה ה-7, ומהווה כיום אתר ארכיאולוגי-תיירותי בעיר המודרנית אשדוד.

המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אשדוד ים
המצדית – שימשה לצדה במערכת איתות לרמלה מהגעת מאוניות אויב ביזנטיות, כיום ברובע ט"ו

המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות.[1] במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קָלעת אל-מינָא".

ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-1033 נפגעה המצודה מרעידת אדמה שהכתה ברחבי הארץ. ב-1099, עם סיום מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, בוצרה המצודה שוב ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר או בֵּרוּאַרדי (בעברית: מבצר בֵּרוּאַר), על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו (hugh of ibelin) מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-1260 וכיבוש הממלוכים את ארץ ישראל, שימשה לאורך השנים נוודים, ונשמרה עד היום.

חפירות ארכיאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסני המצודה
המצודה במבט אווירי ומאחוריה דרום העיר אשדוד

בסוף שנות ה-90 בוצעה במצודה חפירה מרוכזת, אשר חשפה לחלוטין את שרידיה. שטחה המוערך היה 60 על גבי 45 מטרים בקירוב, ובחומה שלה עמדו שישה מגדלים עגולים בגובה משוער של כ-8 מטרים – ארבעה בצד המערבי שלה (שניים מתוכם תחמו את שער הים), ושניים נוספים בצד המזרחי שלה (שתחמו את השער היבשתי). שני מגדלים רבועים נוספים היו בפינות הצד המזרחי. אבני החומה נחצבו מכורכר. בהשפעת רעידת האדמה שפגעה באתר והרוחות מן הים, ניכר הכרסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב למצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה, ומעליו גשר שהוביל לכניסה המזרחית.

המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות, כאשר מסביב לחצר המרכזית שלה עמדו חדרי מגורים, אורוות ומסגד. שתי בארות אותרו מצפון ומדרום לחצר. בצפון החצר נחשפו גם בית מרחץ ובו אמבטיות מטויחות ומתקן לחימום מים. בספטמבר 2012, בוצעה חפירה נוספת בבאר שבאתר לטובת שחזור מפלס הים הקדום בחוף הארץ-ישראלי.[1]

מוקד תיירות ימי-ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת אשדוד ים לאחר שיפוצה, 2022
הופעה של להקת טיפקס במצודה, יולי 2023

החברה העירונית לתיירות אשדוד הוציאה לפועל פרויקט לשימור מצודת אשדוד-ים והפיכתה למוקד תיירות ימי ארכאולוגי הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום אישרה את התוכנית[2] במאי 2011.[3]

ב-2020 הסתיים פרויקט השימור והמצודה נפתחה באופן רשמי לציבור.[4] העבודות במצודה כללו את חיזוק הקירות התומכים, הוצאת חולות וסינונם, יציקת רצפה וסלילת שבילים המנגישים את המצודה למבקרים ולבעלי מוגבלויות. מעל מבנה המצודה הוקמה מרפסת דק "מרחפת" המשקיפה על האתר ועל קו החוף הסמוך. עם פתיחת המצודה לציבור במהלך מגפת הקורונה בישראל שבעקבותיה נאסר להתקהל וחתונות רבות באולמות אירועים בוטלו – העירייה אפשרה לזוגות בעיר לערוך שם חתונות בחינם.[5]

האתר מארח מסגרות חינוכיות וקבוצתיות לפעילות הסברתית וחווייתית על האתר והאזור – וכן ישמש כנקודת מוצא לסיור בפארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד שנחנך באותה שנה בשטחי החולות שבסמוך, בהם נמצאים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מערכת שבילים ומתחמי מקלט לבעלי חיים. כמו כן, בקרבת המצודה ישנו חוף לא-מוכרז, אליו נוהגים להגיע נופשים רבים בחודשי הקיץ. במהלך כל השנה, מדי יום חמישי, עיריית אשדוד מפעילה במקום חזיון אור קולי המספר את סיפורה של אשדוד – החל מימי האדם הקדמון, דרך הפלשתים ועד ימינו. בערבים, המצודה מוארת ומושכת אליה מבקרים.[5]

ביקורת על השימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פרויקט השימור נמתחה ביקורת מצד תושבים בעיר וכן מצד עמותת עמק שווה.[6][7] בין היתר נטען שאת המרפסת שפוגעת באופיו של האתר מציגים כמגדל, שקשת וקיר שנבנו השנה מוצגים כטכניקת בנייה עתיקה, ושבורות המים כוסו באבנים. באופן כללי הושמעה הטענה כי אתר שהשתמר בצורה מרשימה איבד את יופיו והאותנטיות שלו בשל הפרויקט. חלק מתושבי העיר טענו לחוסר מחשבה מעמיקה ותכנון לוקה – מצד עיריית אשדוד, מצד רשות העתיקות שהיתה ממונה על עבודות השימור ומצד החברה לתיירות שהובילה את המיזם.

בקיץ 2023 החלו עבודות בנייה מטעם החברה העירונית לתיירות, להרחבת ואסדרת חניון הרכבים באתר וכן סלילת כביש ומסלול אופניים. בעקבות העבודות, נסגרה מאז כניסת הולכי הרגל מטיילת הספורט ע"ש רוברט חיים למצודה ולמצפה יוחאי. על אף שמטרת התוכנית היא הנגשת האתר, פעילי סביבה בעיר טענו כי העבודות פוגעות במצודה כפינת טבע פראי, ומתעשות אותה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת אשדוד ים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, חורבת אשדוד-ים, באתר רשות העתיקות, גיליון 125 לשנת 2013, ‏8 באוגוסט 2013
  2. ^ בכפוף לתיקונים
  3. ^ פרוטוקול הוועדה המחוזית
  4. ^ מצודת אשדוד-ים מתעוררת לחיים: "תישאר גם עבור הדורות הבאים", באתר אשדוד10, ‏27 במאי 2020
  5. ^ 1 2 שמעון יעיש, המצודה הנטושה שהפכה לאטרקציה רומנטית, באתר ישראל היום, 17 במאי 2020
  6. ^ מצודת אשדוד ים ומאבקם של תושבי אשדוד להשארתה נגישה לציבור, באתר עמק שווה, ‏20 בנובמבר 2020
  7. ^ אסף ליבוביץ', מצודת אשדוד ים: מה עושה פלנטריום בלב אתר היסטורי?, באתר כאן דרום אשדוד, ‏29 באוקטובר 2020
  8. ^ שמואל סרדינס, "חוף המצודה ז״ל!": הצעירים שנהגו לבלות במצודה כואבים את השינוי שעובר המקום, באתר אשדוד נט, ‏10 במאי 2023